אף לא מילה אחת על שפעת החזירים. גם לא על סוזן בויל.
מה שכן, כבר עידן ועידנים שלא הבאתי מנפלאות גינתי וזו חובה, כי זהו זמן הויסטריה העתיקה שלנו.
כמו אם גאה, אני מצלמת אותה גדלה ומשתנה כבר חודשיים. היא מרגישה לי חיה לגמרי כי בכל יום היא קצת אחרת ומאד נוכחת- בעיקר מהחלון שליד שולחן האוכל.
מבקשת כל-כך מעט, נותנת כל-כך הרבה ובסוף נעלמת עד לפעם הבאה.
אני יודעת שזה מוזר. שאולי קצת התחרפנתי עם ה'בוק' שהנבתי לה ואני גם לא מחמיצה את הפרינצי מזרזת את נמברטו ביציאה מהאוטו לאמר: 'כנס כנס, לפני שזאת מתחילה שוב עם ההרצאה על כמה יפה הטבע'… אבל לא יכולה להתאפק. מלהתפעל מהיופי הזה.
וליופי אחר שהגיח לחיי השבוע- עוגת ג'ינג'ר מקסימה, שאת המתכון שלה קיבלתי לפני 5 שנים מהפייסטרי שף של 'Chez Panisse. בינתיים, הספקתי לאבד את גזיר הנייר עם המתכון, למצוא אותו ושוב לאבד את עקבותיו. משנמצא בפעם השניה החלטתי שהגורל זימן ביננו והגיע הזמן לבדוק האם העוגה באמת באמת טעימה או שרק היה נדמה לי מרוב רעב של סוף משמרת.
מסקנותי הן שהיא מעולה אבל צריך לאהוב ג'ינג'ר בכדי לדעת לתת לה את כבודה הראוי.
היא כהה, רכה ולחה ויש לה טעם עשיר ודיבשי.
מומלצת בחום!
עוגת ג'ינג'ר של' שה פניס', ברקלי
העוגה הזו נותרה מעולה 4 ימים ואז לא נשאר מה לספור. אפשר להוריד מעט בכמות הג'ינג'ר אם רוצים טעם ג'ינג'רי מוחלש.
28.5.09 – מירי דיווחה כי החליפה את המולסה ב -1/2 כוס סוכר חום + 1/2 כוס סילאן ויצא מעולללה!
1 כוס סוכר
1 כוס שמן זרעי ענבים ( grapeseed oil ) או שמן בוטנים
1 כוס מולסה
1 כוס מים רותחים
2 כפיות אבקת סודה לשתיה
2 כפות מלאות של ג'ינג'ר טרי מגורר
1/2 2 כוסות קמח
1/2 כפית קינמון + 1/2 כפית ציפורן טחונה
2 ביצים
מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט. משמנים תבנית בקוטר 20 ס"מ\ "8 ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה.
במיקסר- מערבבים סוכר, שמן ומולסה.
מעבירים את המים הרותחים לסיר (או מרתיחים בסיר עצמו), מוסיפים את אבקת הסודה ומביאים חזרה לרתיחה. כשרותח, מוסיפים את המים באיטיות למיקסר, בעודו פועל. מערבבים עד לתערובת אחידה וחלקה.
מוסיפים את הג'ינג'ר. מנפים את הקמח והתבלינים ומוסיפים לתערובת. מוסיפים ביצים ומערבבים עד לחלק.
אופים כשעה או עד שקיסם יוצא יבש.
מצננים ומחלצים מהתבנית. זורים מעט אבקת סוכר לקישוט.
…ובעודי כותבת שורות האלו, הופיעו ליד החלון שלי שתי אוזניים ואיתם איילה.
וחשבתי, איך זה לא התרגלתי אליהם כמו לסנאים למשל ואיך זה שהלב עדיין מחסיר פעימה?
אני מניחה שחלק מזה הוא גודלן והשאר כנראה מפני ש'במבי' נשאר איתך לעולמים.
ביסים 