קטגוריה: קטקטים במטבח

פסטה של בית

מוקדש ללי 

מכירים את זה שפתאום משהו קטן יכול לגרום לכם לעשות את הדבר הזה שרציתם כבר המון זמן ודחיתם עוד ועוד?! זה בדיוק מה שקרה לי עם שאלה תמימה על פסטה טריה. השאלה הזו ניערה לי משהו בפנים וגרמה לי לפנות זמן, לדוג את המכונה מהמחסן, להסיר ממנה כמה קורי עכביש ועוד קצת אבק של כמעט 6 שנים וסופסוף להראות לילדים שלי איך מכינים פסטה אמיתית! … ורוצה להגיד לכם שאין הרבה סיפוקים כאלו- כמו להכין פסטה לבד. נכון, זה לוקח את הזמן שלו  אבל מאחר ושני האנשים הקטנים למדו במהירות איך לתפעל את המכונה, כל שנותר לי הוא להכין את הבצק ולהעביר את השרביט לשני הסו-שפים הנלהבים. בונוס שקט לשעה! 

וידוי- הבצק שלי קשה כמו אבן אבל בבישול מניב תוצאות משובחות. אחרי טראומה ישנה, בה נשבר לי וו הלישה של הקיטצ'נאייד המהולל שלא לצורך, אני לשה אותו ביד בעבודה מאומצת ומציקה של כעשר דקות. (להלן ההוכחה שגם אז הוא היה מהסוג הקשה כאבן) בשלב הרידוד העבודה תהיה קלה מאד מאחר והבצק לא יראה שום סימני דביקות.

 

אני מוסיפה לבצק כמות שווה של ביצים וחלמונים. החלמונים תורמים למרקם, לצבע ולריח הבצק. מבחן הטעימה אצל האיטלקיה המובחרת שלי עבר בהצלחה ובעודנו מתענגות על הפסטה סיכמנו שהיא חלקה, טעימה ובעלת מרקם מעולה.

מקווה להפעים את אלו מכם שכמוני תקעו את המכונה שלהם עמוק בבוידעם  ולהמריץ את אלו מכם שאין להם מכונה אבל חשים כעת רצון עז לאוץ ולרכוש אחת כזו (דרום העיר, פשוטה ולא יקרה). 

 

בצק פסטה   -בערך 500 גר'

בערך 1/2 2 כוסות קמח רגיל

3 ביצים

3 חלמונים

1 כף שמן- זית

על משטח גדול ורחב מניחים כ- 1/4  2 כוסות קמח ויוצרים בתלולית הקמח גומה רחבה. יוצקים לגומה את הביצים ושמן-הזית ומתחילים לערבב עם המזלג. המטרה היא לאסוף ולערבב עוד קצת קמח בכל פעם ולהרחיב עוד ועוד את גודל הגומה. בסוף השלב הזה, כל הקמח עורבב לתערובת הביצים (באופן לא אחיד כמובן) וזה הזמן להפשיל שרוולים, לאחד את הפירורים יחדיו ולהתחיל ללוש. לשים עם כרית כף היד בתנועות המתרחקות מהגוף- יודעים מה, לשים איך שבא. בשלב הזה שמי בודאי יעלה בקונוטיות לא מחמיאות ואולי אפילו עם דיבוב בערבית. לא נורא. יש להמשיך (בלישה, לא בקללות) עד שמתקבל בצק חלק, קשה ודי יבש. מניחים על משטח נקי ומכסים במגבת נקיה. נותנים לנוח כשלושים דקות.

קסם- תודו… עכשיו אחרי שלושים דקות הבצק מעט רך ונעים יותר. מחלקים לארבעה חלקים ומרדדים כל חלק בנפרד. מקמחים קלות, משטיחים מעט עם כף היד ומתחילים במספר 1 במכונה.  מעבירים במכונה, מקפלים את הבצק לחצי (מקפלים קצוות עקומים פנימה)  ומעבירים שוב דרך מספר אחד. חוזרים על הפעולה הזו שוב ועכשיו מתחילים לעלות במספרים- אני מפסיקה בשש!

מעבירים יד מקומחת בעדינות על פיסת הבצק המוכנה, חוצים באמצע לאורכה ומניחים בצד. מכינים את שאר הבצק באותו האופן. חותכים את הפסטה לצורה הרצויה.

מבשלים כרגיל במים רותחים ומומלחים,  בישול קצר של כ- 4-5 דקות.

  

והכי טעים – רוטב של קרם פרש ולימון בשתי דקות (מבטיחה בפעם הבאה למדוד כמויות)

קרם פרש, *מיץ לימון וקליפת לימון, עלי בזיליקום קרועים גס, פרמז'ן, מלח פלפל, מעט שמן- זית וקצת ממי הבישול של הפסטה- מערבבים הכל יחד בקערה, מוסיפים את הפסטה, מערבבים ומתקנים תיבול ואוכלים מ י ד!  אם אוהבים סמיך מאד- משתמשים בהרבה קרם פרש. לקבלת רוטב דליל יותר- יותר מים.

* מי שגר פה חייב לחלוטין להשתמש בלימוני המאייר ה מ המ מ י ם, שפשוט הופכים את העונה הזו ליותר סימפטית.

 נוסעת מחר- נתראה כשאחזור בשבוע הבא. אם לא אקפא.

 

44 תגובות

מתויק תחת בצק, פסטה, קטקטים במטבח

על אמנות ופודינג של לחם ושוקולד

איכשהוא תמיד יוצא שהם רוצים לאפות יחד כשיש להם יום חופשי.

אני מנסה לשחד אותם בדברים אחרים אבל יודעת שהקרב אבוד מראש. "לאפות וליצור" הוא יום בו אני מוקפת בנירות וטושים, צבעים ודבקים, במטבח מבולגן ודביק וברצפה ספוגת ביצים כי הרי כולנו יודעים שבכדי לדעת צריך להתאמן

 

כמו רוב ההורים המודרניים, כך גם אני, מנסה לאפות איתם קצת יותר בריא. בדר"כ אנחנו מכינים עוגות בננה עם סוכר חום, מאפינס של גזר עם קמח מלא והס מלהזכיר חמאה. חמאה זה לאורחים. עד היום אני זוכרת את 'קיש הבצל של רות סירקיס זה לאורחים' של אמא שלי ואת 'פונדו הגבינות זה לאורחים' וכמובן שאת ׳עוגת השוקולד המוסית של האורחים׳.

וככה בעודי שקועה בזכרונות, מתחיל קרב אימתנים בין שתי ההילות- זו שמנסה בכל כוחה להפחית בכמויות הממתקים והמתוקים ולאפות רק עם שמן זית והשניה שאומרת לה שהכל במידה.

…והפעם, מנצחת הילת השמנת והשוקולד.  פותחת את המחברת ומחליטה על פודינג לחם ושוקולד- קינוח אמריקאי קלאסי ועשיר מהימים בהם לא התלבטתי בכלום. כאשר מכינים אותו משוקולד איכותי ומשובח הוא הופך למעדן ממכר במיוחד. כמובן שלא מתאפקת וממציאה אותו קצת מחדש- חצי שמנת וחצי חלב, פחות שוקולד וכמות סוכר שפוחתת פלאים.

בסוף המבצע, בין קליפות של ביצים ומריחות שוקולד על ארונות המטבח, עומדת לה תבנית אדומה מלאה במאפה רך, שוקולדי ומפנק. הוא לא נראה מי-יודע-מה אבל כף גדושה ממנו, חמים וכהה עם נו, טוב, קצת גלידת וניל- עושה לכל המשפחה שלי טוב בבטן ובלב.

למחרת באים חברים. אח, כמה טוב שהשארנו משהו לאורחים… אנחנו חותכים את הפודינג שהתקשה במקרר לקוביות ונהנים מכל ביס.

יש מצב שעל הפודינג הזה הומצא המשפט: אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

פודינג של לחם ושוקולד
יופי של דבר לשימוש בשאריות חלה משבת או מאפים מיותמים.
למראה פרוע וכפרי יותר, נותנים לפרוסות הבריוש לצוץ בחוסר אחידות ( ילדי שלי היו עסוקים בלדחוף את הלחם עם הכפות כלפי מטה וככה הלך על הכפרי)

התערובת מספיקה לתבנית 20/27 ס"מ או כל אחרת דומה ומאחר והפודינג עשיר מאד- זה יספיק לשמונה איש.

200 גר. בריוש או חלה (לאחר שהורדתם את ה'קשה')

1/4 1 כוסות  שמנת מתוקה

1/4  1 כוסות חלב

120 גר' סוכר

200 גר' שוקולד 70% איכותי- קצוץ גס

6 חלמונים

מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס.

את החלה או הבריוש  (להלן 'הלחם') – חותכים לקוביות.

מכניסים לסיר את השמנת, החלב והסוכר. מערבבים עש שהסוכר נמס, מחכים לרתיחה ומיד מכבים את האש.

מוסיפים לתערובת החלב החמה את השוקולד הקצוץ, מחכים מספר דקות ומערבבים לתערובת חלקה.

מוסיפים את החלמונים בהדרגה ובאיטיות לתערובת השוקולד, תוך כדי ערבוב מתמיד.

מערבבים היטב את הלחם עם תערובת השוקולד ומעבירים לתבנית. נותנים לשוקולד להספג כ- 10 דקות בלחם. (אפשר גם לאפות מיד אך אז מרכז קוביות הלחם ישאר לבנבן)

אופים כ- 35-40 דקות, עד אשר המאפה יציב אך עדיין מעט רך במרכזו.

מקררים מעט ואוכלים חמים בקערית עם או בלי גלידה.

22 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, וואלה!, מתוק, קטקטים במטבח, שוקולד

יומולדת חמש וקאפקייקס של כמעט עכביש

 

C4a 

עוגת יומולדת מצופה בשוקולד עם סוכריות צבעוניות וזר של אספרגוס דוקרני. מכבה את הנרות, שתזכי לשנה הבאה והופ גבוה בכסא.. אחת, שתיים, שלוש…

אלו הם זכרונות הילדות המתוקים מכל- יומולדת ישראלי.

לא משנה כמה שנים אנחנו כאן, ישנם דברים שקשה להתרגל אליהם. "אני מעדיפה שתביאי 'קאפ קייקס' אמרה לי פעם הגננת הראשונה שלו, " ובלי ציפוי… זה יותר מדי סוכר!" הסתכלתי עליה בריכוז, היא הייתה רצינית. עודף סוכר, כך הסבירו לי,  עושה את הילדים קופצניים מדי וזה לא טוב למערכת החינוך האמריקאית.  האמריקאים, ככלל, ממעטים באפיית  עוגות יומולדת לילדהם, מקסימום קונים אחת עם ממרחים זרחניים מהסופר. אני יודעת שצריך להזהר מהכללות אבל בכל שנותי כאם כאן, לא ראיתי עוגת יומולדת אחת ביתית שהיא לא כזו מקופסא. בטח ישנן כמה כאלו פשוט לי לא יצא להתקל בהן.

C7

לנמברטו המתוק מלאו בשבוע שעבר חמישה סתוים.  היתה לו עוגה עם סוכריות צבעוניות ונרות עם אחד לשנה הבאה וכסא עד מאה ועשרים שנה.  לבית -הספר, שם עושים יומולדת צנוע כמו שלא ראיתם מעולם, 'קאפ קייקס' כמובן.  קאפ-קייקס הן העוגות הקטנות האלו, שהאמריקאים כל- כך אוהבים. אחרי שאפינו בערך 28 כאלו, חיפשנו רעיון לקישוט שלהן ומצאנו עכבישים אצל מרתה סטוארט. זו לא החיבה הגדולה שלו לעכבישים, אלא העונה הזו, רגע לפני חג ההלואין. עיניים  של מרשמלו, אישונים צבעוניים ורגליים מבייגלה. לא יצא לגמרי עכביש אבל הילד היה מרוצה.

אחר-כך חשבתי, זה דווקא הגיוני. חיים קלים למורה- לא צריך לחתוך,  כולם נראים אותו הדבר ואין 'שלו יותר גדול '- כולם שוים. 

אז אולי בכל- זאת אני מתחילה להתרגל.

C2

קאפקייקס וניל פשוטים        12 יחידות

המתכון הזה הוא מתכון בסיס אותו ניתן לגוון אותו עם גרירת לימון או תפוז, תמציות או ליקרים. יוצאות עוגות קטנות רכות וספוגיות שמחזיקות מעמד בכבוד יום או יומיים. הציפוי יכול להיות כל דבר שתרצו- מקצפת ועד גבינת שמנת מסוכרת. 

על כל המרכיבים בטמפ' החדר-

110 גר' חמאה רכה

3/4 כוס סוכר

 2 ביצים גדולות  

 1/2  1  כוסות + 2 כפות קמח

1 כפית אב' אפיה

קורט מלח

 3/4 כוסות חלב

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס.

בקערת מיקסר מערבבים היטב חמאה וסוכר ומקציפים כחמש דקות- עד לתערובת תפוחה, בהירה ואוורירית.

מוסיפים את הביצים בהדרגה- מוסיפים ביצה אחת ומערבבים היטב ורק אז מוסיפים את השניה ומערבבים היטב.

מנפים קמח, אבקת אפיה ומלח.

 בשלב הבא, מוסיפים את תערובת הקמח והחלב לסירוגין- שליש מכמות הקמח ומחצית החלב ושוב. מסיימים בשליש מכמות הקמח.

מערבבים רק עד אשר התערובת אחידה. ערבוב יתר יתן תוצאה דביקה וכבדה.

 מחלקים ל-12 שקעי תבנית מאפינס עם או בלי עטרות נייר.

אופים כ- 20 דקות. 

לציפוי השוקולד: 

מיסים 100 גר' שוקולד וכף חמאה.

* הציפוי הזה הוא כמעט אך ורק שוקולד,  מכיון שרציתי ציפוי שיתקשה ולא יגרום ליכלוך ומהומה… לא רצוי שהילד יועף מבי"ס .

ניתן גם לקרוא כטור ב'וואלה!'

42 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, וואלה!, יומולדת שמח!, עוגות, קטקטים במטבח

מרק ירקות עלא יותי

הקטקט שועט מדי בוקר בבוקרו לגן של אוניברסיטת ברקלי. מה שה 'גן של האוניברסיטה' אומר בתכלס זה מחיר מופקע, עלאק פלברה אקדמאית, אוכל אורגני וציפיה מההורים להשקיע זמן איכות עם הילדים, כלומר ל ה ת נ ד ב! להתנדב זה אומר לקלל בתורך (כי הרי אף פעם אין לך באמת זמן) אבל לשמוח מאד כשאחרים עושים את זה בתורם.

Y2a

אולי גינת ירק, אמרו לי הגננות. אמרתי שטוב אבל בגלל שאין ממש מקום, התפשרנו על שני עציצים גדולים וצבעוניים ובתוכם שתילי עגבניות וקישואים. זה היה כמעט בסוף הקיץ והייתי סקפטית לגבי הצלחתם אבל המחשבה היתה שלילדים יהיה מה להשקות ובמה לטפל. והנה, הפלא ופלא- שמש, מים ואהבה זכה של בני שנתיים פלוס, גרמו לעציצים לגדול והופ…יצא הקישוא הראשון! איזו התרגשות!

Y6

הגננת הסתכלה עליי במבט של 'הנה הגיע הזמן להתנדב' ואני חשבתי שלמרות שגם ככה אין לי זמן לנשום, קישוא בכור זוהי באמת סיבה מרגשת מספיק לבשל.  וכך יצא שבחמישי אני והקטנים הכנו מרק. אחחח… תשמעו, המתיקות שלהם והכנות הילדותית שלא עוברת שום פילטרים של נימוסים ו'לא נעים', פשוט ממיסה את הלב. הם דוחפים לפה ירקות, דוחפים אחד את השני ומג'ברשים בלי סוף… תולשים עלים מהתימין והרוזמרין ואחר-כך דוחפים לקערה גם את כל הגבעולים, דוחפים ידיים שמנמנות לעזור בגירור, מלקקים את הגזרים ומחזירים אותם חצי אכולים- הם כל מה שטוב באדם לפני שהוא הופך להיות ה ו א.

Y3

Y4

המרק יצא טעים. לא מרק גורמה אלא מרק ירקות ביתי וסמיך שמתאים לקבל את פני הסתיו.

ועכשיו כשיש לכם מתכון למרק כל שאתם צריכים זה את הסתיו…

Y5a 

 מרק ירקות פשוט :

 1 בצל קצוץ

4 שיני שום כתושות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מרוסק

2-3 כפות שמן

2 גבעולי סלרי קצוצים

3 קישואים-חתוכים לקוביות

3 תפוחי אדמה-קלופים וחתוכים לקוביות

4 גזרים קלופים:   2 חתוכים לקוביות ו-2 מגוררים גס

1 עגבניה גדולה מגוררת על פומפיה, ללא הקליפה

חצי צרור של פטרוזיליה קצוץ

עשבי תיבול כיד הדמיון (אני השתמשתי בתימין, מרוה, בזיליקום ומעט רוזמרין)

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית סוכר

4-5 כפות שיבולת שועל (קוואקר)

מאדים את הבצל בשמן עד שרך ומוסיפים את הג'ינג'ר והשום. מטגנים עוד דקותיים (זהירות לא לשרוף) תוך כדי בחישה ומוסיפים את שאר הירקות. מכסים במים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים על  אש בינונית, תוך בעבוע עדין כשעה או עד שהירקות מתרככים לגמרי. מוסיפים את הקוואקר, בוחשים היטב ומבשלים עוד 10 דקות, עד שהמרק מסמיך מאד. בודקים תיבול ומבשלים עוד קצת. זהו. 

*אם יש צורך תמיד ניתן להוסיף עוד מים.

19 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, מרק, קטקטים במטבח

ממנגלת פיצה פצצה

 

אני רוצה להזמין אתכם למכירת ראש השנה של חברתי המוכשרת מיכל הקדרית

Michal

ואני מציינת זאת קבל עם ועדה, לא רק על שום עשרות הכלים שהעניקה לי ברוחב לב במתנה ("נו קרציה, קחי מה שאת רוצה") , אלא משום שחלק מהכלים המצולמים בבלוג הזה, כמו זה או זה הם  ש ל ה .

ומשזה נאמר, אני מצרפת את וואלה! האחרון בתקוה שתרוצו בהמונכם (לא לפני שרכשתם מתנות חג אצל הזכורה מעלה) ותמנגלו לכם פיצה- 

P10

אז מה מביא בן-אדם לגמוע מרחק של חמש שעות נסיעה, לשכור בית של מישהו אחר ולבלות שם שבוע?!

חשבתי על זה הרבה, בעיקר במשך הנסיעה הארוכה. כי לא אוהבת נסיעות ארוכות. התשובה שלי לעצמי היא 'יציאה מהשגרה'. אתה מגיע למקום אחר עם נופים וריחות אחרים, מנתק עצמך מהיומיום עטור הכביסות ואינספור הסידורים. ופתאום מרגיש שאתה נושם אחרת.

הבית ששכרנו באגם שאסטה, ממוקם באמצע היער. שום דבר מסביב חוץ מעצים. זה בית הנופש של זוג אחר, שהופך להיות לנו לבית נופש חד-פעמי. מסביב טבע, עצים והמון מים. אין אינטרנט. אין טלפון. אנחנו מבלים את הימים בזריקת אבנים למים (האיש יודע להקפיץ אותן, אנחנו רק להטביע), קצת סירה וקיאק, קצת הליכה וקצת בישול ביחד.

p8

הילדים רוצים פיצה. למה לא? המטבח ענקי. בטח כפול משלי, לא שזו בעיה גדולה. הם יושבים שלושתם ליד הדלפק הגבוה ולשים את הבצק. קמח עף לכל עבר. הקטקט מגלה שאם מוחאים כפיים, עוד יותר טוב, חתיכות בצק עפות. זה יכול להלחיץ אבל האמת היא, שזה מתנקה אח"כ במהירות מפתיעה.

P3

לא לדאוג.   בסוף זה נהיה לבצק. עם קצת עזרה..

P2

את הפיצות של היום הראשון, אני אופה בתנור, על גבי תבנית והן יוצאות סבירות. מה שחשוב- הילדים מאושרים.  ביום שאחרי, אני מחליטה לנסות לאפות אותן על הגריל הענקי והחדש שעומד במרפסת וזו הפיצה הכי שווה שאי פעם אפיתי!  בלי תנור, בלי אבן שמוט, בלי תוספות אנינות של גבינת עזים ושמן כמהין… רק רוטב אדום של ילדים, גבינ"צ, בצל, זיתים ופטריות.  הבצק שחום ופריך בתחתית בלי שמץ של 'קירשיות' אבל רך ומתמסר בחלקים האחרים ומה שחשוב- האמא מאושרת. 

P6

P14

 חשוב לפני שמתחילים!

* ברוב המנגלים, החום הישיר מלמטה יהיה חזק מדי ויכול לשרוף את תחתית הבצק בטרם הספיקה הפיצה להיות מה שהיא אמורה להיות. בכדי למגר את התופעה, רצוי להניח על המנגל רשת נוספת (אפילו כזו של תנור), ע"מ להגביה ולהפריד מעט בין הבצק ללהבות. אם הפיצה הראשונה נחרכת מעט- אל יאוש! הנמיכו את הלהבה ונסו להערים עוד רשת אחת. 

לבצק:

1 שקית שמרים יבשים= 1/2  2 כפיות (שזה כמעט שוה לשקית שמרית)

1/2  1 כוסות מים חמימים

1/2 כפית סוכר

4 כוסות קמח

1 כפית מעוגלת של מלח

4 כפות שמן-זית

מערבבים שמרים עם סוכר וחצי כוס של מים.

בידיים:  בקערה גדולה מערבבים קמח ומלח יחד. יוצרים גומה , שופכים את הנוזלים ומערבבים עם המזלג עד שמקבלים בצק 'מבולגן'. מעבירים למשטח נקי ומתחילים לאחד את הבצק. משנוצר גוש, מתחילים ללוש את הבצק (כל אחד בטכניקת הלישה שלו כי הרי לא נעבור על זה כאן ועכשיו), עד לקבלת בצק אחיד וחלק למראה.

במעבד מזון:  מערבבים קמח ומלח ומוסיפים תוך כדי פעולת המנוע את המים, השמרים ובסוף את שמן הזית. נותנים למכשיר ללוש את הבצק דקה נוספת. מוציאים למשטח נקי ולשים דקותיים עד לקבלת בצק רך וחלק.

משמנים במעט שמן- זית קערה גדולה. מגלגלים מעט את כדור הבצק בקערה, מכסים ומניחים במקום חמים לתפוח כשעה. אם יום חם בחוץ, אפשר להניח ליד הדלת ל30-40 דקות ואז לבדוק. הבצק אמור להכפיל את נפחו. דרך נוספת לבדיקת מוכנות הבצק, היא לתקוע בו אצבע אחת- אם החור שיצרה נשאר והבצק אינו 'קופץ' חזרה למעלה הוא מוכן. מחלקים ל4-5 חלקים, תלוי בגודל הרצוי של הפיצות.

רוטב עגבניות פשוט פשוט

2 שיני שום כתושות

4-5 כפות שמן- זית

מלח + 1 כפית סוכר

אורגנו יבש, בזיליקום טרי קצוץ 

1 קופסא קטנה של מיץ עגבניות או עגבניות מרוסקות או אפילו רסק עגבניות ואם מתעקשים על אנינות- עגבניות טריות, קלופות ומרוסקות

מאדים קלות את השום והמלח בשמן- הזית. לא משחימים שלא יהיה מריר.

מוסיפים את העגבניות ועשבי התיבול ומבשלים על אש קטנה. כמה?~! תלוי בכמות העגבניות. עד מתי? עד שהרוטב מסמיך ומקבל גוון בורדואי. אם משתמשים ברסק עגבניות, יש למלא את הקופסא הריקה במים, להוסיף לסיר ולערבב היטב. כשהרוטב מוכן- מקררים!

מחממים את הגריל ומשמנים את הרשת במסורת המנגל הרגילה- חצי בצל טבול במעט שמן. סוגרים מכסה ועוברים ל: הרכבת הפיצה:

מכינים גבינה צהובה מגוררת (או כל גבינה אחרת שרוצים) וירקות פרוסים דק. לוקחים את אחת מחתיכות בצק ומרדדים דק. מקמחים את המרדה בנדיבות ומעבירים את הבצק המרודד. לא חייב להיות עגול, זה בסדר.

רוטב. גבינה. ירקות.

מאד מועיל להעביר סכין גדולה מתחת לפיצה, רק בכדי לודא שמאומה לא נדבק… והופ.. 'מגלישים' לרשת. סוגרים את המכסה ונותנים לה להתאפות בין 6 ל-10 דקות, תלוי במנגל.  * ראו הערה למעלה!

P13

36 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, בצק, וואלה!, נסיעות וטיולים, פיצה פיצה, קטקטים במטבח

תם ונשלם (וגם עכברים משוקולד…)

 

m1

 ולמען ההגינות- התצלום בהשראת משהו שראיתי באיזשהו ספר שאין לי שמץ של מושג משמו

 

מה מדהים, אמרתי לאיש, שכשמשהו לא בסדר, מתעסקים בזה כל הזמן (יותר נכון אני מתעסקת בזה כל הזמן. לאיש יש אופי נוח לברור טפל מעיקר ורוב רובם של החיים נופל אצלו בחלק של ה'טפל'. זה מה שנקרא 'בריאות הנפש') ואז כשהוא עובר לוקחים את זה כמובן מאליו.

אי לכך החלטתי על חגיגות סיום סקנדל החולדה ופשפשיה. היום, הודעתי לקטנים בחגיגיות בבוקרו של סופהשבוע, אנחנו עושים מסיבת פרידה לעקיצות ומכינים עכברונים משוקולד.

מה שיפה באנשים הקטנים זה שתחת הכותרת 'כדורי שוקולד' אפשר להכניס להם כמעט הכל. ובהכל אני מתכוונת לדברים הטיפה יותר בריאים. בלי סוכר ובלי חמאה. רק למען ההגינות אציין שזה יוצא יותר במרקם של חטיף בריאות מאשר כדורי שוקולד. צריך ללעוס.

  m3

מתכננים את המבצע.. 

מה נחוץ לפני שמתחילים:

כל פעילות מטבחית עם יותר מדרדס אחד מחייבת אוצר מילים שוטף וקוצף  בעיקר אם האבא שלהם מסרב להתקרב לזירה בטוענה שהוא לא מבין בזה אבל האמת היא שלא בא לו להתלכלך ושאמא שלהם מנסה לצלם תוך כדי וגם, אפעס, עונה לטלפון ושוכחת לגמרי את תפקיד השיטור וחוזרת להמולה רבה הגורמת לעיניה לראות שחור:

חכו… תפסיק…  עוד לא.. ר ג ע ! זה נופל…תזהרו! לא לאכול  ה כ ל!!! 

וגם בשביל הבאלאנס:  זה נפלא! את כ"כ יצירתית…אתה מצטיין…מ ע ו ל ה !

משפט היום:  חבר, אמרתי לנמברטו, למה אתה עושה אותם כל-כך קטנים?! אמא, הוא ענה לי בשיא הרצינות, זה עכברים מתים…

 m21

 

אני ממיסה שוקולד מריר טוב  ~150 גר. מוסיפה 'מסמיכים' מחיטה מלאה כמו דגני בוקר לא ממותקים, אורז תפוח ואפילו בפעם שעברה שאריות מצות. מכניסה לשקית, סוגרת ונותנת להכי לא רגוע להכות חמתו עד ליצירת פירורים. ~ 2 כוסות. ותמיד גם ~1 כוס של אגוזים\ שקדים טחונים או מרוסקים. וכן, חלב בכדי להרטיב את הכל. ואז מגיע תור 'נותני הטעם': קוקוס, גרידות פרי, מי ורדים או קצת ליקר (לא יקרה להם כלום) ועוד כיד הדמיון הטובה עלי. 

העכברים למשל, היו 'תפוזיים' עם קליפות תפוז מסוכרות קצוצות קטן קטן, מי זוהר (מי פריחת ההדרים) וגרירת תפוז.

את משפחת העכברים הענפה הבאנו למנגל חגיגות יומהעצמאות השניות והמאד מאוחרות עם משפ' בן-אסא.  אבא בן-אסא לא היה מרוצה. איפה פה  הביסקויטים?! הוא נעץ בי מבט מאוכזב משהו ונתן את העכבר החצי נגוס שלו לזו שעמדה לידו. אמא בן אסא אמרה אוהבת זה איכותי. בכל אופן תוך שתי דקות נעלמו העכברונים כלא היו ועדר הקטקטים נראה מרוצה.

אז מה אני רוצה להגיד בזה?! שכשאתם צריכים משהו מהודר, לכו על אלו עם השמנת והסוכר. אבל בסופשבוע של כיף עם הקטנים, גם אלו יעשו את העבודה.

  

m4

תודות:

 למוריס על ארתור

למירי על האוזן (ועל מוריס)

 לזכרון על שהוא קצר

 

ואחרון- המלצה חמה על סרט הטבע של דיסני Earth

17 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ללא גלוטן, מתוק, עוגיות, קטקטים במטבח, שוקולד