תכננתי לברוא את הבלוג החדש שלי עם פרוש השנה העברית החדשה – אבל זה לא ממש קרה.
רציתי, במסגרת כמה הבטחות חדשות לי ולה וכמובן שדחיתי ודחיתי.
האמריקאים קוראים לזה 'רזולוציות' וכשמתחילה כאן שנה לועזית חדשה, העיסוק בדברים שאדם רוצה לשנות ולהנהיג הוא תחת כל עץ רענן.
אז גם אם השנה החדשה הבאה עלינו לטובה החלה כבר לפני חודשיים כמעט, היום הזה עדיין מצוין אף הוא להבטחות חדשות. ולא סתם הבטחות, אלא חשיבה מעמיקה באותם דברים שאני רוצה להיות, לשנות, לעשות.
אני רוצה לכתוב בלוג. כי יש לי כל הזמן מה לומר אבל לא תמיד למי.
אני רוצה ללמוד לנגן בגיטרה. בעצם תמיד רציתי.
אני ממש רוצה להצליח לעשות יוגה כל שבוע ולהתגבר על כל הדברים שקורים בדיוק ביום של השיעור הכי אהוב עלי.
אני רוצה להיות אם השנה. רגועה, מבינה, מלאת אנרגיות חיוביות ומחשבה יוצרת.
אני רוצה להיות פחות ביקורתית. פחות מנתחת כל דבר. יותר זורמת ויותר מקבלת.
אני רוצה ורוצה וזהו.
אז מה אם השנה כבר התחילה ולא חיכתה? הנה אני מתחילה.
ושתהיה שנה טובה!
.jpg)
.jpg)
ביסים 
מצטרפת לבקשות, לרצונות לכמיהות.
למרות שכבר שנתיים אחרי – שתהיה שנה טובה
כל כך נהנית מהבלוג שלך… סוג של טיפול נפשי עבורי ועבור המשבר שלי של גיל הארבעים. אני חושבת שאחרי אין ספור ביקורים אצל הפסיכיאטר ואצל הפסיכולוג, אצל ההומאופתית והמדקרת. הבלוג שלך הצליח להחזיר לי את ההבנה הבסיסית שאפשר להנות מהחיים, מהיופי, מהטעם.
אז תודה על הכל,
והחלטתי לקרוא אותו לפי סדר כרונולוגי מההתחלה
מירי
את הגיטרה זנחתי. את הבלוג הקמתי. חוץ מזה כל השאר נשאר אותו דבר- אותן בקשות.. אז מה זה אומר?!
חיממת לי את הלב במילותייך- תודה
ושנה מצוינת לך!
היי הילה,
התוודעתי לבלוג שלך לא מזמן, והתאהבתי! והפסטה עם הפטרוזיליה (של ברוק הספרית) היא קבועה אצלי, תמיד כשבא משהו משביע וטעים ממה שבטוח יש בבית. אז החלטתי להתחיל לקרוא מההתחלה. ואני יודעת שהולך להיות לי כיף. כמה יופי וטוב! עושה נעים בלב.
בהצלחה עם הספר ובארץ, ובכלל….
הי הילה
אני כבר קצת יותר משנה איתך. מתה על הבלוג. מתה עלייך (מה לעשות, אישיותך מתפרצת בין השורות). אני בדרך כלל לא כותבת תגובות, אבל חייבת לשתף אותך במהפך שעבר עלי בזכותך. תמיד אהבתי לאכול ולקרוא על אוכל – לבשל.. מממ .. קצת פחות. הרגשתי חוסר נסיון, חוסר בטחון, חוסר דמיון. והנה באו המתכונים הנפלאים שלך, בשילוב התמונות המאלפות והמילים שתמיד במקום, ועשו את שלהם. במשך שנה אני מכינה בכל שבוע מתכון אחר (שהפכו, כמובן, קבועים אצלינו במטבח) ופתאום אני נהנית לבשל, מרגישה שרכשתי פה ושם כמה מיומנויות, זוכה למחמאות ופשוט וכיף לי לענג את המשפחה והחברים. ובגלל שאני מרגישה צורך להשלים את כל מה שפספסתי, ובגלל שתקפה אותי סוג של אובססיית מטבח – החלטתי לעשות את זה מסודר; לקרוא הכל מהתחלה באופן כרונולוגי וגם להכין. ממש ג'ולי וג'וליה! אז הנה אני מתחילה…
כמעט שלוש שנים אחרי- ממש סגירת מעגל..
מרגש. תודה.
היי הילה,
לפני מה ימים הכרתי את הבלוג שלך דרך "קפה ויפה" שגם אותה הכרתי לפני כמה ימים… גמרתי לחרוש את הבלוג שלה ועכשיו אני מתכוונת לטייל בשלך. במיוחד כשבהצצה מקרית ראיתי שכתבת על איטליה אז נשביתי….
אני יודעת שיהיה לי כייף כאן ואולי מדי פעם אשאיר תגובות. אני אוהבת להגיב אבל אם אגיב על כל פוסט נשב שתינו במחלקה הסגורה….
נעים מאד, אני ליאור, הניק שלי בתפוז (שם יש לי בלוג) הוא חתולי8 ו…יוצאת לדרך!
שמחה תמיד לאורחת חדשה! מקוה שתהני- ביתי הוא ביתך..
שלום הילה
את היומיים האחרונים ביליתי בלהשלים פערים בכמעט-בדיוק 4 שנים של ביסים. עשה לי חיוך ודמעה, וקצת קוועץ' בנשמה, ובעיקר עזר להתאקלם מחדש בבית בניו-יורק ולהשכיח את הטילים שחוויתי בביקור מתוזמן היטב בארץ. כמו שציינת לגבי פריז כמדומני, התחלתי בסוף ונהנתי לבנות את היסודות אחרי הגג. בנוסף – חייכתי כשגיליתי שכבר טעמתי ביסים מספר ממתכונייך בעבר, אך מקישוריות אנונימיות שלא הובילו אותי לדבוק בבלוג.
תודה, ואני בטוח שעל שולחן מסיבת הקריסמסנוכה שאנו מתכננים יככבו מספר רב של מטעמים פרי יצירתך.
ערן
שימחת אותי ערן
גם אני לפעמים חוטאת בהצצות אחורנית, שמחה מגילויים של תמונות ומילים וקטעי חיים שכבר נשכחו ממני. 4 שנים זה המון, אולי יותר מדי ועם זאת כיף, אז אני ממשיכה…
תודה שבאת, שמחה שתשאר. בהצלחה בניו יורק. הילה
הי
אז קראתי את כל הבלוג ודווקא מהסוף להתחלה..אולי אפילו יצא יותר טוב…מדהים!
התחלתי כאוהבת לבשל וממש אבל ממש אוהבת לאכול! שבדרך ללימודי עיצוב אופנה וסיימתי עם הרגשה שאולי זה לא הכיוון כי פשוט לא הפסקתי לקרוא, להתפעל, לחשוב על אוכל ולבשל!! תודה לך על המתכונים ואולי על כיוון חדש ניראה מה יצא…
מבאס להגיע לסוף-התחלה אבל לפחות יש למה לצפות!!
אז בסך הכל רציתי להגיד תודה!!!
🙂
בהצלחה בכל כיוון