ארכיון חודשי: יוני 2012

.

עניין חברתי אצלי הדגים, כי לאכול אותם לבד זה מבאס. ההנאה של טבילת לחם טרי ופריך בשמן זית לימוני וצביטת נתח דג טרי ורך יכולה להיות מושלמת עבורי רק כשזה בצוותא, בדיוק כמו שיחה או פינגפונג. לא שאני משחקת פינגפונג.

בכפר אז"ר, באזור שמאחורי המשתלות, מתחבאת חנות דגים נהדרת. שלוש פעמים בשבוע הם מקבלים לשם משלוח של דגי סלמון טריים מנורווגיה, כל כך טריים שאפשר לאכול אותם ישר כך מהסכין. יש גם סלמון מעושן בצבע עמוק וטעם אלוהי ודגי ים ובריכה טריים של ממש. ויחד עם אלו יש גם מוכרים מסבירי פנים שישמחו לתת עיצה, לנקות היטב ולחתוך בדיוק כמו שתבקשו. בכל פעם שאני מבקרת את מיכל בסטודיו שלה אנחנו לא מתאפקות ועושות סיבוב קטן. גם בימים שאנחנו מבטיחות שהיום זה רק לקפה ובטלה של שעתיים, הסיבוב נהפך לשקית ובתוכה הבטחה, כי כמו שאמרתי דגים זה עניין של חברותא ואין כמו מיכל לעניין.

.

כשיש סרדינים קטנים וטריים צריך רק מעט בכדי להכין מעדן מלכים, אתם חייבים לנסות.

.

.

סרדינים טריים  

הכי פשוט: כבישה מהירה של לימון, מלח ושמן זית – מעדן

סרדינים טריים טריים, נקיים מעצמות וחצויים

מלח גס

פלפל גרוס טרי

מיץ לימון טרי

שמן זית משובח בנדיבות

פלפל אדום חריף פרוס דק

מניחים את הדגים בעדינות בצלחת, מטפטפים מיץ לימון בנדיבות וזורים מלח גס. נותנים לדג לנוח כעשר דקות, קצוותיו ילבינו מעט מ'הבישול' הזריז של חומציות הלימון. משקים בהרבה שמן זית צעיר ורענן, מתבלים בפלפל גרוס ובפרוסות הפלפל החריף ואוכלים מיד עם הרבה לחם טרי וכוסית וודקה. למה לא.

.

.

דגים מאודים ביין וטרגון      3-4 מנות

בכל פעם שאני טועמת טרגון, אני נפעמת מחדש מטעמו המהפנט והממכר ותוהה למה אני לא עושה את זה הרבה יותר

.

.

2 דגי לברק או דניס גדולים (ניתן להכין כפילה או כדג שלם)

1/3 כוס יין לבן

1/3 כוס מיץ לימון טרי

1/3 כוס שמן זית

מלח ופלפל גרוס טרי

צרור נאה של טרגון טרי

כ- 10 שיני שום קלופות וחצויות

פלפל אדום חריף פרוס דק

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/400 פרנהייט.

בתבנית צליה מניחים את הדגים כשצד העור פונה כלפי מעלה ובינהם מניחים את ענפי הטרגון. מתבלים בעוז במלח ובפלפל גרוס, מוסיפים את היין, מיץ הלימון, שמן הזית, שיני השום והפלפל החריף. מכניסים לתנור וצולים- מאדים כעשרים דקות לדג מפולט ו- 30 לדגים השלמים. רצוי ל'השקות' במהלך הבישול בנוזלי הרוטב.

נחמד להגיש עם פלפלונים צרובים: במחבת פסים לוהטת צולים פלפלונים שעורבבו במעט שמן זית. הצליה לוקחת כ- 15 דקות, שימו לב לגלגל מדי פעם לכיוון שונה. כשהפלפלונים רכים וצרובים, מעבירים לקערה נאה, מפזרים פרוסות שום דקות, מלח, חומץ בלסמי משובח ומעט שמן זית.

*

.

 ואני אומרת אל תקחו מתכון של חריימה מפולניה

אלא אם היא קיבלה אותו מחברה שלמדה אותו מאמא של חברה

אלא אם האמא של החברה היא טריפוליטאית אסלית שמבשלת נפלא

אלא אם הוא אחלה מתכון

והוא אחלה. אדום, שורף. מענג עם חלה.

.

.

החריימה של לילי אמא של דפנה        כ- 4-6 מנות

במקור המתכון מכיל פילפלצ'ומה והכוונה לביתי ולא לקנוי צעצוע. במקרה שאין, שילוב השום והפפריקה החריפה מהוים תחליף הולם.

 3 דגי דניס/בורי/לוקוס בינוניים

5 כפות שמן

6-7 שיני שום

2 כפות פפריקה חריפה

4 כפות גדושות רסק עגבניות

1 כפית קימל טחון

3/4 כפית כמון

מלח

1/2 לימון

במחבת רחבה מאחדים את השום והשמן ומאדים בעדינות. כשהשום מתחיל להפיץ ניחוחות שומיים, מוסיפים את הפפריקה (או 1/2 1 כפות פלפצ'ומה אמיתית) ומבשלים כדקה, תוך כדי ערבוב. מוסיפים כ- 1/4 כוס מים ואת רסק העגבניות (היתה התעקשות מצד לילי על יכין בקופסאת שימורים אבל אני מרשה לזרום) ומטגנים יחדיו בערבוב עד שהרסק משנה צבעו ומתכהה.

מוסיפים כ-1/2 כוס מים נוספת, מתבלים בקימל, כמון ומלח ומביאים לרתיחה. מוסיפים את נתחי הדג, מבשלים כ- 10 דקות בבעבוע, סוחטים מעל את הלימון וממשיכים לבשל מכוסה למחצה כ- 30 דקות. מגישים עם הרבה חלה טריה!

* במידה וסמיך מדי, יש להוסיף עוד מים לפי הצורך. החריימה צריך להיות חריף לטעמכם, כך שיש לשחק עם מידת החריפות.

.

.

.

.

יפה אמסטרדם אבל יפים לא פחות ממנה האמסטרדמים, נישאים על אופניהם בגו זקוף ובפידול אצילי, שערם מתבדר ברוח. בלי צל של כרס, אפילו לא טאייר מרומז. וילדים בהירי שיער ישובים מאחור ומלפנים בכסאות, נגררים או ארגזים מאולתרים, מרגישים לגמרי בבית. ואופניים ועוד אופניים. כל כך הרבה עד שזה נראה ממש הגיוני ופשוט – הקץ למכוניות, עוברים לאופניים!

.

 .

למצוא המלצות על אמסטרדם לכאלו שכבר ראו ואכלו בה את מה שרואים ואוכלים בה בביקור ראשון, לא קל בכלל.

את בתי הקפה הקטנים במרכז העיר ובהם סנדויצ'ים עמוסים דג כבוש או מעושן או את מוזאון ואן גוך ובית אנה פראנק, תמצאו בודאי גם ללא עזרתי. אני גם לא אמליץ על שולחן האורז שחווינו כאן, פשוט כי לא היה מספיק טוב בעיני אבל אל תפספסו ניסיון במקום אחר כי כשזה טוב, זה מקסים!  אבל כן מצרפת כמה המלצות קטנות ומשובחות , חלקן דורשות שלאפ קטן אבל בכל זאת שוות כל רגע…

.

.Gartine

הגענו ללא הזמנה מראש ואפילו הקולות הכי אומללים שהצלחתי להפיק לא עזרו לנו במציאת מקום פנוי. מסקנה- יש להזמין מקום! (תודו שאני חריפה) ולמרות שבפועל לא טעמתי שם כזית, המקום הזה הוא כל מה שאני צריכה: קטן ואינטימי, משדר איכות פשוטה ובעל אידיאולוגיה. ממוקם במרכז העיר ופתוח רק לבוקר- צהריים.

.

..

Pont 13

מעבורת ישנה שהוסבה למסעדה עם אופי- חלל מרווח, שולחנות ארוכים ומים מסביב. נחמד כשהמקום הומה צעירים ושמח לדגים טריים ואחלה סטייקים.

.

De Kas

מסעדה מקסימה הממוקמת בחלל ששימש בעבר כמשתלה. סביב המבנה השקוף גינות וערוגות ירקות וכל אלו מוקפים בפארק משגע שבו פינות חמד עם ספסלים נחבאים ואגמים קטנים. התפריט משתנה בכל יום לפי עונות השנה והמצב-רוח והמנות עדינות ויפות כמו פרפרים צבעוניים.

.

מלון Lloyd Hotel

במסגרת מעלותיו הטובות של האיש ניתן למצוא איתור מלונות בוטיק קוליים במחירים סבירים. למול הזמנת החדר במלון הזה מירמרתי רבות, שכן לא חפצה נפשי בשלאפ. אבל הו.. כמה שהשלאפ נאה למקום! זהו מבנה ישן ששימש בעבר כמלון למהגרים ומכאן מסדרונות בית הספר הארוכים שבו. עוד חולש אחד שלו הם החדרים הלא אחידים. אבל מלבד אלו המקום מענג את העין, בעיקר אלו חובבות העיצוב- מיקס של אומנות עכשוית ווינטאג' וקסם בכל פינה.

אם לא ישנים במלון וזמנכם בידכם, ממליצה על שלאפ קטן של כרבע שעה מהעיר בכדי לשתות או לאכול משהו קטן בחדר האוכל המואר והמעוצב, ממנו עולים במדרגות לחללים ציבוריים מעניינים.

ממול תמצאו מסעדת טאפאס טעימה לאללה  Puerto Pata Negra.  התעלמו מעיצוב המקום המעאפנוני משהו או פשוט תיפסו ספסל בשמש כשמזג האויר מאפשר זאת. עם כוס של בירה וסרדינים טריים ונפלאים אל מול המים, החיים נראים לגמרי סבבה.

 .

הו… אמסטרדם– נוער שוליים וקצת נוסטלגיה

.

חומר קריאה טוב:

NY Times

Time Out Amsterdam

…