.

.

איזה דבר זה הפילו הזה, מדהים שמקרטון חסר אופי שכזה יוצא דבר טעים כל-כך

שנים לפני שנסענו לאמריקה, הכינה לי מיכל מאפה שבלולי פילו שמקורו בשכנה התורכיה בבית ילדותה. אני זוכרת בבהירות את קלות ההכנה ואת הטעם המקסים והמפתיע של המאפה למרות כל השנים הרבות שעברו ביננו.  לפעמים ההבדל בין הזכרון לדבר עצמו עצום- אולי אלו הן השנים שמשנות טעמים ואולי זה רק הזכרון שמתעתע. לכן השבוע, רגע לפני ששבועות מגיע, הכנו אותו שוב מיכל ואני, מתווכחות האם היה זה חלב או האם היתה זו שמנת.  במקרה הזה, הזכרון הרגיש טעים ממש כמו הדבר עצמו.

זהו מן בורקס שבלולים מעודן: על שבלולי הגבינה והפילו מוזגים תערובת של ביצה וחלב  ואלו יוצרים את קסמן של השכבות השונות והמרקמים הנהדרים במאפה הזה: תחתית  שחומה וממכרת, תוך רך וגבינתי וחלק עליון פריך ומתפצפץ. שלושה באחד- נו, שלא תכינו??

.

.

מאפה שבלולי פילו וגבינה טעים אש / ברור שמיכל      8 שבלולים

*הכמויות מתאימות לתבנית עגולה בקוטר  24 ס"מ אבל ברור שזהו מאפה אידאלי להכנה בכמות גדולה יותר (בעיקר משום שכעת יש לכם חבילת פילו מופשרת שרוצה תשומת לב..) ושגם אחת מרובעת תהיה מצוינת לתפקיד.

* כמות השומנים היא בהתאם לרצון ולצרכים, למרות שהלא כולנו יודעים שבעניין הזה החוקים הם לטובת השומן.. בנסיון שני למען מקצה שיפורים היו בבית קשקבל, קוטג' וחלב מלא ועדיין יצא אחלה.

* ניתן להכין יום מראש, לשמור מכוסה היטב וביום האירוח עצמו להוסיף את תערובת הביצה- חלב ולאפות.

* נפלא לילדים אוהבי בורקס!

4-5 דפי פילו רכים- חצויים לשניים לאורכם (מכוסים היטב במגבת אחרת נהיים יבשים סהרה ואז כבר כלום לא יעזור)

30 גר' חמאה מומסת + 2 כפות שמן זית

~140 גר' גבינת קשקאוול (או כל גבינה קשה שיש)

~140 גבינת פטה מפוררת (או כל גבינה אחרת שיש- אפילו אלו הרכות למריחה)

1 ביצה

3/4 כוס חלב או שמנת או שילוב (השתמשנו בשמנת 10%)

מלח- רק במידה והגבינות לא מלוחות

משמנים את התבנית, בעיקר אם רוצים אחר כך קלות בשליפת המאפה והעברתו לצלחת מהממת.

מחממים תנור ל- 180 מעלות צלסיוס/350 פרנהייט.

המטרה: יצירת שבלולים גבוהים יחסית, אוריריים וממולאים בצנעה. הגובה הוא שיעזור לשכבות להתממש, שכן חלקם העליון של השבלולים יהיה מעל לנוזלים ויוותר פריך ויבש.

 נו, אז איך עושים את זה?   באופן שאינו אופייני לי מחפפים, כך שאם יש בבית איזה ילד יצירתי ומשועמם זו יכולה להיות עבודה נהדרת:  מורחים מעט מתערובת החמאה-שמן-זית (הכי קל- מטפטפים מעט מעל בתנועה ומורחים עד כמה שניתן. אין צורך שכל פיסה תהיה מצופה- זה בעיקר עבור הטעם), יוצרים שורה דקה רוחבית של גבינה לאורך העלה ובמרחק של כשניים-שלושה ס"מ מהקצה התחתון (אין צורך באחידות וגם לא בכמות גדולה, שכן ה'שיבלול' יאחד הכל- ראו תמונה) ומקפלים באופן רפוי ועדין שלוש פעמים, כך שהעלה יתקבל  בסופו של תהליך כפס מאורך. מעמידים את הפס על הצד עם הגבינה ומלפפים בעדינות ובאופן רפוי לגמרי לשושנה. מסדרים את השושנים בקערה.

מערבבים את הביצה והחלב/שמנת ומוזגים באיטיות מעל לשושנים. הבלילה לא תכסה את השושנים וזה בסדר! מכניסים לתנור ואופים כ- 50-60 דקות, בחלקו התחתון, כך שהתחתית תשחים ותהפוך פריכה.

מגישים חם.

*  ועוד קטנה בעניין האפיה: כל תנור והאופי שלו- בזה של מיכל, התחתית השחימה לכדי מושלמות בלי שום בעיה. בתנור שלי נאלצתי להניח את התבנית על תחתית התנור במהלך האפיה, בכדי שהתחתית תשחים .

 חג שמח לכולם!

.

.

מחפשת ומוצאת תירוצים: לא אופה כמעט כי הילדים ממילא אוכלים יותר מדי מתוק, לא מבשלת הרבה כי המטבח הזה לא כייפי, לא  יצירתית מספיק כי עניינים חשובים מטרידים את מנוחתי…  בסופו של דבר, אלו הם רק תירוצים. צריך לעשות.

.

.

לכן הלכתי לחמות- יש לה אוסף מרשים של מתכוני עוגות, כאלו שעברו במשך דורות בין השכנות והדודות וההיא מהמכולת. צמצמתי אפשרויות כשאמרתי 'שמן' וקיבלתי לידי מתכון בחושתי של עוגה שכבר יובלות לא אפתה- בחושה עם גבינה.   שיניתי לה כמויות ושיחקתי בה לכאן ולכאן, הכל בכדי לענות לחשקיה של אחות אחת לעוגת לימון שפויה. יצאה עוגה קטנה, עסיסית ועדינה, שהאחות אהבה. והרי היא לפניכם:

.

.

עוגת לימון         בסיסה במתכון של טלי שהגיע מענת שהגיע ממי יודע?!

זוהי עוגה נהדרת למשחקים. היא יכולה להיות בכל טעם שתחפצו בערך מוניל פשוט או  תפוז או קינמון-אגוזים ועד למעט רוזמרין קצוץ דק, מי ורדים ועוד כיד הדמיון הנפלא שלכם.

שימו לב! ביום הראשון היא רכה וקלילה, בשני מתמצקת מעט וזה נפלא בעיני. אם מעדיפים מרקם מוצק יותר מלכתחילה (יש לה למוצקות דמיון גדול יותר לעוגות לימון על בסיס חמאה), יש לערבב תחילה את הקמח לתערובת הביצים ואז להוסיף את השמן ואת תערובת הגבינה הלימונית. 'ערבוב היתר' הזה של הקמח, יוצר תערובת שמניבה עוגה 'כבדה' יותר.

והאחות אומרת: רוצה חמוץ יותר! – אם אתם כמוה אוהבים חמוץ חמוץ, אזי הוסיפו  עוד לימון. לי ולכל האחרים היה די והותר ממנו.

2 ביצים

2/3 כוס סוכר (השתמשתי ב- golden sugar של סוגת)

1 לימון ג ד ו ל

1/2 גביע גבינה לבנה 5%  (בערך 120 גרם)

1/3 כוס שמן

1 כוס קמח + 1 כפית אב' אפיה (או קמח תופח)

1 כף פרג (לא חובה)

מחממים תנור ל- 170 מעלות צלסיוס/ 340 פרנהייט.

משמנים תבנית  מאורכת או תבנית עגולה  קטנה- 16 ס"מ ומניחים נייר אפיה בתחתיתה. מצפים את הדפנות במעט סוכר.

מקציפים בקערת מיקסר את הביצים והסוכר יחד כחמש דקות (או יותר), עד שהתערובת בהירה ותפוחה ובינתיים-

מה עושים עם הלימון?!  -ראשית, מגררים את קליפתו.  לאחר מכן, בעזרת סכין, מסירים את בשרו הלבן ומגלים את הפרי עצמו. מוציאים רק את בשר הפרי (ראו תמונה) וכשמסיימים סוחטים היטב את הנותר ומשליכים.

מערבבים את גרירת הקליפה ובשר הלימון עם הגבינה ומוסיפים לתערובת הביצים כשהיא מוכנה. מסויפים את השמן ולבסוף את הקמח. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה ומעבירים לתבנית.

אופים כ- 50 דקות או עד שקיסם יוצא נקי.

כשהעוגה התקררה מכינים זיגוג לימוני לבן:  מערבבים היטב מעט מיץ לימון טרי עם 1/2 כוס אבקת סוכר, עד לקבלת תערובת חלקה וסמיכה מאד (אם דליל מדי, מוסיפים עוד אבקת סוכר) ומורחים על העוגה. נותנים לזיגוג להתיצב.

.

.

בדרך לטיול של סופשבוע, אספנו ילדה משנת לילה אצל חברה. ביד היא החזיקה 'משלוחה' קטנה ששלחה לנו המצילה הלאומית שלי בשכונה, מי שזיהתה ברגישותה הרבה את המבט האבוד כשרק הגענו ואמרה בקלילות מחוייכת שאין בעיה היא תשמח לעזור בכל דבר. זו שאליה אלך מאוחר בלילה בדיוק כשנגמר הקמח באמצע הכנת העוגה למרות שהיא בכלל לא השכנה הקרובה ביותר, זו שאני מרגישה מספיק בנוח להטריד בשאלות תם על שעת הגעה לחוג שהתחיל כבר לפני חצי שנה ושהייתי אמורה לזכור כבר כיום

.

.

..

במשלוחה נחו פנקייקים זהובים ומושלמים, בחיי. אפילו תלאות הדרך לא גרעו מרכותם המענגת והמתקתקה, מהקלילות הבלתי נסבלת של היותם.

ב ר ו ר  שביקשתי מתכון, ב ר ו ר.

ברור שניסיתי לשנות להם את האמאמא עם קמח כוסמין מלא ושאר קדחות ("אמא, הקודמים שהכנת היו יותר טעימים!") וברור שחזרתי בזחילת גחון למתכון המקור כי הם באמת טעימים נורא בדיוק כפי שהם.

.

.

הפנקייקס של אורנה      15-20 קטנים

לאלו תוכלו להוסיף מכל הבא ליד ולדמיון- קוקוס, חמוציות, שוקולד, פירות טריים (פרוסות דקות של תות-שדה, תפוח מגורר, בננה מעוכה) ועוד

* יצאו יופי של פנקייקס גם כשהוחלפה החמאה בשמן- הוראות בהמשך

- אם  ממתיקים בסירופ מייפל בסיום, ניתן להוריד מכמות הסוכר שבתערובת הפנקייקס עצמם

- ככל שהעיסה דלילה יותר, יתקבלו פנקייקס דקים ועדינים יותר. אם רוצים ניתן להוסיף מעט קמח.

3 ביצים

3 כפות סוכר

3/4 כוס יוגורט טבעי

3/4 כוס קמח תופח (או 3/4 כוס קמח רגיל +3/4 כפית אבקת אפיה)

50 גר' חמאה מומסת    * ניתן להחליף את החמאה ב-3 כפות שמן קנולה ולהוסיף גרירת תפוז. יוצאות טעימות ורכות כמו עוגת תפוזים עדינה.

מערבבים יחד ביצים, יוגורט, חמאה וסוכר. מנפים מעל את הקמח ומערבבים רק עד לקבלת עיסה אחידה.

מחממים מחבת רחבה (בעלת ציפוי נגד הידבקות) על להבה בינונית. משמנים בעזרת נייר סופג ומעט שמן ובעזרת מצקת קטנה יוצקים עיגולים במרווחים שוים. לאחר כדקה בערך כשמופיעות בועות קטנות על גבי הפנקייקס יש להפוך בזהירות ובעדינות לצד השני ולהזהיב. רצוי להשאיר רכות ואווריריות ולא לבשל יתר על המידה.

 /

שתבוא עליכם שבת נפלאה במיוחד

./

.

"הזמן עובר ואנחנו לא מטיילים מספיק" אני מודיעה ספק לעצמי ספק לאיש ספק לאומה, פעם בכמה ימים. "אני לא מפריע לך", אומר הוא "תקבעי, תארגני, ניסע".  מאז הוא מתזז קשות, האיש. אפילו מנוי לחברה להגנת הטבע כבר יש לו..

שישבת בעין גדי אורגן על-ידי הגיס רב הפעלים שהיה אחראי על הכל: גופרית, בוץ, מלח, ממתקים בכמות מסממת, מפלים, איילים, גמלים וכל השאר

.

/

כבר שכחנו שנינו כמה יפה המדבר, על נופיו הפראיים עוצרי הנשימה. העין לא הורגלה להם בשנים האחרונות

 יפה שזה כואב

.

.

רוח נעימה, משפחה, פיצוחים ועיתוני שבת, ילדים רצים יחפים. לא צריך יותר מזה, באמת שלא.

.

.

ובין היתר אכלנו גם את אלו שהכנו אני והגיסה כמה ימים לפני הטיול והצליח לשרוד ממש מעולה לפיקניק. שיעור מאלף (ובודאי גם מעט מעלף עבורה) באיך מתכון נוצר: פתיחה וסגירת ארונות בחיפוש אחר המשהו הזה שחסר, קצת מזה וקצת מזה והנה זה כאן וזה ישנו וזה אפילו טעים

.

קציצות ירוקות עם בורגול בתנור      20-25 קציצות

פתרון מעולה לימים האלו שהמקרר מלא בהמון ירוקים שקניתם כי לא התאפקתם או לימים בהם אתם רוצים להרגיש ממש בריאים, יפים וחסונים

1 צרור מנגולד (כ- 6 גבעולים גדולים)

1 צרור תרד

1 צרור פטרוזיליה

1 צרור כוסברה

2-3 ענפי נענע טריה- רק העלים

1 בצל גדול קלוף

2 שיני שום גדולות קלופות

6 כפות פירורי לחם מלא

3 ביצים

מלח ופלפל גרוס טרי

1 כפית כוסברה טחונה

100 גר' גבינת פטה כבשים- מפוררת

3/4 כוס בורגול גס (כמו שהוא לא מושרה ולא מבושל)

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 400 פרנהייט.

שוטפים היטב את כל הירוקים. מפרידים בין עלי המנגולד והגבעולים הלבנים- שומרים את שניהם. חותכים את גבעולי צרורות הפטרוזיליה והכוסברה .

מכניסים למעבד מזון את הבצל חתוך גס, את גבעולי המנגולד, השום ופירורי הלחם. מקצצים היטב ומעבירים לקערה. מקצצים גם את שאר הירוקים ומעבירים לקערה.

מוסיפים לקצוצים את כל שאר החומרים, מערבבים היטב ומשאירים לנוח כ- 20-30 דקות, בכדי לתת לבורגול לספוג את הנוזלים.

בשלב הזה מומלץ לטגן קציצית קטנה על מחבת בכדי לבדוק תיבול ולראות מה ואם חסר. זה הזמן לתקן לשביעות רצונכם.

בידיים משומנות מעט (העיסה תהיה עדיין רכה מעט אבל תתייצב בתנור), יוצרים קציצות שטוחות ומניחים בשתי תבניות גדולות על-גבי נייר אפיה. מלטפים במעט שמן זית כל קציצה וצולים בתנור כ- 15-20 דקות או עד שהקציצות מזהיבות מעט אך עדיין נותרות ירוקות ויפות לעין.

שדרוג טעם נפלא: יוגורט/שמנת חמוצה בלימונים כבושים

מקצצים לימונים כבושים למחית (שלי או כל לימון כבוש אחר) ומערבבים עם יוגורט או שמנת חמוצה ושמן זית. מעדן.

/

/

אז מה מיוחד בה? דיתי שאלה אותי בעודה פורסת לעצמה חתיכה מהעוגה. שום דבר, היא טעימה.

לא, אבל מה מיוחד בה? היא שאלה שוב, הקמח? מה???

ואז הבנתי שנהייתי פיליס גלזר!!!

לא מי יודע מה בריאותית, לא מי יודע מה יפה.

פשוט טעימה מהסוג הביתי והמבושם.

וזהו.

עוגת תירס תפוזית/   מרתה סטוארט ויה אחותי עם מעט שינויים

בוחשים בזריזות ומקבלים ניחוחות תפוזיים, קראנצ'יות נפלאה של פיתפותי תירס וקראסט שחום ופריך.

התות הינו הוספה עצמית ולכן אם לא בא או לא בעונה- יצא מצוין בלי. אם כן תות- פרוסות דקיקות ישמרו מקומן למעלה ואילו עבות, ישקעו לתוך העוגה ויקבלו מרקם וטעם של ריבת תות. אני אישית אוהבת את האופציה הראשונה יותר.

1/2 כוס שמן-זית

2 ביצים

1 כוס סוכר +2 כפות

גרירת קליפה של תפוז שלם

1/2 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי

1/4  1 כוסות קמח

1/2 כוס קמח תירס דק

2 כפיות אבקת אפיה

2/3 כפית מלח (לא טעות)

מחממים תנור ל- 200 מעלות צלסיוס/ 375 פרנהייט

משמנים תבנית מאורכת ו'מסכרים' אותה מעט- מפזרים סוכר בעדינות והופכים מעל לכיור בכדי שיתרת הסוכר תצא.

בקערה גדולה מערבבים: שמן-זית, ביצים, מיץ וגרירת תפוזים וכוס סוכר. בקערה נפרדת מערבבים את כל החומרים היבשים ומאחדים יחד בערבוב נאה.

מעבירים את התערובת לתבנית וזורים מעל את 2 כפות הסוכר.

* אם משתמשים בתותים או בכל פרי אחר, מערבבים את פרוסות הפרי עם 2 כפות הסוכר ומפזרים בעדינות מעל לתערובת העוגה.

אופים כ- 40 דקות או עד שהעוגה שחומה למדי וקיסם יוצא נקי ויבש.

הכי טעימה מעט חמימה מן התנור.

.

מישהו ביקום הגדול הזה דואג לי, ככה החלטתי כשהגורל זימן לי את הרצל. כי צריך מזל בדברים האלו והרצל זה קרש הצלה איתן בקריסות הבית האינסופיות. הפעם זה המנעול של דלת הכניסה שלא נועל. הרצל מגיע, צנוע ושקט כתמיד, בודק פה בודק שם, מדווח שצריך לקנות מנעול חדש וכמה מפתחות ארצה שישכפל עבורי.  'הרצל' אני אומרת לו, 'מה הייתי עושה בלעדייך, תגיד?!' האמת היא, שאני מנסה בכוח להוציא ממנו חיוך קטן אבל גם הפעם זה לא הולך לי. 'היית מוצאת הרצל אחר', הוא עונה בלקוניות והולך לדרכו.

כשהוא חוזר, הבית מלא בריחות של עגבניות ושום וחמישה ילדים יושבים ליד השולחן לארוחת ערב קולנית. לזניה פשוטה מרצה תמיד את כולם, גם את הבררנים ביותר כמו החבר של נמברטו שטוען שהוא לא אוהב אבל מגלה שהוא דוקא כן.

אפילו הרצל, אחרי המנעול מסכים לחתיכה קטנה. זה לא בא בקלות ולוקח את השכנוע שלו: חתיכה קטנה הרצל, אני אומרת לו, זה יעשה אותך שמח . אני שמח אל תדאגי… הוא אומר לי בפנים חתומות.

אבל כשהוא מסיים את הלזניה ואת הקפה, מתגנב חיוך קטנטן כזה לזויות הפה שלו והוא אומר תודה רבה היה טעים מאד והולך. ובתוך ההמולה ופטפוטי הילדים, אני נשענת על השיש בינות ללזניה שמראה את סופה הקרב וערימות הכלים המלוכלכים וחושבת כמו תמיד- על איך זה שאוכל יודע בתבונה שכזו, לשמח אנשים, אפילו את ההרצלים הכי רציניים.

.

.
את הקטע הזה כתבתי לפני כמה חודשים אבל דוקא היום, כשקיבלתי הודעה מהאמא של הילד שחשב שהוא לא אוהב לזניה וגילה פתאום שהוא דוקא כן ולא מפסיק לדבר עליה אז אולי אפשר לקבל מתכון, החלטתי שהגיע הזמן לשמח את כל אלו שביקשו כל כך יפה בתגובות.

כאן בבית היא יוצאת בכל פעם מעט אחרת- תלוי בסוג הגבינות שצריך לחפף מהמקרר. זהו מתכון בסיס שניתן לשנות ולרענן באינספור דרכים. אם הילדים עוזרים או אם אתם ממש עייפים או ממהרים, ניתן בעצם לערבב את תערובת הגבינה והעגבניות ולקצר מעט תהליכים- הטעם יהיה אותו טעם, המראה אולי טיפה פחות.

.

.

לזנית גבינה פשוטה       לתבנית של 30 ס"מ*22 / מאכיל הרבה ילדים!

בענייני ילדים- אם יש לכם עסק עם ילד שלא אוהב גבינה לבנה לסוגיה (כמו הבת שלי, למשל)- רצוי להתחיל מכמויות גבינה קטנות יותר- ככה יש יותר אדום, פחות לבן וכשהילד מתרגל, ניתן להעלות את כמויות הגבינה.

ניתן להכין מראש ולשמור במקרר. במקרה כזה, רצוי להוציא כחצי שעה לפני מהמקרר ולהחזיר לטמפ' החדר לפני האפיה. כמו כן, יש לתת ללזניה כ-10-15 דקות מנוחה לפני ההגשה, בכדי שתתיצב ותתמצק. אפשר גם לאפות מחצית הדרך, להשאיר בחוץ עד לשעה הנחוצה ולסיים את מלאכת האפיה ברגע האחרון.

_     _      _     _      _      _

כ- 15 עלי לזניה *(ואולי עוד כמה כי התבנית תבקש…) ללא צורך בישול מוקדם (של ברילה אחלה)

* אם אתם בעניין של פחות פסטה- גם ארבע שכבות יהיו מספיקות

לרוטב העגבניות:

4-6 שיני שום גדולות כתושות

4 כפות שמן זית

3 פחיות קטנות של עגבניות מרוסקות (400 גר' בכל אחת)

חופן עלי בזיליקום טריים

1 כפית סוכר

מלח ופלפל גרוס טרי. ואם ניתן- מעט צ'ילי יבש, לא בכדי שיהיה חריףאלא בכדי שיתן מעט ארומה

לתערובת הגבינות:

~ 600 גר' גבינה רכה- קוטג' או ריקוטה אפשר בשילוב עם פטה, גבינה לבנה

1 ביצה

חופן פטרוזיליה ובזיליקום טריים קצוצים דק (או כאשר אהבה נפשכם)

100 גר' גבינת פרמז'ן מגוררת (אם אין אפשר מוצרלה או קשה אחרת)

ובנוסף- כ- 40 גר' פרמז'ן/מוצרלה או כל גבינה קשה אחרת מגוררת

מכינים את רוטב העגבניות: בסיר רחב מחממים מעט את שמן הזית עם השום הכתוש ומעט מלח. מאדים בזהירות עד שהשום מתרכך ומפיץ ריח. מוסיפים את הבזיליקום הקצוץ ומבשלים יחד מעט. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מתבלים ומבשלים בבעבוע קל כעשר דקות (מכוסה חלקית שלא ישפריץ לכל עבר). אין צורך להסמיך את הרוטב מאחר והנוזלים דרושים לעלי הפסטה הלא מבושלים.

מערבבים את חומרי תערובת הגבינות ומתבלים במלח ובפלפל.

כעת למלאכת הבניה: כ- 2/3 מכוס רוטב עגבניות יש לשמור לשכבת הלזניה העליונה. אם אתם יכולים לשמור בעין, זה מספיק טוב.

מפזרים מעט רוטב עגבניות על תחתית הכלי, מניחים מעל את עלי הלזניה זה לצד זה (חפיפות מקריות זה בסדר גמור), מכסים ברבע מתערובת הגבינה (חוסר שלמות מקובלת בהחלט), מסיימים ברבע מרוטב העגבניות וממשיכים כך הלאה – 4 קומות לבניין. (או שלוש או שתיים- ראו הערה למעלה*)

מכסים בשכבת פסטה אחרונה, מעליה רוטב העגבניות השמור ומפזרים את הגבינה המגוררת.

אם יש זמן- נותנים ללזניה לעמוד ולספוג נוזלים. אם אין- גם בסדר. אופים ב- 180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט כ- 40 דקות או עד שהלזניה מבעבעת וזהובה למשעי.

נותנים לה לעמוד ולנוח מעט. מסכנה עיפה.

צועקים בואו לאכול!!!

.

.

"יחזקאל" אמרה הילדה שלי בכנות ההורסת והקטלנית הזו של  ילדים שטרם למדו טקט מהו "אתה יודע למה אמא שלי כבר לא באה הנה הרבה?". לא, יחזקאל לא ידע. הוא לא באמת ידע למרות ששתי דקות לפני כן,  התנצלתי והסברתי לו שקצת לא הייתי ושאני עובדת המון. אולי בגלל שהוא לא ידע, המשיכה ילדתי להסביר: "כי אמא מקבלת כל שבוע ארגז של ירקות אורגניים!"

בשלב הזה  שקלתי את מכלול האפשרויות שעמדו בפני.  לדאבוני, זיהיתי רק שתיים, אולי כי מההלם הלכה היצירתיות. כמו שזה נראה באותו הרגע, יכולתי לבחור בין נסיון התאבדות בינות לערימת החצילים שמולי או בהתמודדות עם האמת הלא נעימה. בחרתי באמת כי לימדו אותי שהאמת תמיד מנצחת והתנצלתי שוב בפני האיש החמוד הזה.  כן, עינת מכפר הנגיד שולחת  אלי בכל פעם ארגז עם ירקות שבוץ האדמה עדיין דבוק לגופם, שבו עלים משונים שאת שמותיהם אני לומדת לאט וירוקים שעדיין אוחזים בשורשיהם.  ארגז הפתעה, כזה שאין לדעת מה אמצא בתוכו ושמשאיר את המטבח ואת המקרר מלוכלכים הרבה יותר מכרגיל אבל מאלץ אותי לאכול מיני עלים שלא הייתי קונה בעצמי וכופה עלי יצירתיות קלה, בימים בהם הספר גומע את רובה.

צרור האורגנו /זעתר הענק שהגיע בארגז חיפש יעוד וקיבל אותו מדפנה בת-דודי, שכתבה לי על לחמניות שמרים ממולאות באזוב שהכינה. כמו אצל אלו, אין מתכון, רק תאור כללי של העניין אבל זה בלבד הספיק בכדי לפנות זמן ולהכין לחמניות רכות וחמימות שבבטנן בצל מטוגן, עלים וגבינה, וטעמן מזכיר ימים רחוקים של טיול צופים, מדורה ותה עם מרוה.

.

לחמניות ממולאות בעשבים וגבינה              12 לחמניות קטנות

לבנים שיווקתי אותן כלחמניות פיצה והן התקבלו בצהלות. הילדה שלי, זו שאומרת אמת, הסתכלה עליהן ועלי במבט שאומר 'זה פיצה זה?' והלכה.

אפשר לגוון עם מה שיש- מתרד ועד ירוקת אחרת כמו עשבי תיבול שונים, עלי חרדל ועוד

במידה ואתם בוחרים לשנות סוג קמח- כמו רק רגיל או רק כוסמין, יש להיות רגישים לכמות המים. קמח רגיל ישתה פחות. קמח מלא- מעט יותר.

לבצק:

1 כוס קמח כוסמין מלא

3/4 כוס קמח רגיל

1 כפית גדושה שמרית או שמרים יבשים

3/4 כוס מים חמימים

3 כפות שמן זית

1/4 כפית מלח

ממיסים את השמרים במים ומוסיפים קורט סוכר. מערבבים את הקמחים והמלח יחד. אם מכינים במעבד מזון- מוסיפים את תערובת השמרים והמים ואת שמן- הזית, תוך כדי פעולת המכשיר (אם הבצק דביק מדי, יש להוסיף מעט קמח. אם נראה יבש- מעט מים) ומעבדים כחצי דקה לקבלת בצק אחיד ורך.

מעבירים את הבצק לקערה משומנת היטב, מכסים בניילון נצמד ומניחים במקום חמים לשעה וחצי או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

מגלגלים בעדינות את הבצק לנחש וחותכים ל- 12 חלקים שוים. מגלגלים כל חלק לכדור ומכסים במגבת, למנוחה קלה. בינתיים מכינים את המלית-

למלית:

מעט שמן זית

1/2 בצל גדול קצוץ דק

כ- 2 כוסות עלי  זעתר או אורגנו - נקיים

מלח ופלפל גרוס טרי

1/2 כוס גבינה מגוררת (מוצרלה או אחרת)

כ- 2 כפות גבינת פטה מפוררת

אפשר: תימין טרי ו-1/4 שן שום כתושה

מאדים את הבצל הקצוץ בשמן-זית ומעט מלח, עד שהבצל זהוב ורך. מוסיפים את כל העלים ומטגנים כדקה עד שהם נובלים מעט. מעבירים לקערית ומצננים מעט. מערבבים עם הגבינות ומתבלים. זהירות עם המלח- יש פטה והיא מלוחה.

ממלאים: לוקחים כדור בצק ומשטחים בעזרת הידיים לעיגול שקוטרו כ- 8-9- ס"מ, ממלאים בכפית גדושה של תערובת האורגנו והגבינה ומביאים את כל הקצוות למרכז, מעל למלית. צובטים את הבצקלסגירה, מכדררים מעט ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה כשתפר החיבור כלפי מטה.

כשכל הכדורים מוכנים, מלטפים אותם במעט שמן-זית (בעזרת היד) ואופים כ-  15 דקות בתנור שחומם ל- 180 מעלות סלציוס/350 פרנהייט. נותנים להם לנוח כעשר דקות בהן הם יתרככו ויתכווצ'צ'ו  מעט ואוכלים.

/

.

הכי מתעתעים בעולם השזיפים האלו-  נראים כמו אבנים, מריחים כמו כלום אבל מפתיעים כל כך בבישול, משנים צבעם לצהוב-כתמתם בוהק וטעימים ממש. כמויות ענק כבר קניתי מהם, מוקסמת מהתהליך המפתיע הזה שהם עוברים בעזרת מגע החום ומעט סוכר. מכמויות הענק הכנתי ריבת שזיפים חמצמצה ומושלמת, עוגות פרי, גאלט וגם פוקאצ'ה שמצאה חן רב בעיני השתיים שנגסו בה.

 בצק פוקאצ'ה מתקתק ורך, פיסות שזיף מקורמלות, מעט שמן זית, תימין או רוזמרין וגשם קל של סוכר. מאפה פשוט ואלגנטי לבוקר של יום שבת נינוח.

.

.

פוקאצ'ת שזיפים מסוכרים      6-8  מנות

אם מתחשק, אפשר להוסיף מעט גרירת תפוז או לימון לבצק

לבצק:

3/4 כוס מים חמימים

1 כפית גדושה שמרים יבשים

1/2  1 כפיות סוכר

2 כוסות קמח לחם (אם אין, רגיל יהיה בסדר)

קורט מלח

3-4 כפות שמן זית

ממיסים את השמרים במים וסוכר ומניחים במקום חמים לחמש דקות רק בכדי לודא אותות חיים

בפוד פרוססור בעל להב מתכת, מערבבים קמח ומלח קלות.  תוך כדי פעולת המנוע, מזלפים דרך הפתח העליון את המים והשמרים ואחר כך את שמן הזית. מערבבים עד שנוצר בצק רך (אם ממש דביק, יש להוסיף מעט קמח) ונותנים למכשיר ללוש כדקה נוספת. מוציאים את הבצק למשטח נקי ולשים מעט בידיים עד לקבלת בצק רך, חלק ונעים. מעבירים לקערה משומנת ומכסים. מתפיחים במקום חמים כ- 45 דקות או עד שהבצק מכפיל את נפחו. הבצק מוכן כאשר לוחצים על מרכזו בעזרת האצבע והסימן השקוע נשאר ברור.

לשזיפים המסוכרים:

כ- 6 שזיפים קשים

2 כפות סוכר

חוצים ומגלענים את השזיפים. פורסים כל מחצית לארבעה פלחים. מעבירים את חתיכות השזיפים למחבת רחבה, מפזרים מעל את הסוכר ומבשלים על להבה גבוהה (באמצע יש להפוך אותם לצידם השני) כשלוש- חמש דקות או עד שהשזיפים מתקרמלים מעט ומשנים צבעם לכתמתם צהבהב. השזיפים לא אמורים להיות רכים לגמרי בשלב הזה אלא רק למחצה. מצננים.

וגם:

2-3 כפות שמן-זית

עלעלים מ- 2 ענפי תימין או 1 ענף רוזמרין

2 כפות סוכר דמררה

מפזרים על קרש קמח סמולינה או קמח רגיל ופותחים את הבצק לעיגול לא אחיד של בערך 24 ס"מ. מטביעים את קצות אצבעות הידיים בבצק, ליצירת שקעים ומזלפים מעל  שמן-זית.  מניחים את פלחי השזיפים המקורמלים מעל ומשקעים אותם מעט לתוך הבצק בעזרת הידיים. מפזרים מעל עלעלי תימין או רוזמרין ומפדרים בסוכר. מעבירים לתנור ואופים כ- 10 דקות או עד שהפוקאצ'ה זהובה.

אפיה על אבן שמוט: תפקידה של האבן הוא להעלות את טמפרטורת התנור, לדאוג לפיזור הומוגני של החום ובעצם, לנסות לדמות את התנור הביתי לתנור אבן אמיתי. ומה אם אין? מלהיטים את התנור לחום המקסימלי שלו כעשרים דקות מראש ומחממים בתוכו תבנית רחבה. כשהבצק מוכן, מעבירים אותו על גבי נייר אפיה ,לתבנית ואופים עד להשחמה.

.

.

תחילתו של קראמבל העגבניות החמאתי והנימוח הזה במטבחה של מיכל וקסמן המופלאה. למרות שהיה בוקר ולמרות שהיתה זו לי הפעם הראשונה במטבחה (ומן הראוי להיות מנומסים בפעם הראשונה), לא התאפקתי. דחפתי כפית קטנה למאפה הזהוב שזה עתה יצא מהתנור והתענגתי.

.

בבית, את זה שהכנתי בעצמי פשוט כי לא הצלחתי להתאפק, הגשתי לצד רוסטביף לחברים אהובים. ששת הילדים שהצטופפו סביב הסתפקו ברוסטביף ובתפוחי האדמה השחומים שהגיעו איתו אבל אנחנו הבוגרים, חפנו שוב ושוב קצת ועוד קצת מהעגבניות החמות והמתמסרות במתיקותן.

.

.

הנה המתכון והנה 'תוצרת בית' שלה- שניהם הנאה צרופה

 קראמבל מלוח של עגבניות     

1 ק"ג עגבניות שרי- חצויות

2 כפות שמן זית

1/2 כפית מלח גס

1 כפית בלסמי איכותי (אם הבלסמי שלכם חמוץ מאד הוסיפו קורט סוכר)

4 עלי מרווה קצוצים דק

2 כוסות + 2 כפות  קמח (300 גר')

200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1/2 כפית מלח גס

1/2 כוס פרמזן אמיתי מגורר

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

מערבבים היטב את העגבניות עם שמן הזית, המרווה והמלח. מפזרים את תערובת העגבניות בתבנית (30X20).

מעבדים את חומרי הבצק במעבד מזון בעזרת פולסים מהירים במשך כדקה או עד שמתקבלים פירורים לחים ולא נשאר קמח יבש. אם אין מעבד מזון מפוררים את חומרי הבצק בין כפות הידיים עד שהם מעורבבים ומפוררים בפירורים לחים וחמאתיים. מפזרים את פירורי הבצק מעל העגבניות שבתבנית ואופים כ- 50-60  דקות במרכז התנור או עד שהפירורים מזהיבים ומיצי העגבניות מבעבעים מתוכם.

מגישים חם או פושר. אפשר עם קרם פרש או עם שמנת חמוצה ליד.

.

 "אבא 'תה יודע כשהכדור פוגע בי זה לא כואב, חוץ מבזיתים"

                                                              קטקט חולק חוויות כדורגל עם אביו

.

הזיתים המדהימים האלו חזרו איתנו הביתה מטיול ברמת הגולן

בעוד האיש מאתר כל טנק וטנק ברדיוס הקרוב ומנחיל מורשת קרבות לדור הצעיר, סרקתי אני בחמדה את עצי הזית שבצידי הדרכים, מלאים בזיתים ומחכים לגאולה.

.

.

בסוף כשכבר קוששתי מהם, מיהרתי-  היה חם נורא בחוץ והרוח היבשה שנשבה ישר לפנים זירזה אותי חזרה לאוטו, שם חיכו יתר חברי המשפחה שלא חשבו אפילו לצאת ולעזור. חבל שמיהרתי כי יצאו הזיתים של החיים ורק צנצנת אחת מהם.

את הוראות ההכנה, פשוטות למדי אבל מלאות בחוכמת חיים של אנשים שכבר כבשו זיתים רבים בחייהם, קיבלתי ממטבחם של דפנה בת דודתי ובן זוגה יוסי שגרים ב'קדמת צבי' שברמת הגולן. ההדרכה המדויקת הניבה לי צנצנת זהב טהור- מרירים רק מעט בזוויות הנחוצות, מבריקים ומלאי טעם.

אם לא ישר מהעץ, ניתן לקנות זיתים לכבישה בשוק.

.

זיתים סוריים בכבישה ביתית

בעבור זיתים טעימים נחוצה סבלנות- אחר כך זה כבר משחק ילדים

בודקים את הזיתים היטב לודא שאין תולעים, שוטפים היטב ודופקים עליהם. אני השתמשתי בתחתית של כוס זכוכית עבה ונתתי לכל זית מעיכה נאה. מעבירים לכלי זכוכית שיכיל את כולם ומכסים במים. במשך שבוע מחליפים לזיתים מים בכל יום. אני מרוב מסירות, החלפתי פעמיים ביום או בערך בכל פעם שחלפתי לידם והמים נראו כבר שמנוניים ועכורים. במהלך השבוע הזיתים מפרישים את מרירותם למים.

בתום שבוע, מכינים צנצנת מתאימה ומסננים את הזיתים.

מכינים קערה גדולה עם מי מלח בכמות שתספיק לכיסוי הזיתים בצנצנת כך: מעבירים למים ביצה אחת לא מבושלת מהמקרר ומתחילים להוסיף למים מלח ולערבב היטב עד אשר הביצה מתחילה לצוף על פני המים. הציפה מבשרת על מליחות מתאימה של המים לכבישה. שוטפים את הביצה החיננית ומחזירים למקרר.

פורסים לימון בקליפתו (חצאים רבעים מה שבא), מכינים שיני שום פרוסות גס.

אפשר גם: פלפל אחד חריף מחורץ, ענף רוזמרין, מעט שמיר.

מניחים את הזיתים, לימונים פרוסים, שיני שום וכל מה שאמור להיות בצנצנת בשכבות. מכסים במי המלח שהכנתם ומכסים מעל בשכבת שמן-זית דקה. סוגרים ומעמידים על השיש בגאוה לכ- 10 ימים.

ולמרות שלא אמרו לי: רצוי להניח משהו על הזיתים בכדי שלא יצופו מעלה. אני גזרתי מכסה פלסטיק לגודל המתאים ודחסתי אותו בכוח לצנצנת, כך שיאסור על החברה לצוף. אפשר עם ואפשר בלי.