יום ראשון של בי"ס. נמברטו התחיל 'קינדרגארדן' שזה מה שנקרא בארץ א' גנית. אנחנו יורדים לבית הספר ברגל ונכנסים להמולת הילדים-הורים. שנינו לא אוהבים את זה. לה, שדומה לאבא, ממש לא אכפת. הקטנים עומדים בשורות והמורים עושים מן השבעה- כל ההורים מרימים יד וחוזרים אחריהם: "אני מבטיח… להיות כאן… בדיוק ב-2:15 …בכדי לאסוף את הילד שלי… ואם לא אוכל… אדאג שמישהו אחר יבוא…" הקטנים בתורם מרימים יד "אני מבטיח…להיות מוכן… בדיוק ב- 2:15 …ומבטיח… שיהיה לי יום מקסים.." זה מביא חיוך ומוריד קצת מהמתח שאני קולטת על הפנים שלו. והוא כזה עדין ורזה ובעיני קצת שברירי למרות שהוא לא ממש. הוא מחזיק לשתינו את היד חזק ואח"כ מתמלא באומץ, אומר ביי ונכנס לכיתה. האדלריסטית שלנו אומרת שיש לי רגישות אליו כי הוא דומה לי. תמיד הוא נראה לי שברירי נורא. ואז כשהוא מפתיע בחוזק שלו זה נורא מרגש. הרבה יותר מרגש מהחזקים שפשוט הולכים בלי היסוס.
אחר-כך אני קולטת ששכחתי את המפתח. אני מחכה לדיאן השכנה שתברר עם קת'י איפה הספייר שלי. בינתיים אני נקלעת לקבלת פנים לכבוד תחילת השנה, מכינה לי קפה ומתחפרת בפינה. אני שונאת את המינגלים האלו, מרגישה זרה. אחרי 35 דקות אני נזכרת באופציית החלון. בעליה הביתה, אני חושבת לעצמי כמה קשה לגוף ללמוד ובאיזו קלות הוא שוכח. מגיעה הביתה, גוררת כסא ונכנסת דרך החלון. הבית הזה פרוץ לגמרי. מצד שני אין ממש מה לגנוב.
היום אני מבשלת לי קינואה. גם כי כ ו ל ם מדברים קינואה. שמעתי את גידי גוב אומר שקינואה זה לא למאכל אדם. צחקתי. פעם הייתי לגמרי מסכימה. עכשיו אני מבינה שזה בריא וגם התרגלתי לטעם. מ' שהיא בשלנית קינואה ידועה אומרת שהאדומה הכי טעימה והיא גם אומרת ש'קינואה לוקחת הכל'. ואם מ' אומרת היא יודעת..
סלט בריאות של קינואה
יצא אחלה סלט. לימוני וטיפטיפה מתקתק ובעיקר כזה שצריך ללעוס.
אם משאירים את הקינואה והרוטב- שבאמת באמת מוצלח לאללה, יכולים להכניס לשם מה שבא… ואפילו עוד קצת! (וכן.. אני יודעת שמתבקש גם 'ואם מוציאים גם את הקינואה אז בכלל מקבלים סלט מעולה '!)
אפשר לבשל אותה בשתי דרכים. דרך הספגטי ודרך האורז. בספגטי מבשלים בהרבה מים ומסננים החוצה גם את חלק מהסיבות שבגללן מלכתחילה אנחנו אוכלים קינואה ולכן עדיפה בעיני שיטת האורז.
1/2 1 כוס קינואה אדומה (ובטוח שרגילה תעבוד אף היא)
1/2 1 כוס מים
1/3 כפית קינמון
1/2 כפית מלח
1 שן שום בקליפתה- מחורצת עם סכין
מעבירים את גרגרי הקינואה למסננת ושוטפים היטב. ממלאים קערה גדולה במים קרים ונותנים למסננת לשבת בתוכה כעשר דקות. שוטפים היטב תחת מים זורמים וחוזרים על התהליך שוב.
מעבירים לסיר יחד עם שאר המרכיבים, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנטנה כ- 25 דקות, עד שכל הנוזלים נספגים בקינואה וחלק מהגרגרים נפתחים ומגלים את תוכם הלבנבן. משאירים מכוסה כ- 10 דקות ואז מסירים את המכסה ע"מ שתתקרר. מוציאים את שן השום ואומרים לה שלום.
3 ענפי בצל ירוק קצוצים
2-3 חופני ענבים (אם הם גדולים רצוי לחצות)
חופן צנוברים קלויים
1/2 כפית גרירת לימון
1 פלפל אדום קטן קצוץ דק
פטה מפוררת -כשאהבה נפשכם (אני שמתי משהו כמו 70 גר.)
לרוטב:
2 ענפי סלרי קצוצים קטן קטן
1 כף חומץ שרי
1 כפית דבש
1/2 כפית מלח
1/2 כפית חרדל
1/4 כוס שמן
מערבבים סלרי, מלח וחומץ בקערית ומשאירים ל- 5 דקות. מוסיפים חרדל ודבש ואז את שמן הזית באיטיות תוך כדי בחישה, עד לקבלת ויניגרט. מערבבים את הקינואה עם שאר המרכיבים והרוטב.
וסוף עונת הענבים בגינה
מאחלת לכולכם יום ראשון קליל …
ביסים 