אף לא מילה אחת על שפעת החזירים. גם לא על סוזן בויל.
מה שכן, כבר עידן ועידנים שלא הבאתי מנפלאות גינתי וזו חובה, כי זהו זמן הויסטריה העתיקה שלנו.
כמו אם גאה, אני מצלמת אותה גדלה ומשתנה כבר חודשיים. היא מרגישה לי חיה לגמרי כי בכל יום היא קצת אחרת ומאד נוכחת- בעיקר מהחלון שליד שולחן האוכל.
מבקשת כל-כך מעט, נותנת כל-כך הרבה ובסוף נעלמת עד לפעם הבאה.
אני יודעת שזה מוזר. שאולי קצת התחרפנתי עם ה'בוק' שהנבתי לה ואני גם לא מחמיצה את הפרינצי מזרזת את נמברטו ביציאה מהאוטו לאמר: 'כנס כנס, לפני שזאת מתחילה שוב עם ההרצאה על כמה יפה הטבע'… אבל לא יכולה להתאפק. מלהתפעל מהיופי הזה.
וליופי אחר שהגיח לחיי השבוע- עוגת ג'ינג'ר מקסימה, שאת המתכון שלה קיבלתי לפני 5 שנים מהפייסטרי שף של 'Chez Panisse. בינתיים, הספקתי לאבד את גזיר הנייר עם המתכון, למצוא אותו ושוב לאבד את עקבותיו. משנמצא בפעם השניה החלטתי שהגורל זימן ביננו והגיע הזמן לבדוק האם העוגה באמת באמת טעימה או שרק היה נדמה לי מרוב רעב של סוף משמרת.
מסקנותי הן שהיא מעולה אבל צריך לאהוב ג'ינג'ר בכדי לדעת לתת לה את כבודה הראוי.
היא כהה, רכה ולחה ויש לה טעם עשיר ודיבשי.
מומלצת בחום!
עוגת ג'ינג'ר של' שה פניס', ברקלי
העוגה הזו נותרה מעולה 4 ימים ואז לא נשאר מה לספור. אפשר להוריד מעט בכמות הג'ינג'ר אם רוצים טעם ג'ינג'רי מוחלש.
28.5.09 – מירי דיווחה כי החליפה את המולסה ב -1/2 כוס סוכר חום + 1/2 כוס סילאן ויצא מעולללה!
1 כוס סוכר
1 כוס שמן זרעי ענבים ( grapeseed oil ) או שמן בוטנים
1 כוס מולסה
1 כוס מים רותחים
2 כפיות אבקת סודה לשתיה
2 כפות מלאות של ג'ינג'ר טרי מגורר
1/2 2 כוסות קמח
1/2 כפית קינמון + 1/2 כפית ציפורן טחונה
2 ביצים
מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט. משמנים תבנית בקוטר 20 ס"מ\ "8 ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה.
במיקסר- מערבבים סוכר, שמן ומולסה.
מעבירים את המים הרותחים לסיר (או מרתיחים בסיר עצמו), מוסיפים את אבקת הסודה ומביאים חזרה לרתיחה. כשרותח, מוסיפים את המים באיטיות למיקסר, בעודו פועל. מערבבים עד לתערובת אחידה וחלקה.
מוסיפים את הג'ינג'ר. מנפים את הקמח והתבלינים ומוסיפים לתערובת. מוסיפים ביצים ומערבבים עד לחלק.
אופים כשעה או עד שקיסם יוצא יבש.
מצננים ומחלצים מהתבנית. זורים מעט אבקת סוכר לקישוט.
…ובעודי כותבת שורות האלו, הופיעו ליד החלון שלי שתי אוזניים ואיתם איילה.
וחשבתי, איך זה לא התרגלתי אליהם כמו לסנאים למשל ואיך זה שהלב עדיין מחסיר פעימה?
אני מניחה שחלק מזה הוא גודלן והשאר כנראה מפני ש'במבי' נשאר איתך לעולמים.
.jpg)
.jpg)
ביסים 
הילה,
כל כך יפה. אפשר מייל?
מייל שלי?!
hilla.kariv@gmail.com
אם אני כבר מכירה אותך נכון- את הולכת לכתוב לי שזו איילה ולא צבי!!! נכון?!
תודה. תיקנתי…
I am not a ginger pastries fan
but this cake is real something
אתמול ננזפתי ע"י ה'דית' על שאיני מגיבה לתגובות חברותי האישיות!!! ולכן, אני משנה אג'נדה.
תודה על אצילות הנפש- על הטעימה שבכורח ועל הפירגון. ועל שהלנת את בני המרכזי הלילה בביתך!
אוי ,סוף סוף משהו שאפשר להגיד עליו שגם לנו יש כזה בארץ בגינות,ולא אין הכוונה לבמבי 🙂
גם אני לא מחובבות הג'ינג'ר אבל עושה רושם שאין ברירה אלא לנסות , ולו לטובת אלו מבני הבית שאוהבים.
נראה לך שיצא טוב גם אם שמן שאינו בוטנים או ענבים ?
והתמונות כרגיל מ ה מ מ ו ת !
כמה מצחיקים אנחנו האנשים… בעוד אני מתרגשת מהצמחיה 'הישראלית' שיש כאן ומרצה לילדים בלהט על סביונים, חרציות ומקור החסידה ומכריחה אותם למצוץ חמציצים עם שתן סנאים עליהם… בדיוק בזמן הזה, אחרים מתקנאים בחו"ליות שיש לי…
בטח שיש ויסטריות בארץ!!! אני מתה על הצמחים של הארץ. וגם על הארץ.
בקשר לעוגה- שמן צימחי משאיר טעם לואי. השמנים האלו לא. הייתי ממליצה לך לקנות במיוחד- אני בטוחה שזו לא בעיה למצוא. (חנויות טבע?!)
איזה מוזר זה הגן חיות שיש לצפון אמריקאים בגינות, הא? לנו יש מרמיטות, בואשים, גיריות, ארנבים לרוב, אופוסומים וכשגרנו בשכונה קצת יותר צפונית היו גם איילים אבל הכי משמח לבב ילדים ומבוגרים הן הגחליליות, יש לנו מאות מהם בערבי הקיץ והן מקסימות מקסימות.
הו שלום לך, חשבתי שערקת לאנשהו או שאינך אוהבת אותי יותר…
גחליליות היו לנו בפרינסטון ואת צודקת- הן שוות ביותר (למרות שעושות קולות שיכולים להטריף)
חוץ מזה, אני עכשיו בעניין של חולדות כחיות מחמד. זה אחלה דבר כי מקבלים 2 במחיר של אחד… גם את הפשפשים שלהם. אושר גדול.
א) מה זו חרדת הנטישה הזו? לא אמרתי לך כבר שהבלוג שלך הוא בלוג האוכל הכי טוב?
ב) יאק, חולדות.
א). את לא מכירה אותי… אני נקשרת מהר…
ב). האם את מודעת לעובדה שהגנתי עלייך כלביאה בבלוגך שלך?! וזאת על-אף שאני לא נוטה להגיב אפפפפפפפעם?!
ראיתי, את מהממת!
הילה שלום
לא הגבתי עד כה למרות שאני מבקרת נלהבת בבלוג ובעיקר קצרת רוח כל פעם מחדש עד הופעת התמונות האווירה האוכל המילים ..
והנה החלטתי להגיב או אולי לא יכולתי עוד שלא להגיב.
תענוג אמיתי .שבת שלום
מי כמוני מבינה אותך… מאד מעריכה… תודה.
יאאאאאאאאאאאאאא, במבי!
🙂
(בלוג נהדר)
תודה!
תגידי? את גרה בגן עדן? מה זה היופי הזה? איילה? וואו!!!!!
ושאלת תם\מטומטם, איזה קמח?
העוגה נראת נפלא, ואפילו פשוטה למדי להכנה (הלוואי) בא לי נורא להכין 🙂
כן, סוג של גן עדן ואני רק רוצה הביתה. טירוף, לא?!
קמח רגיל. והיא באמת פשוטה ממש. תכיני.
אני חולה על ג'ינג'ר וסוף סוף מצאתי מתכון שנשמע מצויין.
היא עכשיו בתנור מתחילה לעשות ריח!
לא יכול לחכות לטעום!
נו???
אני מכין אותה הרבה יותר ממה שחשבתי שאני אכין 🙂
🙂
הי הילה,
יש לי מיקסר ישן נושן שירשתי מסבתא שלי, והקערה שלו מפלסטיק ולא מנירוסטה. ככה זה – לא חתיך כמו הקיצ'נאיידים החדשים והצבעוניים – אבל עובד כמו גדול כבר ארבעים שנה ואני ממש לא רוצה להחליף אותו.
רק במתכונים שיש בהם שימוש בנוזלים רותחים – אני בבעיה. עם סירופ סוכר כבר הזהירו אותי שלא כדאי להתעסק (חברה עם מיקסר דומה סיפרה שהקערה ממש "נמסה" מהמגע של הנוזל הרותח) אבל אולי עם מים רותחים תהיה פחות בעיה? מה דעתך?
ועוד שאלה קטנטנה: אם אין ציפורן טחונה (הבעל טוען שיש לזה טעם של חומר הרדמה אצל רופאי שיניים) אפשר להחליף באבקת ג'ינג'ר יבשה? מה שנקרא "זנגוויל טחון"?
אני כל כך רוצה להכין את העוגה… היא נשמעת נהדר – אנחנו מתים על ג'ינג'ר כאן בבית!
היא באמת מקסימה. הייתי מכינה עם מים חמים במקום רותחים, כל דבר שהערה לדעתך תצליח לספוג בגבורה. תחליף כזה לציפורן בהחלט נשמע טוב. בהצלחות
אפשר שמן קוקוס?
האמת היא שאין לי מושג בהחלפות. ואמת נוספת היא שלא הכנתי את העוגה הזו שנים…
שווה להכין שוב – השתמשנו בשמן בוטנים – שליש כוס סוכר חום, שליש מולסה ושליש סילאן – יצא מדהים – הוספנו רבע כפית של: קינמון ויאטנמי, mace, allspice , ו nutmeg
שמנו שמן קוקוס בתבנית במקום חמאה –
חג שמח!
רון
שמחה לשמוע רון ותודות על העדכון!