קטגוריה: ביסים מהחיים

מאפינס בריאות –  לא ממש מאפינס אלא יותר עוגות קטנות ורכות.         כ-18 קטנטנות

אלו הם תוצאה של נסיון לצור חטיף בריא ומזין.  יופי עם או בלי ריבה ותה.

יש כל-כך הרבה סוגי קמחי דגנים שעוד לא הכרתי, שאני מחליטה לנסות כל פעם קצת. השארתי 1/4 כוס של קמח רגיל והוספתי לו קמח טף וקמח אמרנת (שהוא גרגר שנראה כמו קינואה גמדית). אפשר להחליף את האמרנת בקמח קינואה ובכלל לנסות שילובים חדשים.

הקטנות האלו יוצאות רכות, אגוזיות, טעימות ושונות. בכדי לשמח את הילדים אפשר לצור זיגוג ממעט אבקת סוכר, מעט מים  וצבע מאכל טבעי. אפשר להקפיא ולהפשיר כל פעם כמה ואפשר גם להכפיל כמויות.

ועוד משהו- רשימה ארוכה אבל 2 דקות הכנה.

1/2 כוס חלב

1/4 כוס סוכר חום דחוס

 1/4 כוס שמן

1 ביצה

1/4 כוס קמח + 1/3 כפית אב' אפיה

1/4 כוס קמח טף

1/4 כוס קמח אמרנת

1/4 כוס קמח אגוזי לוז

 1 כפית גרירת תפוז

 מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס\ 350 פרנהייט.

מערבבים:  חלב, סוכר, שמן וביצה. מוסיפים גרירת תפוז . מוסיפים קמחים . אפשר להוסיף  מעט קינמון ו\או תמצית וניל.

אופים בתבניות שקעים ובתוכן מנג'טים. הקטנטנות נאפו בערך 12 דקות. גדולות יש לאפות יותר. לבדוק שכיסם יוצא יבש.

נ.ב.  בהתחלה הוספתי גזר מגורר אבל בבוקר הוחלט פה אחד שאלו בלי- יותר טעימות. אפשר גם להוסיף שוקולד -צ'יפס אחד או שניים לכל מאפינס.

כן, זהו אכן שום שחור. ולא, לא צבעתי אותו עם טוש.

בעומדי  בשבוע שעבר, בתור לקופה ב- 'berkeley bowl', קלטו עיני שקית קטנה הטוענת לתכולה של שום שחור. מדהים, לא?

חיפוש מהיר באינטרנט הסביר לי שהשום הקוראני הזה, מיושן כחודש ימים בחום ונצרך בארץ מוצאו כחטיף. הוא בריא כמו אחיו הרגיל ואף יותר וללא ריח לואי. חיכיתי כשבוע לטעום את זה בחברותה ואמיר הנועז חש לעזרתי. וואלה- טעים. שומי מעט אך ללא כל חריפות. מתקתק באופן מפתיע ובעל מרקם המזכיר במעט שום אפוי ופרי מיובש. כמובן שצריך לנסות את זה איכשהו בבישול. למישהו יש רעיון?!

סוף השבוע הזה אגר בתוכו הרבה מזון. חמין, קדירת עוף, תבשיל קציצות. איכשהו כלום לא מפתה מספיק על- מנת להכלל כאן. ויש המון גשם. כל הזמן. אז כמה תמונות ויאללה למיטה ונתראה מחר.

שלולית אחת

והמגנוליה הקשישה והמהממת שלנו

והודעה לסיום- רועי, איש הכשלים הטכניים שלי, אירגן לי השבוע קצת את הבאלגן. מעכשיו ניתן להכנס לבלוגי באופן ישיר:  www.bissim.com   וגם להרשם כמנוי, על-מנת לקבל פוסטים חדשים. ועל כך תודות. 

למרות שהילדה בישרה לי בעליצות שה- groundhog  ראה את הצל שלו ונס חזרה למחילתו, מה שאומר לנו כי יש עוד 6 שבועות של חורף ואם לא די בכך, הוא או היא כנראה צודקים כי התבשרנו שממחר חוזר הגשם ואיתו גם הקור ו חוץ מזה היא התעקשה ללבוש תחפושת של סינית לביה"ס כי שוב חוגגים את ראש השנה הסיני, למרות כל אלו החלטתי על יום טוב.

החלטתי על יום טוב כי בשיעור היוגה שלי  הצלחתי לתפוס בדיוק את המקום האהוב עלי ו גם לא היו עמידות ידיים. כי בדיוק אתמול מצאתי סוף סוף תמונה לקיר שאני אוהבת. וזה לא קרה כבר שנים. ובגלל זה גם החלון היה חייב להחליף צבע בפעם השביעית. כי חברה שלי גילתה תינוק בבטן שלה. ובמיוחד כי, כמו שאומרת שרון, 'מחשבה יוצרת מציאות!'.

חוץ מזה, 1000 כניסות היו לבלוג הדי- חדש הזה שלי אתמול וזו סיבה לשמוח. לדעת שאני לא רק כותבת, אלא שמישהו גם קורא בצד השני… ולא רק משפחה. 

קיבלתי גם כמה תגובות מידידות ותיקות לספסל הלימודים ב'שנקר' (כן, הספקתי גם ללמוד שם, להיות מעצבת ולהבין שאני לא רוצה להיות מעצבת ) וממש ממש התרגשתי. עם אחת, אהובה במיוחד ועדיין מאד מעצבת, דיברתי אחרי הרבה זמן שלא יצא. בנתיים היא הספיקה ללמוד להירגע, להסתכל על ציפורים ("אני אומרת לך היל, את חייבת לפנות לעצמך זמן וללכת לשבת איפושהו ולהסתכל על ציפורים. זה כל-כך מתגמל!") וללמוד לא לקחת הכל ללב. גם אני רוצה. גם אני רוצה.. מאז אני מסתובבת בבית, בין עדר של קטקטים ובעל אחד וצעצועים זרוקים על הרצפה וחתיכות של דברים שחציים לעוסים ואומרת לעצמי ולהם:  'אני לא מתכוונת להתרגז'…  ולאיש: ' תזרום… אל תהיה תקוע!'  והוא בתמורה אומר לי:  'מה קורה עם הצ'אקרות- סתומות?!'  בכל פעם שאני נובחת.

כמו שניתן ודאי לראות לא ממש מתחשק לי לדבר על אוכל היום.

היום אני מרשה לעצמי 'לזרום' עם הרצון, להוסיף כמה תמונות שעושות לי נעים בעיניים ולפנטז על אוכל מקסיקני חריף, כמו שבא לי המון בזמן האחרון. (חושבת לשנות את שמי ל בניטו).

מחר אני מבטיחה יהיה פה פוסט חדש לתפארת. ויהיה מתכון. מבטיחה. 

.

.

עוגת גבינה אפויה      מתכון שנלקח מנייג'לה לאוסון והותאם מחדש

*  מהתחלה ועד הסוף בערך 3 שעות, כשרובן בתנור

100 גר. ביסקויטים מרוסקים

70 גר. חמאה

1 כף סוכר

500 גר. גבינת שמנת

4 ביצים- מופרדות

1 כפית תמצית וניל אמיתית

100 מל. שמנת חמוצה

100 מל. שמנת מתוקה

1/2  1 כפות קורנפלור

150 גר. סוכר

קורט מלח

גרירה מלימון שלם

מחממים תנור ל- 170 צלסיויס \ 340 פרנהייט.

ממיסים את החמאה ומערבבים עם הביסקויטים וכף הסוכר. משטחים בתבנית 24 ס"מ עגולה וקפיצית. (אני מהדקת גם נייר אפיה לתחתית להקל על השיחרור). מכניסים למקרר.

בקערת המיקסר מערבבים היטב את גבינת השמנת עם החלמונים, הוניל, הקורנפלור והסוכר. מוסיפים לאט את השמנות ואז את המלח וגרירת הלימון. מערבבים לתערובת חלקה.

בקערה נפרדת, מקציפים את החלבונים לקצף יציב אך רך ומקפלים עם תערובת הגבינה. יוצקים את התערובת על תחתית הביסקויטים ואופים כשעה או יותר מבלי לפתוח את דלת התנור. העוגה מוכנה כאשר היא זהובה- שחמחמה למעלה. סוגרים את התנור אך משאירים את העוגה בפנים. בעיקרון לשעתיים. אם אין לפחות.

חברים, נא לא להבהל מהסדקים. תחשבו שזהו חלק מהיופי, חוסר השלמות.

בהתחשב בזה שאנחנו ישראלים ולא אנשי דת בכלל, הייתי אומרת שאנחנו חוגגים את ראש השנה הסיני באופן הדוק למדי. השנה האירוע אצל נמברטו בגן כלל כרגיל, תהלוכה רועשת ובה אנשים קצרים עוטים קופסאות נעליים מקושטות על ראשם ופוסעים לצלילי מוסיקה סינית טורדנית בעודם מרשרשים בכלי נגינה. 

בהמשך אירועי היום הסיני, הפציע האיש ממשרדו ובידיו תשורות סיניות מתלמידיו הסיניים- מניפה (נשבעת!) ומיני ממתקים מסורתיים. לכבוד מה? שאלתי. אין לו מושג אבל זה בטח לכבוד השנה החדשה.  חברים יקרים!  שנת השור החלה- ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לכ ו ל כ ם אושר ועושר והרבה בריאות. של שור.

ואם כבר מדברים על סינים, האם אתם מכירים את פרחי התה המדהימים האלו?! אני חושבת שהם הגיעו כבר לארץ  וכן,  גם כאן הם לא זולים.

מדובר בפקעות פרחים קטנות, אשר במגע עם מים רותחים נפתחות לפרחים מדהימים שנותנים טעמים שונים של תה צמחי. החויה מקסימה ולרוב טעימה אם כי ישנם סוגים ויצרנים מוצלחים יותר ופחות. מתנה נפלאה ופינוק אמיתי.

חוץ מזה, רציתי לנצל את רשומה הקצרה וחסרת המתכון הזו, להודות לכולם על התגובות וההתעניינות. אתם משמחים אותי מאד! כמו- כן הוספתי את 'איך ואיפה' בראש העמוד ושם תשובות לשאלות על הצילום וכו'.

 נתראה מחר.

פסטה  עגבניות וחצילים של אנדראה          ל- 4 מורעבים

 הרוטב הזה הוא אהבה גדולה. כמו שכבר ציינתי זה לא רוטב ב- 5 דקות ומצד שני הוא שווה כל דקה! אם חצילים אינם אופציה הגיונית עבורכם (מה בדבר טיפול תרופתי?!) ניתן להשתמש בקישואים.  אפשר להשאיר את הקליפה אבל אם מקלפים, החצילים מתרכים וכמעט נעלמים ברוטב.  הרוטב צולח את המקפיא בעדנה רבה ולכן ניתן להכין כמות גדולה ולהקפיא לימים קשים.

לרוטב הבסיסי אני מוסיפה זיתי קלמטה וגבינת פטה מגוררת. אם לא פטה- כף ריקוטה טריה מעל לקערת פסטה תשמח לבב אנוש. אפשר גם קוביות חציל מטוגנות. ושומו שמיים היא כל-כך טעימה גם ביום למחרת, אפילו קרה ואי- לכך מעולה בתור אוכל טיולים ופיקניקים.

1 כוס שמן- זית – ושלא תעיזו להוריד או לקמץ!

1 בצל קטן- קצוץ דק

כ- 10 שיני שום- חצוויות לאורכן

צ'ילי אדום יבש- כרצוי

מלח ופלפל טרי

1/2 חציל קלוף וחתוך לקוביות

1 קופסאה גדולה של עגבניות שלמות וקלופות- 800 גר.

כ-14 עלי בזיליקום טרי- קרועים גס

1 כף שטוחה של סוכר

1 חבילת פסטה קצרה- 500 גר.

1/2 כוס פרמזן מגוררת

מרסקים את העגבניות או מועכים בעזרת היד למרקם לא חלק לגמרי.

מחממים את השמן, הבצל והשום בסיר רחב . מוסיפים מעט מלח וצ'ילי יבש ומאדים מכוסה עד שהכל מתרכך ללא השחמה. מוסיפים את קוביות החצילים, מערבבים ומכסים שוב. לא להבהל! החצילים 'שותים' בהתחלה את כל השמן אבל בהמשך יוציאו אותו חזרה לסיר. ממשיכים לבשל בסיר מכוסה, תוך כדי ערבוב מדי פעם.

כשהחצילים רכים למשעי, מוסיפים את העגבניות ונוזלהן וגם את הסוכר ומחצית מעלי הבזיליקום. מערבבים ומבשלים על אש בינונית, תוך רתיחה עדינה כשעה, עד אשר הרוטב מסמיך מאד. בשלב הזה מוסיפים עוד צ'ילי יבש, אם אוהבים את הרוטב מעט יותר חריף ואת שאר עלי הבזיליקום.

מבשלים את הפסטה במי-מלח לפי הוראות הבישול. דקה לפני סיום הבישול, מעבירים את הפסטה לסיר הרוטב, זורים מעליה את הפרמזן ועוד 'שלוק' של שמן- זית ורק אז מערבבים. טועמים ומתקנים תיבול.

*אם רוצים, מוסיפים זיתים ופטה.

כמו בסרט תורכי שבו הגיבורה קולטת פתאום כמה היא מתגעגעת לבחור שלקחה כמובן מאליו, כך הרגשתי אני אתמול כשקמתי ליום נעים ושימשי. פתאום בבת- אחת היה לי ברור שהחורף הזה מיצה את עצמו. אצלי בכל אופן. כן, אני יודעת שזה רק תחילת ינואר אבל אין מה לעשות, השמש הזו והנעימות של האויר עושה טוב בנשמה.

אז הלכנו בבוקר  לשוק האיכרים 'שלנו'  אחרי חודשים שלא ביקרנו כי היה נורא קר או גשום או סתם עסוק. ונזכרתי בכמה שאני אוהבת את המקום הזה.

כי שווקי- האיכרים האלו, בהם חקלאים מהסביבה מוכרים את מרכולתם האורגנית, מפוזרים בכל רחבי ברקלי ובערים הקרובות לה והם חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. זה לא רק הירקות והפירות. זה מוסיקה ואוכל ומפגשים. זו חוויה. 

שוק האיכרים הזה מאפשר לראות את השונות המקסימה שיש כאן בין התושבים כי ברקלי היא בראש ובראשונה עיר אוניברסיטה ויש כאן אנשים מכל העולם. ויש בה גם משהו מאד ביתי ונינוח. מגיעים ודבר ראשון עומדים בתור  ל- 'blue bottle'  קפה. אנחנו מדברים על תור של לפחות רבע שעה אבל הוא שווה את זה כי הוא הדבר הכי קרוב לקפה של הארץ. אחר כך אוכלים ומכיון שכל אחד רוצה משהו אחר זה לוקח זמן. ובינתיים יש מוזיקה ואנשים ותותים כמובן. מתוקים, אפילו שזה חורף. ואקליפטוסים מסביב ומגרש משחקים שההליכה אליו, תוך פטפוט עם חברים זה כיף בפני עצמו.

אם אתם מתכננים קפיצה לאיזור –  אל תחמיצו… 

 יום כבד עבר. גוש בלב כמו לכולם. לא רוצה לא להגיד כלום ומצד שני לא רוצה להשמע כמו קלישאה.

בואו רק נגיד שזה היה יום של לאכול בכדי לשבוע. לא בכדי להנות.

אור וצל על דלת המחסן

 לא שזה מחדש משהו אבל עדיין מעציב מאד. במישור האישי. 

ועדת מומחים: "המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות במצב נואש"  

06:52 | 18.12.2008 מאת מירב ארלוזורוב 

ועדת מומחים בינלאומית, שמונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, פירסמה דו"ח קשה על מצב לימודי הכלכלה באקדמיה בישראל. הוועדה קובעת כי מצב לימודי הכלכלה בישראל הוא נואש, מדכא ואף משברי. לפי מסקנות הוועדה, ישראל היא מובילה עולמית בבריחת מוחות בתחום הכלכלה. הוועדה ממליצה לאפשר שכר דיפרנציאלי לכלכלנים מבריקים, כדי להחזיר לישראל את המוחות שברחו. עם זאת, ספק אם ההמלצות מרחיקות הלכת יעמדו במבחן ועד הסגל של המרצים באוניברסיטאות, ויאומצו על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). ועדת המומחים מונתה לפני שנתיים, והגישה את המלצותיה למל"ג החודש. בוועדה היו חברים ששה כלכלנים, בהם כמה מהבכירים בעולם – פרופ' דיויד קרפס מאוניברסיטת סטנפורד, שנחשב למועמד מוביל לקבלת פרס נובל בכלכלה; פרופ' יואל מוקיר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שנחשב לאחד מבכירי החוקרים של ההיסטוריה הכלכלית; ופרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרווארד, שנחשב גדול הכלכלנים הישראלים – ובעצמו המחשה לתופעת בריחת המוחות מישראל. בוועדה היתה חברה גם ליאורה מרידור כנציגת המגזר העסקי. 

פקולטה בקריסה

 מסקנות הוועדה נפתחות בתיאור קשה מאוד של מצב לימודי הכלכלה בישראל. הוועדה משתמשת בתיאורים כמו "מצב נואש", "מדכא" ו"משברי". היא מציינת כי עד לפני עשור "המחלקות לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית נמנו עם העשירייה המובילה בעולם. כיום המחלקה בתל אביב קורסת, והמחלקה בירושלים מתנדנדת על סף קריסה". הוועדה מצטטת בדיקה שנערכה בעשר המחלקות לכלכלה המובילות בארה"ב: 28% מחברי הסגל של המחלקות האלה היו אמריקאים, ו-16% מתוכם ישראלים. מספר החוקרים הישראלים במחלקות המובילות בארה"ב (ובעולם) היה השני בגודלו, אחרי האמריקאים. 

"ישראל ממשיכה לשלוח את הסטודנטים המבריקים שלה להשלים דוקטורט בכלכלה בחו"ל", כותבת הוועדה, "אבל רק מעטים מאותם סטודנטים בוחרים לחזור לישראל בתום לימודיהם. בנוסף, יותר ויותר חוקרים מבוססים בוחרים לעזוב את ישראל ולעבור לחו"ל. זאת מאחר שתנאי השכר והמחקר שמוצעים להם בחו"ל משתפרים במהירות, בעוד התנאים המקבילים בישראל מידרדרים במהירות". כתוצאה מכך, המחלקות המובילות של תל אביב וירושלים התרוקנו מחברי סגל. מספר חברי הסגל בירושלים הוא כיום כ-20, ובתל אביב כ-15 – כמחצית ממספר חברי הסגל באותן מחלקות לפני עשור, וכשליש ממספר חברי הסגל המקובל במחלקות המובילות לכלכלה בעולם.

הירידה במספר חברי הסגל הביאה גם לצפיפות בלתי נסבלת בכיתות הלימוד בכלכלה: בעוד היחס בין מספר הסטודנטים למספר אנשי הסגל באוניברסיטת תל אביב הוא בממוצע 15, בכלכלה היחס הזה הוא 90. בהתאם, עומס ההוראה על המרצים לכלכלה גדל מאוד, והדבר פוגע באיכות ההוראה ובאיכות המחקר. הוועדה קובעת כי למצב זה עלולות להיות השלכות קשות על ישראל. היא מציינת כי מטרת לימודי הכלכלה אינה רק להכשיר חוקרים בתחום הכלכלה, אלא גם לייצר את דור העתיד של המנהלים בישראל – במגזר הציבורי ובמגזר העסקי. הידרדרות רמת לימודי הכלכלה משליכה על רמת הניהול הציבורי והעסקי בישראל, ובאופן ישיר פוגעת בתחרותיות של ישראל וביכולתה להמשיך לצמוח במשך שנים. הוועדה מציינת את ההצלחה המקרו-כלכלית של ישראל מאז תוכנית הייצוב ב-85', כפרי שקטפה המדינה על המצוינות של לימודי הכלכלה שלה. היא מזהירה כי לאובדן המצוינות בלימודי הכלכלה עלולות להיות השלכות שליליות גם על ההצלחה של המדיניות הכלכלית-חברתית שישראל מנהלת.

 שכר תחרותי 

חברי הוועדה סבורים כי ישראל אינה יכולה לסגור את פער התנאים בינה לבין המחלקות המובילות באוניברסיטאות בחו"ל. "ישראל אינה יכול להשוות, דולר לדולר, את תנאי השכר בחו"ל", נכתב בדו"ח. "אבל הפער חייב להצטמצם, במיוחד בכל הנוגע לכלכלנים צעירים ומבריקים". לפיכך, הוועדה מעלה שורה של המלצות שנועדו להביא לצמצום הפער בתנאי השכר והעבודה, וכן לייעול עבודת המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות. בראש ובראשונה, הוועדה ממליצה לחרוג מהשכר השוויוני המקובל באוניברסיטאות – רמת שכר אחידה לכל הפרופסורים בכל המחלקות – ולעבור לתשלום שכר דיפרנציאלי למרצים לכלכלה, זאת ברוח דומה להמלצות ועדת שוחט. התשלום צריך להיות מושפע מאיכות המחקר של אותו מרצה ומתרומתו למוניטין של המחלקה, מצורכי האוניברסיטה ומהזדמנויות התעסוקה האחרות המונחות לפניו – משמע, השכר צריך להיות תחרותי. הוועדה מציינת כי מרצים לכלכלה בכל העולם מקבלים שכר גבוה יותר מעמיתיהם במחלקות אחרות, ולכן אין ברירה אלא לשלם להם יותר כדי להחזירם לישראל.  

לפי הדו"ח, בשל "החשיבות הקריטית של לימודי הכלכלה לפיתוחה של ישראל", ובשל המחסור החמור במועמדים ראויים לסגל בעיקר במחלקות לכלכלה (בכל המחלקות האחרות באוניברסיטאות כמעט שאין תקנים של סגל מרצים שאינם מאוישים), חייבים למצוא דרכים לפצות את המרצים לכלכלה כדי להביאם לישראל. בהמלצות הוועדה נכתב כי בשל הצורך הגבוה של האוניברסיטאות לשקם את מחלקות הכלכלה, ראוי שהשכר החריג למרצים בעלי מעמד חריג ישולם באופן ישיר. .. 

קטקט במחלה