קטגוריה: טרללה

יומולדת שמונה ועוגת שוקולד בצ'יק

ח

אם 40 זה השלושים החדש- אז מה זה 8 ???

ל

אצלנו 8 יודעת  ב ד י ו ק  מה שהיא רוצה וכבר אי אפשר לשכנע אותה שקטן ומשפחתי זה אידיאלי. היא מתכננת וחולמת את היומולדת שלה חודש מראש לפחות, מדפיסה עבורי מאינטרנט מתכוני עוגות (!), רעיונות לקישוטן והוראות להכנת שיפודי פירות דקורטיביים (!!) ומתעקשת להכין לכל חברה שרשרת במתנה. היא מלאת רעיונות כרימון אבל אנחנו מנפות חלק וחלק משאירות. בסוף  יוצאת מסיבת יומולדת מתוקה לשש חברות, שמזכירה קצת את הילדות שלנו. (איכשהו דברים שמזכירים לי את הילדות שלי עושים לי טוב בלב)

 ך

 שיפודי פירות  

לא רעיון שלי, לא יוזמה שלי וגם לא ביצוע אבל חייבת לפרגן לילדה שלי על כל אלו וגם על התוצאה החמודה-

 

חפשו את המטמון  

 ברחוב שליד הבית

 המטמון

ב'חבילה עוברת' הסתתרו חומרי יצירה (8 התעקשה על 'מאכיל פרפרים' שמצאנו בחוברת מדע. הבעיה היא שהפרפרים עדיין לא התעדכנו בנושא) ובמטמון הסתתרו השרשראות שהכינה להן מהחומר המדהים הזה:  shrinky dinks  (ניתן לרכוש אותו גם עם שבלונות ציור מוכנות לאלו שנבהלים מלצייר לבד)

 

העוגה

שמתם לב שימי ההולדת שלהם תמיד דורשים איכשהו יותר מעוגה אחת?! משהבנתי זאת, נכנסתי ל'מוד' עצלני משהו: לא עוד עוגת השוקולד של ילדותי הדורשת הקצפת חלבונים ו- 200 גרם חמאה אלא זו שאני והם בוחשים בחמש דקות – מתכון עוגת שוקולית טעימה שקיבלתי מאחותי.  חמש דקות עבודה ! קרם שוקולד עשיר מעל וכולם מבקשים את המתכון.

 

מקור המתכון לוט בערפל אבל מאחר והוא דומה בצורה מחשידה למתכון של קארין גורן– הקרדיט הוא לה.

עוגת שוקולד פושטית וטעימה בחמש דקות  

מסיבה שבלתי נהירה לי, המתכון הזה בארה"ב מצליח לי  רק השוקו הזה– אל תגידו שלא אמרתי . בישראל הכל הולך.

1 כוס אבקת שוקולית

1 כוס סוכר

1 כוס קמח תופח (1 כוס קמח רגיל + 1 כפית אב' אפיה)

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1/2 כוס שמנת מתוקה/ יוגורט/ שמנת חמוצה

מערבבים יבשים. מערבבים רטובים. מערבבים יחד.

אופים בתנור שחומם ל- 160 מעלות צלסיוס בערך 40 דקות- תלוי בגובה העוגה. נא לא ליבש אותה!

מעל לאחר הקירור:

ממיסים 1/2 כוס שמנת מתוקה עם 100 גר' שוקולד מריר. מערבבים לחלק.

בתמונה מעל ישנה עוד שכבה של קצפת מתוקה, מעל ובאמצע – לקישוט.

ל

http://www.youtube.com/watch?v=t_OubZ9vIFg&feature=related

  

68 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה, יומולדת שמח!, עוגות, קטקטים במטבח, שוקולד

סינדי לאופר

 

אז פיספסנו את פול מקרטני בהופעה כשפיטרלנו באורגון ( וזה למרות שהאיש רצה נורא להראות לגדולים ביטל אמיתי כל עוד ניתן) ובמקום זה הלכנו לסינדי לאופר. כן כן, ההיא משנות השמונים, שזכרתי אותה כתומה ומעט צעקנית. בעיקר אודה, כי רציתי להיות בהופעה במקום הזה ששמעתי עליו נפלאות מהשכנה.  בשביל זה, הרמנו הפקה קטנה שדרשה עזרה מחברים עד שהבייביסיטר יכלה להגיעה והפלגנו לדרך כבר בארבע וחצי ביומו של אמצע שבוע.

ההפתעות הכי שוות קורות בדיוק במקומות האלו שאין לך שום ציפיה

ולא היתה לנו. נו, סינדי ההיא הקצת צווחנית שהיו לה שלושה -ארבעה להיטים שנוגנו תמיד במסיבות כיתה. וככה גילינו אותה- עם משהו שנראה כמו קן ציפורים אדום על הראש (קן של ציפורה מבולגנת במיוחד), גוף של נערה וקול עמוק ומתפנק. כמעט נושקת לחמישים, היא הצליחה לרגש, להצחיק להקסים.

היא גרמה לי לחשוב תוך כדי, על איך אדם יכול להמציא את עצמו מחדש ולהשתבח עם הגיל (היא שרה בלוז עכשיו שהולם את הקול שלה באופן מהפנט). היא היתה הפתעה אמיתית.

שולחת לכם סינדי אחת ואיחולים לשבת של שלום

ף

 

6 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

נעים

ל

* ממש מול החלון שלי תלוי על מוט גבוה מתנדנד בית-עץ קטן של גרגרים לאלו הקטנות אציליות שמתיישבות באלגנטיות על קצה מסגרת העץ ומנקרות בעדינות, כובד גופן בקושי מצליח לטלטל את המתקן. ויש את זו- גדולה כחלחלה שבאה יום יום ולא מוותרת גם כשמאיים לקרוס מכובד גופה, מנסה לתחמן בכל פעם שיטה חדשה. היום, התישבה בכבדות לשבריר וכשעפה כמו תמיד, עפו רסיסי גרגרים לכל עבר. אחר-כך ירדה לדשא וליקטה את מה שנפל. הנה- גם זו דרך.

 

* הילדה שלי

ך

* חלי כותבת. על הילדה שלה.

 

*  Once 

 

* הוא

ף

ושתהיה יופי של שבת

ךךלל

8 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

עומר חדש לגמרי

 

יש אורית אחת חמודה שילדה ממש עכשיו את עומר

אנחנו מכירות בערך מהתקופה בה גידי גוב צולם שר את זה (!) שזה די הרבה אני חושבת אם לשפוט לפי המשקפיים

זה לך עם המון אהבה

 

/watch?v=ytyVJY95m9w]ך

 

 

2 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

מתגמל

 

 

בשבוע שעבר חלף אותי יום מסוג הימים שבאים לפעמים, אלו שיש בהם הרבה אפרפרת ולא מהסוג השיקי. מהימים בהם העיסוק באוכל נראה לי הכי הבלי עולם שיש בעיקר לנוכח העובדה שאני מוקפת באנשים שחוקרים עניינים שברומו או שסתם כך מחפשים תרופות לסרטן. מסוג הימים האלו שצריך פשוט לדעת לקבל, להכיל ולכרבל. שצריך לנשום דרכם עד שיחלפו

 כנראה שאנ'לא היחידה כי ברדיו השמיעו את זה- קליפ עם קטע גרפיטי חמוד בעיר שאני לגמרי לא מזהה אבל שמזכירה לי נורא ימים רחוקים

 אין כמו הגינה בימים שכאלו לרומם את הנפש. כמו שאמרה לי מל, חברתי הרוחנית: "היל! את לא יודעת כמה זה מתגמל להסתכל על ציפורים!!!"

ף

ף

ף

ץ 

7 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, גינה, טרללה

change

בטיסה הביתה צפיתי בדוקומנטרי האחרון על מייקל ג'קסון   This Is It.  מה שעניין אותי במיוחד היה לראות איך בסופו של יום, כולנו מחפשים הכרה ואהבה. איש אחד מבודד, מוקף בהערצה שתלוי באהבה כמו אויר לנשימה. 

בכלל, חזק אצלנו מייקל מאז קיבלה הקטנה דיסק שלו. בדרך לבלט של יום שלישי באוטו, היא וחברה ג'יברשו בקולי קולות מילים בדויות על גבי פס קולו, בדרך הזו בה בני שמונה מג'ברשים שירים מבלי לדעת ממש את המילים. עלה בדעתי שמעולם לא הקשבתי באמת למילות שיר שלו אז התרכזתי. בחר לי הגורל שיר מתאים, על שינוי. איך הגדלנו לעשות אנחנו – גידל אותנו דור של הורים חסר מודעות והפכנו לדור שלש ודש ומוציא לדעת את המודעות מרוב מודעות. כל היום עוסקים ועסוקים במה ובאיך להשתנות.

 אפרופו- הסבירה השבוע היוגית על ארבעת יסודות הדיבור:

1. האם זה נכון    עם זה אין לי בעיה. לרוב אני דוברת אמת אלא אם ממש אין מנוס.

2. האם זה הכרחי   אופס, כאן מתחילה הבעיה שלי

3. אם זה נכון ואם זה הכרחי  האם זה הזמן המתאים   כאן ממשיכה הבעיה שלי

4. והיה אם כן- האם ניתן לומר את זה בנחמדות   אהמ..

אז אולי זה נכון שהבחור לקח לפעמים את המילים 'שינוי' ו 'ראי' באופן פשטני למדי אבל ההרגשה הכללית היא, בין כמה גניחות ובחורות מעולפות, שהיו גם כמה כוונות טובות בדרך..

לחיי השינויים- צעד קדימה שניים אחורה, העיקר לא להתייאש

 

 

  

 

נ.ב. אתם חושבים שבגין היה גאה לו ידע שהוא מופיע בקליפ של ג'קסון?!

 

2 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

אביב בפאריז- המלצות

 

 

 

250 שנה ישן לו הוולקנו ומתי החליט להתעורר?! בדיוק יום לפני שהייתי אמורה לפגוש את האיש בפאריז ומשם לברצלונה. יום לפני ולא נגיד שלושה או ארבעה. האיש נתקע בפאריז, הגיסה נתקעה איתי ואני נתקעתי עם הכרטיס אבל נשבעת שחוץ מלפלוט מדי פעם את המילה 'טאפאס' בטון יללני, לקחתי את זה כמו גדולה. כי זה מה יש ואם זה היה תלוי בי זה גם מה שהיה, ללא האיש ואחותו שהתעקשו לנטוע אותי בשדה"ת של סאן-פרנסיסקו כמה ימים אחרי, בתור של חמש שעות, שהעלה אותי בסוף על המטוס הראשון שיצא לפאריז בדרמת הלבה. 

…וכך זכינו הוא ואני לשלושה וחצי ימים לא מתוכננים של פאריז

 

 

 

את האופניים האלו ראינו כבר בקיץ הקודם אבל אז היינו חמושים בחמישה ילדים וזו לא היתה אופציה. הרעיון המקסים הזה חייב להיות בכל עיר: אופניים להשכרה, שמפוזרות בהמוני נקודות בעיר והופכות את השהות בבת אחת מתייר לבן בית (בעיקר אם אתה מצויד באיש אחד שמכיר את העיר על בוריה ולא זקוק למפת ניווט…). פשוט לא להחמיץ!  הנהגים הפאריזאים סבלניים באופן מפתיע לגמרי.

 

תהרגו אותי- לא מבינה מקארונים. לא מבינה מה כל- כך טעים בדבר הזה אבל מתעקשת לנסות שוב ושוב מחדש, אולי יבוא האור. לא בא. אפילו לא מפייר הרמה  עם מקארון מי הורדים שלו. אבל מה? יפים, ממש יפים.

 

בדרך, במטוס, חוץ מלחשוב על כמה זה קל לטוס 12 שעות לבד, נזכרתי בגיל 25- נסענו אז לדיתי ורועי שגרו בפאריז והם לקחו אותנו לבית הקברות מונפרנאס שהיה ממש קרוב לדירה שלהם, שם על אחד הקברים ניצב פסל 'הנשיקה' של ברנקוזי.  איך שנפגשנו,  אמר לי האיש 'את יודעת, המלון נמצא שני מטרים מבית הקברות ההוא עם הפסל, זוכרת?'. זכרתי.

 

 

במסגרת התגליות החשובות לפודי ולפודית התבייתתי על רחוב הקניות של ג'וליה צ'יאלד –  מעדניות וגבינריות, חנויות ירקות, מאפיות ומסעדות- אזור מקסים ומשמח.  אני יודעת שזה קצת מגלומני אבל אני די בטוחה שמעדניית Davoli למשל, נוצרה כשאני לנגד עיניה. אז מה אם עוד לא נולדתי.

אופציה מעולה להצטייד לפיקניק בפארק.

Rue Cler  http://www.parismarkets.net

 

ממש רחוב משם במסעדת טאפאס שבה אכלנו את האוינק אוינק הכי נחשב בספרד, זה שאוכל בלוטים ומחירו זהה לקובה ביף היפני (זה על הפלנצ'ה היה מעולה שבמעולים עם פירה פטריות), קיבלנו טארט לקינוח שהיה כל- כך נפלא עד שגרם לי לשאול, לקבל תשובה ולהגיע למחרת לפטיסרי ממנו הוא הגיע. למרות שלא מחובבות האולטרה-קולור, המקום הזה מ ש ו ב ח.

פייסטרי שף יפני פוגש בעוגות צרפתיות ליד גני לוקסמבורג. מענג. 

 

והנה עוד משהו שנשאר מגיל 25: השוק הכי אהוב ב-   Boulevard Raspail .

Boulevard Raspail, between Rue du Cherche-Midi and Rue de Rennes

 

 

עוד מקום מקסים להצטייד לפיקניק בפארק. 

 

או בגנים של רודן

וגם:

שוקולד טעים  Jean- Paul Hevin

ביסטרו חמוד, טעים והו, כה צרפתי שהאיש מצא לפני שהגעתי ולקח אותי כלאחר כבוד- רק השף שמוציא את המנות מדלפק קטנטן ומלצרית אחת   Le Timbre -ליד גני לוקסנבורג.

 

חשבתי לסיים ב'הו, שאנז אליזה' או באדית פיאף ואז מצאתי את זה:  

 

אין מה לומר, נעים.

 

!Au  revoir  

 

38 תגובות

מתויק תחת טרללה, נסיעות וטיולים

אולה

 

כמה טוב לחזור הביתה  בעיקר כשעוד מעט שוב נוסעים.  

היה כיף. 

 

 

מאחר ואנחנו מהמוזרים האלו שאין להם כבלים בבית, להגיע למלון עם טלויזיה מחוברת זה ריגוש בפני עצמו. ולקבל לפני ואחרי עוד קצת טלויזיה במטוס, זה כבר אפילו  יותר מדי.

אז מה היה לי שם?

אופרה מארחת את ג'יימי אוליבר, שבא לעשות מהפכה בריאותית באמריקה. תותח הבחור, אין מה לומר. כשאהיה גדולה אני רוצה להיות  הוא. אה,  אני כבר גדולה… לא נורא.

אינה גרטן מבשלת בעליצות אריסטוקרטית מאכלים חוסמי עורקים  באופן מקומם כמו הסעודה שהיא משאירה לבעלה שיחיה במקרר: סיר בקר מדושן, לחמניות סקונס  של שמנת מתוקה ו- 300 גר' חמאה ( וזה לפני השכבה שתבוא מעל) ולקינוח- גלידה. הכל טוב ויפה אבל מי באמת אוכל ככה?!

 עקרות הבית המשועממות ואלו הטיפשות ואלו הרעות,  אמריקן איידול,  דר' פיל שדוקא מדבר ממש לעניין וכל ערוצי הרכילות הבלתי נגמרים.

ואיכשהו, כמו תמיד ת מ י ד צץ לו בביטחה 'ג'רי מגוואיר'…  וכשזה מגיע, אני יודעת שזהו, זה רישמי- אני בחופשה.

נתראה ממש בקרוב עם משהו לבטן 

10 תגובות

מתויק תחת טרללה, נסיעות וטיולים

אז מה היה לנו היום?

 

יום שני / אגי משעול 

אז מה היה לנו ?

ריחו המתוק של האלמון,

השמש הכתומה, המציירת, המתגלה לפתע

במטח האור הראשון

כשחוצים אפרסמון  לרוחב,

תכלת לפני הצהרים של

פרחי העולש,

השדה כולו

אשכול ברלה

על גבעול של חצב

והייתה גם המלה "נחליאלי".

מה עוד היה לנו ?

רקוויאם ציקדות,

כבשים ורודים במדרון השמיים,

והפלומה הרכה, המנשקת,

בתחתית אוזנו של החתול

וזהו, נדמה לי

כל מה שהיה לנו 

היום.

 

מבין כל האוריות, יש לי אורית אחת מפרינסטון, ששולחת לי מדי פעם ספר או תמונה או שיר.

נורא מקסים בעיני.

יום שני ואני שולחת לכם את השיר האחרון שקיבלתי ממנה ומאחלת שיהיה שבוע מקסים.

 

 אורי כדורי ויותי. בגינה.

 

8 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, טרללה

בגלגול הזה

אם יש משהו שהייתי רוצה לעשות בחיים האלו והוא לא אוכל, זה להיות אנימטורית. ואם אנימטורית אז בפיקסר, למשל. ככה יוצא, שאני מתה על סרטי אנימציה ומוצאת בהם תמיד משפטים שעושים לי את זה.

הנה אחד מ'קונג-פו פנדה', שראינו באיחור רק עכשיו:

Yesterday is history

Tomorrow is a mystery

Today is a gift

That is why it is called the present!

master Oogway

 

כל-כך הייתי רוצה להיות הצב החכם וכמו תמיד גיליתי שאני לגמרי דב פנדה. אם אי-פעם יהיה צורך לאמן אותי בקונג-פו השד יודע למה, זו ללא ספק השיטה-

ך

 

ך

עכשיו ברור לכולנו שצריך לבוא פה מתכון לדמפלינג, אלא שאני עצלה. דוקא קניתי כבר את עלי הבצק הקטנים המוכנים (והסתכלתי ברכיבים ונהיה לי חושך) אבל במקום שבו סינים 'מדמפלגים' מכל עבר, קצת סיזיפי לפולניה לעשות בבית.  אז במקום דמפלינג- קבלו קציצות. קציצות שיחוק כי הן לא מטוגנות ומזכירות לי בטעם את הקציצות של סבתא שלי מינה. זה לא חייב להיות אלו (פולניות בלי שום ירוק ומתובלות רק במלח ופלפל)  אבל תבנית השקעים היא טריק חדש ומנצח, כי היא שומרת עליהן עגולות ושמנמנות, עושה סדר בנוזלים שהן מפרישות ובסך- הכל מתקבל משהו דומה מאד למטוגן, רק בכלום שמן! (איך אני בשבילך, גיסי?!)

 

 

קציצות מענגות ב'כאילו' טיגון              מוקדשות למסטר אוגוויי הנפלא

יצאו לכם 12 קציצות גדולות ומענגות ועוד 1/3 מהתערובת לשימוש אחר.  אפשר לצלות עוד 6 ואפשר להקפיא כמוני ולחכות להשראה.  אני מתכוונת להכניס אותן קטנטנות לאיזשהו מרק. חכו ותראו…

3/4 קילו עוף טחון

1/4 קילו בקר טחון

1 ראש סלרי שלם- קלוף וחתוך לרבעים

1 קישוא גדול

1 בצל בינוני- חצוי

1 ביצה

2 פרוסות חלה רטובה וסחוטה- קצוצה דק

מלח ופלפל טרי

מכניסים למעבד מזון עם דיסקית מגררת דקה: סלרי, בצל וקישוא. מעבירים לקערה עם כל שאר החומרים, מתבלים ומערבבים. (אם התערובת נראת לכם מאד רכה ניתן להוסיף מעט פירורי לחם- לי לא היה צורך)  אני אוהבת בשלב הזה, לצלות חתיכה קטנה על מחבת בכדי לבדוק שמא חסר מלח. קציצות בלי מלח- לא כיף.

מכניסים למנוחה של 30 דקות במקרר. בינתיים מחממים תנור לגריל או לטמפ' הכי גבוהה שיש. למי מכם שגר בחלק הזה של הגלובוס, יש בודאי מגירה תחתונה שהיא ה'ברויילר'- שם אני צליתי אותן. משמנים תבנית שקעים של מאפינס בתרסיס שמן קנולה, יוצרים קציצות גדולות ועגולות ומרססים אותן בעדינות גם בחלקן העליון.

זהו. צולים עד ששחום למעלה והופכים. טוב לא צד מחמיא כ"כ (אבל לכמה מאיתנו זה יהיה צד מחמיא?!) אבל אל דאגה, גם הוא ישחים ויתמצק… צולים עד שהן שחומות ונחמדות ואוכלים. ויוה סבתא מינה וויוה פולניה!

ואחרון חביב ובאמת שאז אני הולכת-  שימו לב לכמות הדרק שרשומה ברכיבים של תרסיסי השמן הקנויים. הכי טוב לקנות מיכל שבו ניתן למלא שמן לבד. 'ביסים' מודה מקרב לב ליעל ומקוה שהאנשים שקיבלו כזה בביקורי האחרון בארץ, יתחילו גם ל ה ש ת  מ ש  בזה…

 

55 תגובות

מתויק תחת בשר, טרללה, עוף, קציצות