/

/

אז מה מיוחד בה? דיתי שאלה אותי בעודה פורסת לעצמה חתיכה מהעוגה. שום דבר, היא טעימה.

לא, אבל מה מיוחד בה? היא שאלה שוב, הקמח? מה???

ואז הבנתי שנהייתי פיליס גלזר!!!

לא מי יודע מה בריאותית, לא מי יודע מה יפה.

פשוט טעימה מהסוג הביתי והמבושם.

וזהו.

עוגת תירס תפוזית/   מרתה סטוארט ויה אחותי עם מעט שינויים

בוחשים בזריזות ומקבלים ניחוחות תפוזיים, קראנצ'יות נפלאה של פיתפותי תירס וקראסט שחום ופריך.

התות הינו הוספה עצמית ולכן אם לא בא או לא בעונה- יצא מצוין בלי. אם כן תות- פרוסות דקיקות ישמרו מקומן למעלה ואילו עבות, ישקעו לתוך העוגה ויקבלו מרקם וטעם של ריבת תות. אני אישית אוהבת את האופציה הראשונה יותר.

1/2 כוס שמן-זית

2 ביצים

1 כוס סוכר +2 כפות

גרירת קליפה של תפוז שלם

1/2 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי

1/4  1 כוסות קמח

1/2 כוס קמח תירס דק

2 כפיות אבקת אפיה

2/3 כפית מלח (לא טעות)

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 375 פרנהייט

משמנים תבנית מאורכת ו'מסכרים' אותה מעט- מפזרים סוכר בעדינות והופכים מעל לכיור בכדי שיתרת הסוכר תצא.

בקערה גדולה מערבבים: שמן-זית, ביצים, מיץ וגרירת תפוזים וכוס סוכר. בקערה נפרדת מערבבים את כל החומרים היבשים ומאחדים יחד בערבוב נאה.

מעבירים את התערובת לתבנית וזורים מעל את 2 כפות הסוכר.

* אם משתמשים בתותים או בכל פרי אחר, מערבבים את פרוסות הפרי עם 2 כפות הסוכר ומפזרים בעדינות מעל לתערובת העוגה.

אופים כ- 40 דקות או עד שהעוגה שחומה למדי וקיסם יוצא נקי ויבש.

הכי טעימה מעט חמימה מן התנור.

.

מישהו ביקום הגדול הזה דואג לי, ככה החלטתי כשהגורל זימן לי את הרצל. כי צריך מזל בדברים האלו והרצל זה קרש הצלה איתן בקריסות הבית האינסופיות. הפעם זה המנעול של דלת הכניסה שלא נועל. הרצל מגיע, צנוע ושקט כתמיד, בודק פה בודק שם, מדווח שצריך לקנות מנעול חדש וכמה מפתחות ארצה שישכפל עבורי.  'הרצל' אני אומרת לו, 'מה הייתי עושה בלעדייך, תגיד?!' האמת היא, שאני מנסה בכוח להוציא ממנו חיוך קטן אבל גם הפעם זה לא הולך לי. 'היית מוצאת הרצל אחר', הוא עונה בלקוניות והולך לדרכו.

כשהוא חוזר, הבית מלא בריחות של עגבניות ושום וחמישה ילדים יושבים ליד השולחן לארוחת ערב קולנית. לזניה פשוטה מרצה תמיד את כולם, גם את הבררנים ביותר כמו החבר של נמברטו שטוען שהוא לא אוהב אבל מגלה שהוא דוקא כן.

אפילו הרצל, אחרי המנעול מסכים לחתיכה קטנה. זה לא בא בקלות ולוקח את השכנוע שלו: חתיכה קטנה הרצל, אני אומרת לו, זה יעשה אותך שמח . אני שמח אל תדאגי… הוא אומר לי בפנים חתומות.

אבל כשהוא מסיים את הלזניה ואת הקפה, מתגנב חיוך קטנטן כזה לזויות הפה שלו והוא אומר תודה רבה היה טעים מאד והולך. ובתוך ההמולה ופטפוטי הילדים, אני נשענת על השיש בינות ללזניה שמראה את סופה הקרב וערימות הכלים המלוכלכים וחושבת כמו תמיד- על איך זה שאוכל יודע בתבונה שכזו, לשמח אנשים, אפילו את ההרצלים הכי רציניים.

.

.
את הקטע הזה כתבתי לפני כמה חודשים אבל דוקא היום, כשקיבלתי הודעה מהאמא של הילד שחשב שהוא לא אוהב לזניה וגילה פתאום שהוא דוקא כן ולא מפסיק לדבר עליה אז אולי אפשר לקבל מתכון, החלטתי שהגיע הזמן לשמח את כל אלו שביקשו כל כך יפה בתגובות.

כאן בבית היא יוצאת בכל פעם מעט אחרת- תלוי בסוג הגבינות שצריך לחפף מהמקרר. זהו מתכון בסיס שניתן לשנות ולרענן באינספור דרכים. אם הילדים עוזרים או אם אתם ממש עייפים או ממהרים, ניתן בעצם לערבב את תערובת הגבינה והעגבניות ולקצר מעט תהליכים- הטעם יהיה אותו טעם, המראה אולי טיפה פחות.

.

.

לזנית גבינה פשוטה       לתבנית של 30 ס"מ*22 / מאכיל הרבה ילדים!

בענייני ילדים- אם יש לכם עסק עם ילד שלא אוהב גבינה לבנה לסוגיה (כמו הבת שלי, למשל)- רצוי להתחיל מכמויות גבינה קטנות יותר- ככה יש יותר אדום, פחות לבן וכשהילד מתרגל, ניתן להעלות את כמויות הגבינה.

ניתן להכין מראש ולשמור במקרר. במקרה כזה, רצוי להוציא כחצי שעה לפני מהמקרר ולהחזיר לטמפ' החדר לפני האפיה. כמו כן, יש לתת ללזניה כ-10-15 דקות מנוחה לפני ההגשה, בכדי שתתיצב ותתמצק. אפשר גם לאפות מחצית הדרך, להשאיר בחוץ עד לשעה הנחוצה ולסיים את מלאכת האפיה ברגע האחרון.

_     _      _     _      _      _

כ- 15 עלי לזניה *(ואולי עוד כמה כי התבנית תבקש…) ללא צורך בישול מוקדם (של ברילה אחלה)

* אם אתם בעניין של פחות פסטה- גם ארבע שכבות יהיו מספיקות

לרוטב העגבניות:

4-6 שיני שום גדולות כתושות

4 כפות שמן זית

3 פחיות קטנות של עגבניות מרוסקות (400 גר' בכל אחת)

חופן עלי בזיליקום טריים

1 כפית סוכר

מלח ופלפל גרוס טרי. ואם ניתן- מעט צ'ילי יבש, לא בכדי שיהיה חריףאלא בכדי שיתן מעט ארומה

לתערובת הגבינות:

~ 600 גר' גבינה רכה- קוטג' או ריקוטה אפשר בשילוב עם פטה, גבינה לבנה

1 ביצה

חופן פטרוזיליה ובזיליקום טריים קצוצים דק (או כאשר אהבה נפשכם)

100 גר' גבינת פרמז'ן מגוררת (אם אין אפשר מוצרלה או קשה אחרת)

ובנוסף- כ- 40 גר' פרמז'ן/מוצרלה או כל גבינה קשה אחרת מגוררת

מכינים את רוטב העגבניות: בסיר רחב מחממים מעט את שמן הזית עם השום הכתוש ומעט מלח. מאדים בזהירות עד שהשום מתרכך ומפיץ ריח. מוסיפים את הבזיליקום הקצוץ ומבשלים יחד מעט. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מתבלים ומבשלים בבעבוע קל כעשר דקות (מכוסה חלקית שלא ישפריץ לכל עבר). אין צורך להסמיך את הרוטב מאחר והנוזלים דרושים לעלי הפסטה הלא מבושלים.

מערבבים את חומרי תערובת הגבינות ומתבלים במלח ובפלפל.

כעת למלאכת הבניה: כ- 2/3 מכוס רוטב עגבניות יש לשמור לשכבת הלזניה העליונה. אם אתם יכולים לשמור בעין, זה מספיק טוב.

מפזרים מעט רוטב עגבניות על תחתית הכלי, מניחים מעל את עלי הלזניה זה לצד זה (חפיפות מקריות זה בסדר גמור), מכסים ברבע מתערובת הגבינה (חוסר שלמות מקובלת בהחלט), מסיימים ברבע מרוטב העגבניות וממשיכים כך הלאה – 4 קומות לבניין. (או שלוש או שתיים- ראו הערה למעלה*)

מכסים בשכבת פסטה אחרונה, מעליה רוטב העגבניות השמור ומפזרים את הגבינה המגוררת.

אם יש זמן- נותנים ללזניה לעמוד ולספוג נוזלים. אם אין- גם בסדר. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט כ- 40 דקות או עד שהלזניה מבעבעת וזהובה למשעי.

נותנים לה לעמוד ולנוח מעט. מסכנה עיפה.

צועקים בואו לאכול!!!

.

.

"יחזקאל" אמרה הילדה שלי בכנות ההורסת והקטלנית הזו של  ילדים שטרם למדו טקט מהו "אתה יודע למה אמא שלי כבר לא באה הנה הרבה?". לא, יחזקאל לא ידע. הוא לא באמת ידע למרות ששתי דקות לפני כן,  התנצלתי והסברתי לו שקצת לא הייתי ושאני עובדת המון. אולי בגלל שהוא לא ידע, המשיכה ילדתי להסביר: "כי אמא מקבלת כל שבוע ארגז של ירקות אורגניים!"

בשלב הזה  שקלתי את מכלול האפשרויות שעמדו בפני.  לדאבוני, זיהיתי רק שתיים, אולי כי מההלם הלכה היצירתיות. כמו שזה נראה באותו הרגע, יכולתי לבחור בין נסיון התאבדות בינות לערימת החצילים שמולי או בהתמודדות עם האמת הלא נעימה. בחרתי באמת כי לימדו אותי שהאמת תמיד מנצחת והתנצלתי שוב בפני האיש החמוד הזה.  כן, עינת מכפר הנגיד שולחת  אלי בכל פעם ארגז עם ירקות שבוץ האדמה עדיין דבוק לגופם, שבו עלים משונים שאת שמותיהם אני לומדת לאט וירוקים שעדיין אוחזים בשורשיהם.  ארגז הפתעה, כזה שאין לדעת מה אמצא בתוכו ושמשאיר את המטבח ואת המקרר מלוכלכים הרבה יותר מכרגיל אבל מאלץ אותי לאכול מיני עלים שלא הייתי קונה בעצמי וכופה עלי יצירתיות קלה, בימים בהם הספר גומע את רובה.

צרור האורגנו /זעתר הענק שהגיע בארגז חיפש יעוד וקיבל אותו מדפנה בת-דודי, שכתבה לי על לחמניות שמרים ממולאות באזוב שהכינה. כמו אצל אלו, אין מתכון, רק תאור כללי של העניין אבל זה בלבד הספיק בכדי לפנות זמן ולהכין לחמניות רכות וחמימות שבבטנן בצל מטוגן, עלים וגבינה, וטעמן מזכיר ימים רחוקים של טיול צופים, מדורה ותה עם מרוה.

.

לחמניות ממולאות בעשבים וגבינה              12 לחמניות קטנות

לבנים שיווקתי אותן כלחמניות פיצה והן התקבלו בצהלות. הילדה שלי, זו שאומרת אמת, הסתכלה עליהן ועלי במבט שאומר 'זה פיצה זה?' והלכה.

אפשר לגוון עם מה שיש- מתרד ועד ירוקת אחרת כמו עשבי תיבול שונים, עלי חרדל ועוד

במידה ואתם בוחרים לשנות סוג קמח- כמו רק רגיל או רק כוסמין, יש להיות רגישים לכמות המים. קמח רגיל ישתה פחות. קמח מלא- מעט יותר.

לבצק:

1 כוס קמח כוסמין מלא

3/4 כוס קמח רגיל

1 כפית גדושה שמרית או שמרים יבשים

3/4 כוס מים חמימים

3 כפות שמן זית

1/4 כפית מלח

ממיסים את השמרים במים ומוסיפים קורט סוכר. מערבבים את הקמחים והמלח יחד. אם מכינים במעבד מזון- מוסיפים את תערובת השמרים והמים ואת שמן- הזית, תוך כדי פעולת המכשיר (אם הבצק דביק מדי, יש להוסיף מעט קמח. אם נראה יבש- מעט מים) ומעבדים כחצי דקה לקבלת בצק אחיד ורך.

מעבירים את הבצק לקערה משומנת היטב, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקום חמים לשעה וחצי או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

מגלגלים בעדינות את הבצק לנחש וחותכים ל- 12 חלקים שוים. מגלגלים כל חלק לכדור ומכסים במגבת, למנוחה קלה. בינתיים מכינים את המלית-

למלית:

מעט שמן זית

1/2 בצל גדול קצוץ דק

כ- 2 כוסות עלי  זעתר או אורגנו - נקיים

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2 כוס גבינה מגוררת (מוצרלה או אחרת)

כ- 2 כפות גבינת פטה מפוררת

אפשר: תימין טרי ו-1/4 שן שום כתושה

מאדים את הבצל הקצוץ בשמן-זית ומעט מלח, עד שהבצל זהוב ורך. מוסיפים את כל העלים ומטגנים כדקה עד שהם נובלים מעט. מעבירים לקערית ומצננים מעט. מערבבים עם הגבינות ומתבלים. זהירות עם המלח- יש פטה והיא מלוחה.

ממלאים: לוקחים כדור בצק ומשטחים בעזרת הידיים לעיגול שקוטרו כ- 8-9- ס"מ, ממלאים בכפית גדושה של תערובת האורגנו והגבינה ומביאים את כל הקצוות למרכז, מעל למלית. צובטים את הבצקלסגירה, מכדררים מעט ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כשתפר החיבור כלפי מטה.

כשכל הכדורים מוכנים, מלטפים אותם במעט שמן-זית (בעזרת היד) ואופים כ-  15 דקות בתנור שחומם ל- 180 מעלות סלציוס/350 פרנהייט. נותנים להם לנוח כעשר דקות בהן הם יתרככו ויתכווצ'צ'ו  מעט ואוכלים.

/

.

הכי מתעתעים בעולם השזיפים האלו-  נראים כמו אבנים, מריחים כמו כלום אבל מפתיעים כל כך בבישול, משנים צבעם לצהוב-כתמתם בוהק וטעימים ממש. כמויות ענק כבר קניתי מהם, מוקסמת מהתהליך המפתיע הזה שהם עוברים בעזרת מגע החום ומעט סוכר. מכמויות הענק הכנתי ריבת שזיפים חמצמצה ומושלמת, עוגות פרי, גאלט וגם פוקאצ'ה שמצאה חן רב בעיני השתיים שנגסו בה.

 בצק פוקאצ'ה מתקתק ורך, פיסות שזיף מקורמלות, מעט שמן זית, תימין או רוזמרין וגשם קל של סוכר. מאפה פשוט ואלגנטי לבוקר של יום שבת נינוח.

.

.

פוקאצ'ת שזיפים מסוכרים      6-8  מנות

אם מתחשק, אפשר להוסיף מעט גרירת תפוז או לימון לבצק

לבצק:

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2  1 כפיות סוכר

2 כוסות קמח לחם (אם אין, רגיל יהיה בסדר)

קורט מלח

3-4 כפות שמן זית

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים לחמש דקות רק בכדי לודא אותות חיים

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות.  תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים. מתפיחים במקום חמים כ- 45 דקות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור.

לשזיפים המסוכרים:

כ- 6 שזיפים קשים

2 כפות סוכר

חוצים ומגלענים את השזיפים. פורסים כל מחצית לארבעה פלחים. מעבירים את חתיכות השזיפים למחבת רחבה, מפזרים מעל את הסוכר ומבשלים על להבה גבוהה (באמצע יש להפוך אותם לצידם השני) כשלוש- חמש דקות או עד שהשזיפים מתקרמלים מעט ומשנים צבעם לכתמתם צהבהב. השזיפים לא אמורים להיות רכים לגמרי בשלב הזה אלא רק למחצה. מצננים.

וגם:

2-3 כפות שמן-זית

עלעלים מ- 2 ענפי תימין או 1 ענף רוזמרין

2 כפות סוכר דמררה

מפזרים על קרש קמח סמולינה או קמח רגיל ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל  שמן-זית.  מניחים את פלחי השזיפים המקורמלים מעל ומשקעים אותם מעט לתוך הבצק בעזרת הידיים. מפזרים מעל עלעלי תימין או רוזמרין ומפדרים בסוכר. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

.

.

תחילתו של קראמבל העגבניות החמאתי והנימוח הזה במטבחה של מיכל וקסמן המופלאה. למרות שהיה בוקר ולמרות שהיתה זו לי הפעם הראשונה במטבחה (ומן הראוי להיות מנומסים בפעם הראשונה), לא התאפקתי. דחפתי כפית קטנה למאפה הזהוב שזה עתה יצא מהתנור והתענגתי.

.

בבית, את זה שהכנתי בעצמי פשוט כי לא הצלחתי להתאפק, הגשתי לצד רוסטביף לחברים אהובים. ששת הילדים שהצטופפו סביב הסתפקו ברוסטביף ובתפוחי האדמה השחומים שהגיעו איתו אבל אנחנו הבוגרים, חפנו שוב ושוב קצת ועוד קצת מהעגבניות החמות והמתמסרות במתיקותן.

.

.

הנה המתכון והנה 'תוצרת בית' שלה- שניהם הנאה צרופה

 קראמבל מלוח של עגבניות     

1 ק"ג עגבניות שרי- חצויות

2 כפות שמן זית

1/2 כפית מלח גס

1 כפית בלסמי איכותי (אם הבלסמי שלכם חמוץ מאד הוסיפו קורט סוכר)

4 עלי מרווה קצוצים דק

2 כוסות + 2 כפות  קמח (300 גר')

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1/2 כפית מלח גס

1/2 כוס פרמזן אמיתי מגורר

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

מערבבים היטב את העגבניות עם שמן הזית, המרווה והמלח. מפזרים את תערובת העגבניות בתבנית (30X20).

מעבדים את חומרי הבצק במעבד מזון בעזרת פולסים מהירים במשך כדקה או עד שמתקבלים פירורים לחים ולא נשאר קמח יבש. אם אין מעבד מזון מפוררים את חומרי הבצק בין כפות הידיים עד שהם מעורבבים ומפוררים בפירורים לחים וחמאתיים. מפזרים את פירורי הבצק מעל העגבניות שבתבנית ואופים כ- 50-60  דקות במרכז התנור או עד שהפירורים מזהיבים ומיצי העגבניות מבעבעים מתוכם.

מגישים חם או פושר. אפשר עם קרם פרש או עם שמנת חמוצה ליד.

.

 "אבא 'תה יודע כשהכדור פוגע בי זה לא כואב, חוץ מבזיתים"

                                                              קטקט חולק חוויות כדורגל עם אביו

.

הזיתים המדהימים האלו חזרו איתנו הביתה מטיול ברמת הגולן

בעוד האיש מאתר כל טנק וטנק ברדיוס הקרוב ומנחיל מורשת קרבות לדור הצעיר, סרקתי אני בחמדה את עצי הזית שבצידי הדרכים, מלאים בזיתים ומחכים לגאולה.

.

.

בסוף כשכבר קוששתי מהם, מיהרתי-  היה חם נורא בחוץ והרוח היבשה שנשבה ישר לפנים זירזה אותי חזרה לאוטו, שם חיכו יתר חברי המשפחה שלא חשבו אפילו לצאת ולעזור. חבל שמיהרתי כי יצאו הזיתים של החיים ורק צנצנת אחת מהם.

את הוראות ההכנה, פשוטות למדי אבל מלאות בחוכמת חיים של אנשים שכבר כבשו זיתים רבים בחייהם, קיבלתי ממטבחם של דפנה בת דודתי ובן זוגה יוסי שגרים ב'קדמת צבי' שברמת הגולן. ההדרכה המדויקת הניבה לי צנצנת זהב טהור- מרירים רק מעט בזוויות הנחוצות, מבריקים ומלאי טעם.

אם לא ישר מהעץ, ניתן לקנות זיתים לכבישה בשוק.

.

זיתים סוריים בכבישה ביתית

בעבור זיתים טעימים נחוצה סבלנות- אחר כך זה כבר משחק ילדים

בודקים את הזיתים היטב לודא שאין תולעים, שוטפים היטב ודופקים עליהם. אני השתמשתי בתחתית של כוס זכוכית עבה ונתתי לכל זית מעיכה נאה. מעבירים לכלי זכוכית שיכיל את כולם ומכסים במים. במשך שבוע מחליפים לזיתים מים בכל יום. אני מרוב מסירות, החלפתי פעמיים ביום או בערך בכל פעם שחלפתי לידם והמים נראו כבר שמנוניים ועכורים. במהלך השבוע הזיתים מפרישים את מרירותם למים.

בתום שבוע, מכינים צנצנת מתאימה ומסננים את הזיתים.

מכינים קערה גדולה עם מי מלח בכמות שתספיק לכיסוי הזיתים בצנצנת כך: מעבירים למים ביצה אחת לא מבושלת מהמקרר ומתחילים להוסיף למים מלח ולערבב היטב עד אשר הביצה מתחילה לצוף על פני המים. הציפה מבשרת על מליחות מתאימה של המים לכבישה. שוטפים את הביצה החיננית ומחזירים למקרר.

פורסים לימון בקליפתו (חצאים רבעים מה שבא), מכינים שיני שום פרוסות גס.

אפשר גם: פלפל אחד חריף מחורץ, ענף רוזמרין, מעט שמיר.

מניחים את הזיתים, לימונים פרוסים, שיני שום וכל מה שאמור להיות בצנצנת בשכבות. מכסים במי המלח שהכנתם ומכסים מעל בשכבת שמן-זית דקה. סוגרים ומעמידים על השיש בגאוה לכ- 10 ימים.

ולמרות שלא אמרו לי: רצוי להניח משהו על הזיתים בכדי שלא יצופו מעלה. אני גזרתי מכסה פלסטיק לגודל המתאים ודחסתי אותו בכוח לצנצנת, כך שיאסור על החברה לצוף. אפשר עם ואפשר בלי.

.

חגי תשרי  זימנו לשולחני חביתת מנגולד יפיפיה שהכינה יפה העוזרת של דודה יעלי.

זו לא ממש חביתה כי אם צרורות ירק רענן אחוזים במעט ביצה.

.

בבית, הראשונה לא יצאה מיודעמה יפה ובנוסף לימדה אותי, שהחלק החשוב מכל הוא שטיפה יסודית של  העלים מחול,  כי חול ועלים זה לא מי יודע מה ביחד. בלחוד- זוהי פצצה ירוקה וטעימה.

.

חביתת מנגולד

זהו מתכון בסיס שישמח לשעשועים  למשל, תוספת צ'ילי ושכבת גבינה חריפה מגוררת במרכז (מפזרים מעל למחצית מכמות המנגולד ומכסים במחצית נוספת. ממשיכים כרגיל)

מתנגדי הכוסברה יכולים להכניס רק פטרוזיליה

* אם המנגולד מפריש הרבה נוזלים במהלך הבישול (לפעמים זה קורה ולפעמים לא)- יש לספוג את הנוזלים מצידי המחבת בעזרת נייר סופג

500-600 גר' עלי מנגולד שטופים לתפארת

4-5 ענפי בצל ירוק

צרור פטרוזיליה

צרור כוסברה

1 שן שום קטנה

2 ביצים

מלח (מעט) ופלפל גרוס טרי

מסירים מהמנגולד את גזע הגבעול הלבן והקשה (שומרים למרק, נגיד), קוצצים את העלים דק ומעבירים לקערה גדולה. קוצצים היטב גם את הפטרוזיליה, הכוסברה והבצל הירוק ומוסיפים לקערה יחד עם הביצים והתבלינים. לשים היטב בעזרת הידיים- שימו לב שנפחו של המנגולד כבר יורד.

מעבירים למחבת חמה עם 2 כפות שמן- גודלה של המחבת לא ממש חשוב, מה שנוח לכם- זה יקבע את גובה של החביתה. מעבירים את התערובת למחבת ולוחצים אותה היטב בעזרת היד. מכסים ומבשלים על אש קטנה כעשר דקות בערך. כדאי ורצוי לבדוק תוך כדי הרמת אחת הדפנות בעזרת סכין- בכדי לראות שלא נחרך מדי.

משהזהיבה התחתית, הופכים את המחבת מעל לצלחת שטוחה ומחזירים את החביתה ב'גלישה' חזרה למחבת. ממשיכים ומזהיבים גם את הצד השני.

אוכלים בכל טמפרטורה שמתחשק.

.

ועוד מנגולדים-

מנגולד ממולא       מאפה מנגולד וגבינה     מרק עדשים ומנגולד

.

*

ביום רביעי ירד האסימון על גודלו של האסון- השערות של איש הדשא שלי לא צמחו!

ב כ ל ל.

את איש הדשא הכנתי כדוגמית עבור עדר הקטקטים בגן של צעיר הבית, לרגל מסיבת פרידה קטנה מהגן. לא יודעת אם זה סוג הדשא הספציפי שבחרתי, שהבטיח צריכת מים מועטת בכ- 1/3 או שמא ככה זה תמיד אבל להביא דוגמית קרחת לילדים בני ארבע, זה לא זה. בחמישי שעטתי למשתלה לקנות עציצי חרס ושתילים ובשישי בבוקר צבענו, הדבקנו ושתלנו.

כל שנשאר עכשיו זה להתחיל לגרוב גרביונים.

.

שלושה ילדים נבטו לנו בגן הזה- חמש שנים של מסיבות וחגים וימי הולדת ורגעים מרגשים ומסיבות סיום וגננות אהובות.  גן שנעים להכנס אליו ואפילו יותר חשוב מכך- גן שנעים לצאת ממנו בידיעה שהילדים שלך בידיים טובות. גן שיש בו רוגע.

משהו להוסיף לרשימת הגעגועים.

.

מעזיזה הגננת האפגאנית, למדתי להכין את הדלעת המעולה הזו והתמכרתי. מסוג הדברים הכה פשוטים שתמיד משמח למצוא כשפותחים את דלת המקרר ומציצים פנימה בתקוה לגאולה. וכשהיא עדין חמימה וטריה, עם נגיעות היוגורט הקר והחמצמץ והשומי הזה והאורגנו הטרי- היא פשוט נפלאה.

         *

דלורית בכורכום ויוגורט 

עזיזה לא שמה כלום על היוגורט (שהיא כמובן מכינה בעצמה) ולפעמים מפזרת נענע יבשה. אני מפוצצת באורגנו כי הגינה מייצרת אותו בקצב מטורף ויש בשילוב הזה משהו מרענן. אם לא זה ולא זה- אפשר כמעט הכל בעצם

דרך פשוטה לקילוף דלורית: חוצים את הדלורית באזור שבו היא מתחילה להיות עגלגלה, כלומר מפרידים בין חלקה החלול והמגורען (החלק התחתון) לבין חלקה המלא והחלק (החלק העליון). קוטמים גם את חלקו העליון של החלק העליון והחלק ומעמידים אותו על חלקו החתוך והרחב. מתחילים 'לגלף' בעזרת הסכין את הקליפה בפסים מלמעלה למטה, עד שכל החתיכה נקיה מקליפות. באותה דרך מנקים גם את החלק השני ואח"כ חוצים ומנקים את הגרעינים בעזרת כף.

את הדלורית הנקיה פורסים לפרוסות שוות ברוחבן- כך הפרוסות יתבשלו באופן אחיד.

מזליפים מעט שמן -זית למחבת רחבה ומסדרים את פרוסות הדלורית בצפיפות זו לצד זו. מתבלים במלח ומפדרים במעט כורכום. מוסיפים מים לכדי 2/3 מגובה פרוסות הדלורית ומביאים לרתיחה. מכסים וממשיכים לבשל על להבה בינונית כ- 15-20 דקות. אם עדיין יש נוזלים בתחתית, מגבירים את הלהבה ומרתיחים ללא כיסוי עד שהנוזלים שנותרו סמיכים. אם לחלופין, יש מחסור במים- מוסיפים מעט בעת הצורך.

בסיום הבישול הדלורית צריכה להיות רכה מאד אך לא מתפרקת ובתחתית המחבת מעט נוזלי כורכום סמיכים. מעבירים לצלחת הגשה.

מערבבים יחד כמה כפות של יוגורט טבעי ושום כתוש. מזליפים מעל, מפדרים בפלפל גרוס טרי ומוסיפים עשבי תיבול.

.

הרגשת הפרידה עומדת באויר. אולי בעבור זה החלטתי לקחת את הילדה ולצאת, סתם כך שתינו, ליומיים של טיול בנות

..

בשני תיקים ארזה הילדה שלי כמות דברים למינימום שבוע: בגדים, קלמר, משחקי יצירה, דילגית, ספרים, בובת ענק להתחבק איתה בלילה וכינור (אל תסתכלו עלי ככה, זה מבית הספר וצריך להתאמן עליו כל יום וזה אף פעם לא קורה. מה שכן, איך שמסתמנת נסיעה, היא מתייצבת עם הכינור ליד הדלת כאילו שב ר ו ר, איך אפשר לנסוע לאנשהו בלי כינור??) אני לעומתה ארזתי לי שניים וחצי דברים בשקית וכמו תמיד שכחתי משהו חשוב או שניים בבית.

.

אלוהי הג' פי אסים חשב עלי כשבאה לו ההברקה. הוא חשב בדיוק על קלולסית כמוני, שבקושי מבחינה בין צפון לדרום. אמר לעצמו, נמציא מכשיר שאיתו אפשר ללכת לאיבוד ותמיד תמיד למצוא את הדרך הביתה…

.

כביש 1 מגיח בערפל כבד כי ככה זה איתו, צריך מזל. מה שמדהים בו הוא, שגם כשאתה לא רואה ממטר, ישנה ההבטחה המרגשת הזו של מה שמעבר לקו הראיה. ומתישהו פתאום ממילא באה ההתבהרות והים שנפרש במלוא עוצמתו. וחופש בעיניים.

מדברות קצת ושותקות קצת ומקשיבות למוזיקה.

איך זה שנהייתה לי הילדה הזו, שבתשע שנותיה יודעת כבר כל כך טוב מה היא רוצה, שמצליחה להצחיק אותי במבטאים שונים. שדומה ולא דומה לכלום שאני מכירה.

.

.

אנחנו שתיים- עוצרות בדרך להביט בעובדים בשדות, בים, בחיות, במחלבת העזים. מכרסמות פיצה ורואות סרט רומנטי, הולכות בשבילים תחת עצי ענק ועוצרות לקטוף תותים. מתענגות על להיות לבד וגם קצת על להתגעגע לאחרים.

עוד מעט נהיה רחוק מכאן, בארץ אחרת עם נופים אחרים.

זהו מין סוג של טיול פרידה

.

..

*  *  *  *  *

ריבה היא מסוג הדברים שלא מפסיקים לרגש אותי בכל פעם מחדש. ק ס ם. ואם ריבה אז סקונס הם אחד הדברים הנכונים ביותר לידה.

יש לי בלב חיבה רבה לסקונס, מאפי הבוקר האנגלים המסורתים, שאיכשהו הושחתו ללא רחמים על ידי ידידינו האמריקנים והפכו למפלצות ענק יבשושיות.  סקונס אמיתיים, משובחים ופריכים הם מאפי הבוקר הכי שוים שתוכלו להפיק בחמש עשרה דקות של עבודה.  זה ההכי קרוב לארוחת בוקר במאפיה מצוינת שיש.

באנגליה, לצד כוס התה, מלוים אותם בריבה ובמריחה נדיבה של הדבר השמיימי הזה שנקרא:  Clotted cream , שזו האמאמאמא של השמנות. מאחר ואנגליה רחוקה, אני מגישה עם קרם פרש וריבת תותים ביתית וזה לא פחות מנהדר.

.

.

סקונס    כ -12 יחידות       בהשראת מתכון מימי 'בושון'

 כשמכינים סקונס שוכחים את תנועת הלישה. שוכחים לגמרי. מה זה לישה, תזכירו לי?! ככה הסקונס יוצאים פריכים למשעי ולתפארת מדינת האנגלים

3/4  1 כוסות קמח

2 כפיות אבקת אפיה

גרירת תפוז שלם

1/4 כוס שמנת מתוקה

1/4 כוס חלב

2 כפות סוכר

130 גר' חמאה קרה- חתוכה לקוביות

קורט מלח

מחממים תנור ל-  200 מעלות צלסיוס/400  מעלות פרנהייט

בקערת מיקסר מערבבים את היבשים: קמח, אבקת אפיה, מלח וסוכר עם גרירת התפוז.

מוסיפים את החמאה הקרה ומערבבים עד לתערובת פירורית. גושי החמאה יהיו בגודל של גרגרי תירס ואם הם אינם אחידים, זה בסדר גמור.

מוסיפים את השמנת והחלב ומערבבים רק עד לתחילת קבלת בצק (תמונה למעלה)

אוספים את הבצק יחד ומעבירים את הבצק למשטח ומאגדים בתנועות דחיסה לגוש אחיד.

מקמחים קלות ומרדדים  בעזרת  מערוך לגובה ס"מ אחד (אני בעד קטנות כי אז יש יותר בחוץ ופחות בפנים). קורצים  (שלי היו 6 ס"מ קוטר) ומעבירים לתבנית. מברישים בשאריות החלב- שמנת ומפזרים סוכר גס מעל.

אופים כ-  12-15 דקות או עד שהמאפים זהובים.

מצננים מעט ומגישים עם ריבה וקרם פרש.

.

.

את המתכון הזה שהכנתי עבורכם לרגל חג השבועות, פגשתי לראשונה בבראנץ' אצל לימור.  זה היה לפני עידן ועידנים אבל הטעמים ורכותו האינסופית של הלחם, נותרו לנגד חיכי כאילו אך חלפו להם כמה ימים.

העובדה שמישהי כמוני, מאותם אנשים שמתקשים לרוב לחשב כמה צעדים קדימה ובכלל זה תכנון תפריט חג מבעוד מועד, יגעה ומצאה מתכון חילופי לזה שאבד עם הזמן, רצוי לה שתעורר שמחה והערכה בליבותכם או לפחות תפיח רצון עז לחוש ולנסות בהקדם-

.

.

Strata היא התשובה האמריקאית  לפריטטה או קיש- מדובר במאפה מקסים, העשוי משכבות של לחם, ירק, גבינות ותערובת ביצים וחלב (או שמנת)- סוג של בראד פודינג מלוח.  אין כאן עבודה סבוכה- רק סך מרכיבים שעובד מצוין יחד. הלחם סופג את הנוזלים ומקבל מרקם רך ונימוח ובשילוב עם התרד והגבינות, מתקבל במעט מאמץ מאפה ריחני, מפנק ומשביע.

את התרד הטרי ניתן להחליף בקפוא (יש לסחוט היטב מכל הנוזלים) או בכל ירק שיעלה על דעתכם. את הירקות יש להעביר בישול קצר וניתן לשלב בהם נותני טעם כמו עשבי תיבול שונים ושום. באגף הגבינות השמיים הם הגבול- רק תנסו. וכן, ספרו אם יצא טעים..

.

חושו אחים ואחיות, חושו

 /

Strata- מאפה לחם וגבינות    epicurious.com

זוהי מחצית מכמותו המקורית של המתכון- לכן אין שום בעיה להכפיל או לשלש כמויות אם מדובר באירוח רב משתתפים.  הכמות הזו הספיקה לשש מנות נדיבות.

מאחר והמאפה צריך לשהות כמה שעות לפני האפיה עם עצמו בכדי שהכל יספוג את  הכל (הם אומרים 8 שעות, אני טוענת שניתן לקצר)- ניתן ואף רצוי להכינו מראש ולאפות בעת הצורך. הכי טעים כרבע שעה אחרי יציאה מהתנור אבל טעים גם בכל מצב צבירה אחר.

וכמו שציינתי כל ירק/עשב/טעם/גבינה/לחם שבא. באופן פלאי- לחם אורירי נותן תוצאה רכה וקלילה יותר..

500 גר' תרד טרי

1 בצל קטן קצוץ דק

1 כף חמאה

מלח ופלפל גרוס טרי

מעט אגוז מוסקט

1/2 כיכר לחם כפרי על קרומו – בערך 450 גר'

1/2  1 כוסות גבינה קשה מגוררת (המתכון ביקש גרויאר ופרמז'ן- בפועל נכנסו מוצרלה וגאודה)

1/3  1 כוסות חלב

4-5 ביצים (חמש אם מאד קטנות וכולי..)

1 כף חרדל דיז'ון

מאדים את הבצל בחמאה ומעט מים ומלח, מכוסה, באיטיות עד ששקוף ורך. מוסיפים את התרד, מתבלים בפלפל ובאגוז מוסקט ומערבבים. מאדים עד שהתרד איבד מניפחו וכל הנוזלים התאדו. מקררים.

חותכים את הלחם על קרומו לקוביות של כ-2 ס"מ.

מגררים את הגבינות. מערבבים את החלב עם החרדל והביצים ומתבלים במלח ובפלפל.

משמנים מעט תבנית (שלי היתה 20*27 ס"מ) ומניחים בשכבות: מחצית מכמות הלחם, מחצית מכמות התרד, מחצית מכמות הגבינה ושוב- לחם, תרד וגבינה. שופכים מעל את תערובת הביצים- חלב, מכסים ונותנים לנוח במקרר לכ- 8 שעות. אפשר גם פחות לדעתי. אפשר גם יותר.

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/350 פרנהייט.

אופים כ- 30 דקות או עד אשר המאפה שחום וריחני.

מחכים חמש דקות לפני ההגשה.

ומה עוד ראוי לחג?! 

 פריטטת תפו"א וגבינות

מאפה מנגולד

מאפה עגבניות, זעתר ויוגורט

טארט בצק שמן-זית בצל וגבינת עזים

גבינה מתובלת וסלט חומוסים 

פנקייקס ריקוטה 

גבינת עזים ברוטב ירוק 

שמרים גבינה

עוגת גבינה עננית

לחם גבינות

.לחפ