שמונה בבוקר ערפילי במיוחד בדרך לביה"ס. אמא, אמרה לי הקטנה, למה את מדברת כל הזמן על הטבע?!!! אני והמצלמה בדיוק צילמנו קורי עכבישים זנוחים בעוד הילדים שועטים קדימה. התעקשתי שיבואו לראות 'נדנדה של הטבע'- עלה בודד, תלוי לו מאי שם על קור עכביש אחד. למה?, אמרתי, כי הטבע הוא בכל מקום, זמין, חינם ויפה מהכל, כי בלעדיו לא היינו כאן. נזכרנו בספר החלל שהשאלנו מהסיפריה ואיך ישנן פלנטות ללא צמחים וללא חיים. אמא נו.. יש שם אליאנס!!! היא אמרה ורצה הלאה.
אני חייבת לעשות את זה יותר- את הדרך ברגל לביה"ס. איכשהוא בזמן האחרון זה לא יוצא מספיק. הנה הבטחה.
ביסים 