קטגוריה: נסיעות וטיולים

סתיו, יוסמטי 2010 (אורז ירוק )

 

רוח סתיו אל הדרכים הביאה הבטחות

של ימים טובים עומדים בפתח

 

 

האיש הגה והפיק סופשבוע בטבע. טען שצריך ושזה יעשה לכולם טוב, להתאוורר קצת. אני, כיאה לאצילה פולניה אמיתית, הסתכלתי בעין עקומה משהו על כל עניין ה 'אריזות/פריקות/ נסיעות-ארוכות-שבא-למות' אבל  ביני לביני הסכמתי שסיבותי אינן מצדיקות סיכול משימה- אז נסענו. וכמה צדק האיש הזה. אין כמו הטבע לאוורר, בעיקר כשהטבע זה יוסמטי בסתיו

ף

 

את זה שמענו בדרך, ממש ללא כוונה, כשהצהובים חולפים מולנו בין צלילי נוסטלגיה ומרמורי הטף על הבחירה המוסיקלית

   ל

 

ף

 

 

 

 

אורז סתוי וירוק של מישהי שהפנימה מאוחר מדי שהיא נוסעת ליוסמטי ובמקרר יש המון  עשבי תיבול שבחיי כואב הלב

אורז ירקרק זה יופי של דבר שישמח לקבל כמעט כל עלה שיש לכם במקרר ושבאמת באמת כואב הלב וחבל עליו- אלו שאני מציינת כאן הם מה שהיה בבית ובהחלט ההחלטים לא חובה או ה'דבר הנכון'. אם אתם לא בעניין של מתקתק, הייתי מותרת על הצימוקים.  הולך מעולה עם הקציצות של עופרי ואם אין קציצות, כף או שתיים של יוגורט חמצמץ יסדרו את הכל במקום הנכון.

הבסמטי ואני לא אחוקים מדרגה ראשונה- בדרך כלל הוא יבשושי לי מדי אבל דוקא כאן טוב לו. עומד בגבורה בתלאות הירוק.

 ירוק זה אחלה דבר

1 כוס אורז בסמטי 

1 כף שמן

1 כוס עשביה קצוצה- אפשר במגימיקס (פטרוזיליה, נענע, עירית, שמיר וכוסברה)

2 כפות צנוברים

2 כפות צימוקים (לא חובה)

1/8 כפית קינמון

מלח

זרזיף דבש

שלוק נדיב של שמן-זית לסיום

לא שוטפת אורז… אופיר מסאן פרנסיסקו בטח מתעלף בדקות אלו כי הוא רגיל אחד אחד וכולי אבל אני לא שוטפת. ככה זה. יוצא יופי גם בלי.

בסיר קטן, מטגנים את האורז קלות בכף השמן. אחרי כמה דקות של טיגון ובחישה, מוסיפים 1/2  1 כוסות מים רגילים ואת כל שאר המרכיבים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה לקטנה קטנה, מכסים והולכים לעשרים דקות. היה והאורז בלע את כל הנוזלים ועדיין לא מספיק רך לטעמכם, מוסיפים עוד טיפונת מים וממשיכים לבשל עוד כמה דקות. כשמוכן, מכבים את האש, מכסים במגבת ומחכים חמש דקות. מזליפים קצת שמן זית, מערבבים וזהו.

ולכם

שיהיו דברים טובים בפתח, גם אם נראה שהסתיו עדיין לא קרוב

ל

יוסמטי של קיץ

 

37 תגובות

מתויק תחת אורז, ביסים מהחיים, טרללה, ללא גלוטן, נסיעות וטיולים

ממוטה ואנחנו בדרכים – אורגון חלק ב'

כי הכי כיף להתחיל מהסוף

הגיע הרגע לקחת את ממוטה הביתה. 'אואו.. הנה סופו של הרחוב היפה שלנו' מציק לי פול השכן, בעוד אני מפליגה עם ממוטה לדרך ומנסה ממרום מושבי שלא לכסח מכוניות של אחרים, תוך כדי העפת שבבי עצים נמוכים מדי. אנחנו משייטים לנו יחד על הכביש המהיר, פונים כמה ימינות ושמאלות ומגיעים. ממוטה, גודלו כמשאית קטנה, נעמד לו גאה בין כל האחים והאחיות שלו ובני הדודים ובני הדודות שלו, נראה קצת שמח לחזור הביתה. 'ביי ממוטה' אני אומרת לו 'היית ממש מקסים' והוא משפיל מבט ומעפעף בביישנות. 

בלילה שלפני, בערך בחצות וחצי פתחנו את דלת הבית. הקטן רץ בצעקות רמות למכוניות שלו: מקווין שלי! מייטר שלי! ופרץ בשלל חיבוקים סוערים ונשיקות. הדרמטית ניגשה לכיור באמבטיה ואמרה במבטא הודי (נו, כמו קינג ג'וליאן ממדגסקאר): וואו! הכיור הזה ענק! הוא תמיד היה כזה (ידיים נפרסות לצדדים) ע נ ק? ונמברטו, שיצא דומה מדי לאמא, דחף את אפו האנין והעדין למגבת הרחצה הנקיה ואמר: !my favorite smell. כל אחד ודרכו הוא.

 מחצית שניה של הטיול

מסלול: מעבר ממרכז אורגון לכיוון החופים, נסיעה לאורכם עד הבית

 

זמן: 10 ימים

משתתפים: עבדכם, משפחתה והסילברמנים: שני בוגרים + שני בנים נוטפי צ'ארם ממיס ועמוסי מסטיקים, אנרגיות ודציבלים.

למי מתאים: להורים שכיבו לגמרי את כל מערכות השמע, הקשב והריכוז. לילדים שאוהבים מים גם אם הם מי קרח.

 Clear Lake, OR- ימים אחרונים לפני עזיבה לכיוון החוף

יותי מוצא לו כרגיל חברים 

ך 

ים-יבשה עם כמה גלים קפואים

שפל חושף אוצרות

 

הכי טרי שאפשר להעלות על הדעת ופטיש. צריך לדעת להסתדר עם מה שיש.

המשך יבוא…

ותודות אלפים על כל ברכות היומולדת!

ותודות אלפים על כ

7 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, נסיעות וטיולים

הכל קרה בגלל רותי

נו טוב, אז העדכון שניתן עדיין להשיג תותים בארץ נמצא כשגוי… אלו מכם שגרים כאן יכולים לחגוג על המתכון הזה כי הוא באמת מצוין. השאר יאלצו לחכות לפעם הבאה. 

 ך 

 

"הכל קרה בגלל רותי
הלכנו לקטוף לנו תותים
קטפנו, קטפנו
עד שעייפנו
ועד שהיה מאוחר
קצת אכלנו
קצת קילקלנו
קצת גם נשאר למחר… "
'זרעים של מסטיק'   הכי ילדות שיש

ל

ללל

לא חדשה אצלי האהבה לאסוף דברים מהאדמה, זה הולך איתי כבר המון שנים. הכי רחוק שזכור לי: בבית הספר היסודי, אחרי הלימודים, יניב ואני מוצאים אורניות בחורשה שמאחורי הבית, מנקים אותן מהאדמה הלחה ומטגנים מהן חביתה שמנמנה ומלאת טעם של יער. מאז אני תקועה עם זה- מחפשת חובזה לבורקסים, מלקטת פרחים אכילים לסלט ותמיד מחפשת פטריות אחרי הגשם, שיש להודות, שוב לא מצאתי מעולם.

עכשיו על האהבה הזו, נוסף גם הרצון להראות לילדי שדברים לא גדלים בסופר, על המדף. הם צומחים מן האדמה בזמן הראוי. ועל אף שיש לנו גינת ירק קטנטנה מאחורי הבית, עדיין חשוב לי שיראו מקומות כמו חוות או בוסתנים ופרדסים. דברים שפעם, כך נדמה לי, היו זמינים יותר.

השבוע העמסנו אותם לאוטו, לשעה וחצי נסיעה שהביאה את כל המשפחה לשדה גדול של תותים, שם ניתן בקטיף עצמי ללקט אותם אדומים, מתוקים וכל-כך יפים. שלושה קוטפים ועוד אחת שרודפת אחרי קטנצ'יק אחד שרוצה לקטוף אותם דוקא ורדרדים- לבנים. חויה שעושה טוב לנשמה, עם כל הירוק והמרחבים האלו בעיניים.

ת

ףףףךףךך

ך

ל

הגענו הביתה עם טון וחצי של תותים. קצת אכלנו, קצת קילקלנו, קצת נשאר למחר וגם לריבה -כי אין כמו ריבת תותים אמיתית של בית ומאלו שקצת נמעכו הכנתי סורבה באדום עז, שהוא דרך מעולה לשמר תותים ולקרר את הגוף בימים חמים.

להכין סורבה ביתי לוקח מעט מאד זמן ואנרגיה והבונוס הוא טעם פרי מרוכז ויכולת להשתמש בפירות שאיחרו מעט את הרכבת. חוץ מזה, בזה הביתי אתם יודעים בדיוק מה נכנס לתוכו וכמה מתוק אתם רוצים שיהיה.

ףע

 סורבה של תות ובלסמי

חיתות ובלסמי הם זוג משמיים- נסו להוסיף טיפונת ממנו לתותים חתוכים עם מעט סוכר ולהגיש על גלידת וניל.

אם התותים שלכם לא מאד מתוקים, יתכן ותצטרכו להוסיף עוד סוכר.

400 גר' תות שדה נקי וחתוך גס

1/4 כוס מים

1/4 כוס סוכר

1 כף חומץ בלסמי

מיץ מחצי לימון

מכניסים לסיר מחצית מכמות התותים עם המים והסוכר ומביאים לרתיחה. מבשלים כחמש דקות בבעבוע עדין, תוך כדי ערבוב מפעם לפעם ומוסיפים את הבלסמי. לאחר חמש דקות בישול נוספות, כשהתותים רכים והנוזלים מסמיכים מעט, מורידים מהאש ומוסיפים את מיץ הלימון ושארית התותים החתוכים. מערבבים היטב ונותנים להתקרר.

מעבירים לכלי שטוח ורחב ומקפיאים. תלוי בכלי ובגודלו, בממוצע כשעתיים-שלוש.

כשנקפא- שוברים גושים בעזרת המזלג ומעבירים למעבד מזון. מרסקים עד לקבלת עיסה חלקה, מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

ל

ףך

סורבה אגסים ביין

מתכון הסורבה הינו בהשראת מרתה סטוארט האחת והיחידה. מה שנחמד בו הוא שבביס אחד שלו, יש לכם טעמים של קינוח שלם- ממש אגסים ביין.

2 אגסים גדולים- קלופים, נקיים מליבתם וחתוכים לקוביות

1 כוס מים

1 כוס יין אדום

1/2 כוס סוכר

1/4 כפית קינמון

קורט פלפל שחור

מיץ מחצי לימון

מביאים לרתיחה יין, מים קינמון וסוכר בסיר קטן ומוסיפים את קוביות האגסים. מבשלים כעשר דקות, עד אשר האגסים רכים, מוסיפים מיץ לימון ומקררים. מעבירים לכלי שטוח ורחב ומעבירים למקפיא.

לאחר כחמש-שש שעות, כשכל העסק קפא, מעבירים בגושים למעבד- המזון ומרסקים למחית רכה וחלקה. מעבירים לכלי ושומרים במקפיא.

 

ךל

41 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ברקלי שלי, גינה, וואלה!, טבעוני, ללא גלוטן, מתוק, נסיעות וטיולים, פירות

עלי גפן ממולאים- צמחוני

 

הנה תמונה שמשמחת אותי עד מאד

כל מה שאני אוהבת בדבר הזה שנקרא מטבח, נמצא בה באופן מפתיע

ףךךךך

חדי העין שבינכם בוודאי כבר זיהו וחלקכם (את את- אני רואה אותך שם) נאנחים באכזבה קטנה ואומרים 'אוף שוב זאת עם עלי הגפן' אבל אני, יש לי רומן ממושך עם אלו. אוהבת אותם המון. וזו העונה הנכונה לאהוב אותם.  אז כן, שוב עלי גפן!

ל

ח

לרגל יומולדתי העגלגל הקרב ובא, קיבלתי מהאלילה יום ולילה ב'סונומה ואלי' עם האיש. אכלנו ישנו אכלנו ישנו אכלנו, בדיוק בסדר הזה וגם טיילנו. היה חם יבש, מרחבים של גפנים שרצים מול העיניים ואיזו שלוה כפרית אירופאית. אם אתם במקרה שם ואתם מהזן הפעיל- הנה לכם פעילות מעניינת.

ובחזרה לגפן הפרטית שלי- מצרפת מתכון לממולאים האולטימטיביים שלי השנה– רכים, דשנים וחמצמצים בדיוק במידה. לא יודעת למה, אבל טוב לנו ביחד (אני תוהה שמא גילגלתי עלים בגלגולי הקודם) וגם מסקרן כמה אפשר לצלם אותם שוב ושוב ושעדיין יראה בכל פעם קצת אחרת.

ל

ל

עלי גפן ממולאים            כ- 40 יחידות

40 עלי גפן גדולים למילוי- טריים יש לחלוט כמה דקות במים רותחים, משומרים יש לשטוף מספר פעמים המים חמים, בכדי להפטר מהמליחות.

למגולגלים ׳לוקס מוסיפים כשתי כוסות של עשבים קצוצים דק מכל הבא ליד: פטרוזיליה, כוסברה, שמיר ונענע. נהדר.

למלית:

1/2  1 כוסות אורז ריזוטו- שטוף היטב

5-6 בצלים ירוקים- קצוצים דק

1/4 2 כפיות מלח

פלפל שחור טרי

2 כפות נענע יבשה

1/2 כפית קינמון + 1/4 כפית אגוז מוסקט

1/2 כפית סוכר

2  כפות שמן-זית

מערבבים הכל יחד וממלאים כל עלה בכפית מלית. הוראות גלגול כאן.

במחבת רחבה מאד מערבבים:

2 כוסות מים

3 כפות שמן-זית

1/2 לימון סחוט

1/2 כפית סוכר

1 כפית מלח

מניחים את העלים המגולגלים בצפיפות אחד ליד השני. מניחים מעל צלחת הפוכה (שלא יצופו להם ויפתחו בבישול) ומכסים במכסה הולם ותואם. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנטונת כשעה ורבע. נחמד אם נשארים מעט נוזלים בתחתית. נותנים לנוח ולהתקרר מעט. מזליפים עוד כף של שמן- זית מעל ונהנים מכל ביס.

ף

 

 וכאלו עםבורגול וכבש  ומאפה בתבנית 

40 תגובות

מתויק תחת אורז, גינה, ללא גלוטן, נסיעות וטיולים, קלסיקה ישראלית-ערבית

בוקר עם עזים

  

 

בסמיכות חג מרנינה, הוזמנו להצטרף לסיור קבוצתי של חברים של חברה בחוות עזים.  לפני זה הייתי צריכה לשכנע את בתי שלי שזה בסדר להפסיד יום לימודים ומבחן (גנים זה דבר מקולקל לפעמים) ותוך כדי האירוע עצמו- להרגיע את נמברטו שהחליט על קונספירציית עזים שקמו להורגו.  אבל אפילו כל אלו ואיתם המדריכה, שהוגדרה כ'לא כשירה להדרכת ילדים' ולו בעבור הפליק העדין שחלקה לידו של ילד אחד שהעז לתופף על השולחן בעת קישוט הגבינה בעלים אכילים, אפילו אלו לא הצליחו להרוס לי את חוויית הירוק, האויר והטבע. 

ך 

 

 

  

הילדים אמנם לא זכו לחלוב את העיזים 'כי זה עושה להן טראומה'  

אבל חיבקו אותן, האכילו אותן ונתנו להן להתחכך להם בטוסיק.  

 

ף  

 

חוץ מכל אלו, אכלנו גבינות עזים שמפיק המקום הקטן הזה שהן תענוג נפלא- רכות ועדינות בטעמן. 

וידוי קטן: לא ממש מבינה למה להכין טארטים. נו כן, קצת תמוה על רקע אחד מהפוסטים האחרונים שלי אבל תחשבו על זה: המון עבודה ובעצם בשביל מה?! בשביל להכין לחם עם גבינה! סיכמנו יעל ואני: אין על לחם טוב, כזה עם קראסט רציני ותוך חמצמץ וגבינה שווה. אין. 

 ל 

  

ך  

 חזרתי הביתה עם כמה גבינות ורעיונות מהחווה והכנתי את שני אלו-  אם מקפידים על חומרי גלם טובים מקבלים הנאה צרופה.   

ך

גבינת עזים רכה (שברה), דבש ועלעלי פרח לבנדר טרי 

 

 פטה עזים, שמן זית ופתיתי צ'ילי יבש 

   

   Harley Farms– Pescadero

 

17 תגובות

מתויק תחת בוקר, ביסים מהחיים, גבינה, משהו עם הלחם, נסיעות וטיולים

אביב בפאריז- המלצות

 

 

 

250 שנה ישן לו הוולקנו ומתי החליט להתעורר?! בדיוק יום לפני שהייתי אמורה לפגוש את האיש בפאריז ומשם לברצלונה. יום לפני ולא נגיד שלושה או ארבעה. האיש נתקע בפאריז, הגיסה נתקעה איתי ואני נתקעתי עם הכרטיס אבל נשבעת שחוץ מלפלוט מדי פעם את המילה 'טאפאס' בטון יללני, לקחתי את זה כמו גדולה. כי זה מה יש ואם זה היה תלוי בי זה גם מה שהיה, ללא האיש ואחותו שהתעקשו לנטוע אותי בשדה"ת של סאן-פרנסיסקו כמה ימים אחרי, בתור של חמש שעות, שהעלה אותי בסוף על המטוס הראשון שיצא לפאריז בדרמת הלבה. 

…וכך זכינו הוא ואני לשלושה וחצי ימים לא מתוכננים של פאריז

 

 

 

את האופניים האלו ראינו כבר בקיץ הקודם אבל אז היינו חמושים בחמישה ילדים וזו לא היתה אופציה. הרעיון המקסים הזה חייב להיות בכל עיר: אופניים להשכרה, שמפוזרות בהמוני נקודות בעיר והופכות את השהות בבת אחת מתייר לבן בית (בעיקר אם אתה מצויד באיש אחד שמכיר את העיר על בוריה ולא זקוק למפת ניווט…). פשוט לא להחמיץ!  הנהגים הפאריזאים סבלניים באופן מפתיע לגמרי.

 

תהרגו אותי- לא מבינה מקארונים. לא מבינה מה כל- כך טעים בדבר הזה אבל מתעקשת לנסות שוב ושוב מחדש, אולי יבוא האור. לא בא. אפילו לא מפייר הרמה  עם מקארון מי הורדים שלו. אבל מה? יפים, ממש יפים.

 

בדרך, במטוס, חוץ מלחשוב על כמה זה קל לטוס 12 שעות לבד, נזכרתי בגיל 25- נסענו אז לדיתי ורועי שגרו בפאריז והם לקחו אותנו לבית הקברות מונפרנאס שהיה ממש קרוב לדירה שלהם, שם על אחד הקברים ניצב פסל 'הנשיקה' של ברנקוזי.  איך שנפגשנו,  אמר לי האיש 'את יודעת, המלון נמצא שני מטרים מבית הקברות ההוא עם הפסל, זוכרת?'. זכרתי.

 

 

במסגרת התגליות החשובות לפודי ולפודית התבייתתי על רחוב הקניות של ג'וליה צ'יאלד –  מעדניות וגבינריות, חנויות ירקות, מאפיות ומסעדות- אזור מקסים ומשמח.  אני יודעת שזה קצת מגלומני אבל אני די בטוחה שמעדניית Davoli למשל, נוצרה כשאני לנגד עיניה. אז מה אם עוד לא נולדתי.

אופציה מעולה להצטייד לפיקניק בפארק.

Rue Cler  http://www.parismarkets.net

 

ממש רחוב משם במסעדת טאפאס שבה אכלנו את האוינק אוינק הכי נחשב בספרד, זה שאוכל בלוטים ומחירו זהה לקובה ביף היפני (זה על הפלנצ'ה היה מעולה שבמעולים עם פירה פטריות), קיבלנו טארט לקינוח שהיה כל- כך נפלא עד שגרם לי לשאול, לקבל תשובה ולהגיע למחרת לפטיסרי ממנו הוא הגיע. למרות שלא מחובבות האולטרה-קולור, המקום הזה מ ש ו ב ח.

פייסטרי שף יפני פוגש בעוגות צרפתיות ליד גני לוקסמבורג. מענג. 

 

והנה עוד משהו שנשאר מגיל 25: השוק הכי אהוב ב-   Boulevard Raspail .

Boulevard Raspail, between Rue du Cherche-Midi and Rue de Rennes

 

 

עוד מקום מקסים להצטייד לפיקניק בפארק. 

 

או בגנים של רודן

וגם:

שוקולד טעים  Jean- Paul Hevin

ביסטרו חמוד, טעים והו, כה צרפתי שהאיש מצא לפני שהגעתי ולקח אותי כלאחר כבוד- רק השף שמוציא את המנות מדלפק קטנטן ומלצרית אחת   Le Timbre -ליד גני לוקסנבורג.

 

חשבתי לסיים ב'הו, שאנז אליזה' או באדית פיאף ואז מצאתי את זה:  

 

אין מה לומר, נעים.

 

!Au  revoir  

 

38 תגובות

מתויק תחת טרללה, נסיעות וטיולים

אולה

 

כמה טוב לחזור הביתה  בעיקר כשעוד מעט שוב נוסעים.  

היה כיף. 

 

 

מאחר ואנחנו מהמוזרים האלו שאין להם כבלים בבית, להגיע למלון עם טלויזיה מחוברת זה ריגוש בפני עצמו. ולקבל לפני ואחרי עוד קצת טלויזיה במטוס, זה כבר אפילו  יותר מדי.

אז מה היה לי שם?

אופרה מארחת את ג'יימי אוליבר, שבא לעשות מהפכה בריאותית באמריקה. תותח הבחור, אין מה לומר. כשאהיה גדולה אני רוצה להיות  הוא. אה,  אני כבר גדולה… לא נורא.

אינה גרטן מבשלת בעליצות אריסטוקרטית מאכלים חוסמי עורקים  באופן מקומם כמו הסעודה שהיא משאירה לבעלה שיחיה במקרר: סיר בקר מדושן, לחמניות סקונס  של שמנת מתוקה ו- 300 גר' חמאה ( וזה לפני השכבה שתבוא מעל) ולקינוח- גלידה. הכל טוב ויפה אבל מי באמת אוכל ככה?!

 עקרות הבית המשועממות ואלו הטיפשות ואלו הרעות,  אמריקן איידול,  דר' פיל שדוקא מדבר ממש לעניין וכל ערוצי הרכילות הבלתי נגמרים.

ואיכשהו, כמו תמיד ת מ י ד צץ לו בביטחה 'ג'רי מגוואיר'…  וכשזה מגיע, אני יודעת שזהו, זה רישמי- אני בחופשה.

נתראה ממש בקרוב עם משהו לבטן 

10 תגובות

מתויק תחת טרללה, נסיעות וטיולים

פראנק ואני

אז נסענו למישיגן. צריך להיות משוגעים בכדי להתנדב ולהגיע עכשיו למישיגן (מינוס 8 מעלות צלסיוס) ועוד בטיסות הלא- שפויות שקיבלנו עם הכרטיסים בנקודות אבל נסענו בכל זאת. ברגעים הקשים (כמו הגעה לבית זר בשתים-עשרה בלילה עם 3 עצבניים) חשבתי לעצמי מה, מה  לעזאזל עלה בדעתנו ההזויה?! התשובה נעוצה כנראה באופיו החסון של האיש ששום דבר לא נראה לו ממש קשה והכל נראה לו חויה מרתקת ובאופיי הקלולסי והתלוש, שלא מסוגל לקלוט את משמעות הדברים בטרם עת. חוץ מזה לאיש היתה הרצאה ויש לנו שם חברים.

רצה האיש והגורל ונפל בחלקנו לשהות שם בבית יוצא דופן – Palmer house,  שהוא אחד מהבתים האחרונים שעיצב פראנק לויד רייט, אחד מהארכיטקטים האמריקאים המוערכים והמפורסמים, בחייו. במאות הספרים והמגזינים  שנמצאים בספריית הבית, גיליתי שהבית הזה נחשב לאחד משיאי הקריירה שלו (גם בזכות העובדה שהיה בן 85 כשהסתיימה בנייתו) ומדובר באיש עיצב את מוזאון הגוגנהיים  שבניו-יורק. הוא עצמו עיצב גם את כל הרהיטים והטקסטיל.

לא משנה מה חשבנו על הבית ביום הראשון לשהותנו – כשעזבנו, זה היה כמו לעזוב יצור חי… היכל שנות החמישים, מפלצת עץ מלאת זוויות וזכוכיות, דלתות צרות שמאלצות אותך לסוב על צדך, שקעי אורות חבויים מאחורי דלתות או בתוך ארונות הבגדים, מטבח שהוא משחק סודוקו ללא פתרון – אבל בסוף, הוא מצליח איכשהו לחדור ללבך ולכבוש אותו. 

ריצוף, קירות אבן והרבה עץ אדמדם

  

חרכי אור, פעמון רוח זוויתי וספרים ישנים 

 

 

  

 

 רהיטים פראנק-לוידיים עסוקים בנחמה

 

וכמובן שהאיש צודק- בסוף, הכל חויה…

21 תגובות

מתויק תחת נסיעות וטיולים

שלג ואורז של-מה-שיש

 

 

בדרך חזרה מהטיול המושלג והמקסים לאגם טאהו, היה ברור שצריך להגיע הביתה עם אוכל. איזשהו. 

 

 

 כמעט 6 שעות רצופות באוטו עברו עלינו בעודנו עוברים סופת שלגים, מטחי גשם וכן ולא שרשראות שלג לגלגלים. האיש תפקד על תקן המוסכניק בעוד אני ממלאה את תפקיד המלצרית. לא עזרה ארוחת הבוקר שהנפקנו לקהל המגומד שתי דקות לפני היציאה, איך שנכנסים לאוטו מתחילות הבקשות… חטיף, לא את זה אחר. יוגורט, קלמנטינה, אדממה. פסטה. יבשה, איחס. קרקרים עם אבוקדו. גם הוא רוצה. ש ו ק ו ל ד. לא את הקרקרים האלו- את ההם.  ת פ ו ח !  עד שהגענו הביתה זה כבר היה ברור. לא מבשלים יותר היום.

פיצה ועוף בגריל מאותו מקום ליד הבית.

למחרת הסתכלתי על חצי העוף המיותם. עוף בגריל ביום שאחרי זה לא משהו. אז מה עושים כשלא בא על עוף או חתיכות בשר ואפילו קציצות שיש במקרר?! אהה!  מכניסים משב רוח רענן בעצמותהם: קצת אורז, שלוק של יין, בצל ורוזמרין והנה לכם ארוחה לתפארת

 

תבשיל אורז ומה שנשאר- טעים נורא!

 תחליטו אתם מה נכנס- לפי מה שיש במקרר. אני כותבת מה הכנסתי אני אבל בגדול- הכל הולך.

 1/2 עוף צלוי- להוריד עור ולהפריד מן העצמות

1 נקניקיה איטלקית חריפה- חתוכה גס (עדיף להוציא אותה מה'קייס' שלה ולא, לא עשיתי את זה)

מעט שמן זית או קנולה

מלח ופלפל טרי

1 בצל גדול קצוץ

2 שיני שום קצוצות

2 חופנים של עגבניות שרי (אפשר גם רגילות פשוט אלו נראו קצת עייפות…)

1/3 כוס יין לבן

3/4 כוס אורז

1/2  1 כוסות מרק עוף (אם אין שימו מים)

1 ענף רוזמרין גדול

חופן דמדמניות (או צימוקים או בכלל לא)

משחימים את חתיכות העוף והנקניקיה בכף שמן. מוציאים לצלחת. מוסיפים לסיר עוד מעט שמן ומוסיפים את הבצל ומעט מלח. מאדים כמה דקות ומוסיפים את השום ואת העגבניות מערבבים היטב. כשהבצל והשום רכים לתפארת, מוסיפים את היין ומצמצמים. מוסיפים את האורז, הבשר, הדמדמניות, מרק העוף והרוזמרין ומתבלים היטב. המים צריכים להיות ממש מלוחים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה, מכסים ונותנים לכל היופי הזה להתבשל על מי- מנוחות כ-20-30 דקות (לא שמתי לב!) עד שהכל רך, נפלא ומעט רטוב. זה לא אורז אחד אחד.

מתכרבלים עם צלחת גדושה ומודים לשאריות על היותן בעולם.

 

17 תגובות

מתויק תחת אורז, ארוחה בסיר, בשר, ללא גלוטן, נסיעות וטיולים, עגבניות ושום, עוף

ניו יורק שלי, ההיית או חלמתי חלום

אח.. ניו-יורק. כמה שאני אוהבת אותה. כמה שטוב לבקר בה כתייר ולא לגור בה עם ילדים

1

הגענו בחמש בבוקר. אם לדייק חמש ורבע. האיש לא חשב על ליקוי הזמנים והיה בטוח שיהיה חדר פנוי מוקדם, אז זהו שלא. יצאנו לשוטט ברחובות החשוכים, קור אימים.  בשבע פתחו את ארומה. בשבע וחצי עברנו ל- la pain quotidien . בתשע הכל עוד היה סגור אז טיילנו עד 32. שם, ליד הבית שהיה פעם ביתנו, פגשנו את עלי, הסופר. היתה התרגשות. מה שלום התינוקת שלכם? בת שבע ויש לה שני אחים. קיבלנו דיווח על כל השכנים שהיו וכמונו כבר אינם. נכנסנו לסטארבקס. באחת וחצי התפנה חדר. נזלנו למיטה. אחר-כך דיתי ורועי הגיעו ומשם זו כבר היסטוריה. טובה, דשנה ומלאת שמחה .  יומולדת שמח לכם, חברים!

4 ימים בעיר הזו זה מעט אבל היה רון ארד ב-moma, בנות ב- MAD ובנים ב- bodies, שני סרטים, אינספור קילומטרים וכמובן- גם אוכל.  החלטתי להיות ילדה טובה ולעשות את זה מסודר- עם כתובות. לא יודעת אם בשבילכם או בשבילי או סתם בשביל לתת לעיר הזאת כבוד.

לא תמצאו כאן הרבה תמונות, פשוט כי התעצלתי לסחוב את המצלמה וכשכבר לקחתי אותה, היה יותר מדי מעניין מכדי להתקע מאחוריה.

   3

קובץ מצומצם של אהבות קטנות וגדולות –

La Pain Quotidien– זה לא האוכל, אלו הזכרונות…שולחנות ענק מאורכים (מהראשונים), פלטה טוסקנית, לחמים נחמדים ( בעיקר הפלוט והצימוקים) ואיך לא? ביצה רכה. הקפה רק בסדר.

City Bakery– שנים של אכילה שם, עוד הרבה לפני שנהיה להיט בגלל 'סקס והעיר הגדולה'- בעיקר בגלל ה'פרעצל קרואסון' המהמם וטארט השוקולד המושלם. ורצוי גם ספל שוקולטה להשלמת הסוכר.

Balthazr–  ביצי בנדיקט מעולות. ומאפים.

Spice Market– העיצוב, האוירה, התפריט. מתה על המקום הזה. אם רוצים בלאגן- הולכים בלילה, אם רוצים רגוע וכמעט לבד- אחה"צ.

Momofuku– הרכש החדש שלי מהביקור הזה. האחרים לא יצאו מגדרם. אני חשבתי שאיכותי ברמה גבוהה (בעיקר הדגים הנאים) ומרענן את החיך והמחשבה. יש להם גם נודלס בר שלא הייתי בו אבל בטח טעים גם (וזול יותר).

Sushi Yasuda–  דגים טריים ונפלאים. והכי שוה לשבת בבר ולתת למאסטר לפנק אותך, באם התקציב מרשה זאת כמובן.

Ino– כמה קטן ככה מתוק. כריכי פניני משובחים עם כוס יין. מקום לזוגות לא לקבוצות גדולות.

Chelsea Market– מקום חמוד (וסגור לימים קרים) לאוהבי האוכל. גם הוא שם וממנו כדאי להצטייד באבקה להכנת שוקולדה מתובלת בבית.

ABC– בשביל הסטייל.

Kam Man Food– קערות, פקעות תה ליצ'י וכל מה שעוד תעלו בדעתכם.

China Fun– אם אתם באפר ווסט -מקום סתמי עם  soup dumpling  טעימים ממש כמו אלו בצ'יינה טאון.

ואי אפשר בלי איזה מריו בטלי אחד:   Otto– לפיצות דקיקות וגלידה עם שמן זית,    Lupa– לאנטיפסטי וקרש של בשרים   או זה. הכל עשוי היטב.

וגם: Barnes & Noble– עם ערימה של ספרי בישול חדשים וקפה. וטיול  בפרויקט המרתק- The High Line.

 הו.. ואיך שכחתי – Doughnut Plant . דונאטס כמו שאלוהים התכוון כשברא אותן.

5

לינק המלצות אוכל ויאטנמי של שירה אכילה

37 תגובות

מתויק תחת נסיעות וטיולים