ארכיון יומי: ינואר 28, 2010

פסטה של בית

מוקדש ללי 

מכירים את זה שפתאום משהו קטן יכול לגרום לכם לעשות את הדבר הזה שרציתם כבר המון זמן ודחיתם עוד ועוד?! זה בדיוק מה שקרה לי עם שאלה תמימה על פסטה טריה. השאלה הזו ניערה לי משהו בפנים וגרמה לי לפנות זמן, לדוג את המכונה מהמחסן, להסיר ממנה כמה קורי עכביש ועוד קצת אבק של כמעט 6 שנים וסופסוף להראות לילדים שלי איך מכינים פסטה אמיתית! … ורוצה להגיד לכם שאין הרבה סיפוקים כאלו- כמו להכין פסטה לבד. נכון, זה לוקח את הזמן שלו  אבל מאחר ושני האנשים הקטנים למדו במהירות איך לתפעל את המכונה, כל שנותר לי הוא להכין את הבצק ולהעביר את השרביט לשני הסו-שפים הנלהבים. בונוס שקט לשעה! 

וידוי- הבצק שלי קשה כמו אבן אבל בבישול מניב תוצאות משובחות. אחרי טראומה ישנה, בה נשבר לי וו הלישה של הקיטצ'נאייד המהולל שלא לצורך, אני לשה אותו ביד בעבודה מאומצת ומציקה של כעשר דקות. (להלן ההוכחה שגם אז הוא היה מהסוג הקשה כאבן) בשלב הרידוד העבודה תהיה קלה מאד מאחר והבצק לא יראה שום סימני דביקות.

 

אני מוסיפה לבצק כמות שווה של ביצים וחלמונים. החלמונים תורמים למרקם, לצבע ולריח הבצק. מבחן הטעימה אצל האיטלקיה המובחרת שלי עבר בהצלחה ובעודנו מתענגות על הפסטה סיכמנו שהיא חלקה, טעימה ובעלת מרקם מעולה.

מקווה להפעים את אלו מכם שכמוני תקעו את המכונה שלהם עמוק בבוידעם  ולהמריץ את אלו מכם שאין להם מכונה אבל חשים כעת רצון עז לאוץ ולרכוש אחת כזו (דרום העיר, פשוטה ולא יקרה). 

 

בצק פסטה   -בערך 500 גר'

בערך 1/2 2 כוסות קמח רגיל

3 ביצים

3 חלמונים

1 כף שמן- זית

על משטח גדול ורחב מניחים כ- 1/4  2 כוסות קמח ויוצרים בתלולית הקמח גומה רחבה. יוצקים לגומה את הביצים ושמן-הזית ומתחילים לערבב עם המזלג. המטרה היא לאסוף ולערבב עוד קצת קמח בכל פעם ולהרחיב עוד ועוד את גודל הגומה. בסוף השלב הזה, כל הקמח עורבב לתערובת הביצים (באופן לא אחיד כמובן) וזה הזמן להפשיל שרוולים, לאחד את הפירורים יחדיו ולהתחיל ללוש. לשים עם כרית כף היד בתנועות המתרחקות מהגוף- יודעים מה, לשים איך שבא. בשלב הזה שמי בודאי יעלה בקונוטיות לא מחמיאות ואולי אפילו עם דיבוב בערבית. לא נורא. יש להמשיך (בלישה, לא בקללות) עד שמתקבל בצק חלק, קשה ודי יבש. מניחים על משטח נקי ומכסים במגבת נקיה. נותנים לנוח כשלושים דקות.

קסם- תודו… עכשיו אחרי שלושים דקות הבצק מעט רך ונעים יותר. מחלקים לארבעה חלקים ומרדדים כל חלק בנפרד. מקמחים קלות, משטיחים מעט עם כף היד ומתחילים במספר 1 במכונה.  מעבירים במכונה, מקפלים את הבצק לחצי (מקפלים קצוות עקומים פנימה)  ומעבירים שוב דרך מספר אחד. חוזרים על הפעולה הזו שוב ועכשיו מתחילים לעלות במספרים- אני מפסיקה בשש!

מעבירים יד מקומחת בעדינות על פיסת הבצק המוכנה, חוצים באמצע לאורכה ומניחים בצד. מכינים את שאר הבצק באותו האופן. חותכים את הפסטה לצורה הרצויה.

מבשלים כרגיל במים רותחים ומומלחים,  בישול קצר של כ- 4-5 דקות.

  

והכי טעים – רוטב של קרם פרש ולימון בשתי דקות (מבטיחה בפעם הבאה למדוד כמויות)

קרם פרש, *מיץ לימון וקליפת לימון, עלי בזיליקום קרועים גס, פרמז'ן, מלח פלפל, מעט שמן- זית וקצת ממי הבישול של הפסטה- מערבבים הכל יחד בקערה, מוסיפים את הפסטה, מערבבים ומתקנים תיבול ואוכלים מ י ד!  אם אוהבים סמיך מאד- משתמשים בהרבה קרם פרש. לקבלת רוטב דליל יותר- יותר מים.

* מי שגר פה חייב לחלוטין להשתמש בלימוני המאייר ה מ המ מ י ם, שפשוט הופכים את העונה הזו ליותר סימפטית.

 נוסעת מחר- נתראה כשאחזור בשבוע הבא. אם לא אקפא.

 

44 תגובות

מתויק תחת בצק, פסטה, קטקטים במטבח