..

.
את מעט הדברים שהוצאנו מהבית הישן ולא מסרנו לידיהם של אחרים, העברנו לסטודיו הרחב שניצב בשיפולי הכניסה לבית החדש שלנו. איש הבית, המגלה בשנים האחרונות יכולות מרשימות בתחום אדריכלות הפנים, המשיך לסדר אותם בדייקנות מוקפדת בימים בהם בילה כאן בלעדינו בשנה האחרונה. הוא הוציא את כל הספרים שאגרנו במשך השנים, אפילו את אלו שנשכחו במחסן מאז ימי פרינסטון ומיין וקיטלג וסידר בחיילים.
לא היה עולה על דעתי אבל משזה נעשה, מודה אני שזה מקסים ומושך את היד ואת העין.
.

.
את הימים הראשונים שאחרי ההגעה בילינו בחלל הזה, מזרונים על הרצפה, תיקים פזורים וצמרות עצי האורנים העצומים באים מכל חלון. 'התגעגעת לכאן אמא?' שאלה בתי מוקדם מוקדם בוקר אחד, שעה שהתגנבנו מבעד לדלת לקפה השכונתי בכדי לא להעיר את הבנים. געגועים, אמרתי לה, באים בכל מיני צורות- יש את אלו שצובטים בלב עד שממש מרגישים אותם בגוף ויש את אלו שבאים לאט.
לא התגעגעתי. אבל עכשיו כשאני כאן, אני מבינה כמה כן.
.

.
ובכל לילה, אחרי שהעיניים שלהם נעצמות וכל גוף כרוך בפיסת הבד האהובה עליו, מרפרפת בין דפי ספרים- כל אחד מזכיר מקום, זמן, אנשים. באחד מוצאת ציטוט בן מאות שנים של סופר סיני: יצירה מחודשת של משהו במילים היא כמו לחיות פעמיים
כמה ימים של כאן ואני מגלה שאני שוב מדברת עם עצמי, כותבת מילים בראש, משתוקקת לבוקר פנוי במטבח. דברים שאיכשהו נעלמו מעט בשנה האחרונה מתחילים להתעורר.
זוהי התחלה חדשה של שנה חדשה. שתהיה טובה עם כולנו.
א מ ן
/
(בוץ של גינה בצפרניים וריבת שזיפים וורדים)
.
ריבת שזיפים, ורדים ווניל
מאחלת לכם ולי בדיוק כזו שנה – ענוגה, מתוקה וקצת אחרת
* עלי הכותרת מוסיפים יופי וייחוד אבל לא הכרחיים לטעם. אם אין בגינה, לא נורא.
2 ק"ג שזיפים מגולענים וחתוכים גס
800 ג"ר סוכר
2 ורדים טריים וגדולים – עלי כותרת בלבד- שטופים היטב
1 מקל וניל
4-5 טיפות מי ורדים
1/2 לימון
מעבירים את השזיפים, עלי הורדים והסוכר לסיר רחב וגדול. חוצים את מקל הוניל לאורכו ובעזרת גב הסכין, מועכים את תוכנו החוצה. מעבירים את התרמיל והתוכן לסיר. מבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב אגבי, עד שהסוכר נמס וממשיכים לבשל ללא כיסוי בבעבוע נעים. אם נוצר הרבה קצף מעל, ניתן להסירו בעזרת כף אבל אם תמתינו ותמשיכו בערבוב אגבי של מדי פעם בפעם, סופו שיעלם.
מבשלים כך כשעה או עד שהריבה מסמיכה. בכדי לבדוק סמיכות- מעבירים כף או שתיים לקערית קטנה ומקפיאים לדקה. אם סמיך לשביעות רצונכם, מזליפים לסיר את מי הורדים וסוחטים את הלימון, מבשלים עוד דקה ומסירים מן האש.
ממלאים צנצנות מעוקרות בריבה החמה וסוגרים במכסה מיד.
.
אחרי קריאת שורות אלו אני פתאום מבינה כמה כן התגעגענו. שנה מקסימה שתהיה לכם!
עוד דרך להוסיף טעם ורדים מודגש לריבה, וגם למשקאות, היא להוסיף עלי גרניום לימוני, אבל קצת. הטעם עז..
היי הילה,
כתוב מקסים והצלומים יפיפיים. בדיוק התלבטנו איך לעשות ריבה מהורדים שאנו מגדלים.
סבתי (נונה) שעלתה מיוון ב 1933 נהגה להכין ריבה ותרכיז שתייה מעלי ורדים. ומכיוון שבגינתנו היה שיח ורדים מטפס היינו אוספים באדיקות את עלי הכותרת ומביאים לה וזוכים במטעמים. אלא שהיא נפטרה לפני שנים רבות ולא שאלתי איך מכינים. אז כמו שאמרתי – בדיוק בזמן.
האם נראה לך שאפשר להקפיא עלים טריים ולהשתמש בהם לפי הצורך?
שבת שלום,
אורית
האמת שנראה לי אפשרי, כמו הקפאת עלי גפן
אולי זה תלוי בסוג הפרח אבל לאלו שלי אין טעם מאד דומיננטי, כך שהקפאה ממילא לא תפגום באיכות הזו שלהם 🙂
וכמובן תודה ובהצלחה
סופסוף חזרת!!! התגעגעתי למתכונים ולתמונות, והכל נראה כל כך יפה. שנה טובה
שמחה ( עצובה?..) לראות שאת חוזרת לעצמך..
אכן שתהיה שנה שונה, נפלאה, מלאת יצירה ועשייה.
ברוכים השבים,התאקלמות קלה (בתקווה,תמיד בתקווה…)
כל כך התגעגעתי אל הבלוג המשובח,הידד.ושנה טובה,טובה יותר מזו שחלפה.
טליה
תודה שחזרת, התגעגענו…
שנה קסומה לכולם
ברוכה החוזרת!
אני מדמיין את הריבה הזו נמזגת קרה מעל פבלובה, שיאללה.
בכל יום ,בזמן האחרון חיכיתי לקבל את הדואר שלך, ומי לא בא?……סוף ,סוף הגיע.!
הכל כל כך ורוד ונעים.שנה מתוקה וורודה!
באשר לכמויות הסוכר, האם לא כדאי לשים כמות גדולה יותר של סוכר, כדי , שהריבה תישמר לאורך זמן ? נחמה.
את צודקת- חסכון הסוכר מביא לחיי מדף קצרים יותר א ב ל ממילא אני כל הזמן מחלקת… אני מאלו שאוהבות להכין יותר מאשר לאכול את זה
וגם מבחינת מתיקות זה לגמרי טוב לי
איזה כיף! פוסט חדש! סופסוף. חיכיתי לו הרבה זמן. ולא סתם- על ריבת ורדים. אבא שלי בדיוק מצא ריבת ורדים בטיב טעם מרומניה, טעימה וריחנית כפי שאוכלים שם. בדיוק זממתי להתחיל לחפש מתכון לריבה כזו (והלא החיפוש הוא חלק כיפי בלתי נפרד מכל הסיפור…). טוב, עכשיו בוודאות הסתיים החיפוש P:
ברוכה השבה יקירתי.
לא יודעת בעניין הגעגועים, אבל אין ספק שחזר לך האור. תמונות מהממות. כן ירבו.
שנה טובה, שיהיה כל מה שצריך וכמעט כל מה שרוצה…
אני שמחה שחזרת, ושמחה שטוב לך שם, והציונית הקטנה שבתוכי עצובה שהבית האמיתי שלך הוא שם – זה ברור לגמרי, למרות הספר והכל, ולמרות שאולי לא פשוט לך. ומעורר הרבה שאלות אישיות. שנה טובה
אבל זה אפ'פעם לא פשוט, לא?!
תודה. מילותייך נגעו בליבי.
הי הילה, איזה מתכון משגע! שאלה לי אליך, לגבי אלרגנים לשזיף, מה לדעתך יכול להוות חלופה מתאימה? שנה טובה. אפרת
האמת היא שכל פרי שאיננו סופר דומיננטי בטעם- קפצו לי אגסים, למשל
מה זה שם? חזרת לאן? באמת התגעגעתי ותהיתי מה קרה ולאן נעלמת אחרי שהספר יצא…ד.א. מעולה,יפה וטעים…
ארי
וואו… Long time….
שנה טובה וברוכה השבה
איזו התחלה מקסימה!!!
כל ורד לצורך העניין, גם אם הוא סתם ורד אדום מהגינה, כולם טובים לאכילה?
איכשהו הפתיע אותנו הורד שלנו בפריחת סתיו יפייפיה, נראה אולי יסיים את חייו בריבה.
מנסה לדמיין את הסטודיו בשיפולי, והבית החדש ו…. אז אולי קצת תמונות?
עבור הדיוטות כמוני, כן. כל עוד לא הוכרז זן רעיל..
ותודה
וכן, יבואו גם אלו
שנה טובה
התגעגעתי… מאד. ומבחינתי זה המתכון המושלם להתחיל איתו שנה חדשה. היינו מקבלים כזאת בסתיו מאחות סבי שהיתה לי כמו סבתא. עלי הוורדים טובים לשימוש באוכל (צריך לשטוף קודם…) ובעיקרון כמה שהורדים יותר בעלי ריח ככה יותר טוב.
איזה כייף שחזרת לכתוב. התגעגעתי.
תודה על המתכון ינוסה בקרוב.
ובהצלחה בחיים החדשים/ישנים לך ולכל המשפחה. שנה טובה.
איילה.
התגעגעתי לכתיבה שלך
היית חסרה!
נשמע כמו ריבה מושלמת,
אני מקווה לשים יד על כמה ורדים טריים!
שנה טובה ::))
עכשיו נפתרה תעלומת ההעלמות… שוב רחוקה אבל במדיה הזאת זה מרגיש שאת ממש כאן…(; ברוכה השבה ושנה טובה!
בטיול משפחתי מלפני 32 (!) שנים, בגן הורדים בברקלי, הסבירה לי אימי שיש פרחים שצריכים יותר תשומת לב (כמו ורדים לבנים) ולכן הריח שלהם עז יותר. הורדים האדומים – נו, הצבע עושה את שלו. מה שנכון בטבע, לא תמיד נכון לעין – כפי שאפשר לראות מעדשת המצלמה שלך – גם לורדים הבהירים יופי משלהם.
שנה טובה, עינת
עזבי ורדים- הפלת אותי עם הזכרון. תגידי, יש מצב שאת מוכרת קצת??
ברוכים השבים! התגעגעתי לפוסטים שלך
איזה כיף שחזרת התגעגענו! בחלל שנותר בין הפוסטים הספקתי לקנות את הספר ולהכין ממנו כבר כמה מתכונים, יצא טעים וסחט מלא מחמאות. שנה טובה!
שנה טובה הילה! הספר שלך מקסים וכיף שחזרת לכתוב גם פה.
רואים שאת לא כאן. היה הבדל ניכר בין הפוסטים הישראלים לכל השאר. זה מדהים ואני חשבתי שאני מדמיינת כשרק הסתכלתי בתמונות של העכשווי בלי לקרוא עוד את הטקסט. כמה קשה להיות פה בארץ הקטנה והמתוקה- חמוצה- מרירה שלנו. חומרי הגלם, המקום, הפנאי, המצברוח והאור, אפילו האור בעין המצלמה…הפעם חזר הקסם האחר על התמונות. שיהיה המון בהצלחה, שתהיה שמחה והרבה דברים טעימים.
עשית לי קווצ' בלב אולי כי המילים שלך כל כך נכונות. ועצובות לי. ושמחות לי.
זה לא חומרי הגלם- יש יופי ושפע מאלו בארץ הקטנה והמתוקה- חמוצה-מרירה שלנו. זה גם לא האור. זה בעיקר הפנאי והמצברוח שזולגים למשאבים אחרים- סבוכים, נפתלים אבל גם טובים ומחבקים. היום אני יודעת, שאילו לא הייתי פה, הספר שלי לא היה קיים פשוט כי לא היה לי פנאי נפשי עבורו.
תודה על רגישות המילים ושנה נפלאה גם לך,
הילה
כמה טוב שחזרת. היית חסרה. כמה אומץ להבין איפה הבית באמת נמצא. שתהיה לך שנה נפלאה.
הילה, כמה שאת מרגשת … בפתחה של שנה חדשה וריח של סתו שמרגישים באוויר ובנשמה, האוכל הכל כך מנחם שלך, על תמונותיו, ביטוייו ומתכונותיו, מזכיר את הנוגות והתחושה שמשהו אחר בפתח בתקופה הזו של השנה.
שמחה מאוד שחזרת – התגעגענו – כולנו (תושבי הבית שלי).
שנה טובה טובה שתהיה לכם, באשר אתם – נועה.
The jam looks terrific. More importantly, I am thrilled to see you are back. I have spent the summer going through your delectable cookbook and have not yet made one recipe that I didn't absolutely love. Shana Tova
היי הילה, את בטח מכירה את עניין ה award בעולם הבלוגים האמריקאי אז… בחרתי בבלוג שלך כחביב ואהוב עלי ב "one lovely blog award" . עוד פרטים תמצאי כאן http://idity8.wordpress.com/2012/09/29/surprise/
שיהיה יום מקסים
אידית
כמה מביך יהיה להודות שאין לי מושג??? כן, מביך מספיק..
תודה מכל הלב
הילה
האמת שזה יותר הגיוני לא להכיר את זה בכלל, פשוט יצא לי לשוטט בכמה בלוגים לאחרונה וראיתי שם בשוליים כל מיני עיטורים כאלו תלויים בגאווה כמו מדליות על מקטורן רוסי. בתכלס כל אחד יכול לעצב איזה מלבן ולהעניק למי שהוא רוצה (אני חושבת…) אבל יש פה כוונה נחמדה ואני באמת נהנית מאוד לקרוא אותך (רק גיליתי אותך בפסח האחרון בעקבות הספר). מה שמגיע מגיע 🙂 .
תפוחים הם תחליף טוב…? ריבת תפוחים 🙂
האמת היא שמעולם לא הכנתי ריבת תפוחים כי הם נהיים לרסק תפוחים, לא?
את רוצה פרי עם עסיס…