פשוט שום
יום רביעי הוא יום היוגה. האם זו רק היוגה או שמא המורה שלי, אין לדעת. אבל אני מכורה לה.
קוראים לה ג'ניפר והיא בת 41 שנראת כמו בת 29. ויש בה משהו אמיתי ורגיש ואיזושהי פגיעות חשופה שגורמת לי לאהוב אותה. וכן, כמו יוגית אמיתית, השיעורים שלה מתחילים בדיבורים. תובנות חיים וחוויות שלה שכמובן מתחברים תמיד לקונספט השיעור.
היום היא דיברה על איך אנחנו לוקחים את היומיום שלנו כמובן מאילו. לא עוצרים מספיק להתענג ולהודות על הדברים הקטנים האלו שמרכיבים את השיגרה של חיינו.
ואני חשבתי על איזו קוטרית אני. בקטנה. זאת אומרת קוטרית על דברים קטנים כמו חוסר בזמן ומחלות ילדים. והזכרתי לעצמי שוב להוריד מינונים. גם חארם על האיש .
אז מה אם שוב פעם יש לנו פישפשים והילדים עקוצים ונראים כמו פליטים?! אז מה אם המדביר הודיע לי שהבעיה היא לא הפשפשים עצמם אלא ה'מארח' שלהם שמתארח כנראה בצימר שמתחת לבית שלנו ואח"כ גם שאל אם הבעל 'הנדימן' ואני נדתי ואמרתי שלא אבל הוספתי מהר רק בשביל לשמור על כבודו (וכבודי) שהוא מהאוניברסיטה 'ואתה יודע הם לא מבינים בזה כל-כך'… אז מה אם יכול להיות שזו לא חולדה אחת אלא שתיים, שלוש או אולי אפילו כל המשפחה?! אז מה אם לא מצאתי באינטרנט אף חברה שמטפלת ב'מארחים' גדולים ממשפחת המכרסמים שיש להם זנב ארוך ושמן ואולי זה סימן שאף אחד אחר באיזור לא סובל מהם, כי כולם אצלנו בבית??????? אז מה אם לפרינצי כואבת האוזן והנוסע המתמיד כרגע ב- L.A.?! קטן עלי!
כי כמו שג'ניפר אומרת יש נשימה באפינו, קורת גג לראשנו, אוכל בצלחתנו. ויש אהבה. וכן, גם פשפשים. וחולדה. אחת אני מקוה.
נמסטה.
ובכדי שאוכל שוב לדבר על אוכל… הנה משהו שקיבלתי מ'אורית של פרינסטון' (יש כמה אוריות וצריך סדר) שהיא בין היתר צלמת וגננית ואשת המילה הכתובה. התמונה והשיר נשלחו אלי לכבוד האביב, מהגינה שלה.
משורר / יעקב רביד
שים לבך אל שירת הציפורים
ואיך היא חוזרת על עצמה תמיד,
ותמיד היא נשמעת מפתיעה, אחרת.
לבני אדם, השומעים כמו המשמעים,
מסריה שונים בכל עת, לכל מזג.
כבר עידנים רבים המחזור הזה
עם הארץ, העולם, האלוהים.
והשירה רקומת תכנים במסוי לחנים,
היא הפנים, והיא החוץ.
היא כל מה שיש.
למי שיש.
וממני אליכם- משהו שאצתי לעשות בכדי להתנער מה'מוקרמים' של הקריביים. פינוק פשוט, שנשמר במקרר ומשדרג כל דבר וכל סנדויץ' ובעיקר מזכיר לי ריחות של ילדות. שהלואי והיה לי תמיד במקרר.
חצילים בתחמיץ
חצילים מכל סוג שהוא (אני השתמשתי ב-3 חצילים סיניים שהם צרים, מאורכים וסגולים)
שיני שום קלופות ופרוסות דק (2-3 שיני שום על הכמות שהכנתי)
מחממים תנור לחום מכסימלי.
פורסים או חותכים את החצילים לכל צורה בה חפצים. ממליחים בנדיבות ומניחים ל-20-30 דקות. מנגבים את החצילים היטב ומעבירים לתבנית צליה. מורחים בנדיבות בשמן- זית או שמן רגיל וצולים עד שהחצילים משחיים מעט ומתרככים.
מסדרים בצנצנת בשכבות עם פרוסות השום ועלי הדפנה.
לתחמיץ: הנוזלים אמורים לכסות את החצילים- כך שיתכן ותצטרכו להכפיל או לשלש…
1/2 כוס חומץ תפוחים
2/3 כוס מים
1/2 כפית סוכר
1-2 עלי דפנה
להביא לרתיחה בסיר קטן ולקרר מעט.
לצקת מעל לצנצנת, עד לכיסוי.
לשמור במקרר אפילו שבועיים.
ביסים 