נובמבר 26, 2009...7:04 am

על אמנות ופודינג של לחם ושוקולד

קפוץ לתגובות

 תמיד קצת מבאס אותי להעלות כאן בבלוג רשומות מ'וואלה'  אבל אלו  הם מתכונים שאני מאד אוהבת ורוצה שיכללו באסופה הזו גם. לאלו מכם, שבמקרה ראו את הטור, אני מוסיפה גם תמונות של מאחורי הקלעים, כאלו שלא נכללו בטור המקורי-

כמו מה קורה כשילדים מתאמנים בהפרדת חלמונים וחלבונים

לפעמים אני מציצה בתגובות שם ודי נדהמת. היתה שם מישהי השבוע שהציעה לי לתת לילדים לגו- זה מפתח להם את המחשבה, היא ציינה. הייתי רוצה לשאול אותה האם אמנות ובישול לא מפתחים וגם, מה נראה לה יותר קל, לאסוף לגו או לנקות ביצים מרצפת המטבח?!

ולדבר המקורי-

איכשהוא תמיד יוצא שהם רוצים לאפות ביחד כשיש להם יום חופשי. אני מנסה לשחד אותם בדברים אחרים אבל לא, הקרב אבוד מראש. "לאפות וליצור",  ככה יוצא שב'יום החופשי' שלנו, אני מוקפת בנירות וטושים, צבעים ודבקים, במטבח מבולגן ודביק ובריצפה ספוגת ביצים כי הרי כולנו יודעים שבכדי לדעת צריך להתאמן, נכון?

כמו רוב ההורים המודרניים, כך גם אני, מנסה לאפות איתם קצת יותר בריא. בדר"כ אנחנו מכינים עוגות בננה עם סוכר חום, מאפינס של גזר עם קמח מלא והס מלהזכיר חמאה. חמאה זה לאורחים! יצא לי לחשוב על המשפט הזה השבוע ונראה אתכם אומרים לי שלא שמעתם אותו בחייכם- " זה לאורחים!" "לא לאכול- זה לאורחים". אני זוכרת את 'קיש הבצל של רות סירקיס זה לאורחים' של אמא שלי ואת 'פונדו הגבינות זה לאורחים' וכן כמובן, את עוגת השוקולד המוסית של האורחים. וככה בעודי שקועה בזכרונות, מתחיל קרב אימתנים בין שתי ההילות- זו שמנסה בכל כוחה להפחית בכמויות הממתקים והמתוקים ולאפות רק עם שמן קנולה והשניה שאומרת הכל במידה.

…והפעם, מנצחת הילת השמנת והשוקולד.  פותחת את המחברת ומחליטה על פודינג לחם ושוקולד. קינוח אמריקאי קלאסי ועשיר מהימים בהם לא התלבטתי בכלום. שכאשר מכינים אותו משוקולד איכותי וטעים, הופך למעדן ממכר במיוחד. כמובן שלא מתאפקת וממציאה אותו קצת מחדש- חצי שמנת וחצי חלב, פחות שוקולד וכמות סוכר שפוחתת פלאים.  עדיין, בסוף המבצע, בין קליפות של ביצים ומריחות שוקולד על ארונות המטבח, עומדת לה תבנית אדומה מלאה במאפה רך, שוקולדי ומפנק. הוא לא נראה מי-יודע-מה אבל כף גדושה ממנו, חמים וכהה עם נו, טוב, קצת גלידת וניל- עושה לכל המשפחה שלי טוב בבטן ובלב.

למחרת באים חברים. אח, כמה טוב שהשארנו משהו לאורחים… אנחנו חותכים את הפודינג שהתקשה במקרר לקוביות ונהנים מכל ביס. עליו הומצא המשפט: אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

פודינג של לחם ושוקולד  
יופי של דבר לשימוש בשאריות חלה משבת או מאפים מיותמים.
למראה פרוע וכפרי יותר, נותנים לפרוסות הבריוש לצוץ בחוסר אחידות ( ילדי היו עסוקים בלדחוף את הלחם עם כף כלפי מטה). 

 התערובת מספיקה לתבנית 20/27 ס"מ או כל אחרת דומה ומאחר והפודינג עשיר מאד- זה יספיק לשמונה איש.

200 גר. בריוש או חלה (לאחר שהורדתם את ה'קשה')

1/4 1 כוסות  שמנת מתוקה

1/4  1 כוסות חלב

120 גר' סוכר

200 גר' שוקולד 70% איכותי- קצוץ גס

6 חלמונים

מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס.

 את החלה או הבריוש  (להלן 'הלחם') – חותכים לקוביות.

מכניסים לסיר את השמנת, החלב והסוכר. מערבבים עש שהסוכר נמס, מחכים לרתיחה ומיד מכבים את האש.

מוסיפים לתערובת החלב החמה את השוקולד הקצוץ, מחכים מספר דקות ומערבבים לתערובת חלקה.

מוסיפים את החלמונים בהדרגה ובאיטיות לתערובת השוקולד, תוך כדי ערבוב מתמיד.

 מערבבים היטב את הלחם עם תערובת השוקולד ומעבירים לתבנית. נותנים לשוקולד להספג כ- 10 דקות בלחם. (אפשר גם לאפות מיד אך אז מרכז קוביות הלחם ישאר לבנבן)

אופים כ- 35-40 דקות, עד אשר המאפה יציב אך עדיין מעט רך במרכזו.

מקררים מעט ואוכלים חמים בקערית עם או בלי גלידה.

14 תגובות

מתויק תחת ביסים מהחיים, וואלה!, מתוק, קטקטים במטבח, שוקולד

14 תגובות


כתיבת תגובה