לא פשוט להלחם בהלואין עם סוכה. בעצם אפשר מיד לקלוט שהקרב אבוד מראש – תחפושות, ממתקים וה'ביחדנס' הזה, שברור לי כעת כי הינו החלק המשמעותי ביותר בכל חג. והאמת היא, שאין כאן ממש מלחמה רק נסיון לקבע את חגי ישראל בתודעה הקטקטית, באופן יציב מעט יותר מקרשי העץ המקרטעים שמחוברים עדיין לצידו של הבית שלנו.
נו סוכות… בטח סוכות! החג הזה שאמא מתעקשת לבנות בו את הבית הקטן והמצחיק הזה שאף אחד לא ממש מתעניין בו אחרי הערב הראשון ושאבא אומר לה כל הזמן עזבי למה לך ואוכלים בו מצות. אה לא .. מצות זה מחג אחר.
אז הנה לכם, ידידי, שיעור בקיבוע
ך
מסיבת התה הסוכתית של בכורתי, בה היא זוכה מדי שנה להזמין חברות לסוכה, להתגנדר איתן כאוות נפשן (מי אמר תחפושת ולא קיבל) ולשבת תחת הסכך לספל של תה מלכותי ושלל תופינים מהודרים
וככה חברים,
ככה מנצחים את לא יוצאים לגמרי פארשים מול חג ההלואין.
ך
.jpg)
.jpg)
ביסים 
לא הייתי נלחמת בו מלכתחילה, אבל זאת באמת תבוסה אלגנטית מאוד.
והציור למעלה (של גדולת הבית?) מקסים.
כן. מוכשרת אש.
אני לא יודעת איך אצלך- אבל אצלי גם הבנים מתים על מסיבות תה…
האם מוזר?!
לא נראה לי שיעבוד אצל בני, אולי עם שם אחר, נראה לי ש"מסיבת תה" זה דבר "של בנות" וצריך למכור את זה אחרת לבנים, אולי שנה הבאה..
דרך אגב מה זה הדבר הירוק מתחת למלפפון?
אבוקדו עם כזה שעושה עיגולי אבטיח
מקסים !
אהבתי את הציור של הילדה למעלה משמאל
איזה פינגר פוד מקסים…אשמח לקבל רעיונות בכתב,פשוט מקסים!
תודה
הי טליה
סתם חטיפי ילדים מסודרים אחרת- קרקרים, גבינה, ירקות, פירות, מרשמלו, פירות יבשים
זה משתנה לפי מה שהילדים מסוגלים לאכול..
פוסט יפהפה ומרגש, תמונות יפות ומאכלים קטנטנים מושקעים ונפלאים. אין כמו חג סוכות לילדים, הכנת הקישוטים ותלייתם, בניית הסוכה – מי צריך תחרות בכלל עם משהו? זה שלנו ורק שלנו, הם יכולים מקסימום להעתיק. חוץ מזה יש לנו את פורים כדי לתת להם פייט על התחפושות. אני לא מגיבה בדר"כ אבל התמונות כאן עשו לי משהו ועוד לראות זאת בארץ אחרת זה מרגש כפליים.
לדעתי יצאת מהענין ממש בכבוד! והאוכל שלך בטוח עדיף על פני ממתקי הלואין מסורתיים (בהנחה שהרוב לא ממש נותנים ממתקים תוצרת בית).
איזה יופי של רעיון, אולי יעבוד עם ביתי הקטנה, אבל אני תוהה איך אפשר להפוך אותו למשהו שידבר גם לבן (בן 8).
בגלל מזג האוויר אצלנו, אפילו יום אחד לא הצלחנו לאכול בסוכה, אז יחסית הצליח לכם…
כיבודים מאממים!
בשנה הבאה סוכות יתחבר לי עם חג ההודיה. עכשיו כשאני יודעת מה הקטע שלו. (זה יוצא בסופש הזה. אתמול אכלנו ציפור).
עשית קצת בלאגן עם הלואין והודיה.. אבל בזכותך למדתי שבקנדה חוגגים את ההודיה בתאריך אחר מכאן..
מה הוחלט בענייני הקינוח?
יצא סבבה. פירוט בקרוב 🙂
הצלת ארבעה כסאות וינטאג' מלהעלם למחסן לעוד עשר שנים.
הם מרופדים ושברתי את הראש מה לעשות עם הרפוד המגוחך הזה.
בלס יו א נ ד אמריקה 🙂
מקסים
הייתי שמחה למסיבת תה כזאת בעצמי 🙂
הי הילה,
איזה יופי של בלוג והצילומים מקסימים ! כבשת אותי עם הצילום של הילדות עם המטריה.
אני מוסיפה לינק של לאומנית זעירה 🙂
וואו! אחלה רעיון. אנסה לזכור לשנה הבאה. אצלנו אין ממש הלואין (מה הם צריכים אותו – פה פורים כל השנה ולא צריך תירוצים להתחפש), אבל כל החגים כולם הם פייט אבוד לקריסמס. מצד שני, סוכות לא תמיד מצליח ליפול מספיק עמוק באביב כדי שאפשר יהיה באמת לאכול בסוכה.
ואני מקנאה בכיבודים. הייתי רוצה לעשות כאלה ליומולדת של בת האוטוטו שבע שלי, אבל אני יודעת שאסור לבנות על דברים שלוקחים כ"כ הרבה זמן בבוקר של היומולדת. מצד שני – זאת בכל מקרה אופטימיות יתר. אפילו למסיבת תה עם שלוש חברות בסוכה אילו הייתי מכינה – לא היו נוגעות. הקיוויות הקטנות בד"כ נזהרות מלגעת במשהו שלא נראה כמו ג'אנקפוד קלאסי.
חוץ מזה נראה לי אחרי כל המסיבות של הבת שלך שמככבות פה שאת צריכה לפתוח פינת מתכוני-קישוטים…
מקסים! יפה ומרגש.
הי הילה!
אני קוראת אותך כבר הרבה זמן, ומאוד נהנית – מהמתכונים, מהצילומים ומהתיאור שלך של החוויה וההוויה האמריקאית… (אנחנו נמצאים בלונג אילנד, בשנה + האחרונה, בעקבות האישלי שעושה כאן פוסט),
אני אשמח מאוד לקבל פירוט של החטיפים שהכנת למסיבת התה של סוכות, לכבוד יום הולדת שמונה של הגדולה שלי. החטיפים יפהפיים!
כמו שכבר כתבתי- אין כאן שום דבר מיוחד
תלוי במה הילדים המדוברים אוכלים- אני מוציאה מה שקיבלתי אישור עליו- במקרה הזה: פירות (בננה, תפוח, תפוז, תותים, ענבים ואבוקדו), ירקות (מלפפון היה היחיד שאושר), פירות יבשים, קרקרים, גבינה, נקניק, זיתים – ומתחילה לשחק איתם. לכל אחת היה מרשמלו אחד שנחתך ל-3 ויצר שלושה חטיפים שונים. ופופקורן.
את מקסימה.
אני חייבת להודות שגם בארץ הקודש בציון בירתנו קצת קשה להתחבר פיזית לחג הזה, או שחם או שקר בחוץ ולא מתאים. וכל השינוע הזה של האוכל מהמטבח החוצה והכלים חזרה למטבח- די מעייף כשמארחים המונים.
אבל המהות האמיתית של החג, המסר של הנחת כל המותרות הבסיסיים של גג מעל לראש הצידה וחווית ה"טבע" (החצר) על כל היבטיו (רוח, גשם, טל ושמש) מחברת אותי לחג מהבטן והנשמה.
הרעיון שלך לידד את הסוכה עושה לי חשק להקים אחת יותר בשמחה, כי בשנה הבאה חישבנו שהקטנה כבר תהיה בת 3 ואז נצטרך לתת דין וחשבון על יהדותנו גם באופן פיזי ומוחצן.
אז פטיש מסמר- תתכוננו
תודה על רעיון נפלא וחגיגי
רותם