.

סיר הסולתם הזקן והטוב שהגיע איתי לכאן לפני הרבה שנים, לא תיאר לעצמו שישאר כאן כל כך הרבה זמן. הוא לא תיאר לעצמו שיום יבוא ובו נשיא שחור יבחר, ובודאי שלא האמין שיגיע לראות את טראמפ (ט ר א מ פ ) נבחר לנשיא. גם אני לא.
סיר הסולתם שבע הקרבות שלי גם בטח לא חשב שיבואו ימים בהם כל כך הרבה דאל יבעבע בין דפנותיו. עובדה, זה קורה.
אם ללקק פצעים, אני מעדיפה ללקק אותם עם קצת דאל.
.

כשקטן חוזר הביתה מהבית של אמינה, הוא מביא איתו קופסאות קטנות של תבשילים חמים בריחות ממכרים. כמו ילדה שקיבלה מתנה משמחת, אני פותחת בהתרגשות את הקופסאות ומגלה בהן אוצרות וטעמים של בית אחר. אחר כך אגיד לה שממש לא היתה צריכה (ואוי לה אם תפסיק), אמצמץ שפתיים ואנסה בין ביס לביס להבין מה ואיך עשתה. לנסות לא אומר בהכרח להצליח.
לקבל מאמינה מתכון זו משימה מאתגרת ממש, משהו שבין חפשו את המטמון לטלפון שבור. לכו תוציאו מתכון ממישהי שלא ממש זוכרת מה הכניסה וכמה זה היה, שכמויות השמן שהיא מוזגת לתבשילים שלה, בהן בלבד יש בכדי לסתום לי כמה עורקים.
"ושום?", אני אומרת לה, "שום לא הכנסת?!"
"הא, בטח שכן!" היא עונה וצוחקת.

בבית של אמינה שהגיעה לכאן מפקיסטן, למדתי להכין ביריאני נהדר בשלוש שעות טיגונים, תבלינים והרבה שלבים. בזמן הזה בעבע לו בנחת בסיר אחר דאל סמיך וצהוב, שאיכשהו נהיה מאז כוכב מאיר ומחמם במטבח שלי, comfort food אמיתי.
דאל הוא נזיד עדשים סמיך ופשוט, לעיתים נטרלי בטעמיו ולפעמים ארומטי ובועט. מאמינה למדתי להעריך ולאהוב אותו אהבת אמת, לראות בו ארוחה שלמה ולא רק 'משהו ליד', להבין שניתן ליצור בו מורכבויות ורבדי טעמים שלא מכים בך מיד אלא מתגלים לחיך ברוך עם כל ביס, להכינו חריף ורותח ולרכך לו את העצבנות עם קצת יוגורט קריר ומעט אורז או נאן.
ממנה למדתי להכין אותו בסבלנות ובאהבה, ולא רק מעדשים אלא גם מקטניות שונות כמו אפונה צהובה ושעועית מש מיובשת וקלופה. ואיזה דאל טעים שהיא מכינה- אחד הנפלאים שפגשתי!


בצנצנת כסופה וגדולה היא שומרת את הגראם מסאלה שלה (ערבוביה של עלי דפנה, תרמילי הל בהירים וכהים, מחטי ציפורן ומקלות קינמון שלמים), בדיוק כמו שנשות המשפחה לימדו אותה. וכשהיא פותחת את מכסה הצנצנת ושולחת אצבעות לבחור בתבלינים שהיא רוצה, ראשה הכהה רכון ומציץ פנימה, אני מהופנטת כאילו פתחה תיבה ובתוכה ג׳יני מקיים משאלות. וזה מריח פי מאה יותר טוב מכל ג'יני, לא שפגשתי אחד..
כשתכינו את הדאל פעם פעמיים ושלוש, תלמדו את מקצב הכנתו: מבשלים את הקטניות במים עם מעט תיבול, מכיניםאת תערובת השמן/עגבניות/תבלינים-המסאלה (זו משתנה בהתאם למצב הרוח ולסוג המתכון) ומשלבים יחד.



.
דאל עדשים ארומטי 4-6 מנות
.
– דאל מבשלים בסבלנות- תהיו סבלניים והוא יפצה אתכם בהמשך. בינתיים לכו לקרוא חדשות, המגלומן המופרע בטח כבר עולל משהו
– בחירת חומר הגלם יקבע מאד את מרקם הדאל שתקבלו. הדאל הכתום שבתמונות מכיל עדשים כתומות ואפונה צהובה, בכמויות שוות. הדאל שצולם בסיר הכתום מכיל רק עדשים כתומות. הדאל החום עשוי מכמויות שוות של עדשים: צרפתיות, חומות וכתומות. שימו לב– האפונה הצהובה נותנת מרקם גס בעוד שהעדשים הכתומות נוטות להתפרק וליצור דאל חלק יותר. העדשים הצרפתיות שומרות על צורתן ונותרות שלמות. כל אלו הם חלקים בפסיפס המרקמים הסופי.
– דאל אוהב חריף. אם הגזמתם, תמיד אפשר להגיש עם יוגורט ליד. יוגורט ליד זה יופי גם אם לא הגזמתם.
– את הדאל אוכלים עם אורז או נאן וניתן להכינו דליל יותר ולהגיש כמרק. אם אתם מאנשי האורז המלא, אני מוצאת שהם טעימים יחד כשכמות התיבול של הדאל גסה מעט יותר.
– הקפידו על להבה נמוכה ובעבוע עדין ושימו לב שלא לשרוף את תחתית הנזיד.
– את האפונה הצהובה רצוי להשרות במים לפני הבישול- אפילו ללילה שלם.
– דאל שמשלב עדשים חומות (צרפתיות) וירוקות זקוק להרבה יותר מים! מתחילים מ- 1/2 1 כוסות מים לכל 1/2 כוס עדשים ומוסיפים עוד קצת בהמשך, אם יש צורך.
.
2 כוסות עדשים מכל סוג/ אפונה צהובה או שילוב- לשטוף היטב ולסנן
1/2 בצל סגול- קצוץ דק
1 כפית כורכום
1/2 כפית צ'ילי טחון (ואפילו יותר אם אוהבים חריף)
1 כפית מלח
—
שמן- בנדיבות
1/2 בצל סגול- קצוץ דק
2 עגבניות- קצוצות דק
2-3 שיני שום- קצוצות
תבלינים שלמים: 3 תרמילי הל, 2 עלי דפנה, 7 מקלות ציפורן (אפשר גם להתגמש ולשים מעט טחון), 1/4 מקל קינמון, 1/4 כפית זרעי כמון
מכניסים לסיר את הקטניות הנבחרות יחד עם הבצל הקצוץ והתבלינים. מוסיפים מים לגובה של כ- 2 ס"מ מעל לקטניות (בערך 4 כוסות) ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים ללא כיסוי, בבעבוע עדין כשעה וחצי או עד שהעדשים רכות מאד והתבשיל בסמיכות הרצויה. אין צורך לערבב תוך כדי (בשיטת אמינה אין לערבב כלל עד שהתבשיל מוכן אבל אני לא מתאפקת ונותנת ערבוב פה ושם) אבל יש להקפיד על להבה נמוכה ובעבוע עדין בכדי שתחתית התבשיל לא תחרך.
בינתיים משחימים במחבת את הבצל בשמן- אתם רוצים צבע על הבצל, זה חשוב לטעמים כאן. מוסיפים את העגבניות הקצוצות, התבלינים השלמים והשום ומטגנים בעדינות יחד כ- 15-20 דקות בערבוב אגבי, עד לקבלת ממרח סמיך, כהה וריחני. העגבניות צריכות להעלם לגמרי לתוך התערובת, כאילו נמסו.
כשהעדשים הגיעו לסמיכות הרצויה, מעבירים את תערובת העגבניות והתבלינים לסיר. מערבבים היטב, מוסיפים מלח לפי הטעם ומבשלים יחד כ- 15 דקות, מכוסה, על להבה נמוכה.
מוציאים את התבלינים השלמים בתום הבישול. וכן, צריך לספור מחטי ציפורן וזה לא כיף אבל מנסיוני הכואב – כשמשאירים אותם בפנים הטעמים משתנים ונהיים טראמפיים. וטראמפ זה לא מומלץ- לא בצלחת ולא במקום אחר.
אוכלים ככה או עם אורז/נאן. יוגורט זה יופי ואפשר גם כוסברה מעל.
.