קטגוריה: טבעוני

מי ימלל (פוקצ'ה וירקות צלויים)

אז מה היה לנו?! זאת אומרת, מתחילת חופשת הקריסמס הנוכחית? מחלה (כמובן, איך לא), ריצות, ביקור הדודה מיקי מישראל, הרבה לביבות ונרות וכן… טיגונים. לכן בנר חמישי, כשסיוון ומייקי על טפם המשובח הגיעו לחגוג, החלטתי ללכת על איטלקי. פשוט.

1ga

פוקאצ'ות טריות  וחמות ישר מהתנור ואנטיפסטי. היה כיף. היה טעים לאללה. היה מתיש. עוד יגיעו שוב ימים, סיכמנו סיוון ואני תוך בליסה, שנוכל שוב לשבת ברוגע, להנות באמת מהאוכל ומהיין ומשיחה טובה, בלי שמאחד החדרים יבקעו קולות של קרב ומבלי שהקטקט יפיץ קמח (שסחב מהגדולים שניסו לרדד בצק) ברחבי הסלון בעודו מסכן את עצמו במעידה אל תוך האח הבוערת.

כן, רק צריך סבלנות. וכח. כי החופש הזה רק התחיל…

z22

בשביל להכין פוקאצ'ה באמת שווה (קצת קראנצ'ית מבחוץ ורכת תוכן) צריך אבן אפיה לתנור. אין מנוס ואין גם סיבה לנוס. זה לא יקר, לא קשה למציאה ולא תופס הרבה מקום. תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפ' התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם לנסות ולדמות את התנור הביתי שלנו לתנור אבן אמיתי. נכון, זה לא הדבר האמיתי אבל התוצאה ממש טובה.

 בצק פוקאצ'ה ל-4 אנשים

על גבי הבצק ניתן לשים כל מה שבא. אני אישית אוהבת את הפוקאצ'ה שלי כמעט בלי כלום.

4 כוסות קמח לחם

1 שקית שמרים יבשים (1/4  2 כפיות)

1/2  1 כוסות מים חמימים

1/2 כפית סוכר

1 כפית מלח

4-5 כפות שמן-זית

ממיסים שמרים ב-1/2 כוס מים ומוסיפים סוכר. נותנים לעמוד כמה דקות במקום חמים. (בדר"כ מעל התנור שכבר מתחמם). במעבד מזון או מיקסר מערבבים קמח ומלח ותוך כדי פעולה מוסיפים את תערובת השמרים, שארית המים ושמן הזית. הבצק צריך להיות רך כך שניתן להוסיף עוד מעט מים אם חסר. להמשיך ללוש מספר דקות. להעביר לקערה גדולה, משומנת קלות בשמן-זית ולכסות בנילון נצמד. להניח במקום חמים ולהתפיח כ-30-45 דקות או עד להכפלת הנפח.

את כף העץ המיוחדת (איך קוראים לזה?!) מקמחים בנדיבות. פותחים את הבצק תחילה עם מערוך ואז מעבירים לכף המקומחת ומרחיבים בעזרת הידיים למעין עיגול בקוטר 34 סמ". בעזרת האצבעות והעצבים, דוחפים אצבעות לבצק ויוצרים שקעים רכים. מעל זולפים שמן זית בנדיבות, מלח גס ועשבי תיבול. לפני ההכנסה לתנור, מעבירים סכין גדולה או כלי ארוך אחר מתחת לבצק, על-מנת לוודא שהוא לא נדבק למשטח. מגליצ'ים את הבצק לאבן שנמצאת בתנור המחומם מראש (בתנועות ניעה קלות). אופים עד שהבצק זהוב והתחתית קריספית. מחכים 5-10 דקות לפני שפורסים.

img_3990b

אנטיפסטי טוב זה הדבר הכי פשוט בעולם. צריך ירקות. תנור מחומם למקסימום. שמן-זית ומלח. תבנית גדולה. סבלנות שלא 'לבחוש', את זה משאירים למרק. כן, ועוד משהו חשוב… הבנה שלא לכל הירקות לוקח את אותו זמן הכנה!

את הירקות מארגנים בקבוצות מרווחות בתבנית הכי גדולה שיש בנמצא. אפילו שתיים. זולפים שמן-זית ובוזקים מלח ופלפל בנדיבות. נותנים ערבוב קל עם הידיים. מכניסים לתנור חם ומחכים. אספרגוס, פטריות ושעועית ירוקה מוכנים די מהר. יש לקחת בחשבון שהם עוד יתרככו מעט גם לאחר ההוצאה מהתנור. לא להרוג אותם! האספרגוס למשל, רוצה לעמוד זקוף גם אחרי בישולו. מה שמוכן מוציאם החוצה. איך יודעים?! טועמים.

בעיקרון, ניתן להפוך את הירקות פעם או פעמיים, בכדי שיקבלו ציפוי שוה של שמן. עדיף כשהם עדיין קשים אחרת זה נמעך.

מה אחר-כך?!   אני הכנתי מן רוטב קטן של עשבים (נענע, פטרוזיליה, בזיליקום) עם שמן-זית, מלח, צ'ילי-פלייקס, מעט חומץ ושום ופיזרתי מעל לפטריות ולכרובית. אבל זה כל-כך טעים ככה, בלי כלום.

נ.ב. ותודה לסיוון היפה על הדיגמון ועל התמונה הזוגית.

10 תגובות

מתויק תחת בצק, טבעוני, ירקות, משהו עם הלחם

קונפי ארטישוק ירושלמי

 

img_3104vv

 מעדן. אם אתם מחובבי הארטישוק זה בשבילכם. כל-כך כל-כך טעים!

נכון שצריך המון שמן זית אבל הוא לא הולך לאיבוד. בסיום הבישול יש לסנן אותו לצנצנת ואז יש לכם אוצר קטן מלא בטעמים של ארטישוק ורוזמרין – לסלטים, לתבשילים, להקפיץ שרימפס, לטבול לחם…

והארטישוקים עצמם- רכים, חמימים ומלאי טעם. לחם טוב ומשהו לשתות. נעים בבטן.

  img_3081rr

img_3050rr

קונפי ארטישוקים -או במילים אחרות: אחלא אנטיפסטי

לכמות שהספיקה לשניים כמנה ראשונה:

4 ארטישוקים ירושלמיים גדולים

4 ארטישוקים קטנטנים

1 ארטישוק גדול מאד

5-6 שיני שום קלופות

2 ענפי רוזמרין

 שמן זית

מלח, פלפל, צ'ילי פלייקס

קולפים את הארטישוקים ומיד מעבירים לסיר קטן המכיל שמן-זית והרבה! זה ימנע מהם השחרה.

 את הירושלמים מקלפים וחותכים לעיגולים או לחתיכות אחרות. את הארטישוקים הקטנים ניתן לאכול כמעט בשלמותם – מסירים את רוב העלים ומשאירים רק את הפנימיים הרכים. מקלפים את הגבעול וחותכים את מחצית ראשם העליונה. הגדול הוא הכי בעייתי – מסירים את כל העלים. מקלפים את הגבעול ורק אז חוזרים להסיר את הקוצים עם סכין. מה שנשאר הוא לב הארטישוק. פורסים גס.

מוסיפים את שיני השום והרוזמרין ומתבלים. מביאים ל'כמעט רתיחה', מכסים ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שרך. בערך 15 דקות.

הכי טעים זה חמים. לאחר שהתקרר ניתן לחמם בעדינות במיקרו.

img_3123rf1

השארת תגובה

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם

אנטיפסטו כרובית ומצב רוח קרבי

1111

 3:20 אחה"צ. שיעור גיטרה שלא הספקתי להתאמן אליו בעוד שעתיים, אריזות שאני חייבת להספיק לטיול שלנו ל-L.A. מחר (ונדרנו שהאוטו מוכן הלילה ומחר אנחנו יוצאים ממש ממש מוקדם)  ואני מצלמת כרוביות.

אני מנסה בכח לשכנע את עצמי לעזוב עכשיו. ברגע זה, לעזוב הכל ולסיים את האריזות אבל האני שכל-כך אוהב את העשיה הזו, גם של המטבח וגם של התעוד, אומר לי "תרגעי, תמיד יש את אח"כ".

ב-12 בלילה, אורזת כמו מטורפת, אני אקלל. אבל עכשיו, לעזאזל עם המורה שלי לגיטרה שמנסה ללמד אותי לד זפלינג בשיעור השלישי בחיי ומצליח להוציא לי את כל האויר מחדוות ההתחלה ושכל הבגדים והחיתולים והחטיפים-לדרך ובגדי הים יחכו… זהו זמן הכרובית!

הסלטון הזה הוא אחד מנכסי האהובים מ-Lupa, אחת ממסעדותיו של מריו בטלי בניו-יורק. אולי מוטרדת מכדי ללהג על שעותי הקשות שם, מתחת לאדמת מנהטן, בקיץ לח ודחוס כמו שרק ניו-יורק יכולה אבל לא טרודה מכדי לחלוק את המתכון.

פרוסת לחם עם קרום פריך. כוס יין. גבינה טובה. אתם מסודרים.

סלט אנטיפסטי של כרובית, שום ו זיתים

 הנה שיטה מהירה המניבה תוך דקותיים שיניי שום שחומות ומתקתקות. במקום לצלות את השום בתנור (עניין של בערך שעה), מכניסים לסיר קטן המון שיני שום קלופות, מעט מלח והרבה שמן זית ומבשלים מכוסה על אש קטנטנה. אם נראה שיש התרחשות גדולה מדי בסיר, פשוט סוגרים את האש לכמה רגעים ונותנים לחום ולאדים לעשות את שלהם. השום צריך להיות ממש רך ולאבד כל חריפות.

את השום הזה אני מוסיפה לאנטיפסטי, שמה על פיצות או סתם בסנדויץ.. ועכשיו, יאללה למתכון- שאין לו ממש כמויות מדויקות.

1 ראש של כרובית

חופן זיתי קלמטה (או בעצם כל סוג שאוהבים)- קצוצים גס

שיני שום רכות +שמן הזית בהן התבשלו (בכמות שמתאימה לכם)

1-2 כפות צלפים

טימין טרי- רק עלעלים

צ'ילי פלייקס

מחממים תנור להכי חם שיש. את הכרובית מפרקים לפרחים- כטוב לבכם בגודל. מניחים בתבנית ומתבלים בנדיבות בשמן זית ומלח. מכניסים לתנור וצולים. יש להתאפק מלערבב ומלהתעסק עם זה. תנו לה להיות. כשמשחימה מעט- אפשר לתת ערבוב קטן. הכרובית מוכנה כשהיא שחמחמה ורכה. שימו לב שלא רכה מדי. משהו כמו 30 דקות.

להעביר אותה לקערה. להוסיף את כל יתרת המרכיבים ולתקן תיבול.

זה טעים ככה או פושר ואפילו יום אחרי…

7 תגובות

מתויק תחת טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם