.

אישה מיוחדת דודה שלי, בת 70 כבת 7 בעיניים בורקות וצחוק שובבי . וידיים יש לה אוהו, שיודעות לבשל… ובדיוק בגלל אלו,  כשסופסוף אנחנו מצליחות  לתאם אחר צהריים במטבח איתה, אני נכנסת לאוטו ונוסעת.

אחר-צהריים של דיבורים כמו שרק נשים יודעות וטעימות של פה ושם ועוד פעם פה, כי בלי אוכל הרי אי אפשר- עוגיות של סולת בדבש ותה,  חריימה אדומה אש ומאפה שהיא מכינה בין לבין, ידיה לשות במיומנות ובמהירות בצק רך ואוצרות בתוכו טעמים של סנדויץ' תוניסאי לימוני ומתובל

ורגע לפני שאני כבר צריכה ללכת, היא אומרת לי בשמחה גדולה: "חכי, עכשיו אני מכינה לך הפתעה-  עסידה!" ומסבירה שזהו מאכל פשוט של חורף, שאמה היתה נוהגת להכין. ואנחנו, אורנה הבת ואני, עומדות ליד ומסתכלות בסקרנות כשהיא מטגנת בזריזות פיסות של דג מפולפלות ויוצקת עגבניות וימבה אריסה ישר לתוך השמן הרותח בכדי לצור רוטב באדום אדום.  ואחר כך מכינה דייסה פשוטה של סולת, עיגולים עיגולים של שמחה, אותה אנחנו אוכלות חמה ואדומה ביחד.

אוכל פשוט של אהבה ונשים. בדיוק כמו שאני  א ו ה ב ת.

.

.

עסידה של הדודה שמחה     4 מנות

המתכון הזה אינו מתכון 'ביסים' אופייני אבל שמורה לו אצלי פינה חמה. מעבר לעובדה שהכינו אותו במיוחד בשבילי ושאני חולת דייסות ורוטב אדום חריף ידועה, יש משהו ביתי ובסיסי ביופיו, מן פולנטה לעניים.

לפני שמתחילים מכינים את כל החומרים הדרושים כי הרוטב מתחיל מיד היכן שמסתיים הדג והדייסה מתחילה מיד אחרי הרוטב ואין זמן לחיפושים בארונות המטבח

4-8 פילטים של דג לבן (תלוי בגודלם, תלוי בגודל רצון הסועדים)

לבלילת הציפוי:

2 ביצים

1/2 כפית כורכום

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

מלח

1 כף שמן + 1 כף מים

קמח- כמה שנכנס!

מערבבים היטב את הביצים ושאר המרכיבים מלבד הקמח. מוסיפים קמח ומערבבים. הבלילה צריכה להיות נוזלית אך סמיכה. טובלים את נתחי הדג (שימו לב לתמונה וראו כיצד הבלילה מכסה היטב את הדג. אם היא לא, סימן שצריך עוד קצת קמח)  בבלילה ומניחים בצד הקערית.

מחממים מחבת רחבה ומחממים בה כ- 1 ס"מ של שמן לטיגון. כשהשמן חם, מטגנים את נתחי הדג עד שיזהיבו היטב משני צידם ומוציאים לנוח על נייר סופג.

ממשיכים בהכנת הרוטב האדום ישר למחבת הרוחשת:

לרוטב האדום:

320 גר' עגבניות טריות מגוררות או מרוסקות ומשומרות

1 כף רסק עגבניות

1 כף גדושה אריסה (ועוד  חריפות לפי מידת הצורך)

1-2 שיני שום כתושות

מלח

מכניסים את כל המרכיבים ישר לתוך שמן הטיגון הרותח (אהמ, אני יודעת) ומערבבים היטב. מכסים חלקית ומבשלים בבעבוע נעים עד שמסמיך ומקסים. מתבלים.

לדייסת הסולת:

4 כוסות מים

מלח

2 כפות שמן

8 כפות סולת

מביאים את המים לרתיחה בסיר קטן. מוסיפים את השמן וממליחים. תוך כדי ערבוב, מוסיפים באיטיות את הסולת למים וממשיכים לבשל ולערבב כחמש- עשר דקות, עד שהדיסה מסמיכה.

מגישים מיד בקערות את הדייסה, הרוטב והדג.

.

"הזמן עובר ואנחנו לא מטיילים מספיק" אני מודיעה ספק לעצמי ספק לאיש ספק לאומה, פעם בכמה ימים. "אני לא מפריע לך", אומר הוא "תקבעי, תארגני, ניסע".  מאז הוא מתזז קשות, האיש. אפילו מנוי לחברה להגנת הטבע כבר יש לו..

שישבת בעין גדי אורגן על-ידי הגיס רב הפעלים שהיה אחראי על הכל: גופרית, בוץ, מלח, ממתקים בכמות מסממת, מפלים, איילים, גמלים וכל השאר

.

/

כבר שכחנו שנינו כמה יפה המדבר, על נופיו הפראיים עוצרי הנשימה. העין לא הורגלה להם בשנים האחרונות

 יפה שזה כואב

.

.

רוח נעימה, משפחה, פיצוחים ועיתוני שבת, ילדים רצים יחפים. לא צריך יותר מזה, באמת שלא.

.

.

ובין היתר אכלנו גם את אלו שהכנו אני והגיסה כמה ימים לפני הטיול והצליח לשרוד ממש מעולה לפיקניק. שיעור מאלף (ובודאי גם מעט מעלף עבורה) באיך מתכון נוצר: פתיחה וסגירת ארונות בחיפוש אחר המשהו הזה שחסר, קצת מזה וקצת מזה והנה זה כאן וזה ישנו וזה אפילו טעים

.

קציצות ירוקות עם בורגול בתנור      20-25 קציצות

פתרון מעולה לימים האלו שהמקרר מלא בהמון ירוקים שקניתם כי לא התאפקתם או לימים בהם אתם רוצים להרגיש ממש בריאים, יפים וחסונים

1 צרור מנגולד (כ- 6 גבעולים גדולים)

1 צרור תרד

1 צרור פטרוזיליה

1 צרור כוסברה

2-3 ענפי נענע טריה- רק העלים

1 בצל גדול קלוף

2 שיני שום גדולות קלופות

6 כפות פירורי לחם מלא

3 ביצים

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית כוסברה טחונה

100 גר' גבינת פטה כבשים- מפוררת

3/4 כוס בורגול גס (כמו שהוא לא מושרה ולא מבושל)

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט.

שוטפים היטב את כל הירוקים. מפרידים בין עלי המנגולד והגבעולים הלבנים- שומרים את שניהם. חותכים את גבעולי צרורות הפטרוזיליה והכוסברה .

מכניסים למעבד מזון את הבצל חתוך גס, את גבעולי המנגולד, השום ופירורי הלחם. מקצצים היטב ומעבירים לקערה. מקצצים גם את שאר הירוקים ומעבירים לקערה.

מוסיפים לקצוצים את כל שאר החומרים, מערבבים היטב ומשאירים לנוח כ- 20-30 דקות, בכדי לתת לבורגול לספוג את הנוזלים.

בשלב הזה מומלץ לטגן קציצית קטנה על מחבת בכדי לבדוק תיבול ולראות מה ואם חסר. זה הזמן לתקן לשביעות רצונכם.

בידיים משומנות מעט (העיסה תהיה עדיין רכה מעט אבל תתייצב בתנור), יוצרים קציצות שטוחות ומניחים בשתי תבניות גדולות על-גבי נייר אפיה. מלטפים במעט שמן זית כל קציצה וצולים בתנור כ- 15-20 דקות או עד שהקציצות מזהיבות מעט אך עדיין נותרות ירוקות ויפות לעין.

שדרוג טעם נפלא: יוגורט/שמנת חמוצה בלימונים כבושים

מקצצים לימונים כבושים למחית (שלי או כל לימון כבוש אחר) ומערבבים עם יוגורט או שמנת חמוצה ושמן זית. מעדן.

.

ספר, כך למדתי בשנה האחרונה, הוא סוג של לידה

מרגשת וכואבת ושמחה

רגעים מתוקים לצד אי-ודאות ומתח, בדיקות ועוד בדיקות, ביחד ולחוד, תזוזות משונות, דקירות חודרניות והרגשת ראשוניות נפלאה.

ספר, כך למדתי, זה המון עבודה. של הרבה אנשים.

והנה השבוע, סופסוף הכל מתנקז לקו הסיום- תחילת ההדפסה. ההתחלה של הסוף.

של הספר. שלי. וואו.

.

אפילו אינקובטור יש

ודולה אחת גם

אפרת המעצבת

מקסימה, לא?

 .

.

מישהו ביקום הגדול הזה דואג לי, ככה החלטתי כשהגורל זימן לי את הרצל. כי צריך מזל בדברים האלו והרצל זה קרש הצלה איתן בקריסות הבית האינסופיות. הפעם זה המנעול של דלת הכניסה שלא נועל. הרצל מגיע, צנוע ושקט כתמיד, בודק פה בודק שם, מדווח שצריך לקנות מנעול חדש וכמה מפתחות ארצה שישכפל עבורי.  'הרצל' אני אומרת לו, 'מה הייתי עושה בלעדייך, תגיד?!' האמת היא, שאני מנסה בכוח להוציא ממנו חיוך קטן אבל גם הפעם זה לא הולך לי. 'היית מוצאת הרצל אחר', הוא עונה בלקוניות והולך לדרכו.

כשהוא חוזר, הבית מלא בריחות של עגבניות ושום וחמישה ילדים יושבים ליד השולחן לארוחת ערב קולנית. לזניה פשוטה מרצה תמיד את כולם, גם את הבררנים ביותר כמו החבר של נמברטו שטוען שהוא לא אוהב אבל מגלה שהוא דוקא כן.

אפילו הרצל, אחרי המנעול מסכים לחתיכה קטנה. זה לא בא בקלות ולוקח את השכנוע שלו: חתיכה קטנה הרצל, אני אומרת לו, זה יעשה אותך שמח . אני שמח אל תדאגי… הוא אומר לי בפנים חתומות.

אבל כשהוא מסיים את הלזניה ואת הקפה, מתגנב חיוך קטנטן כזה לזויות הפה שלו והוא אומר תודה רבה היה טעים מאד והולך. ובתוך ההמולה ופטפוטי הילדים, אני נשענת על השיש בינות ללזניה שמראה את סופה הקרב וערימות הכלים המלוכלכים וחושבת כמו תמיד- על איך זה שאוכל יודע בתבונה שכזו, לשמח אנשים, אפילו את ההרצלים הכי רציניים.

.

.
את הקטע הזה כתבתי לפני כמה חודשים אבל דוקא היום, כשקיבלתי הודעה מהאמא של הילד שחשב שהוא לא אוהב לזניה וגילה פתאום שהוא דוקא כן ולא מפסיק לדבר עליה אז אולי אפשר לקבל מתכון, החלטתי שהגיע הזמן לשמח את כל אלו שביקשו כל כך יפה בתגובות.

כאן בבית היא יוצאת בכל פעם מעט אחרת- תלוי בסוג הגבינות שצריך לחפף מהמקרר. זהו מתכון בסיס שניתן לשנות ולרענן באינספור דרכים. אם הילדים עוזרים או אם אתם ממש עייפים או ממהרים, ניתן בעצם לערבב את תערובת הגבינה והעגבניות ולקצר מעט תהליכים- הטעם יהיה אותו טעם, המראה אולי טיפה פחות.

.

.

לזנית גבינה פשוטה       לתבנית של 30 ס"מ*22 / מאכיל הרבה ילדים!

בענייני ילדים- אם יש לכם עסק עם ילד שלא אוהב גבינה לבנה לסוגיה (כמו הבת שלי, למשל)- רצוי להתחיל מכמויות גבינה קטנות יותר- ככה יש יותר אדום, פחות לבן וכשהילד מתרגל, ניתן להעלות את כמויות הגבינה.

ניתן להכין מראש ולשמור במקרר. במקרה כזה, רצוי להוציא כחצי שעה לפני מהמקרר ולהחזיר לטמפ' החדר לפני האפיה. כמו כן, יש לתת ללזניה כ-10-15 דקות מנוחה לפני ההגשה, בכדי שתתיצב ותתמצק. אפשר גם לאפות מחצית הדרך, להשאיר בחוץ עד לשעה הנחוצה ולסיים את מלאכת האפיה ברגע האחרון.

_     _      _     _      _      _

כ- 15 עלי לזניה *(ואולי עוד כמה כי התבנית תבקש…) ללא צורך בישול מוקדם (של ברילה אחלה)

* אם אתם בעניין של פחות פסטה- גם ארבע שכבות יהיו מספיקות

לרוטב העגבניות:

4-6 שיני שום גדולות כתושות

4 כפות שמן זית

3 פחיות קטנות של עגבניות מרוסקות (400 גר' בכל אחת)

חופן עלי בזיליקום טריים

1 כפית סוכר

מלח ופלפל גרוס טרי. ואם ניתן- מעט צ'ילי יבש, לא בכדי שיהיה חריףאלא בכדי שיתן מעט ארומה

לתערובת הגבינות:

~ 600 גר' גבינה רכה- קוטג' או ריקוטה אפשר בשילוב עם פטה, גבינה לבנה

1 ביצה

חופן פטרוזיליה ובזיליקום טריים קצוצים דק (או כאשר אהבה נפשכם)

100 גר' גבינת פרמז'ן מגוררת (אם אין אפשר מוצרלה או קשה אחרת)

ובנוסף- כ- 40 גר' פרמז'ן/מוצרלה או כל גבינה קשה אחרת מגוררת

מכינים את רוטב העגבניות: בסיר רחב מחממים מעט את שמן הזית עם השום הכתוש ומעט מלח. מאדים בזהירות עד שהשום מתרכך ומפיץ ריח. מוסיפים את הבזיליקום הקצוץ ומבשלים יחד מעט. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מתבלים ומבשלים בבעבוע קל כעשר דקות (מכוסה חלקית שלא ישפריץ לכל עבר). אין צורך להסמיך את הרוטב מאחר והנוזלים דרושים לעלי הפסטה הלא מבושלים.

מערבבים את חומרי תערובת הגבינות ומתבלים במלח ובפלפל.

כעת למלאכת הבניה: כ- 2/3 מכוס רוטב עגבניות יש לשמור לשכבת הלזניה העליונה. אם אתם יכולים לשמור בעין, זה מספיק טוב.

מפזרים מעט רוטב עגבניות על תחתית הכלי, מניחים מעל את עלי הלזניה זה לצד זה (חפיפות מקריות זה בסדר גמור), מכסים ברבע מתערובת הגבינה (חוסר שלמות מקובלת בהחלט), מסיימים ברבע מרוטב העגבניות וממשיכים כך הלאה – 4 קומות לבניין. (או שלוש או שתיים- ראו הערה למעלה*)

מכסים בשכבת פסטה אחרונה, מעליה רוטב העגבניות השמור ומפזרים את הגבינה המגוררת.

אם יש זמן- נותנים ללזניה לעמוד ולספוג נוזלים. אם אין- גם בסדר. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט כ- 40 דקות או עד שהלזניה מבעבעת וזהובה למשעי.

נותנים לה לעמוד ולנוח מעט. מסכנה עיפה.

צועקים בואו לאכול!!!

.

.

"יחזקאל" אמרה הילדה שלי בכנות ההורסת והקטלנית הזו של  ילדים שטרם למדו טקט מהו "אתה יודע למה אמא שלי כבר לא באה הנה הרבה?". לא, יחזקאל לא ידע. הוא לא באמת ידע למרות ששתי דקות לפני כן,  התנצלתי והסברתי לו שקצת לא הייתי ושאני עובדת המון. אולי בגלל שהוא לא ידע, המשיכה ילדתי להסביר: "כי אמא מקבלת כל שבוע ארגז של ירקות אורגניים!"

בשלב הזה  שקלתי את מכלול האפשרויות שעמדו בפני.  לדאבוני, זיהיתי רק שתיים, אולי כי מההלם הלכה היצירתיות. כמו שזה נראה באותו הרגע, יכולתי לבחור בין נסיון התאבדות בינות לערימת החצילים שמולי או בהתמודדות עם האמת הלא נעימה. בחרתי באמת כי לימדו אותי שהאמת תמיד מנצחת והתנצלתי שוב בפני האיש החמוד הזה.  כן, עינת מכפר הנגיד שולחת  אלי בכל פעם ארגז עם ירקות שבוץ האדמה עדיין דבוק לגופם, שבו עלים משונים שאת שמותיהם אני לומדת לאט וירוקים שעדיין אוחזים בשורשיהם.  ארגז הפתעה, כזה שאין לדעת מה אמצא בתוכו ושמשאיר את המטבח ואת המקרר מלוכלכים הרבה יותר מכרגיל אבל מאלץ אותי לאכול מיני עלים שלא הייתי קונה בעצמי וכופה עלי יצירתיות קלה, בימים בהם הספר גומע את רובה.

צרור האורגנו /זעתר הענק שהגיע בארגז חיפש יעוד וקיבל אותו מדפנה בת-דודי, שכתבה לי על לחמניות שמרים ממולאות באזוב שהכינה. כמו אצל אלו, אין מתכון, רק תאור כללי של העניין אבל זה בלבד הספיק בכדי לפנות זמן ולהכין לחמניות רכות וחמימות שבבטנן בצל מטוגן, עלים וגבינה, וטעמן מזכיר ימים רחוקים של טיול צופים, מדורה ותה עם מרוה.

.

לחמניות ממולאות בעשבים וגבינה              12 לחמניות קטנות

לבנים שיווקתי אותן כלחמניות פיצה והן התקבלו בצהלות. הילדה שלי, זו שאומרת אמת, הסתכלה עליהן ועלי במבט שאומר 'זה פיצה זה?' והלכה.

אפשר לגוון עם מה שיש- מתרד ועד ירוקת אחרת כמו עשבי תיבול שונים, עלי חרדל ועוד

במידה ואתם בוחרים לשנות סוג קמח- כמו רק רגיל או רק כוסמין, יש להיות רגישים לכמות המים. קמח רגיל ישתה פחות. קמח מלא- מעט יותר.

לבצק:

1 כוס קמח כוסמין מלא

3/4 כוס קמח רגיל

1 כפית גדושה שמרית או שמרים יבשים

3/4 כוס מים חמימים

3 כפות שמן זית

1/4 כפית מלח

ממיסים את השמרים במים ומוסיפים קורט סוכר. מערבבים את הקמחים והמלח יחד. אם מכינים במעבד מזון- מוסיפים את תערובת השמרים והמים ואת שמן- הזית, תוך כדי פעולת המכשיר (אם הבצק דביק מדי, יש להוסיף מעט קמח. אם נראה יבש- מעט מים) ומעבדים כחצי דקה לקבלת בצק אחיד ורך.

מעבירים את הבצק לקערה משומנת היטב, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקום חמים לשעה וחצי או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

מגלגלים בעדינות את הבצק לנחש וחותכים ל- 12 חלקים שוים. מגלגלים כל חלק לכדור ומכסים במגבת, למנוחה קלה. בינתיים מכינים את המלית-

למלית:

מעט שמן זית

1/2 בצל גדול קצוץ דק

כ- 2 כוסות עלי  זעתר או אורגנו - נקיים

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2 כוס גבינה מגוררת (מוצרלה או אחרת)

כ- 2 כפות גבינת פטה מפוררת

אפשר: תימין טרי ו-1/4 שן שום כתושה

מאדים את הבצל הקצוץ בשמן-זית ומעט מלח, עד שהבצל זהוב ורך. מוסיפים את כל העלים ומטגנים כדקה עד שהם נובלים מעט. מעבירים לקערית ומצננים מעט. מערבבים עם הגבינות ומתבלים. זהירות עם המלח- יש פטה והיא מלוחה.

ממלאים: לוקחים כדור בצק ומשטחים בעזרת הידיים לעיגול שקוטרו כ- 8-9- ס"מ, ממלאים בכפית גדושה של תערובת האורגנו והגבינה ומביאים את כל הקצוות למרכז, מעל למלית. צובטים את הבצקלסגירה, מכדררים מעט ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כשתפר החיבור כלפי מטה.

כשכל הכדורים מוכנים, מלטפים אותם במעט שמן-זית (בעזרת היד) ואופים כ-  15 דקות בתנור שחומם ל- 180 מעלות סלציוס/350 פרנהייט. נותנים להם לנוח כעשר דקות בהן הם יתרככו ויתכווצ'צ'ו  מעט ואוכלים.

.

 מפורסמים 1

"אמא, לא תאמיני מה היה היום בשיעור- דנה המורה שאלה אם מישהו מכיר מישהו שתרם למדינה אז אני אמרתי שהסבא-רבא שלי היה עמנואל שחר. וכל הבנים היו כזה… די, לא נכון! וגם דנה המורה היתה ממש בשוק…"

עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, יש לי כבוד רב  לעמנואל סבו של האיש. אבל תרשו לי להיות מעט סקפטית בקשר לידע שיש לילדים בכיתה ד' על מפקדו הראשון של חיל ההנדסה.

.

.

 מפורסמים 2

"אמא, את מפורסמת?!"

לא, לא ממש

"אבל יש לך בלוג!!!"

.

 מפורסמים 3

"אמא, את מפורסמת?"

לא, לא הייתי אומרת

"…ואבא, הוא מפורסם??"

לא, לא מפורסם

"אבל הוא פרופסור באוניברסיטה. אז איך הוא לא מפורסם??"

.

.

 מפורסמים 4

"אני רוצה להיות מעצבת אופנה מפורסמת"

את רוצה להצליח במה שאת עושה או להיות מפורסמת, אלו שני דברים שונים

"להצליח. אבל בעיצוב אופנה אם אתה מצליח אז אתה מפורסם ואז כולם רוצים כזה ללבוש את הבגדים שלך"

.

 מפורסמים 5

"אמא, אז מי יש לנו מפורסם?" (הילדה בקול נואש)

 יש לנו את דוד גלעד

"הוא מפורסם?"

קצת. אבל הוא יהיה, צריך רק סבלנות.

          יומולדת שמח גיסי, עכשיו תאלץ להמציא את הקיטור הבא

.

.

מפורסמים או לא צריך שיהיה משהו טעים ליד הקפה

מתכון של עוגיות שיבולת-שועל שוקולדיות עם טעמים של קלמנטינה וקריספיות מתפצחת. מקסימות עם הקפה של אחר הצהריים.

.

עוגיות שיבולת שוקולדיות       כ- 20 עוגיות

הן אפילו טעימות קפואות! וחברים, לא להתקמצן על שוקולד טוב.. זה מה שעושה את ההבדל בין עוגיה ל ע ו ג י ה

 1/2  1 כוסות שיבולת שועל

1/2 כוס קמח מלא

1/2 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית קינמון

2 כפות קקאו משובח

1/3 כוס שמן זית צעיר ולא מריר

1 ביצה

1/2 כוס סוכר

גרירת קליפתה של קלמנטינה אחת עסיסית ורעננה

100 גר' שוקולד מריר משובח- קצוץ גס עם סכין, נחמד שלא אחיד

מחממים תנור ל-  180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט. מכינים שתי תבניות גדולות מכוסות בנייר אפיה.

מערבבים נוזלים ומסיפים יבשים ושוקולד קצוץ. אם התערובת מעט יבשה ניתן להוסיף כפותיים של  מיץ קלמנטינה או מים. מניחים כפות מהתערובת במרווחים על גבי התבניות ואופים כ- 10-12 דקות. מצננים ושומרים בכלי אטום או במקפיא, לעיתות משבר.

למרות שהדרכון שלי טוען לאזרחות ישראלית, כרטיס האשראי שלי טוען אחרת. מבחינתו אני תיירת המסוגלת למלא רק מחצית טנק דלק בכל פעם, כי ככה זה בישראל עם תיירים. מפה לשם, אין ביקור בתחנת דלק שאינו מתחיל ומסתיים במספר שאלות, בירורים, דיונים ועל הדרך גם קבלת כמה עצות. בחינם.

בפעם האחרונה היה זה 'אבישי החתיך' (כך נכתב בצג השם שלו) שתהה בקול מהיכן אני ומיד נידב לי ממשנתו- אין מקום כמו פה, אמר לי בעודי מחכה, אין כמו בארץ. אחר כך שמעתי איך נסע ללונדון לא מזמן ואחרי יומיים חטף את הג'ננה למה ששקט ומסודר שם יותר מדי ומשעמם שכולם עומדים בתור בסבלנות ולא נדחפים ואיך שכבר רצה לעוף משם, כי כמו שכבר אמר לי אין כמו בבית.

הוא צודק כמובן כי באמת אין כמו בבית. והבית הוא פה גם אם לפעמים נדמה שהוא שם. גם אם לפעמים הוא באמת באמת שם.

כי רק פה אני הולכת ברחוב של יום שישי וריחות הבישולים לקראת שבת עולים ומזדחלים ברכות מחלונות הבתים. מאחד מהם מרק שעועית, או לפחות כך נדמה לי, שמריץ אותי כמובן למטבח למרק שעועית משלי.

וכן, אין כמו בבית. גם אם לפעמים זה לא כל כך פשוט כמו שמסכם את זה בשניותיים אבישי החתיך

.

.

ומאחר והצטברו לי מספר התנצלויות, הנה הן:

* אני מתנצלת על פרקי הזמן הארוכים כל כך שבין לבין, תאמינו לי שלא שכחתי. מה פתאום שכחתי?! אני כל הזמן כותבת לכם בראש שלי (זה מן הרגל כזה), רק שזה לא מגיע לשום מקום כי קצת שקעתי בעבודה על הספר והרבה בהסחות החיים שבארץ ורבות הן. זה ישתנה בהקדם, אני מבטיחה.

* אני מתנצלת בפני אלו שכותבים לי למייל האישי ולא מקבלים תשובה. המיילים האלו נבלעים בים האחרים ולכן אני שוב מזכירה למי שרוצה שאלה לתשובה או סתם להגג, לכתוב את זה בבלוג עצמו. שימו לב שכאשר אתם מחזירים מייל לביסים שקיבלתם אוטומטית, הוא לא מגיע לבלוג כי אם אלי אישית.

* אני מתנצלת על הצילום- איכשהו מרקי קטניות, שהם דבר כל כך מנחם ומפנק, הם הדבר הכי לא פוטוגני שיש. לא פוטוגני אבל טעים טעים.

/

 *     *     *   

מרק שעועית ועצמות מח

לקרוא לו מרק שעועית זה קצת מצחיק כי יש בו כמעט את כל מה שהיה לי בקרבת היד-  מדובר במרק סמיך ועשיר שמתבשל לאיטו כ- 3 שעות.

1 כוס שעועית יבשה- מושרת במים קרים ללילה

6 עצמות מח

2 עגבניות בשלות- מגוררות ללא קליפה

4 שיני שום כתושות

מלח ופלפל גרוס טרי

2 עלי דפנה

תבלינים:   1/4 כפית קינמון, 1 כפית פפריקה, 1/2 כפית סוכר, פלפל חריף גרוס לפי הטעם

1 רסק עגבניות קטן

2 גזרים גדולים- פרוסים

כ- 350 גר' דלעת חתוכה לקוביות

צרור קטן של פטרוזיליה- עלים בלבד- קצוצים

~2 ליטר מים

1/4 כוס עדשים שחורות

1/4 כוס גריסים

מוסיפים מעט שמן-זית לסיר רחב ומבשלים בו את העגבניות והשום תוך כדי ערבוב, כ- 5 דקות. מוסיפים את התבלינים ואת רסק העגבניות ומבשלים כ- 5 דקות נוספות.

מסננים את השעועית ממי ההשריה ומוסיפים אותה לסיר עם עצמות המח והמים. מביאים לרתיחה ומבשלים בבעבוע קל כשעה.  מנקים מדי פעם את הקצף שנוצר בדפנות הסיר ( לתהליך המבאס הזה קוראים קיפוי). בתום השעה מוסיפים: גזרים, קוביות דלעת, פטרוזיליה קצוצה, עדשים וגריסים, מביאים לרתיחה נוספת ומסירים שוב את הלכלוך והקצף שנאספו בדפנות הסיר. מבשלים תוך בעבוע עדין, מכוסה למחצה, כשעתיים או עד שהשעועית רכה והמרק מסמיך.  * במהלך הבישול, בערך לאחר כשעה, אני ממליצה להוציא כמחצית מתוכן המרק, למעוך מעט ולהחזיר לסיר-המהלך מעניק למרק מרקם סמיך ועשיר. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך.

Filed under: ביסים מהחיים, בשר, ירקות, ישראל שלי, מרק, קיטניות ]]> http://bissim.com/2011/11/22/beans-marrow-bones-soup/feed/ 31 הילה B1 http://bissim.com/2011/10/16/dganim/ http://bissim.com/2011/10/16/dganim/#comments Sun, 16 Oct 2011 21:50:36 +0000 הילה http://bissim.com/?p=8552 להמשיך לקרוא ←]]>

.

מציאות ישראלית

אני זוכרת את אמא שלי דומעת אל מול המסך כשהגיע השבוי הישראלי חזרה הביתה

השבוע, שנים רבות אחרי, יצרב הזכרון הזה בדיוק אצל ילדי

.

הומור

תכתובת ברשת שהגיעה לעיני:

בלוג נהדר אבל מאז שהיא חזרה לארץ נראה שירדה לה המוטיבציה לבשל… ממש כואב הלב עליה

ומישהי בתגובה הצליחה להצחיק אותי: אם הייתי גרה בברקלי וחוזרת לארץ היתה יורדת לי המוטיבציה לעשות כל דבר שהוא לא להזמין כרטיס חזרה.

.

ורק בכדי שלא יכאב לה הלב

שקיות לקט הדגנים של סוגת (וזו אינה פרסומת סמויה) הן פיתוי גדול- כי תוך עשר דקות הן מוכנות לאכילה ואז כל שנותר הוא רק להוסיף להן טעמים ויש תוספת נפלאה ואפילו ארוחה קלה אם מצרפים לזה קצת גבינת עזים וירקות.

בתערובת שאני קונה יש חיטה, גריסים, אורז מלא ושיבולת שועל אבל כמובן שאפשר לבשל רק דגן אחד שאוהבים או אפילו קטניה ולשלב במקום.

.

סלט דגנים בבצלים ופטריות

250 גר' = 1 שקית לקט חמישה דגנים

2 כרישות דקות נקיות ופרוסות

6-7 גבעולי בצל ירוק קצוצים

1/3-1/4 כוס שמן זית

מלח ופלפל גרוס טרי

חופן נדיב של עלי בזיליקום טריים קצוצים דק

סלסלת פטריות טריות

מיץ לימון טרי – לפי הטעם

מעבירים את הבצלים והכרישות לסיר קטן בתוספת שמן הזית ומעט מלח. מבשלים בעדינות ובסבלנות מכוסה על להבה נמוכה ומערבבים מדי פעם. כשנדמה שיבש מדי, מוסיפים כ- 1/4 כוס מים וממשיכים בבישול עד שהבצלים רכים לגמרי.

מנקים את הפטריות וחותכים אותן- עדיף קטן יותר ממני, אחרת יאפשרי שכמו אצלנו, מישהו שאוהב פטריות פשוט ישלוף אותן החוצה ויותיר לכם את השאר… צולים את הפטריות על מחבת נקיה ויבשה בחום גבוה, עד שאלו צלויות ושחומות היטב מכל הצדדים ורק אז מוסיפים זילוף שמן קטן בכדי לתת להן ברק ושמחה בעיניים.

מבשלים את הדגנים, מסננים ומערבבים בעודם חמים יחד עם תערובת הבצלים, הבזיליקום והפטריות. מתבלים היטב במלח, פלפל ובמעט מיץ לימון.

סלט דגנים עם ארטישוק ירושלמי ורוזמרין

פחד מוות אני פוחד מהשורש המקסים הזה, בעבור כאבי בטן אימתניים שהעניק לי פעם כשאכלתי ממנו ללא גבולות. מאז, אני מקפידה לתחמן אותו ומכניסה מעט ממנו לכל מיני דברים, בשביל לקבל תזכורת לטעמו הנפלא

250 גר' = 1 שקית לקט חמישה דגנים

2-3 ארטישוקים ירושלמיים מוצקים- קלופים

1 בטטה קלופה

2 שיני שום

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר טרי קלוף

1/3-1/4 כוס שמן זית

מלח ופלפל גרוס טרי

1 ענף רוזמרין- עלים בלבד- קצוצים דק דק

קוצצים בקפידה את הארטישוקים, הבטטה, השום ושורש הג'ינג'ר הטרי- פרוסות, פסים וקוביות תהיה שיטה טובה לעניין.

מעבירים לסיר קטן יחד עם שמן הזית ומעט מלח ומבשלים בעדינות מכוסה, תוך כדי ערבוב עדין מדי פעם.

מבשלים את הדגנים ובעודם חמים מערבבים היטב עם תערובת הארטישוק הירושלמי והרוזמרין. מתבלים בהרבה פלפל גרוס טרי ובמלח.

.

.

.

כל כך הרבה מים זרמו בירקון מאז הגענו (או שמא אלו עקיצות היתושים, החום והלחות) ונדמה כאילו אין כבר טעם לחזור לאחור ולהעלות זאת לכתב. הילדים בסדר תודה ששאלתם: לה יש כבר עניבת צופים צהובה וחוצפה ישראלית (בניגוד לזו הקודמת- האמריקאית או מיי גוד) ונדמה שלו התחלף כל המיץ של המוח בכדורגל ובגולים. ובעצם הם הרבה יותר מבסדר, הם ממש מעולים.

..

ואני, אני פה ואני שם. אני בבית ואני זרה. אני הכל ולא כלום וגם וגם וגם. מתקנת מכונת כביסה שנוזלת, מזגן מקולקל. מנסה לשייך פנים של הורים לשמות ילדים, ללמוד מחדש מה נאה ומה לא, מה קונים מתנה וכמה זה עולה, מי חבר של מי ואיפה אוכלים טוב ומה ובעיקר – מחכה לאיש שיחזור.

.

.

וכשעצוב או כבד אני הולכת ליחזקאל, זה שבבוטקה בשדות. הוא תמיד מחייך יחזקאל, כאילו כל הטוב של העולם מתנקז לו לגוף. הוא מספר לי על בעיות השיניים ועל איך שהוא לא יכול לאכול בגלל זה מנגו, מגניב לי חצי אבטיח למרות 'שזה סוף העונה אבל בחיי שזה מתוק כמו סוכר תטעמי ותגידי אם לא' ומחשב טורי מספרים ארוכים בראש עם עפרון על נייר. הוא עושה לי טוב יחזקאל, הוא וחצי הכוס המלאה שלו.

ותאנים הוא נותן לי רכות קווצ' בחצי מחיר ואומר תראי איזו ריבה מעולה תצא לך מאלה

.

.

ריבת תאנים ופסיפלורה

1 ק"ג תאנים בשלות

450 גר' סוכר

3 כפות חומץ בלסמי

2 פסיפלורות

חותכים כל תאנה לרבע ומעבירים לסיר. מכסים בסוכר ומניחים מכוסה ללילה או לכמה שעות. מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה. מוסיפים את הבלסמי וממשיכים לבשל תוך כדי בעבוע עדין כ-40 דקות או עד שהריבה מסמיכה מאד. בכדי לבדוק סמיכות ריבה- מעבירים כף גדושה לקערית קטנה ומכניסים למקפיא לכמה דקות. כשמוכן- סוחטים את תוכן של הפסיפלורות לריבה וממשיכים כ-חמש דקות נוספות.

מצננים מעט ומעבירים לצנצנת נקיה.

*

ביום רביעי ירד האסימון על גודלו של האסון- השערות של איש הדשא שלי לא צמחו!

ב כ ל ל.

את איש הדשא הכנתי כדוגמית עבור עדר הקטקטים בגן של צעיר הבית, לרגל מסיבת פרידה קטנה מהגן. לא יודעת אם זה סוג הדשא הספציפי שבחרתי, שהבטיח צריכת מים מועטת בכ- 1/3 או שמא ככה זה תמיד אבל להביא דוגמית קרחת לילדים בני ארבע, זה לא זה. בחמישי שעטתי למשתלה לקנות עציצי חרס ושתילים ובשישי בבוקר צבענו, הדבקנו ושתלנו.

כל שנשאר עכשיו זה להתחיל לגרוב גרביונים.

.

שלושה ילדים נבטו לנו בגן הזה- חמש שנים של מסיבות וחגים וימי הולדת ורגעים מרגשים ומסיבות סיום וגננות אהובות.  גן שנעים להכנס אליו ואפילו יותר חשוב מכך- גן שנעים לצאת ממנו בידיעה שהילדים שלך בידיים טובות. גן שיש בו רוגע.

משהו להוסיף לרשימת הגעגועים.

.

מעזיזה הגננת האפגאנית, למדתי להכין את הדלעת המעולה הזו והתמכרתי. מסוג הדברים הכה פשוטים שתמיד משמח למצוא כשפותחים את דלת המקרר ומציצים פנימה בתקוה לגאולה. וכשהיא עדין חמימה וטריה, עם נגיעות היוגורט הקר והחמצמץ והשומי הזה והאורגנו הטרי- היא פשוט נפלאה.

         *

דלורית בכורכום ויוגורט 

עזיזה לא שמה כלום על היוגורט (שהיא כמובן מכינה בעצמה) ולפעמים מפזרת נענע יבשה. אני מפוצצת באורגנו כי הגינה מייצרת אותו בקצב מטורף ויש בשילוב הזה משהו מרענן. אם לא זה ולא זה- אפשר כמעט הכל בעצם

דרך פשוטה לקילוף דלורית: חוצים את הדלורית באזור שבו היא מתחילה להיות עגלגלה, כלומר מפרידים בין חלקה החלול והמגורען (החלק התחתון) לבין חלקה המלא והחלק (החלק העליון). קוטמים גם את חלקו העליון של החלק העליון והחלק ומעמידים אותו על חלקו החתוך והרחב. מתחילים 'לגלף' בעזרת הסכין את הקליפה בפסים מלמעלה למטה, עד שכל החתיכה נקיה מקליפות. באותה דרך מנקים גם את החלק השני ואח"כ חוצים ומנקים את הגרעינים בעזרת כף.

את הדלורית הנקיה פורסים לפרוסות שוות ברוחבן- כך הפרוסות יתבשלו באופן אחיד.

מזליפים מעט שמן -זית למחבת רחבה ומסדרים את פרוסות הדלורית בצפיפות זו לצד זו. מתבלים במלח ומפדרים במעט כורכום. מוסיפים מים לכדי 2/3 מגובה פרוסות הדלורית ומביאים לרתיחה. מכסים וממשיכים לבשל על להבה בינונית כ- 15-20 דקות. אם עדיין יש נוזלים בתחתית, מגבירים את הלהבה ומרתיחים ללא כיסוי עד שהנוזלים שנותרו סמיכים. אם לחלופין, יש מחסור במים- מוסיפים מעט בעת הצורך.

בסיום הבישול הדלורית צריכה להיות רכה מאד אך לא מתפרקת ובתחתית המחבת מעט נוזלי כורכום סמיכים. מעבירים לצלחת הגשה.

מערבבים יחד כמה כפות של יוגורט טבעי ושום כתוש. מזליפים מעל, מפדרים בפלפל גרוס טרי ומוסיפים עשבי תיבול.