.
שיעור ראשון בכריזמה בגיל שש-עשרה: הוא בן שלוש-עשרה בלבד וחניך בגדוד הצופים בו אני מדריכה. רק מלהתבונן בו אפשר בקלות להבין שכריזמה זה משהו שנולדים איתו, קסם שיש באדם הגורם לאנשים אחרים להמשך אליו כמו פרפרים לאור.
הרבה שנים עברו מאז, הרבה דברים קרו. הכריזמה עדיין שם. היא מלווה בהרבה ידע ותבונה, ווכחנות והומור, חדות מחשבה יוצאת דופן ונתינה אינסופית לזולת בגלוי ובסתר.
המחשבה שמישהו רוצה לתרום ולתת לעולם הסובב אותו כל כך הרבה זמן ומשאבים על חשבון זמן הנוחות האישי שלו, לא מפסיקה להפתיע אותי בכל פעם מחדש. דבר אחד ברור לי- עתידנו כמדינה וכחברה בריאה מובטח יותר עם אנשים מסוגו במקום הנכון להשפיע ולקבל החלטות.
* * *
.
.
נגיד היה פה עכשיו, היה חוטף ממנה בעמידה, מנהל שלוש שיחות במקביל- נותן פקודות לזו לשלוח את זה להיא ואומר לזה לענות כך להוא ולי היה מפטיר: 'זה בסדר, לא משהו', פותח ארונות לחפש דברים שאין לדעת מהם, מכרסם כמה אגוזים או פרי מיובש ולבסוף אומר: 'אני לא מבין, אין לך כאן משהו טעים?'
* * *
פסטה של פסטו ארוגולה, נענע ושקדים כ-6 מנות
הנענע מנעימה את מרירות הארוגולה ומתקבל פסטו אחר ורענן. הבנים שלי שמחו בו מאד כי כנראה אצלם פסטו הוא פסטו וחוץ מזה, כמו שאמר לי נמברטו: כשאני רעב אל תשאלי אותי מה אני רוצה- פשוט תתני לי ואני אוכל. אז נתתי והוא אכל כוס ארוגולה בשניה והקטן, קוף אחרי בנאדם, אכל גם.
*כמות הפסטו מספיקה לחבילת פסטה שלמה של 500 גר' ולעיתים, תלוי בחשקים, יכולה להיוותר שארית קטנה – שומרים במקרר ומשמחים כריכים.
1/2 כוס שמן-זית
4 כוסות ארוגולה
3 ענפי נענע טריים-עלים בלבד
70 גר' שקדים
1/2 כוס פרמז'ן מגוררת (מעט מזה לפיזור מעל לפסטה המוכנה)
1 שן שום
2 כפות מיץ לימון + גרירת לימון לפי הטעם
מלח ופלפל גרוס טרי
מעבירים הכל לבלנדר (שמן הזית בתחתית בכדי שיקל על התהליך) ומבלנדרים עד לקבלת מרקם חלק וסמיך. טועמים ומתקנים תיבול.
הפסטה נראית מדהימה, ואני אוחזת בספר שלך שהוא הדבר הראשון שקניתי בביקורי האחרון בארץ. גיסך אכן קידם הרבה דברים חשובים במדינה שלנו, רק חבל לי שהוא רואה בזכותי להתחתן עם איש שלא נחשב בעיניו ליהודי כמשהו שפוגם ביהדות שלי ובצביון היהודי של הבית שיצרנו (בן זוגי אגב, הוא איש נהדר שנולד וגדל בברקלי…).
הייתי תומכת נלהבת עד הראיון ההוא ב'הארץ'.
ועודני תומכת נלהבת של הבלוג, התמונות, והמתכונים הנהדרים.
עד כמה אתה ליברל? תחתן את בתך עם אשה בלב שלם?
אה, כן, אני מחתן זוגות חד־מיניים.
את בתך.
את בתי?
כן.
כן. כן.
בלב שלם?
אם אני אחשוב שטוב לה, כן. עד כמה שזה יישמע מוזר, השאלה היותר מאתגרת מבחינתי היא מה יקרה אם בתי תבוא ותאמר שאהבת האמת שלה הוא לא יהודי, זו שאלה יותר מאתגרת מבחינה ליברלית.
ואז מה תעשה?
אני קודם כל אכבד את בחירתה. אצטער עליה, כי אני מסור מאוד להמשך קיומו של העם היהודי אבל אעשה הכל כדי שלמרות בחירתה, ליהדות יהיה תפקיד משמעותי מאוד בחייה ובחיי נכדַי. אבל כן. זה יהיה לי קשה.
האם את מתכוונת לזה?! אני חושבת שהוא מרגש בתשובתו הכנה והאמיצה. מדובר באדם ליברל וחושב, המאמין בכנות בחופש האדם לבחור את בחירותיו.
וכמובן שלא מתפקידי להגן כאן על כל מילה- הוא עושה את המלאכה היטב בעצמו ולא זקוק לעזרתי.
תודה על המילים הטובות, הילה
מעבר לפסטה שנראת מקסימה ולגיס שנראה משכמו ומעלה, היכולת שלך להציג את מילותייך בדרך עדינה וחכמה ומרתקת לא מפסיקה להפתיע.
אפשר לחוש בהערכתך אליו למרות שלא בחרתם מן הסתם באותה הדרך
שיהיה בהצלחה
הולכת לקנות ארוגולה..
crossing my fingers for him. for us.
הקול שלי מובטח לו, והקמפיין שלך מעולה!
אני כל כך סקרנית לדעת מי הוא הגיס. האם זה סוד? איך הראשונה שהגיבה יודעת במי מדובר? בבקשה שמישהו יעדכן אותי! חוצמיזה שהצבע של הפסטה הזאת מדהים!
באמת סיקרנת – מיהו הגיס?
לינקים בשפע בתחתית העמוד
קוראת את הבלוג שלך אבל לא את 'הארץ'. אשמח גם לשמוע מי האיש מאחורי האמירה הזאת. (אגב, אפשר משו אחר חוץ מאורגולה? או להפחית מ4 כוסות? עדיין לא ראיתי כאן כזאת כמות גדולה של הירוק הזה )
לינקים בתחתית העמוד!
ובקשר לפסטו- אפשר להכין פסטו מכל דבר בערך- תרד, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר ובטח גם מחסה. אפשר לגוון עם סוגי אגוזים, סוגי גרעינים, סוגי גבינות- מה שבא
פשוט צריך לשחק באופן הגיוני בין כמויות השומן והירוקת
בהצלחה
ראי Website בסוף הפוסט.
http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/1.1824265
גם אני הייתי סקרנית 🙂
חיפוש מהיר בגוגל העלה את הראיון הזה:
http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/1.1824265
באמת ראיון מרגש ויוצא דופן על רקע שאר הפוליטיקאים הדתיים
מלכת האנדרסטייטמנט את.
מעריצה את דרכך לחדד ברכות מסרים רבי עוקץ.
ובענייני עוקץ – הגינה מלאה בארוגולה בזכות מעט הגשמים שירדו ואת כרגיל מספקת השראה לעשיה (למרות שלא בורכתי בילדים שיאכלו ממנה). נשיקות
טוב, חבל. איבדת אותי.
היי שלום
חיה,
אני לא מכירה את בעלת הבלוג (מלבד העובדה שאני קוראת אותו בהנאה) ואין לי מושג מיהו גיסה ומה נכתב בעיתון הארץ.
יחד עם זאת, לא ברור לי איך אפשר להפסיק להנות מבלוג עצמאי, יפה, מעניין ומהנה רק בגלל קרבתה של הכותבת לדמויות ציבוריות כאלה ואחרות?!
לצערי, גישות כאלה בחברה שלנו הן חלק מהגורמים לפילוגים.
חבל לי בשבילך.
ממש כך. תודה.
מסכימה! העיקר האוכל והכתיבה המקסימה.
כעוקבת קבועה בבלוג שלך ומעריכה נלהבת שלך 🙂 , היה זה אך טבעי עבורי (וכיף) לשמוע כעת על הקשר המשפחתי הזה. מקסים כמה שכריזמה, שמחה מלבבת ואהבה הם כנראה חומרים משפחתיים אצלכם . בהצלחה רבה לגיסך ולקולו שעבורי מייצג שפיות ואלטרנטיבה הכרחית לקיים.
אני בדרך כלל לא מגיבה, אבל אחרי מה שחיה כתבה, הייתי חייבת להגיב. מסכימה עם כל מילה שכתבה איה!. הילה, תמשיכי כמו שאת… אני נהנית כל כך גם מהבלוג וגם מהספר. תודה!
גם אני אף פעם לא הגבתי כאן, אבל אני קוראת נלהבת מאוד של הבלוג, ומבחינתי הוא מקור מעולה למאכלים שתמיד תמיד מצליחים ונהדרים, וכבר יש לי כמה שאפילו העתקתי למחברת שלי וקראתי להם "מהבלוג ביסים".
גיסך מרגש. אין דרך אחרת לומר זאת. הוא מרגש ומשמח אותי במקום הזה בו אני מרגישה רוב הזמן די מיואשת ורוצה לברוח מכאן כמה שיותר מהר.
גיסתי היקרה האדמתי כסלק. תודה על התמיכה. במיוחד לאור הרקע הקולנרי המעורער והלא יצירתי שלי.
I love the blog, use it all the time, but I didn't think it would make me regret not booking a place in Limmud London this year… keep up the good work, both of you!
תודה עמוקה על איכות נדירה באוכל, ואיכות נדירה בפוליטיקה. מלאת הערצה, מייחלת להצלחת הגיס ומריירת מלוא הפה.
הילה, איך את יודעת לכתוב ולהביע חיים שלמים ב- 6 משפטים. זאת אמנית בפני עצמה חוץ מהבישול והצילומים המדהימים שלך.
אף פעם לא נתקלתי בשם שלו, אבל באמת סיקרנת אותי להכיר יותר במי אני מצביעה בכל מקרה.
סיפור פסטו: חמתי שתחיה, מכינה מידי פעם פסטו לפי הספר.
לפני כמה חודשים, היא שלחה לי צנצנת, ואני מרוב אהבתי לירוק הזה, שימחתי כמה כריכי לחם. את לא מעוניינת שאפרט איזה לילה עברתי, ו
מאז, שום פסטו בשום צורה לא נכנס אלי לפה.
אבל אין ספק,כאן, זה נראה מדהים אם כי לא בשבילי כרגע. (עד תעבור הטראומה).
ועוד דבר קטן-גדול, הספר שלך משמח אותי ואת המטבח שלי.
איילה.
אפשר עדיין להגיב אחרי חודש? הדבר העיקרי שאני אוהבת בבלוג שלך (חוץ מהאוכל הנפלא שממלא בריחות משכרים את ביתי בקביעות והספר המצויין שכבר רווי כתמים משימוש רב) זה הדברים החדשים שאני לומדת. לא הכרתי את גיסך. קראתי את הכתבה בהארץ ונפעמתי מהפתיחות. תודה
אפשר להגיב גם אחרי שנים ואם זה בחיוב אז בכלל מעולה (:
היי,
הכנתי בעבר במתכונת הנוכחית והיה מעולה!
במה אפשר להחליף את הנענע?
אני מניקה ולא מומלץ לאכול נענע… 😦
תודה רבה!
אני מניחה שפטרוזיליה או כוסברה יעבדו היטב
בהצלחה
הי הילה
נשמר הרבה זמן במקרר הפסטו?
בטח יחזיק כמה ימים
עכשיו אני ממש מתלהבת, כי פתאום נפלו לי כל האסימונים!