קטגוריה: פינת הנוסטלגיה

טארט שוקולד

ch4a

טיול השלג הראשון שלי לעונה הביא איתו לביקור את גל, אחייני האהוב, ואיתו גל של נוסטלגיה.

17 שנים של דעת, מתיקות והומור מושחז הצליחו לאבק כמה מדפים וקורי עכביש מנומנמים מזמנים רחוקים. תמונות וזכרונות מימי הנעורים באים אלי תמיד יחד עם יעל, שהיתה ותהיה לעולמים חלק בלתי נפרד מנוף ילדותי ונעורי. היא ואמא עדה, שהיתה כל כך שונה מאמא שלי בדיוק בדברים שנראו אז הכי חשובים.

.

על גלי הנוסטלגיה הפלגתי הישר למחברת המתכונים הישנה, כולה כתב בוסרי והרבה מתכונים של אמא עדה, שהיתה ועודנה בשלנית ואופת -על. עוגת מצות ושוקולד שכרסמנו בעיניים לחות צופות בסופרמן הראשון רוכב בשמיים להציל את אהובתו, סלט הטונה המתקתק שליווה שיחות ברומו של בנים ועולם במטבח המאורך ועוגיות שקדים חמאתיות שליוו דמעות של אהבות ראשונות… כך מצאנו שוב זה את זו- אני וטארט השוקולד האגדי!

.

ch4

כבר למדתי- זכרונות עבר לא תמיד תואמים את האנחנו של ההווה וטעמים שפעם אהבנו מכזיבים לפעמים את מי שאנחנו עכשיו. אבל טארטוש נשאר מהיר הכנה, יפה ומשמח כשהיה, כמעט לפני שלושים שנה.  רטרו שוקולדי פשוט ולא מתיימר- בראוניס נימוח בבצק דק שמגיע עם בונוס של סיפור 'כשהייתי צעירה'..

.

 

טארט שוקולד  /   עדה קרדו         תבנית טארט 24 ס"מ

– בטארט המקורי הבצק הוא לבן אבל נדמה לי שבצק שוקולדי הולם אותו (ואותי) יותר.

– שלא כמו רבים מאחיו החמאתיים, הטארט נשאר מצוין גם יום-יומיים אחרי האפיה. הכי חשוב- הקפידו שלא לאפות יותר מדי בכדי שהמלית תשאר נימוחה ורכה- משהו שבין בראוניז לטראפלס.

– אני אוהבת דברים לא מסובכים והעובדה שאין צורך לאפות את הבסיס בנפרד היא מתנה עבורי. אם אתם מתעקשים על בצק פריך-  ניתן לאפות את הבסיס כעשר דקות לפני הוספת המלית.

– לא אוהבים קפה? לא רוצים אגוזים? פשוט השמיטו מהמתכון והוסיפו דברים אחרים, לכו בעקבות האהבה: גרירת תפוז, ליקר עם אופי, קינמון ואולי כך סתם בלי כלום

– אין מיקסר? לגמרי אפשרי.

 

לבצק:

120 גרם חמאה קרה- חתוכה לקוביות

120 גרם קמח

3 כפות שטוחות קקאו משובח

80 גרם אבקת סוכר

1 חלמון

 

למלית:

300 גרם שוקולד מריר- מומס

50 גרם חמאה

1/2 כוס דחוסה סוכר חום

3 ביצים

1 כפית תמצית וניל

1/2 שוט אספרס או 1-2 כפיות נס קפה

1/4 כוס קמח

40 גרם אגוזים- קצוצים דק (אני בעד פקאן)

 

לבצק: מעבירים את החמאה ואבקת הסוכר לקערת המיקסר ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.  מוסיפים את החלמון ומערבבים. מנפים את הקמח והקקאו פנימה ומערבבים עד לקבלת בצק. אם התערובת יבשה מאד, ניתן להוסיף כף או שתיים של מי קרח.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח היטב ומעבירים לתבנית הטארט.  בעזרת סכין קטנה חותכים את שאריות הבצק ממשולי התבנית.  מעבירים למקרר.

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

מכינים את המלית:  מערבבים היטב את החמאה הרכה והסוכר. מוסיפים את ביצים- אחת אחת וערבוב טוב בינהן. מוסיפים את תערובת השוקולד המומס, הקפה ותמצית הוניל ומערבבים היטב. מוסיפים את הקמח ואחריו את האגוזים.

מעבירים את התערובת לבסיס הטארט ומכניסים לתנור לכ-  20 דקות. הטארט מוכן כשמרכזו עדיין נדמה רך טיפה– NO לאפיית יתר!

 

.

ובגלל שאוטוטו פסח

חברתי מיכל הקדרית  שתסדר לכם כמה מתנות לפסח!

.

.

33 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טארטים, פינת הנוסטלגיה, שוקולד

תבשיל שעועית ובשר של דודה שמחה

 ל

חשבתם שזה כבר לא יקרה, תודו. חשבתם שלנצח אספר לכם על סבתי הפולניה, מכבסת העופות הידועה והיקרה שאהבה לבשל קורקבנים (מאיפה בכלל השם הזה?! הרי לתרנגולת אין בכלל פופיק…) ולצלות עופות לכדי שלמות. 

אבל אני, אני יש לי הפתעות עבורכם- אמנם לא סיפורים על סבתא מרוקאית על ברכיה ישבתי בעת שבררה אורז אחד אחד ושלימדה אותי את כל סודות  החריימה והאהבה על בוריים-  אבל יש גם יש  ד ו ד ה ! 

לדודה שלי, דודה שמחה, יש תפקיד מרכזי וחשוב באהבתי לאוכל ובשמחת הנתינה. דודה שמחה גרה בפרדס חנה, שם היא גידלה שבט שכלל ארבעה ילדים ובעל אחד, הלא הוא דוד נפתלי אח של אבא. בקייצים של ילדותי הייתי נוסעת  לביקור של שבוע (שתמיד תמיד הסתיים בטלפון מתבכיין לאמא שתרשה לי עוד כמה ימים), לנופש בבית שהיה כל כך אחר משלי בקולות, במנהגים ובריחות. הלכתי יחפה בימים, קטפתי סרברסים עם קופסאת שימורים מחוברת למקל וקיבלתי חיבוקים מבני דודים גדולים. במטבח הגדול, שהיה הממלכה שלה, אכלתי מאכלים שלא נודעו בביתי כמו קוסקוס אדום חריף ושקשוקה-כזו שהביצים מקושקשות בה ואוכלים אותה בסנדויץ'. משם באה האהבה לאוכל באדום כהה. לאוכל שבא מאהבה.

 ך

הבישול המזרחי החכם-

לוקחים עגבניה ושום ומרכזים אותם באיטיות

ל

 

 

ך

ל

תבשיל בשר ושעועית 

 * דודתי מכינה את התבשיל הזה עם הודו ועוף. זאת אומרת לא גם וגם אלא במקום.

* אם אין קוסקוס, גם אורז זה טוב!

* שימו לב- כמות החריף היא לשיקולכם

 2 עגבניות גדולות

4-5 שיני שום גדולות

שמן בנדיבות- כל אחד והנדיבות שלו. בואו רק נאמר, שזה לא המקום להתקמצנויות..

2 כפיות פפריקה מתוקה

~1 כפית פפריקה חריפה או סחוג או סחקה– שזה החריף התוניסאי האמיתי

מלח ופלפל גרוס טרי

1 ק"ג בשר בקר -שפונדרה (עם או בלי עצם- למי שאוהב בשר שמן וג'לטיני) או בשר צלי חתוך לקוביות גדולות

1 כוס גדושה שעועית לבנה

בלילה שלפני- משרים את השעועית בהרבה מים קרים. הדודה מוסיפה גם כפית אבקת סודה לשתיה- אני לא תמיד.

למחרת מסננים ושוטפים היטב.

מגררים את העגבניות ללא קליפתן ומעבירים לסיר גדול. מוסיפים שמן ושום ומבשלים מכוסה על אש נמוכה כ- 20 דקות. מערבבים מדי פעם.

בסיום הדקות- תערובת העגבניות כהה וסמיכה מאד. מוסיפים את הפפריקה והמרכיב החריף ומבשלים מעט. מכניסים את השעועית, מתבלים בנדיבות במלח ופלפל ומערבבים היטב. מוסיפים את נתחי הבשר (כשאני מכינה עם שפונדרה, לפעמים אני משחימה אותה בנפרד לפני. לא חובה). מוסיפים 3 כוסות מים, מביאים לרתיחה (טועמים אם חריף מספיק או לא..) ומעבירים מכוסה לתנור שחומם ל-150 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט לשעה ואח"כ מנמיכים מעט ואופים עוד כשעתיים או עד אשר הבשר רך מאד מאד.

שימו לב! אתם רוצים שישארו בסיר נוזלים (רוטב לקוסקוס)- ולכן אם יש צורך, יש להוסיף עוד מעט מים במהלך הבישול.

45 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, ביסים מהחיים, בשר, ללא גלוטן, עגבניות ושום, פינת הנוסטלגיה, קיטניות

החיים ע"פ אלברט /עוגת שקדים, פיסטוקים ומי ורדים

There are only two ways to live your life. One is as though nothing is a miracle. The other is as though everything is a miracle  

בשלב מסוים בחיים, קיבל האיש הזמנה לבקר שנה במכון המחקר בו ישב אלברט איינשטיין מעת שהגיע לארה"ב ועד ליום מותו. הוא חשב (האיש, לא איינשטיין) שזה רעיון מ ע ו ל ה ומיותר לציין שאני לא חלקתי איתו את קסם המחשבה. המקום, כך עודכנתי, ניצב בעיבו של יער גדול בחור הזה הקרוי פרינסטון, ויש בו גן ילדים, חדר אוכל, גן משחקים ודירות תואמות קומפלט לכל משפחה. האיש טען גן עדן ואילו אני התעקשתי גטו. אמרתי גם 'בשום פנים ואופן לא'.

 

 It's not that I'm so smart , it's just that I stay with problems longer  

 בחודשים הבאים כמו בסרטים המצוירים של ה'לוני טונס',  הוא הופיע מאחורי מלפני ומצדדי בכל דקה נתונה  – הוא הציץ מעבר לכתפי במראה של דלת ארון האמבטיה ("זו תהיה חויה לכל המשפחה"),  מאחורי כל דלת בבית (" הזדמנות חד-פעמית, אני אומר לך!") ועקב אחרי ברחבי הבית יחד עם השניים האחרים ("אי אפשר להגיד לא להצעה שכזו…")

 

 The only real valuable thing in life is intuition

בטח שאפשר אמרתי- הנה, תראה

 

If the facts don't fit the theory, change the facts

 שלושה חודשים עמדתי בפרץ והתעקשתי שעל גופתי  המתה. בחודש הרביעי התחלתי לארוז

 

 

 עד ליום הזה, שש שנים אחרי, השנה הזו בפרינסטון נדמת לי כחלום. היתה או לא?! היתה. בשביל זה יש תמונות. האמת היא, שבגללן בכלל נכתב כל הפוסט הזה מלכתחילה- מראשית הביסים חיכיתי להזדמנות הנכונה. עוד מעט שנתיים ולא הגיעה, אז החלטתי לצור אותה

  

The secret to creativity is knowing how to hide your sources

איך שהגענו ידעתי שזה הולך להיות אחד מהדברים שאחזור איתם- עונות. בדרך לסופרמרקט

ותמונות שלהן- בדיוק כמו שראיתי אצל שירה וגיורא

When you sit with a nice girl for two hours, it seems like two minutes. When you sit on a hot stove for two minutes, it seems like two hours-  that's relativity

ואני אומרת- יחסית לחיים שלמים, מה זו שנה

חוץ מהתמונות יש גם את אורית המשוררת שגרה בקומפלט שממול,  את העבודה ב'בושון', את זכרון הרגע של ההוא האמיתי מ'נפלאות התבונה' ואת יותי שחזר איתנו הביתה בבטן האוניה.

וזו, שגם חזרה איתנו-

עוגת שקדים, פיסטוקים ומי ורדים    Nigel Slater

עוגה דחוסה ועשירה, עם מרקם מרציפני שממש דורשת תה עם נענע.

וגם דורשת, שש שנים אחרי, שאמצא לה מקבילה עם שמן זית – מצאתי!

* מיכל אחת חמודה סיפרה שהיא מכינה אותה שנים עם 1/4 כוס קמח אורז במקום הקמח והיא יוצאת נהדר, ללא גלוטן ומתאימה לפסח!

250 גר' חמאה

250 גר' סוכר

3 ביצים

100 גר' פיסטוקים

100 גר' שקדים טחונים (קמח שקדים)

1 תפוז- גרידה ומיץ

1 כפית מי ורדים

60 גר' קמח (או 1/4 כוס קמח אורז- לאופציה נטולת גלוטן)

מחממים תנור ל- 160 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט.

משמנים ומרפדים בנייר תחתית תבנית עגולה 22 ס"מ.

במיקסר מקציפים היטב חמאה וסוכר כ- חמש דקות, עד שהתערובת חלקה ואורירית. מוסיפים את הביצים אחת אחת- מקפידים על ערבוב מלא בבלילה בטרם מוסיפים את הבאה בתור.

מרסקים את הפיסטוקים במעבד מזון להכי קטן שניתן ומוסיפים עם השקדים הטחונים ומי הורדים לתערובת החמאה. מוסיפים את גרידת ומיץ התפוז ולבסוף את הקמח. בשלב הזה כדאי לערבב מעט ככל הניתן. מעבירים לתבנית ואופים כשעה. (הערה: לפעמים העוגה דורשת זמן אפיה ארוך יותר, כמעט שעה וחצי. לא להבהל- בודקים עם קיסם ואופים עד שהוא יוצא ממרכזה יבש). מצננים.

ניתן להגיש כך עם יוגורט טבעי מסוכר מעט  ואפשר גם ציפוי סוכר:

100 גר' אבקת סוכר

2 כפות מיץ לימון

מערבבים היטב עד שמתקבל קרם חלק. צריך להיות מאד סמיך אך עדיין דליל מספיק בכדי להזליף על העוגה. אפשר להוסיף אבקת סוכר או מיץ לימון כנדרש.

מזליפים ומורחים על העוגה.

ואחד אחרון, עליו אני שוקדת בימים אלו ויש תחושה באויר שעם הפה שלי לדרעון עולם:

If A equals success, then the formula is     A =  X + Y + Z    

X  is work.  Y  is play.  Z  is keep your mouth shut    

Albert Einstein–

*  הציטוטים, כמו גם תורת היחסות שייכים לאלברט איינשטיין

ל

61 תגובות

מתויק תחת עוגות, פינת הנוסטלגיה

מרק גריסים ובשר

 

אל לו לאדם למהר ולצאת בהצהרות גורפות כי סבירות נאה היא שאיכשהו, מתישהו אחת או שתיים יתישנו, יאבדו או סתם יתקמטו להן במגירה שכוחה.  הנה, קחו לדוגמא את הצהרת ה'לא מתה על מרקים' שלי. מתה היא אולי מילה מעט חזקה לתאור הרגשות שלי למרקים בשנה האחרונה אבל אוהבת בהחלט כן. 

עת הפציע אויר סגרירי ראשון והנה הגיע מיד חשק למרק ולא סתם אחד, אלא כזה של סבתא. אין לי מושג אך סבתי הכינה מרק גריסים  אך יש בידי סיבות נאות להאמין שהוריאציה הזו שלי, לא הגיעה הישר מערבות רוסיה הקרירה. אי לכך לא אעז לתת לו את השם המכובד והגלותי 'קרופניק', אלא אסתפק ב "מרק גריסים ובשר שהצליח להביא לי שמחה מרובה שלושה ימים" והיה סמיך ומשביע, עם הטעם הארצי הזה של הגריסים ורעננות העשבים.

 k

 

מרק גריסים ובשר       4 מנות דשנות

4 כפות שמן-זית

400 גר' בשר בקר- חתוך לקוביות

מלח ופלפל גרוס טרי

1 בצל קצוץ

1 שן שום קצוצה

1/4 כפית אורגנו+ 1/4 כפית נענע יבשה

8 כוסות מים

1 עגבניה מגוררת

1/2 כוס גריסים 

2 כפות עדשים שחורות

8-10 פטריות שיטאקי ללא הרגל- פרוסות

בערך 300 גר' דלעת קלופה וחתוכה לקוביות קטנות

בערך 4 עלי בזיליקום קצוצים דק

1 ענף שמיר- עלעלים בלבד

שוטפים היטב את הגריסים ומסננים. מתבלים את קוביות הבשר במלח ופלפל. מחממים את השמן בסיר ומשחימים מעט את הבשר. מוסיפים את הבצל, השום והתבלינים ומטגנים יחד כמה דקות.  

מוסיפים את המים וגם את העגבניה המגוררת, הגריסים, העדשים והפטריות. מביאים לרתיחה, מכסים למחצה ומבשלים על אש קטנה תוך כדי בעבוע עדין, כשעה- שעה וחצי עד שהבשר כבר כמעט רך. מוסיפים את קוביות הדלעת וממשיכים לבשל עד אשר הבשר רך לגמרי.

מוסיפים את הבזיליקום, מכבים את הלהבה ונותנים למרק לנוח מעט מכוסה, בכדי שיסמיך ויהיה מאושר. טועמים ומתקנים תיבול. מגישים עם מעט שמיר טרי מעל.

ך

וכמובטח- סתיו

ל

ושיר אחד עם קול סתוי שבא טוב עם מרק גריסים 

 שבת

שלום

  ל

29 תגובות

מתויק תחת ארוחה בסיר, בשר, טרללה, ירקות, מרק, פינת הנוסטלגיה, קיטניות

סלט תפוחי אדמה ואיולי

 

שנים, שנים שלא אכלתי סלט תפוחי -אדמה. זוכרים את ההוא, שהיו לוקחים לפיקניקים בציידנית לצד הוולדרוף?! אז בטיולי משפחות, אמא שלי תמיד היתה אחראית על שני אלו מ'המטבח באהבה'. 

את סלט תפוחי האדמה האחרון שלי אכלתי דוקא בבית הספר לבישול. אחת מעוזרות ההוראה, מרים, הכינה לארוחת ערב ואני זוכרת אותו עד היום. עברו הרבה שנים, תאמינו לי ואני עדיין זוכרת כמה טוב הוא היה. מאז, כל פעם שאני מכינה מיונז ( היו כאן המבורגרים מ ע ו ל י ם  בסופ"ש), אני חושבת עליו והשבוע סופסוף מצאתי גם זמן וגם כמה כוונות. ואויש אויש חברים, אם סלט תפוחי אדמה- אז זה הסלט. וכשאוכלים אותו חמים, נהיה כיף בבטן והראש נשטף בזכרונות רחוקים של פיקניקים ביערות ירושלים, עם החברים של אבאמא, עם ההוא שמנפנף על הסטייקים עם המכנסיים שיורדות קצת יותר מדי מאחור והחום והוולדרוף עם המיונז… מהמטבח. באהבה.

אין כאן הרבה חוכמות חוץ מכמה עניינים קלים:

תפוחי האדמה

כ"כ הרבה סוגים וכ"כ הרבה מרקמים- זה אפילו די מבלבל. כשתפוח אדמה הוא בבסיסו טוב, אז אפילו אחרי בישול במים וזהו- הוא פשוט נפלא. זה מה שקרה לי עם אלו והיה צריך להצילם מידיים זוממות. אני אוהבת הכי את  אלו (לא מצאתי את שמם החלוצי), שקליפתם דקיקה, חלקה וצהבהבה ולאחר הבישול הם נימוחים ומתקתקים. הכי טוב לנסות עד שמוצאים זן שאוהבים ולהיטפל אליו.

באופן אופטימלי, רצוי שיהיו אחידים בגודל. אם הם לא, יש להוציא את הקטנים כשמוכנים ולתת לגדולים יותר עוד זמן בישול. הכי חשוב, לא לבשל יותר מדי! זה לא פירה. תבדקו עם קצה סכין – צריך להכנס למרכז התפוח עם טיפונת התנגדות. הם עוד ימשיכו טיפונת להתרכך עד שיתקררו לגמרי.

 

ביצים

ביג דיל- כולה ביצה. אבל ביצה צריך לדעת לבשל. אם מרתיחים לה את האמא, היא מקבלת פס ירקרק לא סימפטי מסביב לחלמון ומרקם חנק. ביצה מקסימה היא רכה מעט, צהובה וחייכנית. מה עושים?! מכניסים את הביצים הדרושות לסיר קטן, מכסים במים עד לכדי כיסוי ולא יותר, מביאים לרתיחה ומרגע הרתיחה מחכים דקה ומכבים את האש. נותנים לביצים עוד חצי דקה במים ואז מרוקנים את הסיר ומזרימים עליהן מים קרים. מוכן.

 

מיונז

אם קנוי עושה לכם את זה- בבקשה, סבבה. אם לא, תעשו טובה ותנסו להכין מיונז בבית. כל-כך פשוט וכה מתגמל. נכון, יש חלמון לא מבושל אחד בסיפור וצריך ביצה טריה בכדי שלא לקבל רעלת. וכן, יש שם כוס שמן אבל כף אחת מהדבר הזה עושה את ההבדל. אוקיי- כף של שמן.

 

 

סלט תפוחי אדמה כמו שאלוהים התכוון

אם אתם מאוהבי הטרגון- הסלט הזה ישמח נורא

בערך 600 גר' תפו"א קטנים- מבושלים בקליפתם

2 ביצים קשות- קלופות

3 גבעולי בצל ירוק

חופן נדיב של עלי פטרוזיליה

1-2 גבעולי סלרי פנימיים- בהירים ורכים יחסית

1 תפוח- עץ קטן

1/2  1 כפות מיונז (שלי הכיל קצת שום.. מתכון תמצאו למשל כאן)

1 כפית גדושה חרדל

מלח ופלפל טרי

קוצצים היטב את כל הירוקים. מקלפים את התפוח וחותכים לקוביות.

כשתפוחי האדמה עדיין חמימים, חותכים לקוביות ומערבבים עם כל שאר החומרים. מתבלים.

ועכשיו-

אם שאלתם את עצמכם 'מהיכן הקערות המהממות האלו שיש לה??',  שאלתם יפה כי למזלכם ממש השבוע, חברתי מיכל הקדרית עורכת מכירה לקראת פסח! זה הזמן להצטייד בקערה- שתיים וגם במתנות.

'ביסים' עובר למתכונת פסח קפדנית ולא יגיש חמץ עד לצאת החג!

 

35 תגובות

מתויק תחת ללא גלוטן, סלט, פינת הנוסטלגיה

12 טון של עגבניות

 

T1a

 מיד אחרי שירד לי האסימון שהחורף קרב וזמן העגביות המדהימות והמתוקות קצר, נכנסתי למוטיבציית עגבניות. קניתי טון של early girl קטנות, מתוקות כמו סוכריות ומתפצחות בפה ושקלתי את מעשיי.  אחת הדרכים הפשוטות והמקסימות מכל עם גודש של עגבניות, היא פשוט לצלות אותן לאט בתנור. הן 'מתקרמלות', מתרככות ומרכזות טעמים. בגלל שממש אין ברירה, אוכלים ישר כמה מהתבנית ואחר- כך עוד כמה עם לחם טרי (משאירים קצת לחם בכדי לנגב את המיצים שנשארים בסוף בתבנית). את מה שנשאר מעבירים לצנצנת עם עלים של בזיליקום או רוזמרין והרבה שמן- זית והרי לכם אוצר קטן. מחזיק במקרר כשבועיים, לפעמים יותר. טוב כמעט לכל דבר.

 

T5a

 

אני, שהכרובית העירה אצלי את שד האנטיפסטי הגדול (אחד השדים היותר מוצלחים), החלטתי לשדך אותן לגבינת פטה וזרעי קימל. למה? לא ממש יודעת. רק מה, ברח לי השם באנגלית- קימל, יובלות שלא השתמשתי בו. ביקשתי מהאיש שישב בדיוק ליד מחשבו שיבדוק לי. " מה זה קימל?" הוא שאל. "נו קימל… אתה לא 'זוכר אותה מהמכולת?' אמרתי. אלאס, לא הדליק אצלו שום נורה. לי דוקא כן- אני זוכרת אותי  בילדות מתעבת את הלחם הזה מהמכולת של אבי ומנסה להוציא את הקימלים הקטנים מהפרוסה. היו לי תמיד סנדויצ'ים ממנו או מהאחיד עם בורות מרגרינה (נו.. שזה נכנס לחורים של הלחם האחיד) וגבינה מלוחה. לאיש, לעומת זאת, היו סנדויצ'ים שוים של לחמניות טריות ופסטרמה ועד היום אני זוקפת חלק גדול במיזוגנו לזכותם של אלו. אבל איך הגעתי עד הלום -כן, הייתי בקימל. ממנו נשאר בסוף רק הרעיון ושקית קטנה עם זרעונים שיצטרכו לחכות לפעם הבאה.

T3a

בינתיים יש רק עגבניות…

לוקחים עגבניות וחוצים. מניחים בתבנית, חלקן החצוי כלפי מעלה וזורים מלח, שמן-זית ועשבים לפי מה שבא.

אופים בתנור בחום לא גבוה (בערך 150 צלסיוס) כשעתיים או עד שהעגבניות מתרככות ו'מתקרמלות'. אם העגבניות שלכם לא ממש מתוקות, כדאי לפזר עליהן טיפונת של סוכר חום לפני האפיה.

מצננים ומעבירים לצנצנת עם שכבות של עשבי תיבול. מכסים בשמן-זית ושומרים במקרר.

בסיום- מסננים את שמן הזית שספג בינתיים קצת טעמים ומשתמשים בו לסלט או לפסטה.

 

T6a

9 תגובות

מתויק תחת ירקות, ללא גלוטן, משהו עם הלחם, פינת הנוסטלגיה

אהבה של סנאים ורוטב בולונז

 

B6

 

את הבסיס לרוטב הבולונז שלי ירשתי לפני המון שנים מארז שלמד אז וטרינריה בבולוניה.  באחד מביקורי המולדת הוא בא במיוחד ולימד אותי את הסודות שירש מאיזושהיא שכנה. זה היה לפני המון המון שנים אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול.

גרנו אז בתל-אביב, ברחוב באזל ושלחנו את האיש להביא מלמטה רוזמרין טרי שגדל בחצר הבניין. כבר אז הוא הראה סימנים של חוסר עניין כשחזר ובידו סוג של סרפד. סביר להניח שגם היום אין לו מושג איך זה נראה.

עם השנים הוספתי וגרעתי והוספתי וגם אם פה ושם אני משנה, הבסיס נשאר איתן- בישול ארוך ואיטי שיוצר טעמים עמוקים ומפנקים.  קערה ענקית ומהבילה של זה וסלט גדול זוהי ארוחה מענגת ומשביעה.

 אבל לפני הרוטב הממש טעים הזה, אני מוסיפה כמה תמונות מהבוקר בדרך לבית הספר-

 

B7

 

התמונה הזו גרמה לי לבהות במסך ולהתפעל מחדש מהיופי הזה שנמצא ממש בהמשך הרחוב שלנו.

איך העין מתרגלת מהר. ועוברת הלאה. 

 

 

B

 וגם ראיתי היום סנאים משחקים

או איך שלא תקראו לזה..

 

B1

 

רוטב בולונז                  כמות גדולה שתספיק לבערך 2 חבילות פסטה

אין כאן הרבה עבודה, אבל ישנו צורך בשמרטפות צמודה. אי לכך שוה להכין כמות גדולה, לעשות בנתיים סידורים בבית ולהקפיא חלק לפעם הבאה. הרוטב הזה הוא מצטיין הקפאה אמיתי.

1 בצל קצוץ

1 פלפל אדום נקי וקצוץ

1 גזר גדול- מגורר גס

2 גבעולי סלרי קצוצים (אם אין, לא נורא)

1 ק"ג בשר טחון (בגירסה האולטימטיבית: כמויות שוות של בקר, עגל וחזיר לא עלינו. אבל גם רק בקר יהיה טוב)

2 שיני שום קצוצות

מלח+ פלפל טרי וצ'ילי מיובש (אם אין באיזור ילדים)

1/2 כוס יין אדום

3 ענפי רוזמרין טריים

1 כפית קינמון, 1 כפית אורגנו, 1 כפית טימין יבש (אפשר כמובן טריים)

5-6 עלי בזיליקום גדולים טריים קצוצים

1 כפית סוכר

2 קופסאות גדולות של עגבניות קלופות שלמות- מרוסקות עם או בלי גושים ( או כל קומבינציה אחרת. מורי ורבי  השתמש בקופסא אחת גדולה + 1 קופסא של מיץ עגבניות +1 קופסאת רסק)

1/2 מיכל שמנת מתוקה ( או מיכל שלם אם אתם במוזה)

בסיר גדול מחממים שמן זית (כ-6 כפות) ומוסיפים את הבצל, הפלפל ומעט מלח. מערבבים היטב ומאדים מכוסה כ-10 דקות על אש נמוכה.

כשהבצל רך מאד, מוסיפים את הגזר והסלרי וממשיכים באידוי. אם חסרים נוזלים אפשר להוסיף מעט מים. 

לאחרכ- 10 דקות נוספות, מגבירים את האש ומוסיפים את הבשר והשום. מטגנים תוך כדי ערבוב ומעיכה של הבשר לפירורים.

כשהבשר כולו מפורר ולאחר ששינה צבע, מוסיפים את היין ומצמצמים.

מתבלים בעשבי התיבול והתבלינים, מוסיפים מלח בנדיבות  ופלפל ושופכים את תכולת קופסאות העגבניות לסיר*. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה.

מכסים את הסיר למחצה ומבשלים על אש קטנה כשעתיים. מדי פעם מערבבים היטב בכדי שלא ידבק לתחתית.

 מוסיפים שמנת ומבשלים עוד כחצי שעה.

הרוטב צריך להיות סמיך מאד, מלא טעם  ובעל צבע כהה. 

*אם מוסיפים רסק עגבניות, יש להוסיף גם מים.

 מגישים עם הרבה פרמזן מגוררת.

 

29 תגובות

מתויק תחת בשר, ללא גלוטן, פינת הנוסטלגיה, פסטה

קציצות ברוטב ואיטליה- קיץ 2008

 נמברטו הזכיר היום בבוקר את איטליה. פתאום בחישוב מהיר הבנתי שעברה לה כמעט שנה.

יותר מאוחר, הסתכלתי בתמונות שתקועות על ההארד- דיסק וכן, גם נמצאות ברשימת הדברים שצריך לעשות תחת 'לפתח תמונות לונדון-איטליה'.  יואו… לקטקט אין כמעט שיער והוא בכלל זוחל ופרינצי עם שיני חלב…  החלטתי לעשות מעשה ואני מודיעה בזאת על יסוד פינה חדשה שתקרא 'פינת הנוסטלגיה'.

עוד מעט יבוא קיץ חדש ואיתו הרפתקאות חדשות והקיץ ההוא, ידחק לפינה. כמעט חודשיים עם הילדים בוילה בטוסקנה, עם המון משפחה ואחיינים שבאו לבקר.  עם קשיים אבל גם עם הרבה שמחות.

זהו, מעט מילים והרבה תמונות.

01

001

00001

0000001

אז כן, אוכל מקסים לא ממש מצאנו שם…הכי טעים היה בשווקים, פחות במסעדות. אח"כ כולם אמרו " אה.. זה ידוע שבטוסקנה אין אוכל טוב…אוכל טוב  זה בדרום!"  ידוע למי?! ולמה לא ידעתי אני?!

אז כמחוה לדרום ולקיץ המופלא והסוחט הזה ולאוכל איטלקי בכלל, הכנתי כדורי בשר בנוסח סציליאני. מסעדות איטלקיות המחשיבות את עצמן, לא יגישו את המנה הזו על פסטה, אלא כמנה ראשונה עם הרבה לחם טרי. וזה כמובן מומלץ מאד.

img_0023b1

כדורי בשר בנוסח סציליאני        או בקיצור:  קציצות ברוטב – בערך  18 קטנות

אז מה עושה אותם סציליאנים?! תוספת הצנוברים והדמדמניות  שהן צימוקי זנטה קטנטנים ( בדקתי במילון וזה השם שלהם. ולא להתבלבל עם דומדמניות שזה משהו אחר…). מעבר לכך הם פשוט כדורי בשר טעימים ורכים ברוטב עגבניות סמיך.  ביום המחרת הם יהיו מעולים בתוך 2 פרוסות לחם טרי וקצת חריף (דומה למטבוחה!)

רוטב עגבניות:

 2 שיני שום- כתושות

3 כפות שמן-זית

1קופסאת שימורי עגבניות שלמות (800 גר.)-  מרוסקות במעבד- מזון

1/2 כפית סוכר (או יותר, תלוי בסוג העגבניות וכמה שהן חמוצות…)

מלח+פלפל טרי

כדורי הבשר:

500 גר. בשר בשר טחון

2 פרוסות לחם חיטה מלאה- ללא קרום או לחם רגיל

2 שיני שום כתושות

2 ענפי אורגנו טרי- עלים בלבד

צרור קטן של פטרוזיליה – עלים בלבד

2 ביצים

5 כפות פרמזן מגורר

חופן נדיב של צנוברים קלויים

חופן נדיב צימוקי זנטה- דמדמניות  –  currants

2 כפות מים

2 כפות פרורי לחם

מלח + פלפל טרי

 בסיר רחב ושטוח מחממים שמן- זית ומוסיפים את השום. אחרי כמה שניות (וזהירות לא להשחים את השום), מוסיפים את העגבניות המרוסקות והתבלינים. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל על אש קטנה, מכוסה למחצה .

בינתיים מכינים את תערובת הקציצות.  מרטיבים את הלחם במים, סוחטים בעדינות וקוצצים היטב.  מעבירים לקערה עם הבשר הטחון. קוצצים עשבי תיבול ומוסיפים לקערה עם שאר החומרים. לשים היטב לתערובת אחידה ומתבלים.

מחממים מעט שמן במחבת שטוחה ומטגנים קלות את הקציצות. מעבירים לסיר הרוטב ומבשלים יחד כ-25 דקות.

מגישים עם זילוף של שמן- זית, קצת צנוברים ועוד פרמזן.

46 תגובות

מתויק תחת בשר, משהו עם הלחם, נסיעות וטיולים, עגבניות ושום, פינת הנוסטלגיה, קציצות