דלורית בכורכום ויוגורט
עזיזה לא שמה כלום על היוגורט (שהיא כמובן מכינה בעצמה) ולפעמים מפזרת נענע יבשה. אני מפוצצת באורגנו כי הגינה מייצרת אותו בקצב מטורף ויש בשילוב הזה משהו מרענן. אם לא זה ולא זה- אפשר כמעט הכל בעצם
דרך פשוטה לקילוף דלורית: חוצים את הדלורית באזור שבו היא מתחילה להיות עגלגלה, כלומר מפרידים בין חלקה החלול והמגורען (החלק התחתון) לבין חלקה המלא והחלק (החלק העליון). קוטמים גם את חלקו העליון של החלק העליון והחלק ומעמידים אותו על חלקו החתוך והרחב. מתחילים 'לגלף' בעזרת הסכין את הקליפה בפסים מלמעלה למטה, עד שכל החתיכה נקיה מקליפות. באותה דרך מנקים גם את החלק השני ואח"כ חוצים ומנקים את הגרעינים בעזרת כף.
את הדלורית הנקיה פורסים לפרוסות שוות ברוחבן- כך הפרוסות יתבשלו באופן אחיד.
מזליפים מעט שמן -זית למחבת רחבה ומסדרים את פרוסות הדלורית בצפיפות זו לצד זו. מתבלים במלח ומפדרים במעט כורכום. מוסיפים מים לכדי 2/3 מגובה פרוסות הדלורית ומביאים לרתיחה. מכסים וממשיכים לבשל על להבה בינונית כ- 15-20 דקות. אם עדיין יש נוזלים בתחתית, מגבירים את הלהבה ומרתיחים ללא כיסוי עד שהנוזלים שנותרו סמיכים. אם לחלופין, יש מחסור במים- מוסיפים מעט בעת הצורך.
בסיום הבישול הדלורית צריכה להיות רכה מאד אך לא מתפרקת ובתחתית המחבת מעט נוזלי כורכום סמיכים. מעבירים לצלחת הגשה.
מערבבים יחד כמה כפות של יוגורט טבעי ושום כתוש. מזליפים מעל, מפדרים בפלפל גרוס טרי ומוסיפים עשבי תיבול.
.jpg)
.jpg)
ביסים 
נפלת לי מהשמיים עם המתכון הזה.
במטבח ממתינה דלורית שחברו לה 2 דלעות גינה שנשלחו ע"י שכנים חביבים.
תהיתי אם אמצא רעיון מרענן לכל הכתום הזה בנוסף למרק כרישה ודלעת.
הדלעת הרגילה תתאים גם למתכון הזה או שהיא מתוקה מדי?
האמת, לא יודעת. שוה ניסוי.
רגע אני רוצה להבין, אתם חוזרים לארץ פור גוד או חוזרים לשנת שבתון אחת ויחידה?
(אני תמיד נדבקת למה שבשולי הפוסט)
ממש ממש לא שולי הפעם 🙂
שנת שבתון. כן. אח"כ מי יודע..
הכרתי הרבה שעשו את המסלול הזה (מן הסתם , הבעלים שלנו עוסקים באותו מקצוע). ובטח גם את מכירה כאלה. עוד לא שמעתי על כאלה שחזרו לארה״ב אחרי שנת השבתון ולא שמעתי על כאלה שהתחרטו על כך (רק על כאלה שנורא התגעגעו, בעיקר לטרגט :-). )
אח.. הלואי וזה היה פשוט כמו שזה נשמע מפיך..
אבל זה לא.
תותים זה יותר שווה מדשא, לא?
איזה שם נורא זה "דלורית"… butternut squash נשמע כל כך הרבה יותר טעים. התמונות נראות טוב בכל שפה.
ממש שם מסרס- בגלל זה אני תמיד מקלידה 'דלעת' כי זה בא טבעי ואז הולכת אחורה ומתקנת הכל..
רק שכחת לשנות בכותרת…. זה מבלבל 🙂
וואלה. תודה!
אהה! אז זו פשוט דלעת BUTTERNUT? אותה אני דווקא אוהבת. דלורית אני תמיד מתרגמת לי אוטומטית בראש למשהו שיש רק בארץ ומתחילה לחפש תחליפים… :). אכן שם נורא. תחי דלעת חמאת-האגוזים!
מהמם! בתור מכורה רצינית לכתום הזה, אני תמיד שמחה לראות מתכונים עם דלורית.
ממשיכה לעקוב באדיקות ולנסות את כל המתכונים שלך. בימים אלו עם כל פירות הקיץ גאלט האפרסקים זוכה להצלחה רבה
הולך יופי עם דלעת! רק שצריך לפרוס את הדלעת לא דק מידי אחרת היא מתפרקת לגורמים…
והנה עוד פטנט לקילוף דלורית: משתמשים בקולפן הכי פושטי של מלפפונים/גזרים.
זה נראה נפלא, מרענן וקייצי להפליא.
הי הילה
2 טיפים על דלורית שקיבלתי מהתזונאית שלי (שנראית כמו נערת טבע עם 4 ילדים..):
1. דלורית אפשר לקלוף עם קולפן ירקות – זה עובד ועושה חיים קלילים.
2. באפייה או גם במתכון המצ"ב להזליף מעל הדלורית שמן שומשום (המזוכך לא הקלוי) – וכמובן קצת כורכום /כמון /פפריקה – לשמן הזה יש ארומה מדהימה, טעם עשיר, הניחוחות בבית משהו, וכשמתידדים עימו הוא משדרג טעמים באנטיפסטי, בסלט חסה חי, ברטבים ועוד.
שווה ביותר
איזה יופי של מסיבת פרידה. אני מסכימה שעדיף תות מדשא. עכשיו אני אקלקל את כל הפואטיקה הרומנטית של הפוסט בסקרנותי החולנית ואשאל בקטנות: את הצביעה עשיתם עם הילדים בגן או רק את השתילה או רק הבאתם עציצים מוכנים כמתנה? ומה העניין עם הגרביונים לא הבנתי? ואיך באמת עושים איש דשא – טיפ קטן אך שימושי לאם הגולה? נדמה לי שבפעם האחרונה שראיתי איש דשא היה לו עשב-חיטה על הראש אבל לא זוכרת את מפרטו הטכני…
רוגע בגן זה כ"כ כ"כ חשוב. מזל שסיימתם לגדל אפרוחים בארץ עם גנים רגועים. וגם גננת אפגאנית שאפשר לקבל ממנה מתכונים – איזה כיף, לא? (למרות שעד הפוסט שלך חשבתי שזה ייתכן רק בנ"ז)
אני דוקא הייתי בעד הדשא. את הצביעה עשינו בגן- צבע מעורבב בדבק, בגלל שלא היה לנו זמן ללקה מעל. אחרי שהתייבש שתלנו ואז נצנצים.
מגרביונים מכינים איש דשא- יש לי עכשיו 30 בערך, את החשבונית איבדתי- את צריכה כמה?!
ואיך מכינים= פשוט תגגלי ותמצאי בצ'יק
שיואו – כמה טעים! היום ניסיתי וזה לא יאמן – כמה פשוט ככה טעים. כיף של מתכון. תחי עזיזה! אני צריכה להשקיע יותר בלהתיידד עם האפגניות פה.
התמונה האחרונה כל כך עושה חשק! זה נראה מדהים וטעים לא פחות
פינגבק: עלי ח’ביזה 357, 5-7 בספטמבר 2011, ו’-ח’ אלול תשע"א | ח'ביזה
הי הילה!
לאן נעלמת הקיץ..חסרה נוכחותך הססגונית לחיך ולעיניים !
כל פעם שמחפשת מתכון למשהו פותחת את האתר שלך למצוא פתרון מזמין וחינני.
טיפ: (את תשדרגי) אתמול חפצתי.. להכין את 2 הדלוריות – לא מתה על הקילוף המייגע .
כיוון שהתנור כבר עבד על טורבו עם עוף בקוקי אז:
הנחתי את הדלוריות בקליפתן , רק ניקבתי עם המזלג ושלחתי אותן להשתזף.אחרי שעה לערך – התקבל מעדן !!!
רק להוציא ולפרוס עיגולים as is עם /בלי תוספת – מעולה ועסיסי ושלם !
עכשיו תורך לשדרג.
עירית
אכן נעלמתי- אריזות, פרידות, טיסות, בית חדש. נחמד ששמת לב 🙂 אבל הו, כמה יפה ונעים פה
מתכוונת לשוב בקרוב עם כוחות מחודשים והרבה השראה
דלורית עם קליפה זה יופי של דבר. אני צולה מראש חתוכה גס אבל שלמה נשמע אחלה ובטח גם יפה. כמובן שינוסה כאן