ארכיון חודשי: יולי 2009

השבוע, יום אחרי שחזרנו, בכמעט לילה- הופיעה קשת מהממת בשמים.  הילדים כבר ישנו וניסינו להעיר אותם בכדי שיראו אבל הג'ט- לג שלהם ניצח. ככה עמדנו שנינו כמו שני ילדים קטנים והסתכלנו לשמים. מישהו שמח שחזרנו אמרתי לאיש.

עכשיו הנוסע המתמיד מתמיד בניו-יורק. לא נורא, אני מעודדת את עצמי. זה טוב לנקודות של המיילים. והנקודות? הן טובות לטיול הבא.

7:40 והבית שקט. כולם במיטות מתחת לשמיכות עבות וזה הזמן שלי ושל המחשב. אני מנסה לחשוב על חום ועל אוכל שרוצים כשחם אבל ממש קריר פה וזה מקשה על המלאכה. בא לי מרק חם ( הדבר האחרון שבא למישהו בקיץ הישראלי) והמרק היחיד שיש בנמצא הוא זה שקניתי ב- whole foods ונשכח במקרר.  'מרק ירקות מרוקאי'- מרק עגבניות עם אטריות וכמה חומוסים, מה פה מרוקאי?!!!

בבוקר, בדרך לפיזור קיטנות וגן, החלטתי לצ'פר את עצמי. צ'יפור עצמי באזור האוניברסיטה זה בייגל ב-  hummungbird cafe, מקום בינוני עם בייגל אחד שמשמח אותי מאד.

בעל הבית הוא סורי חביב שתמיד תופס אותי  או את האיש לשיחות 'על המצב' ולכן בשיקלול אני מכניסה גם את זה ולרב מוותרת מחוסר זמן. אבל הבוקר, הבוקר לא היה אכפת לי.  שמעתי שוב על אמו שילדה 17 ילדים, 3 מהם מתים. דיברנו על החיים של נשים פעם, עם כביסות ביד, אינסוף בישולים ובטנים של הריון שרדף הריון ועל אישתו הארופאית שהספיק לה ילד אחד בשביל לקרוס.  וכן, בסוף גם יצאתי משם עם הבייגל שלי! טוסט של בייגל מחיטה מלאה עם פסטו (ככה הוא קורא לזה אבל זה לגמרי לבן ולא פסטואי ואם להודות על האמת, אף פעם לא טרחתי ממש לנסות ולפענח אותו..), כמה פרוסות חציל דקיקות כנייר וממש כמעט שרופות, 2 חתיכות פטה קטנטנות, מלפפון ונבטים. וכן, אני יודעת, זה לא נשמע  כל-כך טעים אבל משום מה, משהו שם עובד טוב ביחד.

בייגל north beach (ככה קוראים לו, מה לעשות) + כוס מיץ סחוט טרי של תפוזים וגזר ב-$6. מומלץ בחום.

לעומתו, לפני כמה חודשים, בבית קפה אחר של 'בן-דוד', אמר לנו הבעלים משנודע לו על ישראליותנו "ברחתי מכם עד הנה ובסוף אתם באים גם לכאן"… זה היה כאילו בבדיחות אבל דקר בלב. ודוקר גם עכשיו.

אבל אני אשאר בעניין של סנדויצ'ים היום. בסופשבוע שעבר בפיקניק ב- angel island המקסים, זכו שני סלטים שהכנתי ממה שהיה בבית להצלחה גדולה ולמרות שממש לא חשבתי שזה משהו שיכול לעניין, הוחלט בפה מלא סלט טונה ע"י החברים שחובה פוסט. הם טענו שזה ריענון נחוץ לסלטים הישנים ושהם נפלאים.

אז הרי גרסאותי לסלט ביצים וסלט טונה. תודה לכם חברים על התמונות, מרץ האכילה ועל הטיול…

וחשוב לא פחות, כי הבטחתי למ. שממש מתה על הכלי הזה, להציג בפניכם את ה- spork !

השילוב העכשוי והמאד פרו- סביבתי של מזלג-סכין-כף.

1. לילדים שלך יש משפחה. מוטרפת לרוב אבל משפחה.

2. לכל מי שעסוק בלרחם על עצמו שהחופש הגדול הוא כל- כך גדול הנה עובדה: החופש הגדול כאן הוא חודשיים וחצי!

3. השווארמה.

4. וכי מה תאמרו על זה-

פסיפלורה אחת– $2.89 !!!

5. (טוב נו, זה שוב הילדים…) הילדים שלך יכולים לרוץ בים ערומים כביום היוולדם ואף אחד לא יחשוב שזה 'לא פוליטיקלי קורקט'.

6. הפאלאפל. והשווארמה, כבר אמרתי?! 

7. la gaterie.

   ללכת בדחיפות. לא ללכת, לרוץ. קרואסונים אלוהיים שבבטן שלהם שמים לכם נקניק (שנקין לא עלינו), גבינה (גאודה עזים) וביצה עלומה. פריך, חמאתי והו.. כמה טעים. 

וגם  שילה – בן יהודה 182, תל אביב- שהיתה המסעדה הכי טעימה בביקור הזה. שני מטר מהקרואסונים ההרסניים.

   ותודות למשפ' יואלי הצעירה על שני אלו.

8. חברים עם עבר.

9. החברות של הילדה שלך לא אומרות :" oh my gosh", אלא מקללות בערבית מדוברת. שפה יפה הערבית.

10. בר לחם שליד ההורים. להתחיל שם את הבוקר זה להתחיל אותו יפה. (האם טעמתם את הבריוש המקסים הזה עם המילוי הנוזלי?)

ועוד משהו שוה מהביקור בארץ זבת השניצלים והפתיתים:

עוגת התפוזים של מזל (של ענת)       2 תבניות מאורכות

ועוד קטנה בנוגע לתגובות-

אמרו לי לא 'קולי' לענות כל הזמן.

אבל איך אפשר לא לענות לנויה, שאני בכלל בכלל לא מכירה אבל שגורמת ללב שלי לגרגר כל פעם מחדש?!