אם יש משהו שהייתי רוצה לעשות בחיים האלו והוא לא אוכל, זה להיות אנימטורית. ואם אנימטורית אז בפיקסר, למשל. ככה יוצא, שאני מתה על סרטי אנימציה ומוצאת בהם תמיד משפטים שעושים לי את זה.
הנה אחד מ'קונג-פו פנדה', שראינו באיחור רק עכשיו:
Yesterday is history
Tomorrow is a mystery
Today is a gift
That is why it is called the present!
master Oogway
כל-כך הייתי רוצה להיות הצב החכם וכמו תמיד גיליתי שאני לגמרי דב פנדה. אם אי-פעם יהיה צורך לאמן אותי בקונג-פו השד יודע למה, זו ללא ספק השיטה-
ך
ך
עכשיו ברור לכולנו שצריך לבוא פה מתכון לדמפלינג, אלא שאני עצלה. דוקא קניתי כבר את עלי הבצק הקטנים המוכנים (והסתכלתי ברכיבים ונהיה לי חושך) אבל במקום שבו סינים 'מדמפלגים' מכל עבר, קצת סיזיפי לפולניה לעשות בבית. אז במקום דמפלינג- קבלו קציצות. קציצות שיחוק כי הן לא מטוגנות ומזכירות לי בטעם את הקציצות של סבתא שלי מינה. זה לא חייב להיות אלו (פולניות בלי שום ירוק ומתובלות רק במלח ופלפל) אבל תבנית השקעים היא טריק חדש ומנצח, כי היא שומרת עליהן עגולות ושמנמנות, עושה סדר בנוזלים שהן מפרישות ובסך- הכל מתקבל משהו דומה מאד למטוגן, רק בכלום שמן! (איך אני בשבילך, גיסי?!)
קציצות מענגות ב'כאילו' טיגון מוקדשות למסטר אוגוויי הנפלא
יצאו לכם 12 קציצות גדולות ומענגות ועוד 1/3 מהתערובת לשימוש אחר. אפשר לצלות עוד 6 ואפשר להקפיא כמוני ולחכות להשראה. אני מתכוונת להכניס אותן קטנטנות לאיזשהו מרק. חכו ותראו…
3/4 קילו עוף טחון
1/4 קילו בקר טחון
1 ראש סלרי שלם- קלוף וחתוך לרבעים
1 קישוא גדול
1 בצל בינוני- חצוי
1 ביצה
2 פרוסות חלה רטובה וסחוטה- קצוצה דק
מלח ופלפל טרי
מכניסים למעבד מזון עם דיסקית מגררת דקה: סלרי, בצל וקישוא. מעבירים לקערה עם כל שאר החומרים, מתבלים ומערבבים. (אם התערובת נראת לכם מאד רכה ניתן להוסיף מעט פירורי לחם- לי לא היה צורך) אני אוהבת בשלב הזה, לצלות חתיכה קטנה על מחבת בכדי לבדוק שמא חסר מלח. קציצות בלי מלח- לא כיף.
מכניסים למנוחה של 30 דקות במקרר. בינתיים מחממים תנור לגריל או לטמפ' הכי גבוהה שיש. למי מכם שגר בחלק הזה של הגלובוס, יש בודאי מגירה תחתונה שהיא ה'ברויילר'- שם אני צליתי אותן. משמנים תבנית שקעים של מאפינס בתרסיס שמן קנולה, יוצרים קציצות גדולות ועגולות ומרססים אותן בעדינות גם בחלקן העליון.
זהו. צולים עד ששחום למעלה והופכים. טוב לא צד מחמיא כ"כ (אבל לכמה מאיתנו זה יהיה צד מחמיא?!) אבל אל דאגה, גם הוא ישחים ויתמצק… צולים עד שהן שחומות ונחמדות ואוכלים. ויוה סבתא מינה וויוה פולניה!
ואחרון חביב ובאמת שאז אני הולכת- שימו לב לכמות הדרק שרשומה ברכיבים של תרסיסי השמן הקנויים. הכי טוב לקנות מיכל שבו ניתן למלא שמן לבד. 'ביסים' מודה מקרב לב ליעל ומקוה שהאנשים שקיבלו כזה בביקורי האחרון בארץ, יתחילו גם ל ה ש ת מ ש בזה…



