ארכיון הקטגוריה: ביסים מהחיים

. זה לא מעכשיו החולשה הזו שלי לחלק הזה של העיר, זה אפילו הרבה לפני ימי מנהטן , בהם הייתי נוסעת במיוחד לחלקו הדרומי של העיר בכדי לחטט בחנויות תבלינים זרות, למצוא כלים מעוטרים וכלי אידוי של במבוק, לקנות דגים טריים ולאכול דים סאם. … להמשיך לקרוא ←

. הרגשת הפרידה עומדת באויר. אולי בעבור זה החלטתי לקחת את הילדה ולצאת, סתם כך שתינו, ליומיים של טיול בנות .. בשני תיקים ארזה הילדה שלי כמות דברים למינימום שבוע: בגדים, קלמר, משחקי יצירה, דילגית, ספרים, בובת ענק להתחבק איתה בלילה … להמשיך לקרוא ←

. "עכשיו תורך!"  אמרתי לאיש כשהגיעה ההודעה על פרויקט המדע שהילדה צריכה להפיק לבית הספר. בדמיוני ראיתי אותם בונים זרמי חשמל, רוקחים משחות סגולות, מעלים אדים במבחנות צרות או במינימום פותרים סוגיות עתיקות יומין, כיאה למורה במעמדו. אין בעיה, אמר … להמשיך לקרוא ←

. למה להתחיל בשלילי אני חושבת לעצמי תוך כדי שאני שוטחת בפניה את מגרעותיו של הבית בו בילינו כמעט ארבעה ימים. מסכנה, כולה שאלה איך היה הסופשבוע ואת נופלת עליה. אז כן, הוא קצת נראה כאילו שלא ממש סיימו אותו, כאילו שפתאום נגמר הכסף דוקא … להמשיך לקרוא ←

. . ימי ראשון הפכו לימי לימוד עברית- נוסעים, מורידים, מחכים, מחליפים ומחכים שוב. המורה אפרת מדווחת התקדמויות ונותנת מתנות קטנות (אמא, נכון שהיא כזו של ילדים?!) ומשם יכול להתחיל היום. הפעם, בזמן שאנחנו מחכים, הבנים ואני פורקים סקוטרים ומנווטים לשוק האיכרים הקרוב. הם מוצאים בליטה … להמשיך לקרוא ←

 . על האוטו שעמד לפני ברמזור היתה מדבקה: Things that matter the most in life aren't things מי שהמציא את המשפט הזה היה חכם וצדיק (ועל בטוח גם גבר) אבל הוא לא ראה את התשורות להן זכיתי השבוע ביום האם, דברים שאף אישה … להמשיך לקרוא ←

    אני מתקשרת לאסים, איש התיקונים שלי, להתבכיין לו על שהגג ממשיך לדלוף למרות שהוא תיקן אותו בשבוע שעבר. 'מיסיס שילה דונט וורי', הוא אומר לי  במבטא האוקראיני הכבד שלו, 'איי וויל קאם טומורוו אנד פיקס איט'. כל אחד צריך … להמשיך לקרוא ←

  Don't cry because it's over. Smile because it happened      Dr. Seuss     קידמה זה לא פה. זה לא מחמיא אבל ככה זה איתי- אני נקשרת נורא למכשירים חשמליים, מתקשה לזרוק אותם סתם כך, אפופי זכרונות ולהביא במקומם דגם חדש יותר, … להמשיך לקרוא ←