L

K

ישנה מן הרגשה באויר שהגיע שוב הזמן לפרסם כאן משהו מתוק ודוקא חשבתי על שוקולד אבל הבוקר קמתי עם עוגיות לינזר בראש, אלו המתובלות עם הריבה באמצע.  האישים עוד במיטות (ארנון עם ג'ט-לג בחדר הסמוך) והילדים בסלון ואני- אין מצב לעוגיות כי למי יש כוח להתעסק עם זה עכשיו אבל רוצה לצ'פר את ארנון ורוצה את הריח של אלו עם הריבה. ככה נולדה זאתי- שיש לה בצק פריך שיכול ללמד באוניברסיטה של הבצקים את המבוא לשיעורי פריכות, טונות של ריבה (מהשזיפים של העץ) וגם קצת פרי.

משהו כמו עשרים דקות הכנה.

חלל 

ח

וכשההוא עם הג'ט-לג הופיע הלום, הלינזרית כבר יצאה מהתנור וחיכתה. עמדנו במטבח עם סכין ומזלגות ועם זאתי שהתפוררה לנו מרוב פריכות על המזלג, אז עברנו לכפיות. היו קולות מההוא שיפה להם השתיקה. 

היה הו כה טעים גם בטעם וגם במרקם. לכו על זה.

חמש שניות על הפריך– אני כידוע לכם עברתי סופית לשיטת הלייבוביץ'. שתי דקות, סיר וכף ויש לכם בצק לתפארת המדינה. החומרים לא אותם חומרים, הכמויות לא אותן כמויות אבל השיטה- נשארה.

ל

ל

ך

יש תקופות שכל מה שבא לי זה לאפות 

אני בדיוק בעיצומה של אחת ומכאן מטר המאפים היורד על ראשכם

הנה עוגה לכל אוהדי החמאה באשר הם

פינוק ששמור אצלי לארועים משמחים במיוחד. כל פרי יעבוד כאן וגם שילובים שלהם, רק צריך לזכור: כשבוחרים את הפירות, רצוי שלא יהיה רכים מדי על-מנת שלא תקבלו מחית בתום האפיה והכי חשוב לטעום את הפרי מראש- בכדי להתאים לו את כמות הסוכר הדרושה.  תמיד ניתן לפזר קצת אבקת סוכר מעל כתוספת אבל מתיקות יתר קצת קשה לתקן.

המתכון הזה הוא בן דוד של הבצק הזה מגאלט השזיפים. פחות חמאה, יותר שקדים ואולי אפילו יותר טעים.

שימו לב לגושישי החמאה הקטנים הנראים לעין בבצק המוכן- זה מה שיתן לתוצאה הסופית פריכות אין-קץ

ומה עוד?! כמו כל בצק מהסוג הזה, גם כאן התוצאה משובחת בעיקר כשעה- שעתיים לאחר גיחתו של המאפה מדלת התנור, ממש כמו במאפיה מעולה שבמעולות. בהמשך, חלק מקסמו של המרקם ישתנה אבל אל דאגה, הטעם ישאר נהדר.

ך

הגיע הזמן להעלות קצת 'וואלאים' שהתפרסמו כשלא הייתי בסביבה. ואם אנחנו כבר בנושא עוגות- אז זו די דחופה, שכן אין לדעת מה מצבכם שם בארץ עם פירות הקיץ. חברה שלי שחזרה השבוע אמרה 'אל תפרסמי משמשים. נגמרה העונה'. מה זאת אומרת נגמרה העונה??? ודובדבנים יש?! אמרה לא!

בקיצור, אני קצת מפוזלת בעניין הפירות הישראלים (מהמילה פאזל) ומפרסמת את זו, בכדי שתעזור עם פירות הקיץ שישנם עדיין בנמצא. היא לוקחת בערך עשר דקות הכנה, אוגרת בתוכה יותר פרי מעוגה וכשמכינים אותה עם סוכר חום כהה, היא מקבלת מן ארומה דיבשית שכזו. יופיה בפשטותה.

L

Curly girl design

 ך

אחרי שלושה שבועות מחוץ לבית חייבים עוגה. אין כאן 'אולי' או 'נראה' בעיקר לא אחרי שקוראים אצל מישהי אחת תיאורים מפעימים על 'פרוסות עבות ורכות של עוגת שיש עם ספל חלב'. יש רק חובה.

ואם כבר עוגה של בית, אז הנה הזמן לתת כבוד לסיר הפלא שירשתי מסבתא שלי מינה, הסבתא היחידה שהכרתי אי פעם. סיר שעבר את תלאות הקמת המדינה, שרד נישואין של 50+ שנה ונדד איתי לארצות רחוקות. יש לי חיבה מוקסמת לכלים משומשים עם חתיכות של היסטוריה בדפנות.

ץץ

ךך

 עכשיו, לפני שאני נותנת את המתכון המעוללה לה לה הזה של עוגת שיש רכה, מפנקת וחמצמצה בזויות שבחשתי בקפידה לא אופיינית לי היום, בכדי שלא לבייש את ההיא מלמעלה- אני חשה צורך להסביר בקטנה על עוגות השמן שלי. זה לא שאני נגד חמאה. ממש לא. אפילו ממש ממש לא. אני מתה על חמאה. מעריכה אותה, סוגדת לה, נפעמת ממנה. א ב ל עקב שיודעת (כי ידעוני משכילות ממני ותודות על כך לפמליה המקסימה שלי שקוראת מחקרים רציניים ומעבירה לי את השורות התחתונות) כמה עדיף לנו בלעדיה, אני משתדלת לאכול אותה בעיקר מחוץ לבית. קל לאפות טוב עם חמאה וקצת יותר קשה עם שמן וזה מספק לי סוג של אתגר להפיק דברים איכותיים ובאמת טעימים בלעדיה והרבה סיפוק לדעת שהילדים מכניסים לגוף הקטן שלהם קצת פחות ממנה. זהו. שלוםך

ף

ף

ל

שבת שלוה ונעימה. כיף להיות בבית.

עוד עוגות שמן אהובות עלי במיוחד:  עוגת אגס-תפוז   עוגת תפוחים מבושמת    עוגת קישואים מ ע ו ל ה

ף

את 'אופה קטנה' הכרתי ממש במקרה. ככה זה עם הדברים השוים במיוחד.

קיבלתי את כתובת הבלוג שלה כהמלצה ממישהי שאני בכלל לא מכירה וה ת א ה ב ת י.  יש לה מילים שעוטפות ויכולת הסתכלות נוקבת ורגישה וים של פרטי-פרטים בראש.  בין המילים שלה, שזורים פה ושם לעיתים ספורות מדי, מתכונים מעניינים במיוחד כי היא באמת היתה פעם אופה קטנה.

מצאתי שם מתכון לבצק שמרים וקיבלתי ממנה רשות לעשות בו כרצוני. אז שיחקתי איתו קצת ויצאו לי עוגות גבינה רכות, מתקתקות שעושות ריח של בית וחשק לתה. אתם עוד תשמעו הרבה על הבצק הזה, יש לי תחושה. אפשר כמובן לעשות בו כרצונכם, לדחוס בו כמויות לא מבוטלות של נוטלה (רצוי אחרי שקראתם את התוית הקטנה שמאחור ואתם לגמרי מודעים למה שיש בפנים) או פרג או קינמון-סוכר-אגוזים ולטענת בעלת הבית, אפילו תפוחים. וגם אם אתם לא בעניין של עוגה- היא שוה קריאה.

נ.ב.  מישהו כאן מכיר עורך ספרותי שמחפש את הכשרון הבא?!

אני מצרפת מתכון לשתי מליות, כל אחת שונה בקו הסיום בשל השוני במרקם ובאופי הגבינה:

הריקוטה מניבה עוגה שבה הגבינה נבלעת כמעט לגמרי בבצק

יש ביסים שהם כמו פנטונה איטלקית אוורירית כנוצה וביסים אחרים שהם לחים ומתקתקים

גבינת השמנת והקרם פרש נותנים מרקם של דניש עשיר

אני מעדיפה את ההיא. הוא מעדיף את זו. דומים בהכל אנחנו.

להמשיך לקרוא ←

לפני מתכון עוגתי הפיסחית שפורסמה ב'וואלה!', מזכירה לכם את  המצות המופלאות בקראמל  משנה שעברה וגם את הממתקים היפים של חיתל . לשם הולכת כל החמאה שחסכתם בעוגה…

כשהיינו קטנות,  קיבלנו אחיותי ואני בכל שנה בחג הפסח בגדים חדשים וחגיגיים. חוץ מזה, מאחר וחגגנו עם המשפחה המורחבת, זו שלא ראינו לעיתים קרובות, היינו מקבלות מתנות גם מהם ואלו הפכו באחת את החג למלהיב יותר. בנסיון שימור המסורת הנושנה הזו, החלטתי גם אני להעניק לכם מתנת חג – עוגה.

אפיה, בניגוד לבישול, היא מדע מדויק ומחושב. בעוד שבבישול אתה יכול לזרום עם החשקים ולהשתולל עם היצירה, באפיה לכל מרכיב יש תפקיד מוגדר וכל שינוי קטן בתהליך עצמו, בחומרים המשתתפים או בכמויות, גורם מיידית לשינוי במרקם, בצורה ובמוצר הסופי. במובן מסוים, ליצור עוגה יש מאין,  זה כמו להקים מעבדה קטנה ולהתחיל להתנסות ולראות- מה יקרה אם אחליף את סוג האגוז, מה ישתנה אם אוריד בכמות השומן והאם ישנה לעוגה אם אוסיף את השוקולד לפני החלמונים…

חמש עוגות עברו כאן בבית השבוע! המישהי הזו שהיא אני, היתה חייבת תשובות מהירות ולא יכלה להתאפק. הראשונה היתה עם אגוזי קשיו ופתיתי קוקוס, השניה כללה פיסטוק ירקרק ומי ורדים. היתה אחרת עם אגוזי פקאן אבל בלי שמן וקקאו ועוד שתיים שבהם היו נסיונות שיפור עדינים. נסיון חמישי כלל גם קרם שוקולד חמים מעל, והוכתר על-ידי האופה ובן-זוגה (עבודה קשה לטעום עוגות…) כמועמדת מתאימה לשאול את הקושיות.

כן, לכולנו יש המוני מתכונים של עוגות פסח במחברות ובספרים וחלקן בודאי טובות ועשירות מזו- אבל זו הנחמודת מתהדרת במרקם לח ודחוס, טעם שוקולדי עמוק, שלבי הכנה מהירים וקלילים ואף לא טיפה של חמאה, מה שהופך אותה לפרוה. כן, מה אומר? אני גאה בה כמו ברוזה הגאה באפרוחיה.

אז הנה העוגה שלי, ממני אליכם, בצירוף איחולים לחג משפחתי ושמח

בשעה בה כל בית ישראל עמל על הכנת אוזני המן (כאן תמצאו מתכון שלי משנה שעברה)

עמלתי אני על פיצוח סוד עוגת הפרג האגדית

על 'עוגת הפרג האגדית' למדתי ממירי כבר לפני מספר שנים. האגדית היתה גבוהה, מלאה באגוזים וללא קמח. מושלמת. יש רק בעיה  אחת קטנטונת והיא, שהבית של העוגה הזו הינו בית קפה הונגרי -רוסי עם בעלת בית/אופה חמורת סבר ולא סימפטית ובעלה המדוכא-איך-לא, אשר על הקופה.  מי שעוקב אחר מתכוני, הבחין כבר בודאי באובססית העוגות הבחושות שלי. כבר בערך שנה שאני מנסה לצקת לתבנית עוגת פרג אשר תדמה לזו של ההונגריה המשופמת והפעם, אולי לכבוד פורים ואולי בגלל יומולדתה העגול של יעל, חולת פרג ידועה, נדמה לי שהצלחתי.

זוהי עוגת פרג לחה ועסיסית עם שברי אגוזים קטנים וקרום מתפצפץ. וכן, בכדי לדעת לתת לה את הכבוד הראוי, צריך מאד לאהוב פרג. יעל ומירי שהתענגו עליה אתמול עד מאד, הודיעו לי שהחיפושים תמו. הגענו לנחלה.

אז הנה היא שלכם כעת – מתאימה לפורים וגם לפסח

חג שמח!

אחרית דבר:

אחרי שציקצקנו עוגת פרג ותה עם נענע על מכסה המכונית, נסענו שלושתנו לחגוג יומולדת מיוחד לילדה מיוחדת. בחרנו ב- Ubuntu שבנאפה ולא יכולנו ליחל לבחירה טובה מזו. איכותית  ומרגשת עם מנות קטנות שמושקעות בהמון דמיון ומחשבה. שווה נסיעה מיוחדת.

העונה הזו, בה הכל נראה שקט, כמעט ריק – מתעתעת. אם מסתכלים היטב מקרוב רואים סימנים קטנים של שינויים גדולים שעומדים לקרות. כמו בהרבה מקרים, הלפני הזה מרגש כמעט כמו העצמו.

במסגרת העונה, תפוזים אחרונים של חורף.

מאז נשביתי בקסמו של שמן- הזית באפיה, אני עורכת איתו ניסויים. יש בשמן הזה משהו שמוסיף לעוגות יותר אופי ועסיסיות משמן קנולה ולא משאיר את טעם הלואי שיש לשני לפעמים. כמובן שיש לבחור בשמן- זית צעיר ורענן. אלו המרירים לא ייטיבו עם עוגה, כך אני חוששת.  את העוגה הזו רקחתי לפני כמה חודשים והיא מקסימה להפליא. יש בה תפוז בכל צורה שהיא: מיץ, גרירה, קליפה מסוכרת וגם מי פריחת התפוז. גם אם אין לכם את השניים האחרונים- היא תשרוד, רק שבפשטות גדולה יותר.

ואפרופו תפוזים תראו את זה:  http://www.shvil-hatapuzim.com/ – אטרקציות

מי אמר שאי אפשר לקטוף דברים בארץ עם הילדים?!    

  כמה תום 

ואם מסיבת תה אז צריך עוגה. הנה מתכון שהלואי והייתי יכולה לומר שהוא שלי. אבל הוא לא.

יש בעוגה קינואה וכוסמת (כן, כן) והילדים מטורפים עליה! היא לחה, רכה וטעימה ממש ולמחרת מקבלת מן טעם פירגי מיוחד.

עוגת יומולדת מצופה בשוקולד עם סוכריות צבעוניות וזר של אספרגוס דוקרני. מכבה את הנרות, שתזכי לשנה הבאה והופ גבוה בכסא.. אחת, שתיים, שלוש…

אלו הם זכרונות הילדות המתוקים מכל- יומולדת ישראלי.

לא משנה כמה שנים אנחנו כאן, ישנם דברים שקשה להתרגל אליהם. "אני מעדיפה שתביאי 'קאפ קייקס' אמרה לי פעם הגננת הראשונה שלו, " ובלי ציפוי… זה יותר מדי סוכר!" הסתכלתי עליה בריכוז, היא הייתה רצינית. עודף סוכר, כך הסבירו לי,  עושה את הילדים קופצניים מדי וזה לא טוב למערכת החינוך האמריקאית.  האמריקאים, ככלל, ממעטים באפיית  עוגות יומולדת לילדהם, מקסימום קונים אחת עם ממרחים זרחניים מהסופר. אני יודעת שצריך להזהר מהכללות אבל בכל שנותי כאם כאן, לא ראיתי עוגת יומולדת אחת ביתית שהיא לא כזו מקופסא. בטח ישנן כמה כאלו פשוט לי לא יצא להתקל בהן.

לנמברטו המתוק מלאו בשבוע שעבר חמישה סתוים.  היתה לו עוגה עם סוכריות צבעוניות ונרות עם אחד לשנה הבאה וכסא עד מאה ועשרים שנה.  לבית -הספר, שם עושים יומולדת צנוע כמו שלא ראיתם מעולם, 'קאפ קייקס' כמובן.  קאפ-קייקס הן העוגות הקטנות האלו, שהאמריקאים כל- כך אוהבים. אחרי שאפינו בערך 28 כאלו, חיפשנו רעיון לקישוט שלהן ומצאנו עכבישים אצל מרתה סטוארט. זו לא החיבה הגדולה שלו לעכבישים, אלא העונה הזו, רגע לפני חג ההלואין. עיניים  של מרשמלו, אישונים צבעוניים ורגליים מבייגלה. לא יצא לגמרי עכביש אבל הילד היה מרוצה.

אחר-כך חשבתי, זה דווקא הגיוני. חיים קלים למורה- לא צריך לחתוך,  כולם נראים אותו הדבר ואין 'שלו יותר גדול '- כולם שוים. 

אז אולי בכל- זאת אני מתחילה להתרגל.

קאפקייקס וניל פשוטים        12 יחידות

המתכון הזה הוא מתכון בסיס אותו ניתן לגוון אותו עם גרירת לימון או תפוז, תמציות או ליקרים. יוצאות עוגות קטנות רכות וספוגיות שמחזיקות מעמד בכבוד יום או יומיים. הציפוי יכול להיות כל דבר שתרצו- מקצפת ועד גבינת שמנת מסוכרת. 

על כל המרכיבים בטמפ' החדר-

110 גר' חמאה רכה

3/4 כוס סוכר

 2 ביצים גדולות  

 1/2  1  כוסות + 2 כפות קמח

1 כפית אב' אפיה

קורט מלח

 3/4 כוסות חלב

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס.

בקערת מיקסר מערבבים היטב חמאה וסוכר ומקציפים כחמש דקות- עד לתערובת תפוחה, בהירה ואוורירית.

מוסיפים את הביצים בהדרגה- מוסיפים ביצה אחת ומערבבים היטב ורק אז מוסיפים את השניה ומערבבים היטב.

מנפים קמח, אבקת אפיה ומלח.

 בשלב הבא, מוסיפים את תערובת הקמח והחלב לסירוגין- שליש מכמות הקמח ומחצית החלב ושוב. מסיימים בשליש מכמות הקמח.

מערבבים רק עד אשר התערובת אחידה. ערבוב יתר יתן תוצאה דביקה וכבדה.

 מחלקים ל-12 שקעי תבנית מאפינס עם או בלי עטרות נייר.

אופים כ- 20 דקות. 

לציפוי השוקולד: 

מיסים 100 גר' שוקולד וכף חמאה.

* הציפוי הזה הוא כמעט אך ורק שוקולד,  מכיון שרציתי ציפוי שיתקשה ולא יגרום ליכלוך ומהומה… לא רצוי שהילד יועף מבי"ס .

ניתן גם לקרוא כטור ב'וואלה!'