עוגת התפוזים של מזל (של ענת) 2 תבניות מאורכות
העוגה של מזל היא מזל נאחס, למה עד שלא גומרים אותה לא עוזבים. יש בה משהו קליל ולא מעיק והרגשה ' שרק עוד פרוסה אחת לא תזיק…'
צריך להזהר לא ליבש אותה וגם לא לאכול אותה מיד. כמו האנשים האלו שצריכים זמן כדי להפתח, כך גם היא. והיא הכי טעימה אחרי הקפאה- כך ענת אמרה. והיא כנראה יודעת…
4 ביצים- מופרדות
1/2 1 כוסות סוכר
1/2 כוס שמן קנולה
3/4 כוס מיץ תפוזים
קליפה מגוררת מ-1 תפוז
1 כפית תמצית וניל
כמה טיפות מיץ לימון
1 כף גדושה אבקת אפיה (שזה שקית אחת)
2 כוסות קמח
מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס\ 350 פרנהייט.
מערבבים נוזלים עם חלמונים.
מערבבים חומרים יבשים יחד.
מערבבים יחד.
מקציפים חלבונים לקצף יציב ומקפלים בעדינות פנימה.
מחלקים בין שתי תבניות 'אינגליש קייק' משומנות. (אני מההרגל תמיד גם מפזרת סוכר)
אופים בין 20 ל-30 דקות או עד אשר קיסם יוצא יבש.
מניחים על השיש נייר אפיה והופכים עליו את העוגות. הן נשארות הפוכות עד שמתקררות.
מזל אומרת שככה האדים נקלעים בפנים והעוגות יוצאות לחות. היא גם טענה בגאוה, שככה החלק העליון של העוגה יוצא רטוב ולא כמו 'אצל כולם' הלמטה…
ולציפוי:
100 גר. אבקת סוכר +1 כפית תמצית וניל+ 2 כפות מיץ לימון ואם צריך אז עוד כמה טיפות מים.. מערבבים הכל היטב ומצפים.
25 תגובות
יולי 22, 2009 בשעה 7:23 am
מדהים מדהים מדהים כרגיל.
אנחנו נוסעים אוטוטו לקליפורניה הרחוקה.
אולי יש לך רעיון – מה להביא לאחיין האמריקאי שחי בלוס אנג'לס כל חייו, כבר כמעט לא מדבר עברית ויש לו (כמובן) הכל?????
יולי 22, 2009 בשעה 4:03 pm
אולי חולצה עם איזשהוא הדפס שאי אפשר להשיג כאן?!
קשה השאלה שלך…
יולי 22, 2009 בשעה 7:25 am
oh my gosh!
sounds like a really cool place!
will try to rememebr all that
save me a piece of cake just in case though
cuz it makes me wanna stay
neshikot
יולי 22, 2009 בשעה 10:20 am
העוגה נראית פצצה, וכזאת שאפילו אני לא יכולה להרוס. אשמח לנסות.
משפחה בישראל זה הדבר הכי יפה, ובכל הסעיפים שלך הנהנתי באהבה. קללות בערבית, חברים עם עבר, וילדים בתחתונים וכו', צודקת צודקת צודקת.
שיהיה חופש נעים.
אגב, אצלנו יש חופש גדול קטן יותר אבל במהלך השנה הם תוקעים 'חופשת סתיו', 'חופשת חורף' וכאלה.. הזוי.
יולי 22, 2009 בשעה 4:05 pm
חופשות סתיו, אביב וכ"ו- הכל הולך גם כאן.
מה שכן, הביטוח לא משלם ביקורים אצל ה'שרינק'!!!
יולי 22, 2009 בשעה 10:54 am
שתי שאלות לגבי הציפוי.
1. סוכר וניל או תמצית ?
2. לא צריך לבשל את כל המרכיבים של הציפוי?
יולי 22, 2009 בשעה 4:08 pm
תמצית וניל.
ולא, אין צורך לבשל- רק מערבבים.
אגב, זהו ציפוי סוכר קלאסי ופשוט לעוגיות ילדים ועוגות. ככל שתוסיפי פחות נוזל- כך הציפוי יתקשה יותר ויתייבש יותר. מה שנותן לי רעיון לפוסט…תודה למשפוחה..
יולי 22, 2009 בשעה 11:36 am
עשית לי חשק לקרואסון… איזה מזל שפתחו עוד קטע בכביש.
והילדים הערומים – לפני יומיים בבננה ביץ' אמאשלי הראתה לי את הילדה המסכנה שאין להורים שלה כסף לבגדים אז היא מסתובבת ערומה…
יולי 22, 2009 בשעה 4:10 pm
הי פייה, אז מה את בעצם אומרת? שזה לא 'פוליטיקלי קורקט' גם בארצנו הקטנטונת או שאמך פולניה גזעית?!
אוגוסט 5, 2009 בשעה 10:35 am
שלאמא שלי יש חוש הומור כזה…
יולי 22, 2009 בשעה 2:15 pm
ועוד סיבה לשמוח בישראל, לאכול ארוחת בוקר בגיליס בנמל תלאביב (ואני לא מטעם..)
העוגה נראת יפיפיה וטעימה, ננסה בקרוב
יולי 23, 2009 בשעה 11:15 am
אה סליחה! לאכול ארוחת בוקר במחיר שחיתות – אומנם טעימה אבל בהחלט לא לכל כיס
יולי 23, 2009 בשעה 11:14 am
ועם כל זה אני בכיף באה להתחלף חחחח
העוגה נראית טעימה אבל אני לא חובבת עוגות בחושות, ספוג וכו'.
אגב יש לי יום הולדת היום – אז נגיד שהעוגה לכבודי
אחלה בלוג!
יולי 23, 2009 בשעה 2:01 pm
בטח בשבילך!!!
יומולדת שמח!
יולי 23, 2009 בשעה 10:53 pm
פעם הבאה כשאת בארץ, גשי לשוק הכרמל, יש שם חנות לחד פעמי. אני תמיד קונה שם תבניות אינגליש חד פעמיות (אלו באורך של הארץ) מקרטון מאוייר-מדליק.
אני מכורה לעוגת מיץ של חיים כהן, אבל אעפס באנגליש הן לא מצליחות לי.
אני אנסה את המתכון של מזל:)
יולי 24, 2009 בשעה 12:15 am
אני מתה על עוגת המיץ של חיים כהן.אין עליו. לא מזל ובטח שלא אני.
הן קצת שונות. שלו יותר אויר.
אולי זה לא יוצא כי אי אפשר להפוך אותן על בקבוק?!!
יולי 26, 2009 בשעה 11:10 pm
העוגות נראות טעימות ביותר
הצילומים מדהימים, כרגיל
הייתי בכיף מתגעגעת לארץ כמה שנים…
יולי 27, 2009 בשעה 10:50 pm
אכן אכן..
ישראל, או איזור תל אביב רבתי היא מעצמת אוכל וקפה משובח שמעטים המקומות בעולם היכולים להתחרות בה.
קרואסון עם מילוי של נקניק וגבינה זה ממש חטא על פשע!!
והמתכון של עוגת התפוזים נראה לי ממש ממש מוכר, קיבלתי אותו מחברה לפני הרבה הרבה שנים. אפשר גם עם כוס סוכר או פחות.
העוגה באמת מאוד מוצלחת!
יולי 31, 2009 בשעה 7:20 am
היי הילה,
מה קורה? הרוב הדומם מחכה כאן לכתבות הבאות…
חופש זה נחמד אבל מה עם המחוייבות?
רוצים עוד!
יולי 31, 2009 בשעה 4:55 pm
כשאת צודקת, את צודקת.
אוגוסט 3, 2009 בשעה 12:26 pm
איריס-אפשר הסבר מדוייק היכן החנות לחד פעמיים בשוק הכרמל?
אוגוסט 3, 2009 בשעה 11:45 pm
החנות נמצאת ממש לא רחוק מכרמלה בנחלה (המסעדה)
יהיה לי קל להסביר מכיוון נחלת בנימין.
מגיעים לכרמלה בנחלה, צריך לעמוד עם הפנים לשוק כשמצד שמאל המסעדה. ללכת לכיוון השוק וכשמגיעים לרחוב הראשי של השוק לפנות ימינה-שם נמצאת החנות. יש שם תבניות חד פעמיות מעוטרות עם שושנים במראי כפרי בכל מיני צורות, יש לא מעוטרות, רק בצבע קרטון טבעי. יש מנג'טים מדליקים, ניירות אפייה בזיל הזול-חגיגה.
אם מגיעים מהכניסה הראשית (מאלנבי) אז להשיל ישר עד שמגיעים בערך לאיזור של הדגים בסימטה מצד ימין ומצד שמאל זו הסימטה לכיוון כרמלה ושם נמצאת החנות.
עוד משו-ברחובון הזה בין כרמלה לרחוב הראשי של השוק יש חנות שבחוץ יש מתקן עם מפות לפי מטר (כמו בחנויות של ששת רק הרבה יותר זול) יש שם כל מיני דברים לבית כמו סמרטוטי רצפה ומטבח של סושי-ממש זול.
לא רחוק מהחנות של החד פעמי יש חנויות של כלי בית-אני קניתי קומקום נירוסטה מרוקאי לתה…
תהנו מהשוק!
אוגוסט 4, 2009 בשעה 9:45 pm
הי, תודה לך!
אוגוסט 21, 2010 בשעה 2:18 pm
הכנתי עכשיו את העוגה עם בתי והיא פשוט מצויינת, אוורירית ונימוחה. המון תודה! אגב המרתי כוס קמח אחת לקמח מלא והוספתי עוד קצת מיץ…. בלוג מקסים ומעורר השראה.
אוגוסט 22, 2010 בשעה 4:07 am
כמה טוב לדעת- תודה!