דצמבר 10, 2009

מתנות יומולדת וצנצנת של חבושים

 מאחר ובודאי תסכימו איתי, שימי הולדת בלי אף מתנה זו באסה לא נורמאלית, עמלתי על מתנתי ארוכות. ולא, אל תטעו, זה לא השלג שמזפזף לו על המסך ברגעים אלו ושאין לי מושג מה גרם לו להופיע אבל ברור לי מעל לכל ספק שזה קשור איכשהוא אליי.  לא זה.

לקח ימבה זמן אבל אני שמחה לבשר לכם שמהיום אתם יכולים להדפיס ישירות את המתכונים מהבלוג. יוהוווווווווווו!!! כל שעליכם לעשות הוא להכנס לרשומה עצמה (שזה אומר להקליק על הכותרת) ולהדפיס. החלק שיודפס הוא המתכון בלבד. חוץ מזה ישנו חלון חיפוש חדש בבלוג מצד שמאל למעלה, קטגוריות למכביר, כותרות פוסטים מקוצרות ואם עולה בדעתכם עוד פרט נחמד, שיהפוך את חייכם לנוחים יותר- אנא שתפו אותי. (זמר- למי קראתם מאותגרת, הא?!)

תגובותכם המהממות עשו'תי מרחפת קלות, עד שיצאתי החוצה וברח לי כל האויר מהקור הנוראי ששורר פה. כדור הארץ אכן משתגע אם ככה קר בקליפורניה. את אחרונות הפג'ויות שנחות על הדשא, אין אפילו מה לאסוף. הן בטח שלגונים קטנים. 

בתקוה שזה לא מאוחר מדי ועדיין יש למצוא חבושים בחנויות שלכם, אני מצרפת מתכון מקסים לחבושים מבושלים בסירופ. בניגוד לריבת החבושים, אלו בהירים יותר ומופחתים בסוכר. למדתי מחברה לאכול אותם על טוסט עם טחינה גולמית. אויש… כמה טעים! זה מרגיש קצת כמו חלבה ומשמח כל-כך קפה או תה של נענע. 

האיטלקיה שלי טעמה את זה כאן ונכנסה לכזו מוטיבציה, שכבר ביום המחרת, נקראתי אליה בבהילות כי היא מצאה שכן שיש לו עץ חבושים ואף לא צורך פעוט בפירות (לאמריקאים אין מושג קלוש מה עושים עם ה'דבר' הזה). היא עמדה עם מאדלן התינוקת במעלה הגבעה וחילקה הוראות ניווט וגם הוראות סתם בשביל הכיף, בעוד אני זוחלת לאסוף חבושים. אני מניחה שהמחזה היה די משעשע מהצד. החבושים שאספנו היו שונים מאלו שקניתי בחנות ולימדו אותי, שלכל חבוש יש אופי משלו. ישנם קשים יותר וקשים פחות והם גם שונים לגמרי בסיום תהליך הבישול. כך או כך-משובחים. 

אם החבושים שלכם קשים כאבן וממש בלתי אפשריים לחיתוך- תכניסו למיקרו לדקה או שתיים.  

חבושים בסירופ סוכר  

לאכול על טוסט עם טחינה גולמית ולשמוח… או עם יוגורט, גלידה או סתם כך.

4 חבושים = 900 גר' נטו לאחר גלעון ופריסה 

½ 2 כוסות מים 

½ 1 כוסות סוכר 

 2-3 מקלות קינמון 

1 לימון- מיץ וגרידה  

חותכים את החבושים לרבעים, מגלענים ופורסים כל חלק לשלושה או ארבעה פלחים מאורכים. 

מעבירים את החבושים לסיר רחב ומוסיפים את מקלות הקינמון, הסוכר והמים. מביאים לרתיחה, מערבבים ומבשלים מכוסה חלקית, תוך בעבוע קל, עד אשר פרוסות החבוש מתרככות. 

מסירים את המכסה, מגבירים את הלהבה, מוסיפים את מיץ הלימון והגרירה ומבשלים כ- 15 דקות, עד אשר הנוזלים מצטמצממים  ומסמיכים מעט. שימו לב להשאיר נוזלים לכיסוי החבושים בצנצנת. טועמים ומוסיפים עוד מיץ לימון לפי הטעם. מצננים מעט ומעבירים לצנצנת אטומה. לוחצים את החבושים למטה בעזרת כף, עד שהם מכוסים בנוזלים. שומרים במקרר. 

   

דצמבר 9, 2009

ביסים מהחיים

 

ביסים שלי בן שנה. הזמן עובר מהר כשנהנים.

תכננתי פוסט מחוגג עם זיקוקי זכרונות וחגיגות לעתיד אבל החיים, כמו תמיד, מתנהלים ומנהלים: חנוכה עם סביבונים כיתתיים, קריסמס שבפתח עם כל המתנות שהוא דורש, אסיפות הורים של סוף סימסטר, זריקות נגד חזירים, חופשים ומלבד זה הריצות הרגילות.

אני זוכרת אותי עם הקטקט ישן בעגלה, בתפר שבין מונטריי-מרקט למשתלה, מנסה להסביר לשתינו בטלפון למה בכלל. אמרתי  לה 'מי יודע לאן זה יוביל'  וצדקתי. 

אני רוצה להודות לכם. כי אם לא אתם, אז לא. לאלו שבשקט ולאלו שבגלוי. לאלו שמאתגרים אותי בכלל מבלי לדעת- תאיר שמכינה את הקציצות שלי אבל משנה כמעט כל מרכיב אפשרי, נויה אשת המילה, מיכליקה שמבינה אמריקאית ונעמה שאוהבת את זה קצת אחרת…

אני רוצה להודות לחברות המדהימות שלי, שכבר לא נעים לי לכתוב את שמן אבל הן יודעות, שהגיבו כשאף אחד לא- כי אם לא אתן, אז לא.

וכמובן לך- כי אם לא אתה אז בטח שלא.

וכמו שאמרתי לפני שנה אין לדעת לאן זה יקח. והדרך? הדרך קסומה…

דצמבר 2, 2009

מסיבת תה ועוגת שוקולד מיוחדת

  כמה תום 

ואם מסיבת תה אז צריך עוגה. הנה מתכון שהלואי והייתי יכולה לומר שהוא שלי. אבל הוא לא.

יש בעוגה קינואה וכוסמת (כן, כן) והילדים מטורפים עליה! היא לחה, רכה וטעימה ממש ולמחרת מקבלת מן טעם פירגי מיוחד.

עוגת שוקולד מיוחדת      מתכון של ביאטריס המוכשרת כשד

את כל הטחונים האלו (=קמח של משהו), קונים בחנות טבע או טוחנים לבד במטחנת קפה.

130 גר. שוקולד 61% -קצוץ

100 גר. חמאה

4 ביצים- מופרדות

1/3 כוס קמח אגוזי-לוז

1/3 כוס קמח קינואה

1/3 כוס קמח כוסמת

1/3 כוס רסק תפוחים (כזה של ילדים טוב למשימה)

1/3 כוס סוכר חום + 1 כף להקצפת החלבונים

3 כפות סוכר חום גס (muscovado)

קורט מלח

משמנים תבנית 20 ס"מ עגולה ומניחים נייר אפיה בבסיסה.

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס/ 350 פרנהייט.

ממיסים את השוקולד והחמאה יחדיו (אני משתמשת במיקרו) ומערבבים. מצננים מעט.

מקציפים חלמונים וסוכרים עד אשר צבעם נהיה חיוור.

 מוסיפים את רסק התפוחים לתערובת החלמונים ואז את תערובת השוקולד והחמאה.

מקפלים פנימה את היבשים.

בקערה נקיה, מקציפים את החלבונים ולאחר שנוצר קצף לבן, מוסיפים קורט מלח ואת כף הסוכר. מקציפים עד לקבלת קצף יציב. מקפלים את החלבונים עם תערובת השוקולד.

מעבירים לתבנית ואופים כ- 30 דקות.

נובמבר 28, 2009

המון אפרסמון

 

נבמרטו עיוור צבעים. חלקית. מה זה בדיוק אומר לגביו אני לא ממש יודעת אבל מה שכן יודעת, זה יש לו שם בלבולות רציניות בין כתום- חום-ירוק.

 השבוע היה זה:

הוא: מה זה ירוק ויש לו שיער על הראש?!

אני והחברה הקטנה שלו מנסות כמה ניסיונות הזויים ומתיאשות-

הוא נותן רמז: זה נמצא בגן- החיות…

אנחנו מרימות ידיים באופן סופי ומבקשות פתרון-

הוא: אריה!!!

הילד שלי רואה אריות ירוקים… ולשניה הם גרמו ללב שלי להתצ'טקמק ולקפוץ לזויות העיניים. 

 

ואם בצבעים עסקינן, הנה צבע שרואים פה הרבה עכשיו- כתום. עצי אפרסמון זוהרים בכל פינה.

לא ממש עושה לי את זה, האפרסמון. סתם מתוק כזה- בלי אופי, בלי ריח.

בפוקס שכזה פרסתי אותו דק (וגם קילפתי), טיפונת שמן-זית ונענע טריה. וואו!!!!!!!!!!!! לא יודעת איך זה בדיוק עובד עם המתמטיקה כאן אבל במקרה הזה, אחד ועוד אחד שווה הרבה הרבה יותר משתיים. נסו ותגלו. נו, נו.. למה אתם מחכים?!

נ.ב. גבינת פטה משובחה בצד ויש לכם דו ספרתי. נשבעת.

נובמבר 26, 2009

על אמנות ופודינג של לחם ושוקולד

 תמיד קצת מבאס אותי להעלות כאן בבלוג רשומות מ'וואלה'  אבל אלו  הם מתכונים שאני מאד אוהבת ורוצה שיכללו באסופה הזו גם. לאלו מכם, שבמקרה ראו את הטור, אני מוסיפה גם תמונות של מאחורי הקלעים, כאלו שלא נכללו בטור המקורי-

כמו מה קורה כשילדים מתאמנים בהפרדת חלמונים וחלבונים

לפעמים אני מציצה בתגובות שם ודי נדהמת. היתה שם מישהי השבוע שהציעה לי לתת לילדים לגו- זה מפתח להם את המחשבה, היא ציינה. הייתי רוצה לשאול אותה האם אמנות ובישול לא מפתחים וגם, מה נראה לה יותר קל, לאסוף לגו או לנקות ביצים מרצפת המטבח?!

ולדבר המקורי-

איכשהוא תמיד יוצא שהם רוצים לאפות ביחד כשיש להם יום חופשי. אני מנסה לשחד אותם בדברים אחרים אבל לא, הקרב אבוד מראש. "לאפות וליצור",  ככה יוצא שב'יום החופשי' שלנו, אני מוקפת בנירות וטושים, צבעים ודבקים, במטבח מבולגן ודביק ובריצפה ספוגת ביצים כי הרי כולנו יודעים שבכדי לדעת צריך להתאמן, נכון?

כמו רוב ההורים המודרניים, כך גם אני, מנסה לאפות איתם קצת יותר בריא. בדר"כ אנחנו מכינים עוגות בננה עם סוכר חום, מאפינס של גזר עם קמח מלא והס מלהזכיר חמאה. חמאה זה לאורחים! יצא לי לחשוב על המשפט הזה השבוע ונראה אתכם אומרים לי שלא שמעתם אותו בחייכם- " זה לאורחים!" "לא לאכול- זה לאורחים". אני זוכרת את 'קיש הבצל של רות סירקיס זה לאורחים' של אמא שלי ואת 'פונדו הגבינות זה לאורחים' וכן כמובן, את עוגת השוקולד המוסית של האורחים. וככה בעודי שקועה בזכרונות, מתחיל קרב אימתנים בין שתי ההילות- זו שמנסה בכל כוחה להפחית בכמויות הממתקים והמתוקים ולאפות רק עם שמן קנולה והשניה שאומרת הכל במידה.

…והפעם, מנצחת הילת השמנת והשוקולד.  פותחת את המחברת ומחליטה על פודינג לחם ושוקולד. קינוח אמריקאי קלאסי ועשיר מהימים בהם לא התלבטתי בכלום. שכאשר מכינים אותו משוקולד איכותי וטעים, הופך למעדן ממכר במיוחד. כמובן שלא מתאפקת וממציאה אותו קצת מחדש- חצי שמנת וחצי חלב, פחות שוקולד וכמות סוכר שפוחתת פלאים.  עדיין, בסוף המבצע, בין קליפות של ביצים ומריחות שוקולד על ארונות המטבח, עומדת לה תבנית אדומה מלאה במאפה רך, שוקולדי ומפנק. הוא לא נראה מי-יודע-מה אבל כף גדושה ממנו, חמים וכהה עם נו, טוב, קצת גלידת וניל- עושה לכל המשפחה שלי טוב בבטן ובלב.

למחרת באים חברים. אח, כמה טוב שהשארנו משהו לאורחים… אנחנו חותכים את הפודינג שהתקשה במקרר לקוביות ונהנים מכל ביס. עליו הומצא המשפט: אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

פודינג של לחם ושוקולד  
יופי של דבר לשימוש בשאריות חלה משבת או מאפים מיותמים.
למראה פרוע וכפרי יותר, נותנים לפרוסות הבריוש לצוץ בחוסר אחידות ( ילדי היו עסוקים בלדחוף את הלחם עם כף כלפי מטה). 

 התערובת מספיקה לתבנית 20/27 ס"מ או כל אחרת דומה ומאחר והפודינג עשיר מאד- זה יספיק לשמונה איש.

200 גר. בריוש או חלה (לאחר שהורדתם את ה'קשה')

1/4 1 כוסות  שמנת מתוקה

1/4  1 כוסות חלב

120 גר' סוכר

200 גר' שוקולד 70% איכותי- קצוץ גס

6 חלמונים

מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס.

 את החלה או הבריוש  (להלן 'הלחם') – חותכים לקוביות.

מכניסים לסיר את השמנת, החלב והסוכר. מערבבים עש שהסוכר נמס, מחכים לרתיחה ומיד מכבים את האש.

מוסיפים לתערובת החלב החמה את השוקולד הקצוץ, מחכים מספר דקות ומערבבים לתערובת חלקה.

מוסיפים את החלמונים בהדרגה ובאיטיות לתערובת השוקולד, תוך כדי ערבוב מתמיד.

 מערבבים היטב את הלחם עם תערובת השוקולד ומעבירים לתבנית. נותנים לשוקולד להספג כ- 10 דקות בלחם. (אפשר גם לאפות מיד אך אז מרכז קוביות הלחם ישאר לבנבן)

אופים כ- 35-40 דקות, עד אשר המאפה יציב אך עדיין מעט רך במרכזו.

מקררים מעט ואוכלים חמים בקערית עם או בלי גלידה.

נובמבר 22, 2009

אגסים

מדי קיץ חוזרים הבנינים לברקלי לביקור קצר, הוא איש האוניברסיטה והיא אשת העולם. מעבר לעובדה שהם משפחה שהיא גם חברים, יש לנו היסטוריה משותפת. כשהגענו לברקלי הם שהו כאן לשנת שבתון והיו העוגן בחיינו החדשים. הקיץ נשלחתי לבדוק עבורם בית להשכרה וכשפתחתי את שערו התרוננתי- גינה גדולה, מלאת עצי פרי מפוצצים- תאנים, שזיפים גדולים בצבע בורדו, עץ אגסים יפיפה ועוד אחד של לימוני מייר. אח, להתעלף. בעלת הבית ואני פרצנו בשיחה ערה על נפלאותיה של הגינה והיא ספרה לי שמאחר ויש לה מלאי פירות עצום למדי, היא מוכרת אותם למסעדת 'שה פניס' הברקלאית.

מהימים הראשונים שלי שם, אני זוכרת, אישה קטנה ומבוגרת נכנסת עם סלסלת תאנים טריות ונותנת אותה לפייסטרי שף. כששאלתי מה זה, הסבירו לי שהם קונים פירות מאנשים פרטיים שיש להם עצי פרי בחצרות. אהה! אולי זה מה שאני צריכה לעשות עם מלאי הפג'ויות האינסופי שנופל לאחרונה בגינתנו ושהשכנים כבר מתחמקים מלראות אותי שמא אדחוף להם כמה ושאפילו חברתי הטובה שאמורה לאהוב אותם נורא, ביימה השבוע 'שיכחה' קטנה ונסעה הביתה בלעדיהן. אולי מישהו יודע מה עושים איתן חוץ מלאכול אותן סתם כך?!

בימים שבין חתימת חוזה ההשכרה ועד הגעתם, עסקתי בחלומות- אני קוטפת תאנים והן רכות ומתוקות. ושזיפים, גדולים, מלאי עסיס ואני עושה איתם ככה או ככה או דוקא ככה. הו כמה חלומות! רק שעד שהם באו, עץ השזיף עמד ערום מפירות, התאנה צימחה פירות קטנים, ירוקים ובוסריים ורק עץ האגסים חיכה לי עם המוני המוני אגסיו.

לאחר שסיימתי לגדף ולהתאונן, אספתי לי אגסים ומשנמאס לאכול אותם ככה, הם נכנסו לסיר.

וזהו סיפורו של הפוסט הזה, שאגסיו כבר מזמן נאכלו ואורחיו כבר מזמן מזמן נסעו אבל תמונותיו כל-כך אהובות עלי, שאין לו ברירה אלא לקרות.

אגסים מתובלים שינויים קלים למתכון מתוך הספר:  In Season   מאת: Sara Raven

ולא, זה לא מתכון שחייבים לרוץ ולהכין. שלא תבינו אותי לא נכון- זה טעים. אבל בהחלט לא מתאים לכולם.

למי כן מתאים?! למי שמאד אוהב ציפורן ואוהב גם חמוץ -מתוק ויש עימו סטוק של אגסים. והכי טעימים הם הלימונים. מה טעימים- מעולים!

למה זה טוב?! ללוות גבינות או פרוסות נקניק או שניהם
1 ק"ג אגסים מוצקים
2 כוסות סוכר

1 כוס חומץ יין לבן

1 כוס חומץ תפוחים

3 מקלות קינמון

1 לימון פרוס דק

1/2 כפית תרמילי ציפורן

1 כף גרגירי פלפל טריים

לקלף את האגסים, לחתוך לרבעים ולגלען. (אלא אם שלכם קטנים כמו שלי ואז אפשר להשאיר שלמים או רק לחצות)

להכניס את כל החומרים, חוץ מהאגסים, לסיר ולהביא לרתיחה.

כשכל הסוכר נמס לחלוטין, מכניסים את האגסים לסיר, מביאים לרתיחה עדינה ןמבשלים כ- 20 דקות, רק עד שהם רכים. להזהר לא לבשל אותם עד כלות.

בעזרת כף מחוררת, מעבירים את האגסים לצנצנת נקיה. מרתיחים את הנוזלים שבסיר על אש גבוהה כ- 5 דקות או יותר, עד קבלת סירופ נוזלי ושופכים אותו לצנצנת עד לכיסוי מלא של האגסים.

מצננים, סוגרים ומאחסנים. היא טוענת לאחסן חודש לפני אכילה וטוב לשנה. אני אכלתי מיד, איכסנתי במקרר ואין מצב שיחזיק שנה!

נובמבר 20, 2009

חטוף

שלום לכולם,

ברגעים אלו ממש, בעודי נאבקת במשהו שעלי לכתוב עבור מקור אחר, החלטתי על הפסקה יזומה ועל ביקור חטוף כאן. אחח.. אין כמו בבית!

האחראי על השמים החליט היום על יום חורפי, ואחרי שפע של ימים שמשיים ונאים הביא לנו את חורף במיטבו. קר, לח וגשום. כל-כך אוהבת את החורף. ומה אצלי?! תודה ששאלתם, אצלי הכל בסדר. עמוס, עייף אבל טוב. עייף ברמות שבעשר בלילה נדמה לי ששתיים, עמוס ברמות שבחמש וחצי אני מתעוררת ומתחילה לעשות רשימות של דברים שצריך לעשות… חוץ מזה, בעוד רובכם חיים את השגרה, אנחנו כאן יוצאים לחופש 'חג ההודיה'. מהון להון-9 ימים, אם לדייק. 

 אני צריכה בדחיפות לחזור לדבר ההוא, זה שיושב עלי ולסיים- אבל לפני זה, שתי תמונות סתיו כי אני יודעת כמה אתם אוהבים את זה.

ומתכון? מבטיחה שמחר. באמת. נשבעת.

שתהיה שבת שלום ושלוה

שלכם,

הילה.

נובמבר 17, 2009

ספגטי עגבניות ושום

'וואלה' של השבוע.  שווה ניסיון פשוט כי זה נורא טעים.

ותודה לכם על התגובות החמות- אין, אין מספיק זמן ביממה…

בראשון, הוא יום חופש לנו, לקה האיש בגבו. השארנו אותו למנוחתו והלכנו ארבעתנו עם חברים, למוזאון החלל. טסנו בין פלנטות וחקרנו כוכבים, חזרנו לכדור הארץ בדיוק בזמן לארוחת צהריים מאוחרת ואפילו קינחנו בגלידה אבל כשחזרנו הביתה, גילינו את אב הבית באותו המצב בדיוק. והמצב לא היה מזהיר.

הרופא טוען, סיפר לנו חבר אחר שסובל אף הוא מגבו מעת לעת, שהטבע יצר את הנשים בנויות פיסית לסחוב תינוקות בעוד שאת הגברים פחות. אי לכך, בעיות גב שכיחות מאד מגיל שלושים+, עת מקימים אלו משפחות. 

ברביעי, הזדמנו שנינו לצהריים ביחד בבית ללא אף צאצא. מחזה נדיר ומיוחד במחוזותנו- כי לאישים עסוקים, אין אף פעם זמן להיות חולים. יצאנו לשוטט בצ'כונה (הרופא אמר לא טוב לשכב כל הזמן במיטה) וכשחזרנו, הגיע זמן ארוחת הצהריים. במקרר מצאתי כמה עגבניות רכות שכבר עבר זמנן לסלט וצרור של פטרוזיליה. אם כך- פסטה. יצא סיר גדוש בפסטה ריחנית ומהבילה של עגבניות טריות מרוסקות, המון שום ופרמזן. רוטב עדין ונעים, כזה שמכסה רק במעט את חוטי הפסטה ונותן לה את כל הבמה לעצמה.

את המעט שנשאר לקחתי לחברתי האיטלקית, שגרה כמה בתים ליד. ההסכם ביננו הוא כזה- היא אחראית הטעימות מטעם איטליה ובתמורה היא מחוייבת לומר את דעתה הכנה, ללא התחנפויות מיותרות.

בערב חיכה לי אימייל:    .delicious! fresh, I liked it

 
פסטה של עגבניות טריות ושום:

1 חבילת ספגטי

4 עגבניות גדולות ובשלות

1 פלפל צ'ילי טרי או יבש או לא בכלל

 בערך 10 שיני שום כתושות או פרוסות דק או שילוב (וכן, אני בעניין שום לאחרונה. אפשר מעט אם אתם לא ממש..)

1/2 כוס דחוסה של פטרוזיליה- עלים בלבד

1 ענף גדול של בזיליקום = בערך 10 עלים גדולים

1/3 כוס שמן זית

1 כפית אורגנו יבש

מלח 

1/2 כוס גבינת פרמזן טריה מגוררת

מעמידים על האש סיר גדול עם מים לבישול הפסטה.

חוצים את העגבניות לשתיים לרוחבן. מוציאים את מרבית הגרעינים בעזרת האצבע ומגררים על פומפיה גסה, ללא הקליפה.

קוצצים היטב את הפטרוזיליה והבזיליקום ופורסים דק את הצ'ילי- אם משתמשים בו.

במחבת או סיר גדול, מחממים את שמן- הזית ומוסיפים את השום ומעט מלח. מערבבים עד שהשום מעלה ריח נפלא (זהירות לא לשרוף) ומוסיפים את העשבים הקצוצים, הצ'ילי והאורגנו. לאחר כדקה מוסיפים את העגבניות, מתבלים בעוד מלח ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש בינונית  עד לאידוי כל הנוזלים. 

מבשלים את הפסטה  ולפני סינונה, מוציאים כוס ממי הבישול ושומרים בצד. 

מסננים את הפסטה ומעבירים הישר לרוטב, מוסיפים את הפרמזן ומחצית כוס ממי הבישול ומערבבים היטב. בודקים תיבול ומוסיפים עוד מעט מים אם יש צורך.

 

נובמבר 15, 2009

הנה מתחילים הצבעים

 stav1

 

stav2

stav3

נובמבר 12, 2009

סלט של אורז בדלעת

P106

התקופה הזו, של סתיו ארצות הבריתי על חגיו וצבעיו, חוברת כמעט באופן אוטומטי למשפחת הדלועים. בחנויות ובשווקים מופיעים מיד סוגים רבים  של דלעות קטנות וגדולות בצבעי צהוב-כתום- אדום וצורות להם שונות ומשונות. הנפוצה מכולן היא 'דלעת הסינדרלה' (כך קוראים לה במשפחה שלנו), המשמשת לא רק לבישול אלא גם לקישוט וליצירת דלעות 'מפורצפות', בתוכן מניחים נר. 

P100B

הדלעת הינה, מבחינה בוטנית, פרי ולא ירק והיא בריאה למאכל, משביעה (ללא הערך הפחממתי של תפוח- האדמה) ומסוגלת לשנות פניה ולהשתתף במתכונים מלוחים ומתוקים גם יחד. דלעות בעלות קליפה דקה, ניתנות לאכילה בשלמותן ומצוינות צלויות בתנור עם מעט שמן-זית ומלח. האמריקאים אלופים בלהכין ממנה מאפינס, מיני פאי, עוגות בחושות ושיא השיאים- מנה שמעולם לא למדתי לחבב: פירה דלעת וקינמון שבו מוטבעים עיגולי מרשמלו, כתוספת לתרנגול ההודו הצלוי.

לרגל כוננות הדלעת העונתית, נכנסתי למטבח מצוידת בדלורית ובהרבה מוטיבציה. זוהי ואריאציה קלילה וחיננית למתכון בוכרי הנקרא 'סירקניס'. בסוף הבישול מתקבל תבשיל אורז צבעוני וארומטי, לח ומלא בטעמים. 

P9

המתכון הבא יכול להיות תוספת מענגת אך יכול גם לשמש אתכם כמנה עיקרית צימחונית. האורז נשמר מצוין במקרר וניתן בהחלט להכינו מראש ולאכול בכל טמפרטורה שבא. סלט ירוק בצד ויש לכם יופי של ארוחה קלה.

P100C

 

אורז בר ודלעת

ניתן כמובן לאלתר: סוגי אורז שונים (גם אורז לבן רגיל יהיה טעים להפליא), ירקות שונים ועוד. מתכון בסיס שיאהב שינויים.

500 גר' דלורית קלופה, נקיה מגרעינים וחתוכה לקוביות קטנות (דלורית אחת גדולה)

2 כפות שמן-זית

1 בצל קלוף

1 כוס גזר קצוץ (אני השתמשתי בגזרים גמדיים פרוסים לעיגולים)

1/4 כפית קינמון

מלח ופלפל טרי

1-2 עלי דפנה

1 קופסאת גרגרי חומוס מסוננת

1 כוס תערובת אורז בר

2 כוסות מים

1/4 כוס שמן קנולה

שיני שום קלופות וכתושות מראש שום שלם  (ואין כאן טעות!)

1 צרור שלם של פטרוזיליה, ללא ענפים עבים- קצוץ דק

מחממים תנור ל- 250 מעלות. 

מכניסים לסיר גדול את הבצל והגזר עם כף של שמן-זית ומלח. מכסים ומאדים על אש נמוכה עד שרך כ-7-10 דקות. אם יש צורך, ניתן להוסיף כף או שתיים של מים. כאשר הבצל מתרכך מעט ונהיה שקוף, מוסיפים את גרגרי החומוס המסוננים, עלי הדפנה, הקינמון ועוד קצת מלח ופלפל. מערבבים היטב ואחרי שתי דקות בישול, מוסיפים את האורז. אני אישית לא טורחת לשטוף אותו אבל ניתן בהחלט. מערבבים ומוסיפים את המים (אם משתמשים באורז מסוג אחר, כדאי לבדוק את כמות המים המצוינת בהוראות הבישול - כל אורז ואופיו). רצוי להפחית כמה כפות של מים מהכמות המצוינת, מאחר והאורז יקבל נוזלים נוספים מהירקות שאיתו יתבשל. 

מביאים את האורז לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנטנה עד שכל המים המאדו והאורז רך. אורז בר לוקח כ-45 דקות.

בינתיים- מערבבים את קוביות הדלורית עם כף אחת של שמן-זית ומעט מלח. מעבירים לתבנית שטוחה וצולים בתנור כ- 20 דקות או עד אשר הדלעת רכה ומעט זהובה. כדאי לערבב פעם אחת באמצע.

כאשר האורז והדלעת מוכנים, מחממים בסיר קטן את שמן הקנולה. מיד כאשר השמן מתחיל לעשן, מכניסים לתוכו את כל כמות השום הכתושה עם מעט מלח, סוגרים את המכסה ומנענעים קלות עד ירגעו הרוחות. הסיר יגעש וירעש ויעלה אדים. מניחים על עדן החלון או במרפסת לחמש דקות. השום אמור להיות זהבהב קלות ורך עד מאד.

לאחר כחמש דקות, מעבירים את הדלעת הצלויה, השום הרך והפטרוזיליה הקצוצה לסיר האורז ומערבבים היטב. בודקים ומתקנים תיבול.

P7