. 

מרק הנבטוטים של מיכל     4-6 מנות

בלי הרבה דיבורים הפעם, ורק כי מיכל אמרה שיצא לה מעולה. הכנתי ונפלתי בקסמו כבר כמה וכמה פעמים.

לאלו מבינכם שרואים ושומעים מונבטים כל הזמן אבל לא ממש יודעים איך לאכול את זה וגם לאלו שיודעים ומכירים ואוהבים חורפיות לשמה ומעט בריאות מדושנת- מרק  משביע, עשיר, חמצמץ בעדינות ומחמם היטב ימים קרירים כמו אלו. שימו לב לזמן הבישול הארוך, זה לא מרק בזריז.

לנבטוטים- הוראות ניבטוט  עצמי תמצאו בתגובות שמתחת והוראות קניה- בכל סופר וחנות טבע

1 בצל – קצוץ דק

מעט שמן זית

2 עגבניות גדולות – מגוררות ללא קליפתן

3/4 כפית כורכום

3/4 כפית פפריקה

כ- 500 גר' בשר- שפונדרה עם העצם ואפשר מעורב עם נתח עוף ללא עור

300 גר' נבטוטים מעורבים

1/4 כוס עדשים כהות

2 גזרים- קלופים וחתוכים לקוביות

1 תפו"א- קלוף וחתוך לקוביות

מלח ופלפל גרוס טרי

1 לימון

מתבלים את הבשר במלח ובפלפל ומשחימים במעט שמן זית בסיר רחב. מוציאים החוצה ומזהיבים את הבצל באותו סיר, עם מעט מלח וטיפונת של מים.

מוסיפים את העגבניות המגוררות, הכורכום והפפריקה ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שכל הנוזלים מתאדים. מחזירים את הבשר לסיר ואיתו מוסיפים גם את כל שאר החברים: גזרים ותפו"א, נבטוטים ועדשים. מוזגים כ-7 כוסות מים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש בינונית תוך בעבוע נאה כשלוש שעות בערך. יש לנקות כמה פעמים את הקצף שנוצר בדפנות המרק. טועמים ומתקנים תיבול.

כשהכל רך ומריח לתפארת, סוחטים פנימה מיץ לימון טרי לפי הטעם ומגישים

Filed under: ירקות, ממנגלת, מרק, קיטניות ]]> http://bissim.com/2012/01/25/health-soup/feed/ 18 הילה M3a M1 http://bissim.com/2012/01/17/dried-peas-soup/ http://bissim.com/2012/01/17/dried-peas-soup/#comments Tue, 17 Jan 2012 11:55:21 +0000 הילה http://bissim.com/?p=8877 להמשיך לקרוא ←]]>

.

.

"נשבעת לך", אני מודיעה לו נחרצות בעודו שקוע בעיתון שפתיו מביעות תדהמה "שהבאנו את הגשם!". האיש, כל כולו ברווח הצר שבין אנסטסיה וכוס המים וג'ודי ניר-מוזס שמצאה לנכון לשחרר כמה פנינים של מופת לאילנה דיין, מיואש מכדי להתרגש מקצת גשם.

בניגוד אליו, קלולסית שכמותי מתרגשת נורא מהגשם.

בעיקר כשמלוה אותי תחושה חזקה שאני, אני עצמי, הבאתי אותו. אחרת איך תסבירו?? שנים של בצורת ויובש נוראי והנה, אני עושה עליה וטראח- יש גשם!

.

.

וכשהגשם דופק בחלון והבית חם ונעים אני נזכרת לי מיד במרק האפונה של מירי, זה שרשמתי את סודותיו כמה וכמה פעמים אבל אין לי שמץ של מושג היכן. ומאחר שחיפוש אחר מתכון למרק אינו עילה מוצדקת דיה בכדי להעיר מישהי באמצע הלילה ובגלל שאני זוכרת  שיש בו ריבוי של שורש סלרי, אני עושה כך:

.

.

מרק אפונה ושורשים     כ- 6 מנות

בזמן האחרון אני מוצאת שלוה גדולה בקיצוץ סיזיפי. המרק הזה הינו דוגמא נאה לכך. גם אם תקצצו גדול יותר יצא בסדר.

2 שורשי סלרי גדולים

1 שורש פטרוזיליה

1 בצל קטן

5 שיני שום גדולות

1 ס"מ שורש ג'ינג'ר

4 כפות שמן-זית

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2  1 כוסות אפונה יבשה

7 כוסות מים

חזה אווז מעושן, נקניקיות מעושנות או קבנוס- בכמות מספקת

קולפים וקוצצים דק את השורשים, הבצל והשום. מגררים היטב את הג'ינג'ר. מעבירים לסיר רחב עם שמן הזית ומעט מלח ומאדים מכוסה על להבה נמוכה כ- 10-15 דקות עד שהכל רך מאד. מוסיפים את האפונה היבשה והמים, מתבלים ומביאים לרתיחה. מבשלים מכוסה למחצה על להבה נמוכה כשעה וחצי או עד שהאפונים נמסים מעצמם. בשלב הזה מחליטים על מרק חלק או גושישי ומרסקים בהתאם. אני ריסקתי כשליש מהמרק והתוצאה היהת עשירה אך לא מחיתית וחלקה.

את הנקנקיות/אווז או קבנוס חותכים לעיגולים או לקוביות קטנות ומזהיבים במעט שמן זית. מוסיפים למרק לאחר תום הבישול ומניחים לספיגת טעמים קלה.

.

.

את הלימונים היפים האלו פרסתי דק דק והכנתי כך

ואחרי שאכלנו מהם בהמוניהם וגם חילקנו קצת, נשארו כמה ששודכו לסיר ובו נתחי בקר, זיתים והרבה מרווה ויצרו קדירה מעניינת וחמצמצה הראויה רק לאוהבי לימון אמיתיים

.

.

קדרת בקר בלימון, זיתים ומרוה- מחוה לטאג'ין     ~8 מנות

אם אין לימונים כבושים, ניתן להשתמש בלימון רגיל ללא קליפתו (בעלת הנטיה למרירות יתר)- יש להוריד את קליפתו בעזרת סכין חדה ולפרוס לפרוסות דקות. מצד שני ממש כדאי לטרוח ולהכין

מגישים עם אורז לבן, סלט רענן ובקבוק יין טוב. אחלה ארוחה.

1.5 ק"ג בשר צלעות חתוך לנתחים (או בשר בקר אחר שמתאים לבישול ארוך)

פלפל גרוס טרי/ מלח במתינות

1 כפית פפריקה מתוקה או חריפה- לפי הטעם

~ 12  פרוסות דקות של לימונים כבושים

~ 1/2 כוס זיתים ירוקים מגולענים

1-2 ראשי שום שלמים

1 כף צלפים

3-4 כפות דבש

כ- 12 עלי מרוה טריה

1 כוס מים

מתבלים את נתחי הבשר בפלפל ובמעט מלח- הזיתים והצלפים יוסיפו לתבשיל מליחות גדולה.

מחממים מעט שמן בסיר גדול המתאים לתנור ומשחימים את נתחי הבשר בפעמיים מכל הצדדים.

מחזירים את הבשר לסיר, מתבלים בפפריקה ומוסיפים את שאר המרכיבים. מביאים לרתיחה, מכסים ומעבירים לתנור שחומם ל- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

אופים כשעה.

מנמיכים את חום התנור ל- 150 מעלות צלסיוס/ 300 פרנהייט ואופים עוד כ- 3 שעות או עד שהבשר רך כחמאה..

.

.

"יחזקאל" אמרה הילדה שלי בכנות ההורסת והקטלנית הזו של  ילדים שטרם למדו טקט מהו "אתה יודע למה אמא שלי כבר לא באה הנה הרבה?". לא, יחזקאל לא ידע. הוא לא באמת ידע למרות ששתי דקות לפני כן,  התנצלתי והסברתי לו שקצת לא הייתי ושאני עובדת המון. אולי בגלל שהוא לא ידע, המשיכה ילדתי להסביר: "כי אמא מקבלת כל שבוע ארגז של ירקות אורגניים!"

בשלב הזה  שקלתי את מכלול האפשרויות שעמדו בפני.  לדאבוני, זיהיתי רק שתיים, אולי כי מההלם הלכה היצירתיות. כמו שזה נראה באותו הרגע, יכולתי לבחור בין נסיון התאבדות בינות לערימת החצילים שמולי או בהתמודדות עם האמת הלא נעימה. בחרתי באמת כי לימדו אותי שהאמת תמיד מנצחת והתנצלתי שוב בפני האיש החמוד הזה.  כן, עינת מכפר הנגיד שולחת  אלי בכל פעם ארגז עם ירקות שבוץ האדמה עדיין דבוק לגופם, שבו עלים משונים שאת שמותיהם אני לומדת לאט וירוקים שעדיין אוחזים בשורשיהם.  ארגז הפתעה, כזה שאין לדעת מה אמצא בתוכו ושמשאיר את המטבח ואת המקרר מלוכלכים הרבה יותר מכרגיל אבל מאלץ אותי לאכול מיני עלים שלא הייתי קונה בעצמי וכופה עלי יצירתיות קלה, בימים בהם הספר גומא את רובה.

צרור האורגנו /זעתר הענק שהגיע בארגז חיפש יעוד וקיבל אותו מדפנה בת-דודי, שכתבה לי על לחמניות שמרים ממולאות באזוב שהכינה. כמו אצל אלו, אין מתכון, רק תאור כללי של העניין אבל זה בלבד הספיק בכדי לפנות זמן ולהכין לחמניות רכות וחמימות שבבטנן בצל מטוגן, עלים וגבינה, וטעמן מזכיר ימים רחוקים של טיול צופים, מדורה ותה עם מרוה.

.

לחמניות ממולאות בעשבים וגבינה              12 לחמניות קטנות

לבנים שיווקתי אותן כלחמניות פיצה והן התקבלו בצהלות. הילדה שלי, זו שאומרת אמת, הסתכלה עליהן ועלי במבט שאומר 'זה פיצה זה?' והלכה.

אפשר לגוון עם מה שיש- מתרד ועד ירוקת אחרת כמו עשבי תיבול שונים, עלי חרדל ועוד

במידה ואתם בוחרים לשנות סוג קמח- כמו רק רגיל או רק כוסמין, יש להיות רגישים לכמות המים. קמח רגיל ישתה פחות. קמח מלא- מעט יותר.

לבצק:

1 כוס קמח כוסמין מלא

3/4 כוס קמח רגיל

1 כפית גדושה שמרית או שמרים יבשים

3/4 כוס מים חמימים

3 כפות שמן זית

1/4 כפית מלח

ממיסים את השמרים במים ומוסיפים קורט סוכר. מערבבים את הקמחים והמלח יחד. אם מכינים במעבד מזון- מוסיפים את תערובת השמרים והמים ואת שמן- הזית, תוך כדי פעולת המכשיר (אם הבצק דביק מדי, יש להוסיף מעט קמח. אם נראה יבש- מעט מים) ומעבדים כחצי דקה לקבלת בצק אחיד ורך.

מעבירים את הבצק לקערה משומנת היטב, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקום חמים לשעה וחצי או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

מגלגלים בעדינות את הבצק לנחש וחותכים ל- 12 חלקים שוים. מגלגלים כל חלק לכדור ומכסים במגבת, למנוחה קלה. בינתיים מכינים את המלית-

למלית:

מעט שמן זית

1/2 בצל גדול קצוץ דק

כ- 2 כוסות עלי  זעתר או אורגנו - נקיים

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2 כוס גבינה מגוררת (מוצרלה או אחרת)

כ- 2 כפות גבינת פטה מפוררת

אפשר: תימין טרי ו-1/4 שן שום כתושה

מאדים את הבצל הקצוץ בשמן-זית ומעט מלח, עד שהבצל זהוב ורך. מוסיפים את כל העלים ומטגנים כדקה עד שהם נובלים מעט. מעבירים לקערית ומצננים מעט. מערבבים עם הגבינות ומתבלים. זהירות עם המלח- יש פטה והיא מלוחה.

ממלאים: לוקחים כדור בצק ומשטחים בעזרת הידיים לעיגול שקוטרו כ- 8-9- ס"מ, ממלאים בכפית גדושה של תערובת האורגנו והגבינה ומביאים את כל הקצוות למרכז, מעל למלית. צובטים את הבצקלסגירה, מכדררים מעט ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כשתפר החיבור כלפי מטה.

כשכל הכדורים מוכנים, מלטפים אותם במעט שמן-זית (בעזרת היד) ואופים כ-  15 דקות בתנור שחומם ל- 180 מעלות סלציוס/350 פרנהייט. נותנים להם לנוח כעשר דקות בהן הם יתרככו ויתכווצ'צ'ו  מעט ואוכלים.

/

.

הכי מתעתעים בעולם השזיפים האלו-  נראים כמו אבנים, מריחים כמו כלום אבל מפתיעים כל כך בבישול, משנים צבעם לצהוב-כתמתם בוהק וטעימים ממש. כמויות ענק כבר קניתי מהם, מוקסמת מהתהליך המפתיע הזה שהם עוברים בעזרת מגע החום ומעט סוכר. מכמויות הענק הכנתי ריבת שזיפים חמצמצה ומושלמת, עוגות פרי, גאלט וגם פוקאצ'ה שמצאה חן רב בעיני השתיים שנגסו בה.

 בצק פוקאצ'ה מתקתק ורך, פיסות שזיף מקורמלות, מעט שמן זית, תימין או רוזמרין וגשם קל של סוכר. מאפה פשוט ואלגנטי לבוקר של יום שבת נינוח.

.

.

פוקאצ'ת שזיפים מסוכרים      6-8  מנות

אם מתחשק, אפשר להוסיף מעט גרירת תפוז או לימון לבצק

לבצק:

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2  1 כפיות סוכר

2 כוסות קמח לחם (אם אין, רגיל יהיה בסדר)

קורט מלח

3-4 כפות שמן זית

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים לחמש דקות רק בכדי לודא אותות חיים

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות.  תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים. מתפיחים במקום חמים כ- 45 דקות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור.

לשזיפים המסוכרים:

כ- 6 שזיפים קשים

2 כפות סוכר

חוצים ומגלענים את השזיפים. פורסים כל מחצית לארבעה פלחים. מעבירים את חתיכות השזיפים למחבת רחבה, מפזרים מעל את הסוכר ומבשלים על להבה גבוהה (באמצע יש להפוך אותם לצידם השני) כשלוש- חמש דקות או עד שהשזיפים מתקרמלים מעט ומשנים צבעם לכתמתם צהבהב. השזיפים לא אמורים להיות רכים לגמרי בשלב הזה אלא רק למחצה. מצננים.

וגם:

2-3 כפות שמן-זית

עלעלים מ- 2 ענפי תימין או 1 ענף רוזמרין

2 כפות סוכר דמררה

מפזרים על קרש קמח סמולינה או קמח רגיל ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל  שמן-זית.  מניחים את פלחי השזיפים המקורמלים מעל ומשקעים אותם מעט לתוך הבצק בעזרת הידיים. מפזרים מעל עלעלי תימין או רוזמרין ומפדרים בסוכר. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

.

.

 מפורסמים 1

"אמא, לא תאמיני מה היה היום בשיעור- דנה המורה שאלה אם מישהו מכיר מישהו שתרם למדינה אז אני אמרתי שהסבא-רבא שלי היה עמנואל שחר. וכל הבנים היו כזה… די, לא נכון! וגם דנה המורה היתה ממש בשוק…"

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, יש לי כבוד רב  לעמנואל סבו של האיש. אבל תרשו לי להיות מעט סקפטית בקשר לידע שיש לילדים בכיתה ד' על מפקדו הראשון של חיל ההנדסה.

.

.

 מפורסמים 2

"אמא, את מפורסמת?!"

לא, לא ממש

"אבל יש לך בלוג!!!"

.

 מפורסמים 3

"אמא, את מפורסמת?"

לא, לא הייתי אומרת

"…ואבא, הוא מפורסם??"

לא, לא מפורסם

"אבל הוא פרופסור באוניברסיטה. אז איך הוא לא מפורסם??"

.

.

 מפורסמים 4

"אני רוצה להיות מעצבת אופנה מפורסמת"

את רוצה להצליח במה שאת עושה או להיות מפורסמת, אלו שני דברים שונים

"להצליח. אבל בעיצוב אופנה אם אתה מצליח אז אתה מפורסם ואז כולם רוצים כזה ללבוש את הבגדים שלך"

.

 מפורסמים 5

"אמא, אז מי יש לנו מפורסם?" (הילדה בקול נואש)

 יש לנו את דוד גלעד

"הוא מפורסם?"

קצת. אבל הוא יהיה, צריך רק סבלנות.

          יומולדת שמח גיסי, עכשיו תאלץ להמציא את הקיטור הבא

.

.

מפורסמים או לא צריך שיהיה משהו טעים ליד הקפה

מתכון של עוגיות שיבולת-שועל שוקולדיות עם טעמים של קלמנטינה וקריספיות מתפצחת. מקסימות עם הקפה של אחר הצהריים.

.

עוגיות שיבולת שוקולדיות       כ- 20 עוגיות

הן אפילו טעימות קפואות! וחברים, לא להתקמצן על שוקולד טוב.. זה מה שעושה את ההבדל בין עוגיה ל ע ו ג י ה

 1/2  1 כוסות שיבולת שועל

1/2 כוס קמח מלא

1/2 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

2 כפות קקאו משובח

1/3 כוס שמן זית צעיר ולא מריר

1 ביצה

1/2 כוס סוכר

גרירת קליפתה של קלמנטינה אחת עסיסית ורעננה

100 גר' שוקולד מריר משובח- קצוץ גס עם סכין, נחמד שלא אחיד

מחממים תנור ל-  180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט. מכינים שתי תבניות גדולות מכוסות בנייר אפיה.

מערבבים נוזלים ומסיפים יבשים ושוקולד קצוץ. אם התערובת מעט יבשה ניתן להוסיף כפותיים של  מיץ קלמנטינה או מים. מניחים כפות מהתערובת במרווחים על גבי התבניות ואופים כ- 10-12 דקות. מצננים ושומרים בכלי אטום או במקפיא, לעיתות משבר.

.

.

כשהעגולים הללו החלו להופיע בחנויות, היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שאמלא אותם במשהו. זה ממש מתבקש, אחרת למה להם להיות עגלגלים שכאלו?

  מי שנמצא איתי כאן ב'ביסים' כבר קצת זמן, יודע בודאי על אהבת הממולאים הגדולה שלי. לאלו נוספו ממולאים בתנור, סוג שאינו חדש באזורנו אבל עדיין מעלה תמיהות רבות אצל אנשים – כי איך יכול אורז להתרכך בתנור אם אינו טובע בים של נוזלים?! הוא יכול, הוא רק צריך מכם מעט עזרה.

.

.

את המתכון הזה מצאתי בספרה המקסים של טסה קירוס – falling  cloudsberries, אישה לא שיגרתית שמוציאה ספרי בישול לא שיגרתיים.

הוא עבר איתי מסע קטן של ניסויים ושינויים וכעת סופסוף יכול לעבור אליכם בבטחה. אם תקפידו על כמה נקודות ציון דרך,  תקבלו תבנית של ממולאים נפלאים- רכים ומלאי טעם (שגם ילדים נורא אוהבים), בהגשה דרמטית משהו.

.

שתהיה שבת שלום

תהיו בריאים

ואל תשכחו לאכול משהו

.

ירקות ממולאים בתנור     כ- 15 יחידות

אני משתמשת באורז מלא (חום) אבל במתכון האם יש שימוש באורז רגיל. את האורז המלא יש לאפות זמן רב יותר אך בתמורה הוא שומר טוב יותר על מרקמו.

זה אינו המתכון הנכון לחסכנות בשמן-זית, אז אנא מכם.  הוא נחוץ כאן בנדיבות בכדי להבטיח ירקות מבריקים ומלאי טעם.

הממולאים האלו צריכים זמן לנוח ולכן רצוי להכין אותם מעט לפני מועד הגשה. מעולים גם בטמפרטורת החדר. ויום למחרת בכלל סבבה. בקיצור- טעימים.

200 גר' בשר בקר טחון

1/2 כוס אורז עגול- מלא או רגיל

1 בצל גדול מגורר

צרור קטן של פטרוזיליה- קצוץ דק

1 עגבניה מגוררת היטב ללא הקליפה

1 כפית גדושה נענע מיובשת- חובה

1 כפית גדושה פפריקה

מלח (בנדיבות) ופלפל גרוס טרי

2 כפות שמן-זית

ניתן להוסיף מעט מבשר הקישואים- קצוץ דק

לרוטב:

1 כוס תוכן העגבניות המוכנות למילוי- הסבר בהמשך

 מיץ מ- 1/2 לימון גדול סחוט

1/3 כוס שמן זית

~ 1 כוס מים

1/2 כפית סוכר

  ירקות:

6 קישואים עגולים

2 פלפלים

4 עגבניות גדולות ומוצקות

3 קישואי זוקיני מאורכים

כמה אשכולות עגבניות שרי- לא חובה

מרוקנים את הירקות: 

קישואים עגולים: משאירים מסגרת של כמה סנטימטרים ומרוקנים את בטנם- הכי קל להשתמש בכף שבעזרתה יוצרים עיגולי מלון.

זוקיני מאורך: חותכים כיפה עליונה לאורכו של הקישוא (שימו לב לצילומים) ומרוקנים בזהירות את תוכם

עגבניות: שומרים את תוכנן לרוטב

פלפלים: חותכים כיפה ומרוקנים מגרעינים

מחממים תנור ל- 200 מעלות מלסיוס/ 400 פרנהייט. מכינים רשת בחלקו התחתון של התנור.

מערבבים היטב את כל חומרי המילוי.

מכינים תבנית גדולה שתכיל את כל הירקות בנחת. מתבלים מעט את פנים הירקות לפני כניסת המילוי (חשוב בעיקר בעגבניות שצריכות חיזוק) וממלאים עד 3/4 מגובה הירק, ללא דחיסה.

מערבבים את כל חומרי הרוטב יחד, מזליפים כמחצית ממנו מעל לירקות  (כך שיכנסו נוזלים לתוכם), מכסים בכיפות המתאימות ומזליפים את יתרת הרוטב מעל. מתבלים שוב במעט מלח ופלפל ומכניסים לתנור.

במהלך האפיה, יש להרטיב את הירקות מדי פעם בנוזלי הרוטב המצטברים בתחתית התבנית. אם אתם מהסוג המפנק במיוחד, ניתן לפזר מעל קוביות קטנות של חמאה (נגיד 20 גר' בסה"כ). אם השחימו הירקות מעל לדרוש, ניתן בכל שלב לכסות בנייר כסף המונח ברישול מעל.

ענייני אורז מלא ואורז רגיל: אורז רגיל יקח כשעה וחצי. אורז מלא כשעתיים.

חשוב במיוחד באורז המלא להשאיר את התבנית מכוסה בתום האפיה (נייר כסף טוב למטרה) בתנור החמים, בכדי לאפשר אידוי וריכוך.

.

תחילתו של קראמבל העגבניות החמאתי והנימוח הזה במטבחה של מיכל וקסמן המופלאה. למרות שהיה בוקר ולמרות שהיתה זו לי הפעם הראשונה במטבחה (ומן הראוי להיות מנומסים בפעם הראשונה), לא התאפקתי. דחפתי כפית קטנה למאפה הזהוב שזה עתה יצא מהתנור והתענגתי.

.

בבית, את זה שהכנתי בעצמי פשוט כי לא הצלחתי להתאפק, הגשתי לצד רוסטביף לחברים אהובים. ששת הילדים שהצטופפו סביב הסתפקו ברוסטביף ובתפוחי האדמה השחומים שהגיעו איתו אבל אנחנו הבוגרים, חפנו שוב ושוב קצת ועוד קצת מהעגבניות החמות והמתמסרות במתיקותן.

.

.

הנה המתכון והנה 'תוצרת בית' שלה- שניהם הנאה צרופה

 קראמבל מלוח של עגבניות     

1 ק"ג עגבניות שרי- חצויות

2 כפות שמן זית

1/2 כפית מלח גס

1 כפית בלסמי איכותי (אם הבלסמי שלכם חמוץ מאד הוסיפו קורט סוכר)

4 עלי מרווה קצוצים דק

2 כוסות + 2 כפות  קמח (300 גר')

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1/2 כפית מלח גס

1/2 כוס פרמזן אמיתי מגורר

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

מערבבים היטב את העגבניות עם שמן הזית, המרווה והמלח. מפזרים את תערובת העגבניות בתבנית (30X20).

מעבדים את חומרי הבצק במעבד מזון בעזרת פולסים מהירים במשך כדקה או עד שמתקבלים פירורים לחים ולא נשאר קמח יבש. אם אין מעבד מזון מפוררים את חומרי הבצק בין כפות הידיים עד שהם מעורבבים ומפוררים בפירורים לחים וחמאתיים. מפזרים את פירורי הבצק מעל העגבניות שבתבנית ואופים כ- 50-60  דקות במרכז התנור או עד שהפירורים מזהיבים ומיצי העגבניות מבעבעים מתוכם.

מגישים חם או פושר. אפשר עם קרם פרש או עם שמנת חמוצה ליד.

למרות שהדרכון שלי טוען לאזרחות ישראלית, כרטיס האשראי שלי טוען אחרת. מבחינתו אני תיירת המסוגלת למלא רק מחצית טנק דלק בכל פעם, כי ככה זה בישראל עם תיירים. מפה לשם, אין ביקור בתחנת דלק שאינו מתחיל ומסתיים במספר שאלות, בירורים, דיונים ועל הדרך גם קבלת כמה עצות. בחינם.

בפעם האחרונה היה זה 'אבישי החתיך' (כך נכתב בצג השם שלו) שתהה בקול מהיכן אני ומיד נידב לי ממשנתו- אין מקום כמו פה, אמר לי בעודי מחכה, אין כמו בארץ. אחר כך שמעתי איך נסע ללונדון לא מזמן ואחרי יומיים חטף את הג'ננה למה ששקט ומסודר שם יותר מדי ומשעמם שכולם עומדים בתור בסבלנות ולא נדחפים ואיך שכבר רצה לעוף משם, כי כמו שכבר אמר לי אין כמו בבית.

הוא צודק כמובן כי באמת אין כמו בבית. והבית הוא פה גם אם לפעמים נדמה שהוא שם. גם אם לפעמים הוא באמת באמת שם.

כי רק פה אני הולכת ברחוב של יום שישי וריחות הבישולים לקראת שבת עולים ומזדחלים ברכות מחלונות הבתים. מאחד מהם מרק שעועית, או לפחות כך נדמה לי, שמריץ אותי כמובן למטבח למרק שעועית משלי.

וכן, אין כמו בבית. גם אם לפעמים זה לא כל כך פשוט כמו שמסכם את זה בשניותיים אבישי החתיך

.

.

ומאחר והצטברו לי מספר התנצלויות, הנה הן:

* אני מתנצלת על פרקי הזמן הארוכים כל כך שבין לבין, תאמינו לי שלא שכחתי. מה פתאום שכחתי?! אני כל הזמן כותבת לכם בראש שלי (זה מן הרגל כזה), רק שזה לא מגיע לשום מקום כי קצת שקעתי בעבודה על הספר והרבה בהסחות החיים שבארץ ורבות הן. זה ישתנה בהקדם, אני מבטיחה.

* אני מתנצלת בפני אלו שכותבים לי למייל האישי ולא מקבלים תשובה. המיילים האלו נבלעים בים האחרים ולכן אני שוב מזכירה למי שרוצה שאלה לתשובה או סתם להגג, לכתוב את זה בבלוג עצמו. שימו לב שכאשר אתם מחזירים מייל לביסים שקיבלתם אוטומטית, הוא לא מגיע לבלוג כי אם אלי אישית.

* אני מתנצלת על הצילום- איכשהו מרקי קטניות, שהם דבר כל כך מנחם ומפנק, הם הדבר הכי לא פוטוגני שיש. לא פוטוגני אבל טעים טעים.

/

 *     *     *   

מרק שעועית ועצמות מח

לקרוא לו מרק שעועית זה קצת מצחיק כי יש בו כמעט את כל מה שהיה לי בקרבת היד-  מדובר במרק סמיך ועשיר שמתבשל לאיטו כ- 3 שעות.

1 כוס שעועית יבשה- מושרת במים קרים ללילה

6 עצמות מח

2 עגבניות בשלות- מגוררות ללא קליפה

4 שיני שום כתושות

מלח ופלפל גרוס טרי

2 עלי דפנה

תבלינים:   1/4 כפית קינמון, 1 כפית פפריקה, 1/2 כפית סוכר, פלפל חריף גרוס לפי הטעם

1 רסק עגבניות קטן

2 גזרים גדולים- פרוסים

כ- 350 גר' דלעת חתוכה לקוביות

צרור קטן של פטרוזיליה- עלים בלבד- קצוצים

~2 ליטר מים

1/4 כוס עדשים שחורות

1/4 כוס גריסים

מוסיפים מעט שמן-זית לסיר רחב ומבשלים בו את העגבניות והשום תוך כדי ערבוב, כ- 5 דקות. מוסיפים את התבלינים ואת רסק העגבניות ומבשלים כ- 5 דקות נוספות.

מסננים את השעועית ממי ההשריה ומוסיפים אותה לסיר עם עצמות המח והמים. מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע קל כשעה.  מנקים מדי פעם את הקצף שנוצר בדפנות הסיר ( לתהליך המבאס הזה קוראים קיפוי). בתום השעה מוסיפים: גזרים, קוביות דלעת, פטרוזיליה קצוצה, עדשים וגריסים, מביאים לרתיחה נוספת ומסירים שוב את הלכלוך והקצף שנאספו בדפנות הסיר. מבשלים תוך בעבוע עדין, מכוסה למחצה, כשעתיים או עד שהשעועית רכה והמרק מסמיך.  * במהלך הבישול, בערך לאחר כשעה, אני ממליצה להוציא כמחצית מתוכן המרק, למעוך מעט ולהחזיר לסיר-המהלך מעניק למרק מרקם סמיך ועשיר. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך.

Filed under: ביסים מהחיים, בשר, ירקות, ישראל שלי, מרק, קיטניות ]]> http://bissim.com/2011/11/22/beans-marrow-bones-soup/feed/ 29 הילה B1 http://bissim.com/2011/11/06/olive/ http://bissim.com/2011/11/06/olive/#comments Sun, 06 Nov 2011 10:17:05 +0000 הילה http://bissim.com/?p=8661 להמשיך לקרוא ←]]>

.

 "אבא 'תה יודע כשהכדור פוגע בי זה לא כואב, חוץ מבזיתים"

                                                              קטקט חולק חוויות כדורגל עם אביו

.

הזיתים המדהימים האלו חזרו איתנו הביתה מטיול ברמת הגולן

בעוד האיש מאתר כל טנק וטנק ברדיוס הקרוב ומנחיל מורשת קרבות לדור הצעיר, סרקתי אני בחמדה את עצי הזית שבצידי הדרכים, מלאים בזיתים ומחכים לגאולה.

.

.

בסוף כשכבר קוששתי מהם, מיהרתי-  היה חם נורא בחוץ והרוח היבשה שנשבה ישר לפנים זירזה אותי חזרה לאוטו, שם חיכו יתר חברי המשפחה שלא חשבו אפילו לצאת ולעזור. חבל שמיהרתי כי יצאו הזיתים של החיים ורק צנצנת אחת מהם.

את הוראות ההכנה, פשוטות למדי אבל מלאות בחוכמת חיים של אנשים שכבר כבשו זיתים רבים בחייהם, קיבלתי ממטבחם של דפנה בת דודתי ובן זוגה יוסי שגרים ב'קדמת צבי' שברמת הגולן. ההדרכה המדויקת הניבה לי צנצנת זהב טהור- מרירים רק מעט בזוויות הנחוצות, מבריקים ומלאי טעם.

אם לא ישר מהעץ, ניתן לקנות זיתים לכבישה בשוק.

.

זיתים סוריים בכבישה ביתית

בעבור זיתים טעימים נחוצה סבלנות- אחר כך זה כבר משחק ילדים

בודקים את הזיתים היטב לודא שאין תולעים, שוטפים היטב ודופקים עליהם. אני השתמשתי בתחתית של כוס זכוכית עבה ונתתי לכל זית מעיכה נאה. מעבירים לכלי זכוכית שיכיל את כולם ומכסים במים. במשך שבוע מחליפים לזיתים מים בכל יום. אני מרוב מסירות, החלפתי פעמיים ביום או בערך בכל פעם שחלפתי לידם והמים נראו כבר שמנוניים ועכורים. במהלך השבוע הזיתים מפרישים את מרירותם למים.

בתום שבוע, מכינים צנצנת מתאימה ומסננים את הזיתים.

מכינים קערה גדולה עם מי מלח בכמות שתספיק לכיסוי הזיתים בצנצנת כך: מעבירים למים ביצה אחת לא מבושלת מהמקרר ומתחילים להוסיף למים מלח ולערבב היטב עד אשר הביצה מתחילה לצוף על פני המים. הציפה מבשרת על מליחות מתאימה של המים לכבישה. שוטפים את הביצה החיננית ומחזירים למקרר.

פורסים לימון בקליפתו (חצאים רבעים מה שבא), מכינים שיני שום פרוסות גס.

אפשר גם: פלפל אחד חריף מחורץ, ענף רוזמרין, מעט שמיר.

מניחים את הזיתים, לימונים פרוסים, שיני שום וכל מה שאמור להיות בצנצנת בשכבות. מכסים במי המלח שהכנתם ומכסים מעל בשכבת שמן-זית דקה. סוגרים ומעמידים על השיש בגאוה לכ- 10 ימים.

ולמרות שלא אמרו לי: רצוי להניח משהו על הזיתים בכדי שלא יצופו מעלה. אני גזרתי מכסה פלסטיק לגודל המתאים ודחסתי אותו בכוח לצנצנת, כך שיאסור על החברה לצוף. אפשר עם ואפשר בלי.