קלאג'י
יפה. יפה איטליה זאת. גם בה יש ערסים, לכלוך, בתים מתקלפים וכאלו שחותכים אותך בפראות בכביש אבל איכשהו, כשזה לא שלך זה צובט פחות. וזה עוד לפני שדיברנו על הסטייל והקפה.
.
שלכת, הלואין וקישוטים של קריסמס
בכלל לא שמתי לב שהתגעגעתי אליהם- דברים שלא ממש עולים על סדר היום אבל כשלפתע רואים אותם, הלב פתאום מתרחב
בעיקר מהשלכת. נו טוב, ומהקישוטים גם.
.
בדרך לאלבה
.
הוא מתלהב מהרים מושלגים בקצוות, מטירות העתיקות פזורות כאילו ברור מאליו ואני מתעלפת מעונג למראה כפרים בכתום וצהוב, גפנים בסוף עונתם וכבסים תלויים בטבעיות באמצע רחוב הומה. אני מניחה שבדיוק בגלל זה המצלמה מלאה דוקא בתמונות מהסוג השני…
.
פורטופינו
אנחנו משנים מעט את הטיול שתיכננו ל- Cinque Terre בשל שיטפונות פתאומיים באזור, אבל זה קורה רק אחרי יום שלם של נסיונות ענפים לנסוע בדרכים קטנות ולעקוף את הדרכים הראשיות שחסומות. חברתנו האיטלקיה לא מבינה- זה נראה לה שגעון. בדיעבד היא ממש צודקת.
.
טורינו
אני לא נוטה לצלם מנות במסעדות- זה מביך וטורדני אבל בזו לא הצלחתי להתאפק
אנחנו באיטליה בדיוק בשיא תקופת פטריות הפורצ'יני והכמהין. את פסטיבל הכמהין אנחנו מפספסים כי הוא מתקיים רק בסופי השבוע אבל את הכמהין הלבנות והנפלאות מכל, ניתן למצוא בגילופים דקיקים וענוגים כמעט בכל טרטוריה עכשיו ותאמינו לי, אני לא מחמיצה אף הזדמנות
.
. 
באורטה- ערמונים נקלים באש ומינגול בפיקוח אישי של ישו
וכמה המלצות-
טורינו
Eataly , כך התברר לי מאודי, אינה המצאה ניו-יורקית של מריו בטלי! הסניף הראשון נפתח בטורינו ושווה את ה'שלפ' הקצר למה שהיה פעם מפעל פיאט וכיום משמש כמרכז קניות. החלל היפה הזה כולל מבחר גדול של מוזרי מזון איכותיים כמו שמני זית, פסטות, גבינות ומיני בשרים קרים פרוסים וגם כשבע מסעדות הממוקמות בחלל הקניות עצמו, המגישות אוכל טרי מפיצה דקיקה ועד למאכלי ים.
Mare Nostrum– מסעדת דגים נהדרת.
תכננתי עליה מראש ואז התברר שלשם בדיוק מזמינים אותנו המארחים של האיש באוניברסיטה לארוחת ערב. המוני מנות פתיחה קטנות של דגים טריים עשויים בכל דרך אפשרית והמון יין. אחר כך כמובן ישנן פסטות אבל במקרה הזה חשוב מכך- מנות דגים מעודנות, קינוחים שוים וסוגים רבים של יינות קינוח מקומיים ולימונצ'לו.
מילאנו
Non Solo Lasso– אנטונלה ואנדאה לקחו אותנו למסעדה הקטנה והשכונתית שלהם- עם אוכל שזרם והגיע לשולחן ללא הפסקה. אנטיפסטי מצוין של בשרים קרים, ארנבת מבושלת בזיתים, פסטות ביתיות ומשובחות וכמובן יין בשפע. על הבשר המסורתי המכובס של האזור הייתי מותרת .
.
וזה הברזילאי, שהתנגן בבית של אנטונלה כשבאנו והיה נעים נעים-
.
.jpg)
.jpg)
ביסים 
אכן סתיו מהמם השנה באירופה. ואצלנו כאן בצפון אפילו זכינו לכמה ימי חסד של שמש ומזג אוויר נעים. תענוג!
אבל לא לזה אני כאן.
גם לא כדי לדבר פוליטיקה או מולדת…
אלא כדי להודות על מתכון הבמיה.
היא אכן נראתה של סוף- סוף העונה ומאד חששתי, אבל ככה לפי המתכון שלך בתנור, עם עגבניה מרוסקת מעל ובמקום יוגורט גבינה מלוחה מפוררת וליקקנו את האצבעות.
תודה!
תמי
נ.ב. היו דיבורים על ספר בישול או שהיה זה חלום?
שמחה
לא חלום כי אם מציאות..
כמה יפה! מצאתי את עצמי עוברת מצילום לצילום בפוזה מטופשת של חיוך רחב ודמעה בקצה העין. געגועים למראות, לריחות ולטעמים.
מקווה שהבאת איתך מתכונים מהקולינריה הצפון איטלקית.
איזה פוסט מקסים! התמונות יפות אחת-אחת! פעם הבאה שמזדמן לכם להיות בצפון תקפצו לביקור!
אני חושבת שהלב תמיד מתרחב מהגעגוע למה שרחוק מאיתנו, כאן (אולי יותר נכון שם) זה קרה לי היום לראות בין המוצרים של כריסמס גם דברים לחנוכה (אפשר לסמוך על טארגט בנושא :).
פשוט מקסים…אוי איטליה ! – יפה את ומלאת טעם טוב…
מקסים מקסים מקסים! באמצע יום משרדי משעמם לראות כאלה נופים יפים, תמונות שעושות חשק לעלות על הטיסה הבאה לאיטליה… ולהתנתק לכמה דקות. איזה כיף!
בעודי מתלבטת לאן באיטליה אסע בסוף החודש, את באה לי עם הפוסט הזה…
ניראה נפלא. גם ההמלצות…
וואו
מקסים ! מרגיע … ומעורר רצון לעזוב הכל ולטוס לשם .
כ׳כ סתווי הפוסט שלך והברזילאי שמתנגן ברקע…..כייף
וכייף לך !
איזה יופי !!!!
הילה שלום,
אני קוראת את הבלוג שלך כבר כמה חודשים בהנאה רבה. כל הכבוד על הכתיבה הקולחת ועל השפה היפה ובעיקר על הפשטות של המתכונים.
יש לי שאלה עקרונית ובטח טיפשית, האם במתכוני האפייה את משתמשת בסט כוסות וכפיות הבינלאומי ? אני זוממת להכין את בצק השמרים עם מילוי ריקוטה וצימוקים.
תודה,
איריס
תודה
תמיד מקפידה על האוניברסלי למרות שלפעמים יש חשק גדול להגניב סתם כפית …
and she is BACK…
love that Italy brings the Hila out of you,
looks amazing and tasty
I miss Christmas too, the songs in the stores .. really I miss the stores 🙂
kisses,
Tamar
פוסט יפיפה ומעורר חשק. חורף שמח מאד 🙂
אני נהנית מאד ממסעותייך המצולמים המופיעים פה בבלוג המקסים.
זה גורם לי להרגיש קצת "שם"…
אני תוהה תמיד – באיזו מצלמה את משתמשת ?
🙂
https://bissim.com/why-where/
אחותי
מוכשרת וצנועה שכמותך
אם אני הייתי ממוקמת בין חמשת הגדולים, חיים כהן מלפני ו'על השולחן'מן העבר השני כל העיר היתה שומעת על זה!
http://www.mako.co.il/digital-top-website-2011/Article-8e58e971edc5231006.htm
כבוד!