דצמבר 2, 2009...5:25 am

מסיבת תה ועוגת שוקולד מיוחדת

קפוץ לתגובות

  כמה תום 

ואם מסיבת תה אז צריך עוגה. הנה מתכון שהלואי והייתי יכולה לומר שהוא שלי. אבל הוא לא.

יש בעוגה קינואה וכוסמת (כן, כן) והילדים מטורפים עליה! היא לחה, רכה וטעימה ממש ולמחרת מקבלת מן טעם פירגי מיוחד.

עוגת שוקולד מיוחדת      מתכון של ביאטריס המוכשרת כשד

את כל הטחונים האלו (=קמח של משהו), קונים בחנות טבע או טוחנים לבד במטחנת קפה.

130 גר. שוקולד 61% -קצוץ

100 גר. חמאה

4 ביצים- מופרדות

1/3 כוס קמח אגוזי-לוז

1/3 כוס קמח קינואה

1/3 כוס קמח כוסמת

1/3 כוס רסק תפוחים (כזה של ילדים טוב למשימה)

1/3 כוס סוכר חום + 1 כף להקצפת החלבונים

3 כפות סוכר חום גס (muscovado)

קורט מלח

משמנים תבנית 20 ס"מ עגולה ומניחים נייר אפיה בבסיסה.

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

ממיסים את השוקולד והחמאה יחדיו (אני משתמשת במיקרו) ומערבבים. מצננים מעט.

מקציפים חלמונים וסוכרים עד אשר צבעם נהיה חיוור.

 מוסיפים את רסק התפוחים לתערובת החלמונים ואז את תערובת השוקולד והחמאה.

מקפלים פנימה את היבשים.

בקערה נקיה, מקציפים את החלבונים ולאחר שנוצר קצף לבן, מוסיפים קורט מלח ואת כף הסוכר. מקציפים עד לקבלת קצף יציב. מקפלים את החלבונים עם תערובת השוקולד.

מעבירים לתבנית ואופים כ- 30 דקות.

33 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, ללא גלוטן, עוגות, שוקולד

33 תגובות

  • Forest
    דצמבר 2, 2009 בשעה 7:55 am

    אוי כמה מתיקות בתוך פוסט אחד…
    התמונות שלך יפהפיות, והעוגה נראית.. מעולה במיוחד.
    רק שאלה קטנה- יש לי בבית קינואה וגם כוסמת (אין לי מושג למה..), האם באמת מספיק רק לטחון אותם וכך יהיה לי קמח? לא מוסיפים להם שום דבר שם בחנות?

    להגיב
  • שירה
    דצמבר 2, 2009 בשעה 11:15 am

    איזה כיף שיש מתכון ללא גלוטן. מניסיון, לקמח קינואה יש ריח וטעם בולטים, יש אופציות חלופיות שאת ממליצה עליהן?

    להגיב
    • הילה
      דצמבר 2, 2009 בשעה 4:55 pm

      את חייבת לנסות את זה כך. ביום האפיה, נשבעת לך- אין רמז לקינואה. תענוג!
      ביום השני, יש ארומות של כוסמת ופרג- אבל עדיין הילדים שלי טורפים.
      אם תנסי ולא יהיה אחלה- נחשוב על תחליפים, טוב?!

      להגיב
  • זהר
    דצמבר 2, 2009 בשעה 11:27 am

    אחחחח מעבר למתכונים התמונות שלך פשוט הורסות אותי כל פעם מחדש, נמסה נמסה….

    להגיב
  • איה
    דצמבר 2, 2009 בשעה 12:30 pm

    הצילומים ..המתכונים הסיפורים פשוט השראה למעצבת כמוני
    כיף גדול ,,תודה

    להגיב
  • נעמה
    דצמבר 2, 2009 בשעה 12:32 pm

    הפלת אותי ברצפה.
    פעם ראשונה התמונות
    ופעם שניה הכוסמת והקינואה – שני המוקצים – בתוך העוגה.
    חייבת לנסות…

    להגיב
  • לוציפר
    דצמבר 2, 2009 בשעה 2:30 pm

    במקום לרדוף אחר כל מרכיבי העוגה "הטחונים האלה",
    ולכתת רגליים לחנויות טבע,
    תנו לנו עוגה כושית של "פירגה"
    ועזבו אותנו במנוחה..

    להגיב
  • אולגה
    דצמבר 2, 2009 בשעה 5:10 pm

    הילה, את מעבירה בי צמרמורת. פשוטו כמשמעו.
    הצילומים נהדרים ואת מפתיעה עם מתכון מעניין בכל פעם מחדש.
    עדיין לא ניסיתי אף אחד מהמתכונים שלך אבל יש לי הרגשה שזהו הנבחר :)

    להגיב
  • artishok.net
    דצמבר 2, 2009 בשעה 7:48 pm

    את מצ'הו מצ'הו :)
    טורחת, מצלמת, כותבת מקסים – לא נותר אלא להודות ולהעריך.

    אז מלוא הערכתי האישית.

    להגיב
  • גליה
    דצמבר 3, 2009 בשעה 4:05 am

    וואו. התמונות מדהימות במיוחד. מעלות חיוך גם בלי להכיר את הילדים :)
    העוגה נשמעת מעולה! אבל לפני שאני הולכת על זה רציתי לשאול על הטעם הפרגי כי קינואה אני דווקא אוהבת אבל פרג לא… :)
    איזה כיף לקבל את התמונות והבלוג שלך למייל! :) תודה.

    להגיב
    • הילה
      דצמבר 3, 2009 בשעה 8:17 am

      ביום הראשון, בעודה טריה- אין כמעט עקבות לכלום..
      למחרת הכוסמת מתרגמת לי בפה לפרג. אבל אולי זו רק אני.
      עדיין ממליצה בחום…

      להגיב
  • CooknBake
    דצמבר 3, 2009 בשעה 9:18 pm

    את העוגה אני לא אכין ולו רק מפאת העובדה שאת הקמחים במתכון אני בטח לא ארכוש.
    אבל אני נהנת להכנס להנה ולראות את התמונות היפהפיות שאת מצלמת.

    מקסים!

    להגיב
  • יהודית
    דצמבר 5, 2009 בשעה 9:30 am

    התמונות משגעות וצבעי השלכת פשוט מעלפים

    העוגה… קינואה וכוסמת… לא בטוחה שאצלי זה יתקבל בברכה. אולי אנסה פעם מבלי לגלות את מרכיביו ואראה מה תהיה התגובה ((-:

    להגיב
  • בשתי ידיים
    דצמבר 9, 2009 בשעה 1:09 pm

    שלום שלום.
    עשיתי קצת שינויים….יצא אחלה.
    בבית אהבנו מאוד, בחוץ אהבו קצת פחות, אמרו שיש אפטר טייסט וההורים שבאו לישיבה בגן הטיבעוני התלהבו.

    אני כל אופן אכין אותה שוב!
    כל טוב !!!

    להגיב
  • עינת
    דצמבר 15, 2009 בשעה 2:47 pm

    העוגה ממש מסקרנת. תמיד שאלתי את עצמי מה בכלל עושים עם קמח מכוסמת (שדרך אגב נקרא בארץ בדרך כלל "קמח כוסמין" אם אני לא טועה….)
    התמונות שלך כל כך יפות! הן מעבירות מצויין תחושות ואווירה אבל לקרוא להן תמונות אווירה זה פשוט להעליב אותן.
    כיף לילדים שלך שאת מנציחה את החיים שלכם. זאת מתנה נהדרת בשבילם.

    להגיב
    • הילה
      דצמבר 15, 2009 בשעה 3:07 pm

      קמח כוסמין זה הוא בן-דוד עתיק של החיטה וזה משהו אחר לגמרי.
      מה שאת צריכה זו קינואה טחונה דק וזהו.
      וכן, צודקת, המזכרת לילדים נמצאת באחורה של הראש, כשאני עושה…
      תודה תודה.

      להגיב
  • אפי ניו-יורק
    דצמבר 27, 2009 בשעה 3:26 am

    אוקיי… אז רק גיליתי אותך דרך הכתבה ב"לאישה" שקראתי בשבת ואני כבר מתענגת… נעים מאוד להכיר! אני כל הזמן מחפשת מתכונים כדי ל"תכמן" את ילדיי להכניס לבטנם כמה מרכיבים בריאים. העוגה הזו נשמעת נהדרת! אני חייבת לנסות!
    keep them coming!

    להגיב
  • טל
    ינואר 10, 2010 בשעה 9:28 am

    אהלן. הפוסטים כל כך מעוררי השראה- לבישול, אפיה ובכלל לחיים… השבוע הייתי קוראת אקטיבית והכנתי גם את ה"קדרת חורף" וגם את העוגה הזו שכבר מזמן רציתי לנסות, ויצא מעולה. כל כך שמחתי שהיא גם טעימה וגם בריאה ונטולת רגשות אשם! לא היו לי כל הקמחים המתוחכמים בבית אבל החלפתי במה שהיה- שליש קמח שקדים, שליש קמח אמרנת ושליש קמח מלא. בפעם הבאה אנסה להיצמד למתכון , אבל גם הקומבינה הזו יצאה סבבה. תודה על מה שאת עושה, על החיוך והנוסטלגיה שעולים בי כשאני קוראת ומסתכלת בתמונות.

    להגיב

כתיבת תגובה