ארכיון הקטגוריה: ירוקת השדה

. .. וכך בערבו של יום העצמאות התייחדנו לנו אני ווירוס הבטן הקטלני שלי. האמת היא, שאילולא שמעתי על עוד כמה בריות הסובלות מסימפטומים דומים, הייתי ודאי משוכנעת שזוהי תוצאה ישירה של עצבות יום הזכרון שנפלה עלי קשה במיוחד, לאחר שנים רבות של העדרות מהארץ. אבל … להמשיך לקרוא ←

. "הזמן עובר ואנחנו לא מטיילים מספיק" אני מודיעה ספק לעצמי ספק לאיש ספק לאומה, פעם בכמה ימים. "אני לא מפריע לך", אומר הוא "תקבעי, תארגני, ניסע".  מאז הוא מתזז קשות, האיש. אפילו מנוי לחברה להגנת הטבע כבר יש לו.. שישבת … להמשיך לקרוא ←

מה יש בחובזה הזו שכל כך משמח אותי לא אדע. היא פשוט מרוממת אותי בירקרקות הטריה שלה, במרחבי הנשימה שהיא לוקחת ובזמינות הנפלאה שלה. חברים, היא קוראת לכם 'בואו וקחו אותי !' אז יאללה,  צאו לשדות, קטפו בהנאה (רצוי במקומות בהם כלבים אינם … להמשיך לקרוא ←

מעטים הסלטים שיכולים להביא עלי עונג שלם כמו סלט חסה עשוי טוב, כזה שעליו פריכים ורעננים והרוטב שלו סמיך, עוקצני ועוטף כל פיסת ירוק.  וכשעם אלו באים גם כמה אגוזים- אז בכלל מצבי מצוין. איכות המרכיבים בסלט שכזה, משמעותית ביותר.  כל פרט חשוב: טעמו של שמן-הזית,  כוחו … להמשיך לקרוא ←

 k כשהייתי קטנה קראנו לה חובזה ושדדנו את פירותיה הקטנים ומחוסרי הטעם (לחם ערבי קראנו לזה) בשמחת ילדים. היא גם קידמה את פנינו כשהגענו לברקלי מהעיר הגדולה ושימחה אותי נורא בפניה המוכרים. 'יש חובזה וחמציצים וסביונים!' הודעתי לאיש בשמחת אמת, כאילו מצאתי זהב … להמשיך לקרוא ←

    אטריות סובה אלו הם המקלות הדקיקים בצבע ב'ז מנוקד בעדינות, שמזכירים לי תמיד את הניירות המשובחים האלו, שקונים בגליונות בודדים בחנויות נייר איכותיות. הן עשויות קמח כוסמת (או שמא עלי לומר 'גם מקמח כוסמת') והן אהבה חדשה במטבח שלי. וכאן הרגע לעצור ולומר תודה לאמיר וליעל- … להמשיך לקרוא ←

  ך   בילדותי היה בבית תמיד סלט סלק והשיטה איתו היתה בישול במים. אחר כך גדלתי, החכמתי ועברתי לתנור- ב'יוניון סקוור' למדתי לצלות אותו על מלח גס ובהמשך אצל בטלי- לצלות בנייר כסף. בזמן האחרון מצאתי לי שיטה חדשה: אני מקלפת את הסלק, … להמשיך לקרוא ←