אין ספק שלמרות היותי אוהבת חורף ידועה, שווקי הקיץ קוסמים לי בטעמם הרבה יותר מאלו העכשויים אבל מאחר ואי אפשר לבחור והיקום אומר כעת חורף, הנה אני דבקה בפרויקט הירוק שלי
זמן, היצע וביקוש יביאו גם את אלו לעשות עליה לארץ הקודש. סבלנות.
ה'דשא' של היום- נקרא kale ובחיפוש אחר התרגום העברי קיבלתי 'עלי כרוב מסולסל'. לא, זה לא זה. קרוב משפחה אולי אבל לא כרוב. את הספר הזה קיבלתי ממש עכשיו במתנה. מסוג הספרים שלא הייתי קונה לעצמי אבל נחמד לקבל. בהשראת מתכון שראיתי שם בישלתי את ה- kale במחבת עם הרבה שמן -זית, שתי שיני שום שלמות ומעוכות מעט, מלח ופלפל והוספתי לו בסיום 1/4 כוס צימוקים שהשרתי ביין אדום, צנוברים ועוד קצת שמן-זית. ה- kale הכי מעולה שאכלתי אי-פעם. בשביל להיות כזה (ותאמינו לי שקשה לו) הבנתי שנחוץ לו שילוב של הרבה שמן-זית, בישול ממושך וצימוקים שיכורים. מעדן.
לשמחת אוכלי הירוקת- המתכון המקורי טען ל- chard הידוע בכינויו 'מנגולד' (אפשר גם עלי- סלק) והוא מובא כאן בגרסתו המקורית:
מנגולד בצימוקים עם מיני שינויים מ- תומאס קלר
מי שרוצה מתכון של קלר- שלא יחפש חיים קלים כי הוא לא ימצא
לצימוקים: 2 כפות צימוקים בהירים, 4-5 כפות יין לבן
מחממים את היין ושופכים על הצימוקים. משרים 30 דקות.*
למנגולד:
בערך 2 ק"ג מנגולד
בערך 1/4 כוס שמן קנולה (אני הייתי משתמשת בשמן-זית)
2 כפות שום קצוץ
2 כפות צנוברים קלויים + צימוקים ביין *
חותכים את גבעולי המנגולד העבים ופורסים כשתי כוסות מלאות מהם בחתיכות של כשני ס"מ. חותכים את כל העלים הירוקים לשלוש.
בסיר מים רותחים מבשלים את הגבעולים כ- 3-4 דקות ומסננים. מפזרים על תבנית לקרור.
מחממים 1/2 1 כפות של שמן במחבת רחבה, מוסיפים כף שום ומבשלים בעדינות עד שמתרכך. מוסיפים מחצית מעלי המנגולד החתוכים ומבשלים כ-15 דקות, עד שרכים לחלוטין. מוציאים לתבנית להתקרר וחוזרים על התהליך עם המחצית השניה.
כשכל כמות העלים מבושלת, מוסיפים למחבת עוד מעט שמן ואת הצימוקים והצנוברים. מתבלים במלח ופלפל.
ביסים 